בית משפט השלום בתל אביב -יפו
ת"א 22116-04-22 סודרי נ' אוהב ואח'
לפני כבוד השופטת עדי ניר בנימיני
התובע: שמואל סודרי
ע"י ב"כ עו"ד תום קדם
נגד
הנתבעים: 1. לידר.קודס בע"מ
2. רביב ציון סמיאן
ע"י ב"כ עו"ד מישל חזן
פסק דין
1. לפניי תביעה כספית בטענה כי התובע – שמגדיר עצמו כאיש מבוגר, פשוט ותמים – הולך שולל על ידי הנתבעים ופותה להשקיע את כל חסכונותיו בפעילות פיקטיבית של מיזם הייטק ריק מתוכן. זאת, על בסיס מצגי שווא, מרמה והונאה מצד הנתבעים.
2. התובע עותר לביטול הסכם ההשקעה שחתם עם הנתבעת 1, להשבת תמורת ההשקעה בסך של 1,600,000 ש"ח ולחיוב אישי והרמת מסך כנגד הנתבע 2.
כתבי הטענות
כתב התביעה
3. התובע (להלן: "שמואל") נחשף בסוף שנת 2020, דרך ראיונות בתחנת הרדיו "קול ברמה" שפופולרית במגזר החרדי, לנתבע 2 (להלן: "אוהב ציון" – כך מציג עצמו הנתבע 2 וכך הוא מוכר לטענתו ברבים) ולפעילות הנתבעת 1, חברת לידר.קודס בע"מ (להלן: "החברה"). בדיעבד הסתבר כי תכניות הרדיו והראיונות נערכו כחלק ממסע פרסום שיווקי והנתבעים רכשו במאות אלפי שקלים רצועות שידור, לצורך גיוס משקיעים לפעילות החברה.
4. בשידורים הציג עצמו אוהב ציון כבעלים של החברה, שמכשירה ומעסיקה נשים חרדיות לעבודה בהייטק, תמורת שכר גבוה. המיזם הוצג ככזה שמציע השקעה בחברה המשלבת פרנסה ברווח רב לאישה שתאפשר לימודי תורה בכולל לבעלה. הלוגו שהוצג היה: "בית של תורה ופרנסה בשפע".
5. שמואל, שמשאת חייו יהדות ולימוד תורה, הוקסם מאוהב ציון, ויזם פגישה במשרדי החברה ברח' כינרת 4 בבני-ברק. בפגישה שהתקיימה ביום 7.1.2021 הוצגו לו מצגי שווא רבים שפיתו אותו להשקיע בחברה: כי משרד עו"ד יגאל ארנון ושות' מייצג את החברה בחינם ומשקיע בחברה; כי שדרן רדיו ידוע ב"קול ברמה" עובד בחברה כמנהל יחסי ציבור ופרסום; נאמר לו שהחברה משקיעה 25% מכספה בהשקעות נדל"ן שמהווה השקעה בטוחה ויציבה; הוצגה לו הקומה ה-15 בבניין כקומה שעתידה להירכש כנכס נדל"ן והקומה השישית בבניין כקומה בה מועסקות לכאורה מאות נשים חרדיות, ועתידה להירכש כנכס נדל"ן. בפגישה הוצגה לשמואל חוברת מהודרת ביופייה שכללה מצגים של תשואה מובטחת ואקזיט למשקיעים בחברה. כמו כן נאמר לו שעוה"ד אדל זוהר שנכחה במקום מייצגת אותו ודואגת לאינטרסים שלו, אף על פי שהיא ייצגה את החברה ואינה רשאית לייצג אותו.
6. בדיעבד התברר כי הנשים שהוצגו לתובע שילמו כסף לחברה מראש ובמזומן כדי ללמוד תכנות ולמעשה ממנו את עצמן, באופן שבו שכר הלימוד שלהן, בסך של 24,000 ש"ח במזומן, שילם עבור עבודתם (הונאה כעין פירמידה) וכי גם יתר המצגים שהוצגו לו היו מצגי שווא.
