גזר דינו של בית המשפט המחוזי
177. לאחר שמיעת ראיות הצדדים לעונש, ניתן ביום 28.6.2022 גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כפי שיובא להלן בקצרה.
גזירת דינו של אברג'יל
178. ראשית הודגש שעל כל העבירות בהן הורשע חולשת העובדה שהן נעברו במסגרת ארגון פשיעה, שהמערער עמד בראשו, שלט בו באופן מובהק ושיקף בהתנהלותו ההיררכית, השיטתית והחשאית את כל הסממנים של ארגון פשיעה.
179. ביחס לאישום הראשון, שבמסגרתו אברג'יל הורשע כראש ארגון פשיעה, בית המשפט שקל את אופיו ועוצמתו של הארגון, את התכנון שליווה את הקמתו, את הנזקים שגרם, וכן את האלימות שליוותה את התנהלותו כפי שהשתקף באישומים האחרים. עם זאת, נלקחה בחשבון העובדה שחלק מהפעילות שיוחסה לארגון, התרחשה עוד בטרם חוקק חוק המאבק בארגוני פשיעה. לפיכך נקבע מתחם ענישה של בין 15 ל-17 שנות מאסר.
אשר לשיקולי ענישה נוספים בתוך המתחם, צוין כי הם רלוונטיים למרבית המתחמים ביחס לאישומים האחרים בעניינו של אברג'יל, ובהם גילו ועובדת היותו כלוא כבר שנים רבות. בית המשפט המחוזי שקל לחומרה את עברו הפלילי, במהלכו הורשע בביצוע עבירות פליליות מסוגים שונים, לרבות בעבירת רצח בהיותו כבן 17, בגינה נידון למאסר של 18 שנים; כן הורשע המערער בשנת 2012, בבית המשפט המחוזי בקליפורניה, בעבירות סמים ואלימות, ונידון ל-8.5 שנות מאסר שרוצו בישראל.
ניתנה אף התייחסות להפרת תנאי הרישיון של המערער, זמן מועט לאחר ששוחרר ממאסרו בשנת 2003. תואר כי וועדת השחרורים קיבלה בצעד חריג את בקשתו לעזוב את הארץ חלף הפקעת רישיונו, והדבר נוצל על-ידו לביסוס מעמדו והעצמת פעילות הארגון בחו"ל, שהמשיך לבצע עבירות אלימות בארץ בידי אחרים בהרשאתו. עוד הודגש כי אברג'יל לא נטל אחריות למעשיו באף שלב של המשפט. לפיכך נקבע כי יש למקם את עונשו ברף העליון של מתחם הענישה ביחס לאישום זה.
180. ביחס לאישום השני, שבמסגרתו אברג'יל הורשע ב"עסקה הגדולה" ביבוא וסחר של קוקאין בהיקף של כ-460 ק"ג, ניתן משקל ממשי למידת הפגיעה בערכים החברתיים; לנסיבות העבירה יוצאות הדופן בחומרתן – החל מכמות הסם המסוכן וסוגו, וכלה בהיבטי הסחר הבינלאומי בסם; ולחלקו ומעמדו הדומיננטי של אברג'יל בעסקה. יחד עם זאת, ניתן משקל לעובדה שאחד המעורבים בפרשה, אחיו מאיר אברג'יל, נידון לעונש מתון ביותר במסגרת הסדר טיעון. בהתאם לכל השיקולים, נקבע מתחם העונש ההולם לעבירה זו בין 18 ל-22 שנות מאסר בפועל.
אשר לשיקולים נוספים בתוך המתחם, נקבע כי יש לתת משקל לכך שחלפו כ-20 שנים מאז ביצוע העבירה, ולפיכך נקבע כי עונשו של המערער באישום זה יהיה במרכז המתחם.
181. ביחס לאישום השלישי, שבמסגרתו הורשע בניסיון הרצח של רוזנשטיין בכיכר פלומר ובעבירות נוספות, ניתן משקל כבד לכך שאברג'יל היה היוזם ומי שהכתיב את המאבק האלים ברוזנשטיין ואת שיטות הפעולה במסגרתו. נקבע כי מדובר היה במעשה מתוכנן ומורכב לביצוע, אשר השתתפו בו מספר פעילי ארגון, והיה בו שימוש במטען חבלה, שהוא אמצעי בעל פוטנציאל הרס מובנה, הגורם לנזק היקפי ובלתי מבוקר.
עם זאת, בית המשפט לא התעלם מהעובדה שהאירוע בוצע סמוך לאחר חקיקת חוק המאבק בארגוני פשיעה, ונקבע כי יש בכך כדי להשפיע על אי מיצוי מלא של העונשים מכוחו.
