בהקשר זה טען סנגורו של סוסן, כי בית המשפט המחוזי הפלה אותו לרעה לעומת אוזיפה, שזוכה באישום השביעי מיבוא מיליון כדורי אקסטזי במסגרת ארגון פשיעה. זאת אף על פי שנקבע ביחס אליו, כי פעל להשיב למעורבים את כספם לאחר בריחת הבלדר ואף על פי שנקבע כי עדותו הייתה בלתי אמינה. נטען כי "מקל וחומר" בית המשפט המחוזי היה צריך לזכות גם את סוסן מעסקת הבלדרית באישום השישי.
219. ביחס להרשעתו באישום התשיעי נטען כי סוסן לא עשה "מעשה" שתרם לניסיון ייצוא הסם בו הורשע, מאחר שערך בירור עם "קוקי" 5 ימים לאחר שחבילת הסם כבר נשלחה ונתפסה בבלגיה. נטען כי דובר בבירור נקודתי, יחיד, שנערך כאמור בדיעבד, ולא עולה כדי ניסיון יצוא חבילת הסם. לפי הטענה, מעשה זה לא קירב את תהליך ביצועה של העבירה המושלמת – הגעת הסם לישראל – אלא לכל היותר מדובר ב"הכנה".
כן נטען כי סוסן נעדר את היסוד הנפשי לביצוע העבירה, מאחר שהתבדח וצחק במהלך השיחה המרכזית שהגישה המדינה כראיה (מוצג ת/1545ב5), מקום שהיה אמור להיות במתח ובדאגה, אילוּ אכן היה שותף לעבירה.
בנוסף, נטען כי סוסן טס לבלגיה ללא חשש כשנה לאחר שחבילת הסם נתפסה, וביקר שם את ציון בכלא באנטוורפן. לפי הטענה, אם היה שותף לניסיון היצוא של חבילת הסם, היה חושש לטוס לבלגיה מחשש שייעצר.
טענה נוספת שעלתה מפי הסניגור התייחסה לשיחות הטלפוניות בין סוסן, קוקי, ציון ו-י.מ, לפיה עולה ספק אם שיחות אלה היו קשורות דווקא לחבילת הסם שנתפסה. בהקשר זה אף נטען כי לא ברור שהדירה בה נמצאה הקבלה על משלוח החבילה הייתה דירתו של ציון. בנוסף, סניגורו של סוסן אף השיג על זיהויו של "ירון" (מיכה בן הרוש) כמי ששלח בדואר את חבילת הסם.
לבסוף נטען, כי בכל מקרה, ניסיון יצוא הסם לא נעשה במסגרת ארגון פשיעה, מאחר שקוקי, שמעון (עמו שוחח קוקי בנוסף לשיחותיו עם סוסן) ורנה (ממנו נקנה הסם לכאורה), לא היו חברי ארגון הפשיעה הנטען. עוד נטען כי אברג'יל לא הואשם באישום זה, לכן ניסיון היצוא לא נעשה במסגרת ארגון פשיעה.
220. סוסן ערער גם על חומרת עונש המאסר שנגזר עליו, וטען כי בשלושת האישומים שבהם הורשע, פעילותו הייתה "אפסית" ולא תרמה לביצוע העבירה. בנוסף נטען כי בשלושת האישומים נגדו, צורף לקשר רק בשלב מאוחר; כי היה מקום להתחשב בחלוף הזמן כנתון אובייקטיבי המצדיק הקלה משמעותית בעונש; וכי מתחמי הענישה שנקבעו בעניינו היו גבוהים מהראוי.
סניגורו של סוסן הוסיף וטען לחוסר אחידות בענישה לעומת הנאשם מאיר אברג'יל; כן התבקש להתחשב במעמדו הנמוך של סוסן בקבוצת הנאשמים בארגון; בבריאותו הרופפת; בשחרורו במקביל לניהול המשפט; ובחמשת ילדיו, ששלושה מהם התגוררו עמו עד למאסרו ביום 11.7.2022.
221. לפיכך, סוסן עתר לקבל את הערעור ולזכותו מכל העבירות שבהן הורשע ביחס לאישומים 6,4 ו-9, ולחלופין להפחית משמעותית מעונש המאסר בפועל שהוטל עליו.
ערעורו של בן שיטרית – ע"פ 5881/22
222. בן שיטרית מפנה את ערעורו נגד הרשעתו באישום ה-11 בעבירה של יבוא סם במסגרת "עסקאות הסמים ביפן"; נגד הרשעתו באישום ה-12, בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה כלפי עד המדינה י.מ; ונגד גזר דינו, במסגרתו הוטלו עליו, בין היתר, 10 שנות מאסר בפועל, ופיצוי כספי ל-י.מ בסכום של 50,000 ש"ח. להלן יובאו טענותיו בקצרה.
223. ביחס להרשעתו באישום ה-11, תקף סניגורו של בן שיטרית את ממצאי המהימנות שנקבעו בהכרעת הדין ביחס לעד המדינה י.מ וטען לסתירות בולטות בעדותו. כן טען כי עדויות ה.צ, "תומס" (שמעון אוחנה) ו-א.צ לא עולות כדי הסיוע הנדרש לשם הרשעת בן שיטרית במיוחס לו, שכן אין בהן כדי לסבכו במעורבות בעסקאות מושא האישום, ומדובר בראיות שנמצאות בשולי סיפורו של עד המדינה י.מ.
כן נטען להבדלים מהותיים בין הגרסאות שמסרו ה.צ ו-י.מ בעדויותיהם (כך למשל, ביחס לפגישה שהתקיימה בביתו של חנוך עצמון).