7. שמואל, שהוקסם מאוהב ציון, הלך שולל אחרי ההבטחות והמצגים שהוצגו לו וחתם במקום על הסכם השקעה והקצאת מניות. לפי ההסכם העביר לנתבעים המחאה בסך של 1,600,000 ש"ח (500,000 דולר) – סכום שמהווה את כל חסכונותיו בחייו – בתמורה להקצאת מניות בחברה. בהסכם ההשקעה התחייבה החברה כי תשקיע 25% מהתמורה ברכישת נכסי נדל"ן.
8. ביום 26.1.2021 נחתמה בין הצדדים תוספת להסכם ההשקעה, תוך שינוי סעיפים בהסכם המקורי. כל השינויים הם לטובת הנתבעים, ללא מתן אפשרות לשמואל לייצוג הולם וייעוץ ראוי.
9. לטענת שמואל ההסכם עימו הופר בהפרות הבאות: כספו לא הושקע כלל בנדל"ן כלשהו, הוא לא קיבל תעודת מניה, כספו נותב לפעילויות של חברות אחרות שבשליטת אוהב ציון ו/או רעייתו, תוך עירוב נכסים פסול.
10. לטענת שמואל מתקיימים במקרה זה יסודות עוולת התרמית לפי סעיף 62 לפקודת הנזיקין, הטעיה לפי סעיף 15 לחוק החוזים [חלק כללי], התשל"ג-1973 ועושק לפי סעיף 18 לחוק החוזים. הוא עותר לביטול ההסכם ולהשבת הסך של 1,600,000 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה ממועד ההפרה.
11. עוד עותר שמואל לחיוב אישי של הנתבע 2. נטען כי אוהב ציון הוא הבעלים האמיתי של החברה, ויש לבצע הרמת מסך בינו ובין החברה. לחילופין מבוקש לקבוע כי אוהב ציון נושא באחריות אישית כנושא משרה בחברה, החב בנזיקין, הואיל והוא הטעה באופן אישי את התובע והציג לו מצגי שווא.
כתב ההגנה
12. לטענת הנתבעים יש לדחות את התביעה מחמת השתק עילה והשתק פלוגתה, הואיל ותביעה קודמת שהגיש שמואל נמחקה לאחר דיון שכלל את חקירת הצדדים.
13. לגופם של דברים טוענים הנתבעים כי בשנת 2015 גב' אשרת אופק, בת זוגו של אוהב ציון, ייסדה בית-ספר ללימודי דיגיטל בעיר תל-אביב. בשנת 2019 פתחה בית-ספר נוסף בעיר בני ברק המיועד לבנות המגזר החרדי שמבקשות ללמוד לימודי דיגיטל ותכנות על מנת להגדיל את רווחתה של המשפחה החרדית.
14. במהלך חודש דצמבר 2020 פתחה החברה בסבב גיוס השקעות ופרסמה זאת בכלי תקשורת שונים. התובע שנחשף לפרסומים פנה לקבל פרטים על ההשקעה. אוהב ציון שוחח איתו על הנושא באריכות, הסביר לו על החברה ועל המוצרים שהיא מפתחת. הוסבר כי החברה נמצאת בתחילתו של סבב הגיוס והתובע הוא הראשון שפנה על מנת להשקיע בחברה.
15. הוסבר לו בפירוט, שוב ושוב על פרטי ההשקעה, הוסבר לו כי סבב ההשקעה בחיתוליו וכי בשנים הקרובות החברה לא תחלק דיבידנדים. החברה המליצה לו לבחון את הדברים ולא למהר לחתום ולהשקיע, אך שמואל שהתרשם מאוד מפעילות החברה החליט להשקיע בה וביום 7.1.2021 נחתם הסכם ההשקעה. לאחר העברת הכספים שמואל יצר קשר עם החברה וביקש לקבל הסברים נוספים, ואף הגיע מספר פעמים לחברה על מנת לראות את פעילותה.