בהתאם לכל השיקולים, נקבע מתחם העונש ההולם לעבירות של קשירת קשר וניסיון הרצח בין 15 ל-18 שנות מאסר בפועל; ביחס לעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, מתחם הענישה נקבע בין 7 ל-9 שנים מאסר בפועל; וביחס לעבירה של חבלה של ממש, נקבע מתחם ענישה של בין שנה לשנתיים מאסר. על רקע מכלול הנסיבות שפורטו, מיקם בית המשפט את המערער ברף העליון של המתחמים באישום זה.
מתחם העונש הכולל למערער באישום זה הועמד על 19 עד 22 שנות מאסר בפועל.
182. ביחס לאישום הרביעי, שבמסגרתו אברג'יל הורשע ברצח בכוונה תחילה, כתוצאה מהנחת המטען והפיצוץ ביהודה הלוי, פורטו הערכים המוגנים שנפגעו באירוע, ובכלל זה קדושת החיים והגוף, שמירת הסדר הציבורי וכן קיום תחושת הביטחון האישי. כן הודגש כי השימוש במטען חבלה הגביר את הפגיעה בערכים המוגנים.
בגזר-הדין ניתנה התייחסות לתסקירי קורבנות העבירה שהוגשו ביחס למשפחות הנרצחים נפתלי מגד ז"ל ומשה ומזרחי ז"ל, אשר תיארו את השפעת האירוע הטראגי על חיי משפחתם, חשפו את הטלטלה שחוו בחייהם כתוצאה מהאירוע, ואת תחושות הכאב, חוסר האונים וחוסר הצדק שמלוות אותם עד היום.
כן הודגש חלקו המכריע של אברג'יל בביצוע העבירה, וכך שללא הוראתו והכוונתו, היא לא הייתה יוצאת אל הפועל.
בעקבות הרשעת אברג'יל בעבירת רצח, כהגדרתה בטרם הרפורמה בעבירות ההמתה, נגזר עליו עונש מאסר עולם כעונש חובה, ובעקבות חומרת האירוע, הזלזול הבוטה בחיי אדם, ותוצאתו הטראגית בדרך של קיפוח חייהם של שלושה אנשים, הוטלו על המערער שלושה מאסרי עולם, שנקבע כי ירוצו במצטבר זה לזה.
בהתאם לשיקולים שפורטו לעיל, מתחם העונש ההולם לעבירה של חבלה בכוונה מחמירה נקבע בין 7 ל-9 שנים מאסר בפועל; ביחס לעבירה של גרם חבלה חמורה – בין 4 ל-7 שנות מאסר; ביחס לעבירה של פציעה שלא כדין – בין 2 ל-3 שנות מאסר ביחס לכל נפגע; ביחס לעבירה של גרם חבלה של ממש – בין שנה לשנתיים מאסר ביחס לכל נפגע.
על רקע מכלול הנסיבות שפורטו, בית המשפט המחוזי מיקם את המערער ברף העליון של המתחמים שנקבעו באישום זה.
183. ביחס לאישום השישי, שבמסגרתו אברג'יל הורשע ב"עסקת הבלדרית" ביבוא סם קוקאין מפרו ללונדון, הודגשה החומרה הרבה בעבירה זו, שבאה לידי ביטוי בסוג הסם, המוגדר כ"סם קשה", ובכמותו הרבה – 9 ק"ג, שבכוחה לגרום לנזק רחב היקף ומשמעותי. כן צוינו נסיבות נוספות ובהן התכנון שקדם לביצוע העבירה, וחלקו של אברג'יל כעומד בראש ארגון הפשיעה. בנוסף, ניתן משקל מסוים לעונשים שהושתו על הנאשמים הנוספים בפרשה, דוד בן שיטרית ומשה מלול, שהורשעו במסגרת הסדר טיעון לאחר הודאתם.
בהתאם לכלל השיקולים, נקבע מתחם הענישה לעבירה זו בין 12 ל-15 שנות מאסר בפועל. בתוך המתחם, ניתן משקל לזמן הרב שחלף מעת ביצוע העבירה, ולפיכך נקבע כי עונשו של המערער באישום זה יהיה במרכז המתחם.
184. במסגרת האישום השביעי, בו הורשע אברג'יל ב"עסקת המיליון" ביבוא מיליון כדורי אקסטזי מהולנד לאוסטרליה, בית המשפט עמד על מעורבותו הפעילה של אברג'יל בעסקה, כמי שסייע ופעל למציאת פתרון לבעיה שהתעוררה בעניינה. בנוסף נקבע כי עסקה זו הייתה חלק משיטה מתוחכמת ומאורגנת לייבוא סמים, במסגרת ארגון הפשיעה. לפיכך נקבע מתחם העונש ההולם לעבירה זו בין 16 ל-18 שנות מאסר בפועל. בדומה לאישום השני, ולאישום השישי, בית המשפט שקל לקולה את חלוף הזמן הרב שעבר מאז ביצוע העבירה ומיקם את עונשו של אברג'יל באמצע המתחם.
185. במסגרת האישום השמיני, בו הורשע המערער בניסיון ליצוא 12 טון חשיש ממרוקו, בית המשפט המחוזי עמד על כך שהלה נקט יוזמה ומעורבות פעילה בעסקה, ואף קבע כי הכמות העצומה של 12 טון חשיש מהווה משקל לחומרה. ואולם, כעולה מהכרעת הדין, היה מדובר בעבירת ניסיון בשלב הראשוני בלבד, ולכן מתחם הענישה באישום זה נקבע בין 3 ל-5 שנות מאסר בפועל. יצוין, כי בתוך המתחם ניתן משקל לחלוף הזמן, במיוחד על רקע העובדה שההרשעה הייתה בניסיון לביצוע עבירה, ונקבע כי יש למקם את עונשו של המערער במרכז המתחם.
186. במסגרת האישום ה-11, בו הורשע אברג'יל בעסקאות הסמים ביפן, בית המשפט עמד על הנסיבות המחמירות שהתחשב בהן בקביעת מתחם העונש ההולם והן: עוצמת הפגיעה הגבוהה בערכים החברתיים במקרה זה, במיוחד לאור מאפייני העבירות וחומרתן; התכנון שקדם לביצוע העסקאות המורכבות; הנזק שנגרם מביצוען; המניע הכלכלי; סוגי הסמים המסוכנים שיוצאו בין מדינות רבות ברחבי העולם – אקסטזי וקוקאין; הכמויות הגדולות; ומספר העסקאות ותדירותן.
כן ניתן משקל לעונשים שהוטלו על הנאשמים האחרים בפרשה, ולעובדה כי חלקם היה זוטר יחסית לאברג'יל. במכלול השיקולים, נקבע מתחם ענישה בין 13 ל-16 שנות מאסר בפועל. בדומה לעבירות הסמים האחרות, גם במקרה זה בית המשפט נתן משקל לחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה, ומיקם את עונשו של אברג'יל במרכז המתחם.
187. במסגרת העבירות הכלכליות בהן הורשע, בית המשפט התייחס לעבירות המס באישום ה-13, וכן להלבנת ההון באישום השני, כאירוע אחד, ועמד על ערך השוויון כערך המוגן שנפגע כתוצאה מאי דיווח הכנסות למס הכנסה.
בקביעת מתחם הענישה ההולם, נלקחו בחשבון השיקולים הבאים: העובדה שהעבירות בוצעו לאחר תכנון מוקדם במסגרת ארגון פשיעה עוצמתי ואלים, אשר מימן את פעילותו בין היתר, באמצעות עבירות סמים שאת רווחיהן העלים; וחלקו המשמעותי של אברג'יל בביצוע העבירות הכלכליות מתוקף היותו ראש הארגון.
נקבע כי ההכנסה החייבת של אברג'יל מ"העסקה הגדולה" הייתה בהיקף ניכר של 9,836,640 ש"ח, ולא נעשה דבר על ידו כדי לדווח על ההכנסה או להסיר את המחדל בשלב מאוחר יותר. כמו כן, במסגרת האישום השישי הורשע כי קיבל לידיו 80,000 דולר, הכנסה שלא דווחה לרשויות המס ואברג'יל לא שילם בגינה מיסים.
בהתאם לכל האמור, נקבע מתחם ענישה שנע בין 5 ל-8 שנות מאסר בפועל, וכן מתחם קנס בין 1 מיליון ש"ח ל-3 מיליון ש"ח. גם במקרה זה ניתן משקל לחלוף הזמן, ועונש המאסר בפועל הועמד במרכז המתחם; ועונש הקנס בקרבת מרכז המתחם.
188. לבסוף, נגזרו על אברג'יל העונשים הבאים:
שלושה עונשי מאסר עולם, אשר ירוצו במצטבר זה לזה; עונש מאסר כולל של 30 שנים – 15 שנות מאסר ירוצו במצטבר לעונשי מאסר העולם, ו-15 שנים ירוצו בחופף; תשלום פיצוי למשפחות הנרצחים – 114,000 ש"ח לכל משפחה; תשלום פיצוי לנפגעים המנויים באישומים 3 ו-4 – 200,000 ש"ח שיחולקו ביניהם; ותשלום קנס כספי בסכום של 1.5 מיליון ש"ח, או 18 חודשי מאסר תמורתו.