16. במהלך חודש יולי 2021 החל אדם בשם איציק קרומבי, ששימש כמנכ"ל חברה מתחרה, להכפיש את הנתבעים ואת אוהב ציון. אנשים רבים, כולל התובע, נחשפו לפרסומים המכפישים, כולל פרסום מכפיש ששודר בתוכנית הטלוויזיה "הצינור".
17. בעקבות פרסומים אלו פנה התובע לחברה ביקש לבטל את ההסכם ודרש את כספו בחזרה. הוסבר לו כי אינו יכול לחזור בו מהסכם ההשקעה וכי כבר בחודש יולי 2021 נערכה השקה ראשונית של המוצר, וכי בעוד כשנה-שנתיים האפליקציות יפעלו ושווי החברה יעלה באופן משמעותי.
18. לטענת הנתבעים התובע נתלה על טענות שקריות שהופצו על ידי מתחרה עסקי של החברה, לא עומדת לו כל עילה לביטול ההסכם, הוא מתחרט על השקעתו בחברה, ומדובר בטעות סובייקטיבית בכדאיות העסקה.
19. החברה ונציגיה פעלו בתום לב ובשקיפות בשלב הטרום חוזי, הציגו לו את כל פרטי ההשקעה, ענו על כל שאלותיו על מנת לוודא כי הוא מחליט להשקיע בחברה בצורה מושכלת ומודעת. גם לאחר ביצוע העסקה פעלו בתום לב וענו בסבלנות לכל פניותיו שחרגו מהמקובל, בכמות הפניות ובאופי השאלות. החברה לא הפרה את החוזה עימו, בחודשים שחלפו החברה השתמשה בכספי ההשקעה אך ורק למטרות שהוגדרו בהסכם ההשקעה, ויש לדחות את הטענה כי החברה ונציגיה "נעלמו" עם כספיו.
20. לגבי אוהב ציון נטען כי היה שכיר בחברה בלבד, ואין יריבות בינו לבין התובע.
ההליך הקודם
21. התביעה הוגשה לאחר שהליך קודם באותו עניין נמחק, לבקשתו של התובע, לאחר דיון בבקשה לסעד זמני להטלת עיקולים (ת"א 34906-11-21). ההליך הקודם הוגש גם כנגד גב' אושרת אופק, אשתו של אוהב ציון שרשומה כבעלים של החברה. במסגרת הדיון בבקשה להטלת עיקולים התברר כי אושרת מצויה בהליכי חדלות פירעון. התובע ציין בכתב התביעה כי הוגשה על ידו תביעה קודמת שנמחקה וצירף מסמכים מההליך הקודם ואיני מקבלת את טענת הנתבעים כי התובע הסתיר זאת במכוון. הואיל והתביעה הקודמת נמחקה לא מתקיים במקרה זה השתק עילה ומשלא נקבעו במסגרתה ממצאים עובדתיים לא קיים השתק פלוגתא.
מתווה ההתדיינות וראיות הצדדים
22. הצדדים הגישו את ראיותיהם בתצהירי עדות ראשית. מטעם התובע הוגשו תצהיר התובע ותצהיר מר רונן גרוס, שדרן ברדיו קול ברמה ששמש כמנהל פרסום וגיוס משקיעים בחברה (להלן: "גרוס"). מטעם הנתבעים הוגש תצהיר הנתבע 2 (בתצהיר הוא חתם בשם רביב אוהב ציון סימיאן, בחקירה הנגדית התברר כי שמו בתעודת הזהות הוא רביב ציון סימיאן) ותצהיר גב' אושרת אופק, הבעלים של החברה ורעייתו של הנתבע 2 (להלן ולעיל: "אושרת").
23. ביום 2.7.2023 התקיימה ישיבת קדם משפט מסכם (לאחר הגשת תצהירים). הצדדים, בהסכמה, הופנו להליך גישור שלא צלח. ביום 26.7.2023 הגישו הנתבעים בקשה להוספת מסמכים להוכחת הטענה כי פעילות החברה הייתה תקינה, שפותחו בה אפליקציות ואין מדובר ב"תרגיל עוקץ". לאחר קבלת תשובה לבקשה התרתי את צירוף המסמכים. הבהרתי כי לנוכח עקרון גילוי האמת אני מתירה את צירופם – אף על פי שהם גם לא גולו כנדרש במסגרת ההליכים המקדמיים ולא צורפו לתצהירי העדות הראשית – קבעתי כי הגשת המסמכים תתאפשר בכפוף לתנאים שנמנו בהחלטה, לרבות תשלום הוצאות משפט לתובע. משלא מולאו התנאים בהחלטה, הגיש התובע בקשה לדחיית צירוף המסמכים. משחלף המועד והנתבעים לא השיבו לבקשה, ניתנה החלטתי כי המסמכים לא נקלטו כחלק מחומר הראיות בתיק.
24. ישיבת הוכחות התקיימה ביום 28.1.2024. גרוס לא התייצב לחקירה ולא נחקר על תצהירו, עם זאת הוסכם על הצדדים כי תצהירו יוותר בתיק כחלק מחומר הראיות. הצדדים הגישו סיכומים בכתב ועתה עת ההכרעה.
דיון והכרעה
25. השאלה המרכזית שמונחת בבסיס התביעה היא האם הסכם ההשקעה נחתם על בסיס מצגי שווא, בתרמית ובהטעיה, ובכלל זה מה נעשה עם כספי ההשקעה של שמואל, שירדו לטמיון. טענה נוספת שטעונה בירור היא התביעה לחיוב אישי של אוהב ציון, והטענה כי הוא הרוח החיה מאחורי הונאת התובע ומצגי השווא שהוצגו לו.
26. סדר הדיון יהיה אפוא כדלקמן: אדרש תחילה להכרעה בתשתית העובדתית הרלוונטית, כפי שנלמדת מהראיות שהובאו (או מראיות מהותיות שלא הובאו, במקרה זה). לאחר מכן יידונו המסקנות המשפטיות הנגזרות מן התשתית העובדתית שהוכחה, ביחס לכל אחת מהפלוגתות.
(1) מכללת אתרא וחברת לידר קודס
27. מחקירות אוהב ציון ואושרת עולות המסקנות העובדתיות הבאות: מכללת אתרא פעלה כעוסק מורשה על שמה של אושרת. במכללה למדו בנות חרדיות לימודי תכנות ושילמו שכר לימוד של 24,000 ש"ח. לבנות הובטח כי עם סיום לימודיהן הן יועסקו בעבודת פיתוח במשכורת גבוה (עמ' 58, שו' 33-15).
28. חברת לידר קודס (הנתבעת 1) היא חברת הזנק בבעלות אושרת, למטרות פיתוח אפליקציות. בחברה הועסקו כמאתיים עובדות, שכולן היו תלמידות שסיימו את לימודיהן במכללה ומשם נקלטו לעבודה בחברה. עבור עבודתן בחברה שולם להן שכר של עד 12,500 ש"ח (עמ' 59-58 לחקירת אושרת; עמ' 60 שו' 32-26). אושרת אישרה בחקירתה הנגדית כי רק הוצאות השכר החודשיות בחברה עמדו על סך של כ1,000,000 ש"ח - 800,000 ש"ח (עמ' 60, שו' 23; עמ' 61 שו' 11).
29. לחברה גויס משקיע אחד בלבד – שמואל, שהשקיע בחברה 1,600,000 ש"ח (עמ' 36, שו' 10; עמ' 50, שו' 18-15) אמנם, בחקירות עלה כי לקראת סיום פעילות החברה גויס משקיע נוסף בהשקעה נמוכה מאוד אך הואיל ונקודה זו לא התבררה עד תום איני מכריעה בה.