גזירת דינו של רוחן
189. ביחס לאישום הראשון, שבמסגרתו הורשע כמנהל ומממן פעילות בארגון פשיעה, נלקחו בחשבון חלקו, מעמדו ומידת השפעתו בארגון, כפי שבאו לידי ביטוי בהכרעת הדין. הודגש כי רוחן היה בעל מעמד רם, בכיר וייחודי בארגון, שכאשר חבר לארגון בשנת 2002, שימש כראש קבוצה עבריינית משלו. כאשר זימונו לבריסל ערב הפיצוץ ביהודה הלוי, כדי לגבות ולתמוך כלכלית במבצע החיסול של רוזנשטיין, מלמד על מעמדו ובכירותו.
בית המשפט אף דחה את הטענה לפיה יש לראות בעונשים שהוטלו על עדי המדינה כאמת מידה ביחס לעונשם של המערערים השונים בתיק זה.
במכלול השיקולים, מתחם הענישה שנקבע ביחס לרוחן באישום זה נע בין 8 ל-12 שנות מאסר בפועל, ונקבע כי יש למקם את עונשו בגדרי המתחם. בהקשר זה נדחתה הטענה לפיה מצבו הבריאותי מצדיק סטייה לקולה מהמתחם באישום זה ובכלל. בנוסף צוין, כי בעת מתן גזר-הדין, לא היה חולק שרוחן אינו חולה עוד.
בתוך המתחם, נמנו לקולה גילו, תקופת מעצרו הממושכת בתנאים לא קלים, ומצבו הבריאותי הכללי, כפי שעלה מהמסמכים הרפואיים שהוגשו. הובהר שאף שאין לסטות ממתחם העונש בשל טעמים רפואיים אלה, עדיין יש להם נפקות בקביעת מיקום עונשו בתוך המתחם.
בית המשפט אף התייחס לעדי האופי שהעידו מטעם רוחן, וסיפרו ביחס לנכונותו להירתם לעזרת נזקקים, ואולם הודגש כי מול מעשיו הטובים שצוינו, עומדים מעשיו העבריינים החמורים.
לחומרה, נקבע כי יש לזקוף את עברו הפלילי העשיר שכלל עבירות אלימות ועבירות סמים חמורות. הודגש כי רוחן לא נטל אחריות על מעשיו, ואף אין הוכחה כי השתקם או חזר למוטב. לפיכך, נקבע כי יש למקם את עונשו בשליש העליון של מתחם הענישה שנקבע.
190. אשר לאישום השני, במסגרתו הורשע רוחן ב"עסקה הגדולה" ביבוא וסחר של קוקאין בהיקף של כ-460 ק"ג, בית המשפט עמד על חומרת הפרשה ועל מידת פגיעתה בערכים החברתיים. כן נקבע כי בעסקה זו באה לידי ביטוי בכירותו הארגונית של רוחן, אשר עקב מקרוב אחר כל שלביה.
בהתאם לכל השיקולים שפורטו, ובדומה לאברג'יל, נקבע מתחם העונש ההולם לעבירה זו בין 18 ל-22 שנות מאסר בפועל.
בתוך המתחם, נקבע כי לצד היבטי החומרה, ובכלל זה עברו הפלילי של רוחן, ניצבים חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה וכן נסיבותיו הבריאותיות. לפיכך נקבע כי עונשו יהיה בקרבת מחצית המתחם (כלומר מעט נמוך מהעונש שהוטל על אברג'יל בעבירה זו).
191. אשר לאישום הרביעי, במסגרתו הורשע בעבירה של סיוע לרצח (ובעבירות נלוות) ביחס לפיצוץ שאירע ביהודה הלוי, הודגשה החומרה היתרה במעשה האלימות הקיצוני, הן בשל האופן בו בוצע והן בשל הפגיעה הקשה בערכים המוגנים. נקבע כי רוחן היה נכון לתמוך במאבק שהוביל אברג'יל נגד יריביו, לגבות את המעשה ואף להשתתף במימונו.
לפיכך, נקבע כי מתחם העונש ההולם בעניינו ביחס לעבירה של קשירת קשר וסיוע לרצח במסגרת ארגון פשיעה יעמוד על 14 עד 17 שנות מאסר בפועל. במכלול השיקולים, ובהתייחס אף לעבירות הנלוות שרוחן הורשע בהן במסגרת אישום זה, נקבע מתחם כולל שנע בין 15 ל-19 שנות מאסר.
אשר לשיקולים בתוך המתחם, בית המשפט לא ראה להתחשב בחלוף הזמן כנסיבה להקלה בעונש, על רקע חומרתו הקיצונית של המקרה, ומיקם את עונשו של רוחן בשליש העליון של המתחם.
192. אשר לעבירות המס באישום ה-13, ולהלבנת ההון באישום השני, ובהתאם לכך שבית המשפט ראה בהן כאירוע אחד, ובהתייחס לחלקו היחסי של רוחן, הועמד מתחם הענישה בעניינו על 2 עד 5 שנות מאסר בפועל, ומתחם הקנס בין 400,000 ש"ח ל-1,000,000 ש"ח.