30. אושרת ואוהב ציון אישרו בחקירותיהם כי סכום ההשקעה של שמואל לא מכסה את פעילות החברה, אף לא פעילות של חודש אחד (עמ' 39, שו' 26-21). אושרת טענה בחקירתה הנגדית כי היא השקיעה בחברה כסף, הרבה מעבר להשקעה של שמואל (עמ' 52, שו' 18-17) – טענה זו נטענה בעלמא מבלי שצורפה כל אסמכתה או דו"ח כספי לתמיכה בה. אושרת לא ידעה להשיב כלל כשנשאלה לפרטים על ההיקף הכספי שלכאורה הושקע על ידה, היא לא ידעה בכמה כסף מדובר (עמ' 53, שו' 21) וכשנשאלה האם יש מישהו בחברה שיכול להגיד כמה כסף הושקע השיבה בשלילה (עמ' 54, שו' 7).
נוכח ממצאים אלו, אני קובעת כעובדה שלא הוכח שלחברה היו מקורות כספיים נוספים, השקעות או הכנסות, פרט לכספו של שמואל שהושקע בחברה.
31. אם כן, במצב דברים זה שבו לחברה אין הון עצמאי, עולה השאלה כיצד שולם שכרן של המתכנתות שעבדו בחברה, שכאמור לעיל, היקף העסקתן עמד על סך של מאות אלפי שקלים בחודש – כשנשאלה על כך השיבה אושרת כי המתכנתות קיבלו את שכרן מהמכללה (עמ' 59, שו' 27-22). מסקנה זו קיבלה תמיכה משמעותית מהחקירה הנגדית של אוהב ציון שהתייחס למכללה ולחברה כיחידה אחת וכמבנה אחד שפעלו במשותף והזינו האחת את השניה (עמ' 40, שו' 19-17). אם כן, ובהעדר ראיות המוכיחות אחרות, אני קובעת כעובדה כי פעילות החברה מומנה באמצעות שכר הלימוד ששולם על ידי התלמידות למכללה, שהיא עוסק מורשה על שם אושרת.
32. מסקנה זו מסבירה אף כיצד הפגיעה שנגרמה למכללה כתוצאה ממסע הפרסום השלילי כנגדה, הוביל לפגיעה אף בחברה. לפי גרסת אושרת מסע הפרסום השלילי נעשה על ידי מתחרה של המכללה שביקש להפיל אותה. לא נטען כי נערך מסע פרסום שלילי כנגד החברה או כנגד האפליקציות שלכאורה פותחו בה. אך הואיל ופעילות החברה נשענה הלכה למעשה על פעילות המכללה, מרגע שקרסה המכללה כתוצאה מהפרסום המכפיש כנגדה – קרסה גם החברה בהעדר מקורות מימון אחרים.
33. לסיכום נקודה זו: הוכח כי מתקיים עירוב פעילות וכספים בין המכללה לחברה, כאשר המכללה מממנת את פעילות החברה, שאינה בעלת הון או יכולת כלכלית עצמאית להחזיק את עצמה. עוד הוכח שפרט להשקעה של שמואל לא גויסו מקורות מימון אחרים לחברה.
34. האם תשתית עובדתית זו מספיקה לקביעה כי מדובר בהונאת פירמידה כטענת התובע? על מאפייני הונאת פירמידה הידועה בשם "הונאת פונזי" עמד כב' השופט א' צימרמן בתא"מ (שלום ת"א) 15913-07-19 בספלוב נ' אפריאט, פסקה 7 (4.12.2020) כדקלמן:
"תרמית פלילית לכל דבר ועניין, שהנושא בשמה המציאה לפני כמאה שנה, והיא נטילת כספים מן האחד עם הבטחה לתשואת פלא על ההשקעה, נטילת כספים מן האחר ותשלום לראשון מכספי השני כדי לנסוך אמינות לטענת ההשקעה הפלאית, וכך הלאה תוך גידול היקף הכספים ומספר הקורבנות עד לקריסת ההונאה").