בתוך המתחם, שקל בית המשפט בין היתר אף את חלוף פרק הזמן מאז ביצוע העבירות, ואת הענישה הכוללת שהוטלה על רוחן, והעמיד את עונש המאסר בפועל במרכז המתחם ואת שיעור הקנס בקרבת מרכז המתחם.
193. על כן, נגזרו על רוחן העונשים הבאים:
25 שנות מאסר בפועל; שנתיים מאסר על תנאי, למשך 3 שנים; תשלום פיצוי למשפחות הנרצחים – 50,000 ש"ח לכל משפחה; תשלום פיצוי לנפגעים המנויים באישום 4 – 100,000 ש"ח שיחולקו ביניהם; ותשלום קנס כספי בסכום של 750,000 ש"ח, או שנת מאסר תמורתו.
גזירת דינו של סבח
194. אשר לאישום השלישי, במסגרתו סבח הורשע בניסיון הרצח של רוזנשטיין בכיכר פלומר ובעבירות נוספות, נלקחו בחשבון השיקולים הבאים: העובדה שסבח היה מודע לפרטי התכנית, למטרתה, לאופן ביצועה, ולכך שרתם עצמו למשימה; העובדה שהיה אחד מחברי החוליה המבצעת ומילא תפקיד חשוב ומהותי, שבלעדיו הפיצוץ לא היה יכול לצאת אל הפועל; נטל חלק בהרכבת המטען לתוך מכונית התופת, קיבל הדרכה מ-ה.צ כיצד להפעילו והעביר את הידע למבצעים בזירה.
בקבעו את מתחם העונש, בית המשפט הדגיש את הפער הקיים בין סבח כחבר ארגון שמילא הוראות, לבין אברג'יל שיזם את האירוע והכווין את פעילותו; כן נלקחה בחשבון העובדה שהעבירות בוצעו סמוך לאחר חקיקת חוק המאבק, ובשל כך לא מוצתה מלוא החומרה העונשית שנקבעה בחוק. לפיכך, מתחם הענישה בעניינו, ביחס לעבירות של קשירת קשר לפשע וניסיון הרצח נקבע בין 9 ל-13 שנות מאסר בפועל.
במכלול השיקולים, ובהתייחס אף לעבירות הנלוות שסבח הורשע בהן במסגרת אישום זה, נקבע מתחם כולל לאירוע זה – בין 11 ל-14 שנות מאסר.
בתוך המתחם, נשקלו לחומרה עברו הפלילי המכביד, ובעיקר העובדה שלאחר אירוע האלימות בתיק זה, נטל חלק באירוע אלימות נוסף, שבמהלכו נרצחה עוברת האורח מרגריטה לאוטין ז"ל, על לא עוול בכפה. הודגש, שאין בחלוף הזמן במקרה זה, כדי לשנות מאינטרס הרתעת סבח, ולהוות נימוק להקלה בעונשו. בית המשפט אף התייחס לעדים מטעם המערער אשר העידו ביחס לאופיו, תכונותיו ונסיבות חייו, וקבע כי אין בכך כדי להשפיע לקולה על העונש הראוי בנסיבות התיק.
עם זאת, נשקלו לקולה גילו הלא צעיר של סבח ומצבו הבריאותי המורכב, כמי שלוקה במספר מחלות, לרבות איבוד ראייתו, אשר מקשות על שהייתו בכלא.
לבסוף, במכלול השיקולים נקבע כי יש למקם את עונשו של סבח בשליש העליון של המתחם.
195. אשר לאישום הרביעי, במסגרתו הורשע בסיוע לרצח ובעבירות נלוות ביחס לפיצוץ שאירע ביהודה הלוי, נקבע כי סבח היה גורם מקשר בין ה.צ בונה המטען לבין הגורם מתוך הצוות המבצע שהגיע לקבל את המטען מביתו, ורתם עצמו למשימה זו הן בעת העברת המטען הראשון והן בהעברת המטען השני, לאחר שהוחלפה בו הסוללה. כן הודגש כי היה חבר בארגון ונטל חלק כמבצע בצוותא בניסיון ההתנקשות הקודם ברוזנשטיין, במסגרת האישום השלישי.
עם זאת הובהר, כי אף שהורשע בעבירה של סיוע לרצח בדומה לרוחן, חלקו ואשמו נמוכים ממנו, ובעוד שהלה היה ממנהלי הארגון הבכירים ויד ימינו של אברג'יל, סבח היה פעיל בדרג של ממלא הוראות, ומכך אף נגזרה תרומתו המסייעת.
לפיכך, מתחם הענישה שנקבע בעניינו, ביחס לעבירה של סיוע לרצח במסגרת ארגון פשיעה עמד על בין 8 עד 10 שנות מאסר.
במכלול השיקולים שפורטו, ובהתייחס אף לעבירות הנלוות שסבח הורשע בהן במסגרת אישום זה, נקבע מתחם כולל לאירוע – בין 9 ל-12 שנות מאסר בפועל, כאשר נקבע כי יש למקם את עונשו בשליש העליון של המתחם.
196. לסיכום ולאור האמור לעיל, נגזרו על סבח העונשים הבאים:
16 שנות מאסר בפועל; שנתיים מאסר על תנאי, למשך 3 שנים; תשלום פיצוי למשפחות הנרצחים – 10,000 ש"ח לכל משפחה; תשלום פיצוי לנפגעים המנויים באישומים 3 ו-4 – 40,000 ש"ח שיחולקו ביניהם; ותשלום קנס כספי בסכום של 10,000 ש"ח, או 3 חודשי מאסר תמורתו.
גזירת דינו של עמוס
197. ביחס לאישום השלישי, במסגרתו עמוס הורשע בסיוע לניסיון הרצח בכיכר פלומר ובעבירות נוספות, הודגשו חומרת המקרה כפי שתוארה לעיל, העובדה שבוצע בתכנון מוקדם, ומידת חלקו של המערער במעשה, כמי שהעמיד את חניון ביתו ודירתו להרכבת מטען החבלה, ולהכנסתו למכונית ששימשה לפיצוץ באירוע. כן צוינה מודעותו של עמוס למעורבותם של האחרים בפרשה, ולעצם העובדה שהיה חבר ארגון. לפיכך, מתחם הענישה בעניינו נקבע בין 6 ל-9 שנות מאסר בפועל.
במכלול השיקולים, ובהתייחס אף לעבירות הנלוות שהורשע בהן במסגרת אישום זה, נקבע מתחם כולל לאירוע – בין 7 ל-10 שנות מאסר בפועל.
בתוך המתחם, בית המשפט המחוזי הדגיש את עברו הפלילי הכמעט נקי של עמוס, ואת העובדה שחברותו בארגון הפשיעה הייתה משך תקופה קצרה שלא אפיינה את חייו הקודמים. בנוסף נקבע כי פרט לאירוע מושא האישום השלישי, לא ניכרה מעורבותו של עמוס בפעילות הארגון. צוין כי מאז עזב את הארץ בשנת 2005, ניהל אורח חיים נורמטיבי ועבד למחייתו. עוד הודגש חלוף הזמן מאז האירוע כנתון משמעותי בהקשרו, ושעליו העידו המסמכים הרפואיים ביחס למצבו האישי והנפשי, וכן תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו.
בנסיבות אלה, נקבע כי יש הצדקה שלא למצות את הדין עם המערער ויש מקום לסטות לקולה ממתחם הענישה שנקבע, וזאת מטעמי שיקום שהוכחו הלכה למעשה.
לאור האמור לעיל, נגזרו על עמוס העונשים הבאים:
5 שנות מאסר בפועל; שנת מאסר על תנאי למשך 3 שנים; תשלום פיצוי לנפגעים המנויים באישום 3 – 20,000 ש"ח (18,000 ש"ח שיחולקו בין מאבטחי רוזנשטיין, ו-2,000 ש"ח עבור עדי חן); ותשלום קנס כספי בסכום של 10,000 ש"ח, או 3 חודשי מאסר תמורתו.
גזירת דינו של בוהדנה
198. ביחס לאישום הרביעי, שבמסגרתו הורשע ברצח בכוונה תחילה, כהגדרת העבירה בדין שקדם לרפורמה בעבירות ההמתה, ובעבירות נלוות, כתוצאה מהאירוע ביהודה הלוי, נקבע כי נסיבות האירוע היו חריגות בחומרתן, בשל הנזקים והנפגעים הרבים. הודגש כי בוהדנה היה אחד מאנשי החוליה המבצעת של התוכנית, ומילא בה חלק חשוב ומשמעותי בלב ביצוע המעשה העברייני. בוהדנה היה מודע לתוכנית העבריינית ולנזקיה, ונכונותו ליטול חלק באירוע סללה את הדרך לכניסתו לארגון.
בהקשר זה, נדחו טענות סנגורו להחלת הוראת סעיף 301א(ב) לחוק העונשין, "פתח המילוט", שנחקק במסגרת רפורמת דיני ההמתה, ונקבע כי לא התמלאו בתיק זה הנסיבות המיוחדות שבהתקיימותם המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד.