וראו גם: ע"פ 5668/13 מזרחי נ' מדינת ישראל, פסקה 29 (17.3.2016)
35. בענייננו, אין די בחומר הראיות שהביא התובע, או בעובדה שפעילות החברה כולה נשענה על מימון משכר הלימוד במכללה, כדי לעמוד בנטל הגבוה שנדרש להוכחת הונאת פירמידה שכורכת בחובה ביצוע עבירות פליליות (לדיון נרחב בתשתית הראייתית הנדרשת לשם בחינת והוכחת טענה להונאת פירמידה ראו פסק דינו של כב' השו' ל' גלברד בת"א (שלום ת"א) 47957-03-19 קורן נ' אפריאט, בפסקאות 128-121 (10.7.2024)).
36. עם זאת, גם אם לא הוכחו יסודות ההונאה של "פירמידה", אין משמעות הדבר שלא מדובר במרמה, או לכל הפחות שהיה מקום לתת מידע ברור מפורט וגלוי לשמואל על המבנה העסקי של החברה שנשען כולו על מימון של עסק אחר ונפרד, כך שאם "קורס" העסק האחר, קורסת בעקבותיו גם החברה וההשקעה יורדת לטמיון. כפי שיפורט להלן, גילוי זה לא נעשה.
(2) המצגים שהוצגו לשמואל טרם כריתת הסכם ההשקעה
37. מחומר הראיות עולה כי החברה הציגה את עצמה כחברת הזנק שמפתחת אפליקציות מבטיחות שאמורות להביא למהפך בתחום קשרי הלקוחות. החברה פרסמה את עצמה באמצעות רצועות שידור שרכשה בתחנת הרדיו "קול ברמה", העסיקה אנשי תקשורת ידועים בעולם החרדי (רונן גרוס, חיים אריה וינברגר) ושכרה את שירותיו של משרד עוה"ד יגאל ארנון שליווה את ההשקעה (לתמיכה ראו האמור בתצהיר גרוס).
38. שמואל הגיע לחברה דרך הראיונות והתוכניות ששמע ברדיו. בפגישה שנערכה במשרדים הוצגה לו חוברת שיווקית מעוצבת ומהודרת (נספח 7 למוצגי התביעה – בדיון הוצגה לי החוברת עצמה). מעיון בחוברת ניכר כי היא עוצבה באופן שמושך את העין ומשדר רצינות רבה. ההשקעה זכתה לשם "BIZנֵס" – מועדון משקיעי ההייטק החרדי הגדול בעולם, שנכתב בהבלטה בכריכה ומתחת נכתב "סבב גיוס A". בעמוד 17 על פני העמוד כולו ובאופן בולט הוצג כי החברה מלווה ומיוצגת על ידי משרד יגאל ארנון, בהבלטת שם המשרד והלוגו שלו.
בעמוד 10 מתחת לכותרת "מה מייחד את ההשקעה ב-BIZנֵס" נכתב כי ה"השקעה בטוחה" וכי: "25% מערך ההשקעה ומרווחי החברה העתידיים תמיד יושקעו בנדל"ן להעצמת המצב הפיננסי של המיזם. וכל זאת כדי לבטח את ההשקעה". תחת תת הכותרת "השקעה רווחית" נכתב: "תחום ההשקעות המניב ביותר כיום בעולם ההשקעות הוא בחברות ההייטק... אקזיטים סטנדרטיים בעולם ההייטק מציגים תשואה מסורתית של פי 40 על סכום ההשקעה תוך שנים בודדות". בעמוד 9 לחוברת נפרס על פני כל העמוד, באותיות קידוש לבנה, ציטוט ממסכת פסחים, ל"א "אין לכספים שמירה אלא בקרקע" ומתחת נכתב "ההיבט הנדל"ני".