אשר לקביעת מתחם הענישה ביחס לעבירות הנלוות שביצע במסגרת אישום זה, הודגש אשמו כפעיל זוטר בארגון אשר מילא הוראות, וזאת יחסית לאברג'יל שהורשע באותן עבירות באישום זה. לפיכך, מתחם העונש הכולל הועמד על 5 עד 8 שנות מאסר.
בתוך המתחם, צוינו שיקולי הענישה שנלקחו בחשבון וביניהם, תסקיר שירות המבחן בעניינו, אשר לא חשף תמונה חיובית על אודותיו, וממנו עלה שהסתבך עוד בילדותו בביצוע עבירות, וצבר לחובתו 11 הרשעות קודמות. עוד עלה מהתסקיר שהמערער לא שינה דרכיו או השתקם, ולא הביע חרטה על מעשיו.
עם זאת, נשקלו לקולה גילו הצעיר מאוד בעת ביצוע העבירות, על סף קטינות, ואף מעמדו הזוטר יחסית בהיררכיה הארגונית. צוין כי אף שמדובר בעונש חובה של מאסר עולם, יש מקום לערוך אבחנה בינו ובין אברג'יל ביחס לעונש הסופי בגין אישום זה, ולפיכך נקבע כי עונשי מאסר העולם ירוצו בחופף, והעונש הממוני יהיה בדרך של פיצוי בלבד.
199. לאור האמור לעיל, נגזרו על בוהדנה העונשים הבאים:
שלושה עונשי מאסר עולם, אשר ירוצו בחופף זה לזה; 5 שנות מאסר שירוצו בחופף לעונש מאסר העולם; שנתיים מאסר על תנאי למשך 3 שנים; תשלום פיצוי למשפחות הנרצחים – 15,000 ש"ח לכל משפחה; תשלום פיצוי לנפגעים המנויים באישום 4 – 30,000 ש"ח שיחולקו ביניהם.
גזירת דינו של סוסן
200. ביחס לאישום הרביעי, במסגרתו הורשע בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע במסגרת ארגון פשיעה, בגין האירוע ביהודה הלוי, נקבע כי סוסן היה אחד מאנשי החוליה שבומבי קיבץ לצורך ביצוע התכנית העבריינית להתנקש ברוזנשטיין, היה מודע לפרטיה, ונתן לה את ידו. בית המשפט התייחס לאשמתו בחומרה המתחייבת ממהות הקשר הפלילי שנקשר לביצוע הפיצוץ הרצחני, והדגיש כי סוסן עמד כפסע מהרשעתו כשותף לעבירה.
לאור זאת, ובמכלול השיקולים והאיזונים נקבע כי מתחם הענישה ההולם נע בין 7 ל-9 שנות מאסר בפועל.
בתוך המתחם, נלקח בחשבון עברו הפלילי המכביד של סוסן בביצוע עבירות חמורות, שבגינן ריצה עונשי מאסר בפועל רבים. הודגש כי את העבירה החמורה מושא אישום זה, ביצע בעת שהיה אסיר ברישיון, ובעת שהיה תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בר הפעלה. לקולה נשקלו מצבו הבריאותי, גילו, העובדה שעברו הפלילי הוא מן העת הרחוקה, וכן שהיה משוחרר בתנאים מגבילים במשך תקופה לא קצרה. לפיכך, נקבע כי יש למקם את עונשו בשליש העליון של המתחם.
201. ביחס לאישום השישי, במסגרתו הורשע ב"עסקת הבלדרית" ביבוא סם קוקאין מפרו ללונדון, נקבע כי שימש בתפקיד מרכזי בה, ועל פי התכנית היה צריך לסייע לייבא את הסם. סוסן הפעיל לחץ על ציון אלון על מנת שיעזור בפתרון הבעיה שנוצרה, באמצעות גורמים מטעם הארגון, והעביר ל-י.מ 5,000 דולר שנועדו לנסיעת האחרון ללונדון לאיתור הבלדרית ולאיסוף הסמים.
בדומה לאברג'יל, גם כאן בית המשפט התחשב בעונשים המתונים שנגזרו על המעורבים הנוספים בפרשה, והעמיד את מתחם הענישה ההולם בין 7 ל-11 שנות מאסר בפועל.
בתוך המתחם, ולהבדיל מהאישום הרביעי, נלקח בחשבון חלוף הזמן שעבר מאז ביצוע העבירה, ונקבע כי המערער ימוקם במרכז המתחם.
202. ביחס לאישום התשיעי, במסגרתו סוסן הורשע בניסיון ליצוא 44 אלף כדורי אקסטזי מבלגיה לישראל, הודגש כי חלקו בפרשה בא לידי ביטוי בניסיונותיו לאתר את החבילה לאחר שלא הגיעה ליעדה בישראל, ולפיכך "נטל חלק ישיר בגרעין הקשה של ביצוע העבירה".
בית המשפט עמד על הפגיעה הקשה בערכים החברתיים בשמירה על שלום הציבור ובריאותו, תוך צמצום נגע הסמים המסוכנים, שפגיעתם קשה, וביתר שאת כאשר דובר בסם האקסטזי שסכנותיו גדולות. כן נשקלה הנסיבה המחמירה של ביצוע העבירה במסגרת ארגון פשיעה. מנגד, ניתן משקל למידת הענישה המתונה שהושתה על הנאשם דוד בן שיטרית, הגם שזו הייתה במסגרת הסדר טיעון. לפיכך נקבע כי מתחם הענישה נע בין 5 ל-9 שנות מאסר בפועל.
בתוך המתחם, ניתן משקל ממשי לחלוף פרק הזמן המשמעותי מאז ביצוע העבירה, ונקבע כי עונשו של המערער ימוקם במרכז המתחם.
203. ביחס לאישום ה-13, במסגרתו הורשע בעבירות כלכליות, נקבע כי העלים מס בסכום של 40,000 דולר – פרי הכנסותיו מעסקאות הסמים. לאור העובדה שהמאשימה עתרה באישום זה להטלת קנס בלבד, בהלימה לגובה ההכנסה שהועלמה, נקבע מתחם הקנס בין 40,000 ש"ח ל-80,000 ש"ח.
204. לסיכום, ולנוכח כל האמור לעיל, נגזרו על סוסן העונשים הבאים:
12 שנות מאסר בפועל; הפעלת מאסר מותנה בן 18 חודשים שהוטל עליו בתיק אחר (תפ"ח 227/97) וירוצה בחופף; שנתיים מאסר על תנאי למשך 3 שנים; תשלום קנס בסכום של 50,000 ש"ח, או 4 חודשי מאסר תמורתו.
גזירת דינו של לוקר
205. ביחס לאישום השביעי, במסגרתו הורשע ב"עסקת המיליון" ביבוא מיליון כדורי אקסטזי מהולנד לאוסטרליה, כחלק מפעילות הארגון, נקבע כי לוקר היה מעורב באופן פעיל בעסקה, כמי שהיה אחראי למכירת הסמים באוסטרליה והעברת הכספים, באמצעות בלדר, לישראל. עם זאת, בית המשפט לקח בחשבון את מעמדו הנמוך בארגון, יחסית לאברג'יל, שהורשע יחד עמו בעבירה זו.
לפיכך נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל-13 שנות מאסר.
בתוך המתחם נשקלו מכלול נסיבותיו האישיות של לוקר, ובעיקר היעדר עבר פלילי, גילו, מצבו הבריאותי, הנזקים הכלכליים והמשפחתיים שנגרמו לו עקב ההליך, הפגיעה בפרנסתו, חלוף 20 שנים מביצוע העבירה, וכן הכללת הפרשייה היחידה שיוחסה לו באותו כתב אישום ביחד עם המעורבים האחרים, שגרמה להתמשכות הליכים בעניינו. נקבע כי כל אלה הצדיקו הקלה משמעותית בעונשו, ובמיוחד אורח חייו הנורמטיבי מאז העבירה, שהייתה הסתבכותו היחידה של לוקר בפלילים.
לאור זאת, נקבע כי יש לסטות לקולה מהמתחם שנקבע, והדברים נכונים אף לאישום 13, ומצאו ביטוי בקביעת עונשו הכולל.
206. ביחס לאישום ה-13, במסגרתו הורשע בעבירות כלכליות, נקבע כי קיבל לידיו סכום של 70,000 דולר משי סילם במסגרת חלקו ב"עסקת המיליון", ואשר לא דווח לרשויות המס. בית המשפט הציב את מתחם הקנס בין 50,000 ש"ח ל-90,000 ש"ח, וקבע כי יש למקם את עונשו של המערער בתחתית המתחם, תוך התחשבות במצבו הכלכלי הקשה, העובדה שעסקו נסגר לאחר מעצרו בתיק זה, והליכי פשיטת הרגל בעניינו.
207. לבסוף, נגזרו על לוקר העונשים הבאים:
5 שנות מאסר בפועל; 18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים; תשלום קנס בסכום של 50,000 ש"ח, או 4 חודשי מאסר תמורתו.
גזירת דינו של בן שיטרית
208. ביחס לאישום ה-11, בו הורשע ביבוא כדורי אקסטזי מאירופה ליפן, במסגרת פעילות הארגון, נקבע כי נטל חלק מרכזי בתכנון ובהוצאה לפועל של העסקאות. כן הודגשה זיקתו לארגון, והערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהעבירות, ובכלל זה שמה הטוב של מדינת ישראל, שנפגע כשארגון פשיעה ישראלי מבצע עסקאות סמים בחו"ל.