39. במשרדי החברה שמואל נפגש עם אוהב ציון, שלפי גרסתו: "אני שוחחתי עם התובע על הנושא באריכות, מסרתי לו פרטים באריכות על חברת הסטרטאפ עצמה ועל המוצרים אותם היא מפתחת" (סע' 21 לתצהיר אוהב ציון). בחקירתו הנגדית ניסה אוהב ציון להקטין את חלקו בפגישה עם שמואל "באתי ל-10 דקות" (עמ' 41, שו' 41). אך לאחר שעומת עם תצהירו נזכר אוהב ציון כי הוא הקרין לשמואל פרזנטציה בווידאו של שעה וחצי שהוא הכין (עמ' 42, שו' 18-8). במהלך חקירתו הנגדית הוא חזר מספר פעמים על כך ששמו אותו ב"פרונט" והוא היה הפרזנטור של החברה והמוצרים (עמ' 33, שו' 16; עמ' 35, שו' 14, 24).
40. התרשמתי באופן בלתי אמצעי מכישוריו הרטוריים, מהביטחון ומהכריזמה שמשדר אוהב ציון. הוא הציג עצמו בחקירה כמי ש"עשור מרצה על זה, יש לי קהילה של 19,000 איש בפייסבוק, מעל 10 שנים שאותה אני מוביל של מפתחים הכי חזקים בארץ שלopen source " (עמ' 34, שו' 5-4). כשנשאל על החוברת השיווקית והמצגים שהוצגו בה, והאם היא פיקציה, השיב: "החוברת הזאת זה מסמך פרסומי, על קוקה קולה כתוב טעם החיים, זה פיקציה? (עמ' 43, שו' 30).
41. תמיכה נוספת למצגים שהוצגו לשמואל ניתן ללמוד מתצהירו של גרוס, שנכח אף הוא בפגישה עם שמואל. מהתצהיר עולה כי בפגישה אוהב ציון סקר את האפליקציות והבטיח תשואה גדולה מאוד בפרק זמן של שנים מועטות, והבטיח כי 25% מסכום כל השקעה יושקע בנדל"ן כדי לתת בטוחה נוספת לכספי המשקיעים (סעיפים 11 ו-13 לתצהיר גרוס).
42. בחקירה הנגדית טען אוהב ציון כי הוסבר לשמואל שהשקעת הנדל"ן מותנית בסיום סבב גיוס של 10 מליון דולר" (עמ' 48, שו' 32-27). גם אושרת טענה בחקירתה הנגדית כי כשנכתב בהסכם ההשקעה ש-25% מהתמורה ומרווחי החברה יושקעו ברכישת נכסי נדל"ן, הכוונה הייתה שזה יותנה בסיום סבב הגיוס (עמ' 55, שו' 10-9). אולם אין כל תמיכה פוזיטיבית לטענה כי זה הוסבר לשמואל – לא בחומר הראיות, לא בחוברת השיווק וממילא תנאי כאמור אף לא נכלל בהוראות ההסכם. חיזוק נוסף למצג שהוצג לשמואל ביחס להשקעות הנדל"ן הצפויות מצאתי בתצהיר גרוס לפיו אוהב ציון ביקש ממנו לקחת את שמואל לקומה ה-15 בבניין ואמר שהוא מתכנן לרכוש אותה מכספי המשקיעים.
43. בחקירה הנגדית טען אוהב ציון כי "ידוע בעולם שהיי טק זה הון סיכון. זה הון שנמצא בסיכון מטורף. 99 מתוך כל 100 דולר, נשרפים לפח" (עמ' 40, שו' 24-23). אולם אין כל ראיה לכך שהסיכון הוצג והוסבר לשמואל, אלא להיפך – מחומר הראיות עולה שהוצג לשמואל מצג של השקעה מניבה בהייטק, יחד עם בטוחה בדמות השקעה של 25% בנדל"ן.
44. זאת ועוד, מחומר הראיות עולה כי לא גולה, לא בכתב ולא בעל פה, כי פעילות החברה ממומנת באמצעות שכר הלימוד שמתקבל מהמכללה, שהיא עסק נפרד. ודוקו: מחקירתו של אוהב ציון עלה כי הוא הבין כי לתובע אין כל ניסיון, מומחיות או הבנה בתחומים אלו וכשנשאל בחקירה הנגדית על הפגישה עם שמואל השיב: "בשביל בן אדם כזה, 10 דקות זו שיחה סופר מורכבת" (עמ' 41, שו' 23). במצב דברים זה, היה על אוהב ציון להקפיד במיוחד על אופן הגילוי ולהבטיח כי שמואל לא מוטעה ולא הולך שולל אחר ההבטחות להתעשרות מהירה ורווחה כלכלית.
45. אם כן, ולסיכום חלק זה, התמונה שנגלית מעדויות הצדדים וחומר הראיות היא שהוצג לשמואל מצג של השקעת הייטק משגשגת ומבטיחה בעולם החרדי, עם תשואה מובטחת בנדל"ן והבטחה לרווח גבוה ומהיר. בנסיבות אלו, ניתן להבין בנקל מדוע שמואל התפתה להאמין כי אם הוא ישקיע ויצטרף ל"מועדון משקיעי ההייטק החרדי הגדול בעולם" – שמלווה על ידי משרד עורכי דין גדול וזוכה לפרסומים ותהודה רבים בתקשורת החרדית – מובטח כי יזכה ל- BIZנֵס.
(3) הסכם ההשקעה
46. בפתח ההסכם, בהואיל השני הוגדרו "המניות המוקצות" כך: 10,000 מניות רגילות של החברה, כל אחת בעלת 0.01 ש"ח אשר תהוונה מיד לאחר הקצאתם 0.5 (חצי) אחוז מההון המונפק של החברה בדילול מלא". "סכום ההשקעה" הועמד על סך של 500,000 דולר ארה"ב.
47. סעיף 2 מגדיר את חיובי העסקה המפורטים בסעיף זה כחיובים שלובים, באופן שתנאי לביצוע כל צד את התחייבויותיו יהיה ביצוע התחייבויות הצד השני.
48. לפי סעיף 2.1.1 ו-2.1.2 החברה תקצה את המניות המוקצות והמשקיע יעביר את התמורה בסך של 500,000 דולר לחברה. סעיף 2.1.3 קובע כי החברה תמסור תעודת מניה חתומה למשקיע ותעדכן את מרשם בעלי המניות בחברה כך שיכלול גם את המשקיע ואת ההקצאה נשוא ההסכם. לפי ההסכם על החברה לדווח על ההקצאה לרשם החברות בהקדם האפשרי. סעיף 2.3 קובע כי בתוך 30 יום ממועד חתימת ההסכם תעביר החברה למשקיע טבלת הון בחתימת אוהב ציון, עם פירוט מלא של המחזיקים בהון החברה, לרבות כתבי האופציה וניירות הערך הסחירים של החברה. בסעיף 3.4 להסכם התחייבה החברה כי: "25% מהתמורה ומרווחי החברה יושקעו ברכישת נכסי נדל"ן על פי החלטת דירקטוריון".
49. לפי ההסכם העביר שמואל לחברה המחאה בסך של 1,600,000 ש"ח לתאריך 17.1.2021.
50. ביום 26.1.2021, כשבוע ימים לאחר שנפרעה ההמחאה, נחתמה בין שמואל לחברה תוספת להסכם (להלן: "התוספת"). בהואיל השני נכתב כי "הצדדים ביקשו להתאים את ההסכם ולדחות את המועדים הנקובים בו". ואלו השינויים שהוכנסו בתוספת להסכם ביחס להסכם המקורי: