בהקשר זה, ראוי לציין כי י.מ הזכיר את סוסן ביחס להעברת המטען, כבר בהודעתו במשטרה בשנת 2008 (מוצג ת/1297א), זאת עוד בטרם בומבי נחקר במשטרה, ובטרם היו ראיות כלשהן ביחס למעורבות סוסן במעשה.
הנה כי כן, בעדות י.מ יש סיוע ראייתי עצמאי לגרסת בומבי, בדבר נוכחות סוסן בעת העברת מטען החבלה, מאחר שיש בה כדי לסבכו במעורבות עם הקושרים בצוות המבצע שיועד לתכנית החיסול מושא אישום זה.
549. לכך יש להוסיף את התנהגותו של סוסן לאחר האירוע, כשהגיע לבקר את בומבי, יחד עם וזאנה, בדירתו באשדוד כאמור, בליל הפיצוץ, לאחר שהתברר כי רוזנשטיין לא חוסל באירוע, אלא רק נפצע. עדות בומבי בדבר ביקור זה, נתמכה בפלט איכונים (מוצג ת/1565א). בהקשר זה, אני מקבל את הקביעה לפיה יש בעיתוי הביקור, בין היתר בשים לב למעורבים הנוספים שנכחו שם (כמו וזאנה, שהיה שותף בכיר בצוות המבצע), ונוכח שקרי סוסן ביחס לביקור זה, שטען כי מדובר בביקור מקרי ותמים – כסיוע ראייתי לדברי בומבי.
כמו כן, סוסן הכחיש תחילה מפגש זה בדירת בומבי, במהלך העימות שנערך ביניהם במשטרה (מוצג ת/483). בהמשך, נאלץ להודות בקיומו של המפגש, לאחר שנוכחותו באשדוד הוכחה באמצעות פלט האיכונים כאמור. נראה כי אילוּ היה מדובר במפגש תמים כפי גרסתו, סוסן לא היה משקר ביחס אליו. משכך, אני סבור כי שקרי סוסן ביחס לפרט מסבך זה, בניסיון להרחיק עצמו מהאירוע, עולים כדי סיוע לדברי בומבי.
550. זאת ועוד, סיוע ראייתי מצוי בשקרים מהותיים נוספים שאמר סוסן ביחס לקשריו עם בומבי ושאר חברי החוליה המבצעת באירוע – שקרים המצויים בלב העשייה הפלילית בנסיבות ענייננו.
כך ביחס לבומבי – במהלך העימות שנערך ביניהם במשטרה, סוסן אמנם אישר היכרות עמו, אך טען כי מדובר בקשר שטחי בלבד. בשלב אחר במהלך העימות, מסר שהכיר אותו רק כחודש לפני הפיצוץ שאירע ביהודה הלוי, ולא דיבר עמו על עניינים פליליים. ואולם, לאחר העימות, ומשהוברר לסוסן שבומבי הפליל אותו וקשר אותו לאירוע מושא האישום, אמר: לא דיברתי איתו ולא כלום... לא דיברתי לא מכיר אותו... ובחיים לא דיברתי איתו... לא דיברתי איתו כי הוא משקר פה" (מוצג ת/483ב). משנחקר בבית המשפט המחוזי על אודות אמירות אלה, טען שהתבטא כך "מעצבים", ולמעשה התכוון כי לא הכיר את בומבי מספיק טוב כדי לבצע עמו עבירות.
כך אף ביחס לוזאנה, בוהדנה וז'וז'ו, שסוסן טען ביחס אליהם, כי ניהל עמם רק קשר שטחי ומזדמן בלבד.
אשר על כן, ולאחר בחינת חומר הראיות בענייננו, הגעתי למסקנה, כי שקרי סוסן עולים כדי סיוע ראייתי לדברי בומבי, מאחר שמדובר בשקרים מהותיים שנועדו להרחיקו מהפעילים המרכזיים שנטלו חלק בליבת האירוע ביהודה הלוי, שקרים המלמדים על כך שסוסן ידע שקירבה אליהם – עלולה להפלילו.
551. ראיית סיוע נוספת שבחנתי, מצויה בתקשורת הענפה של סוסן עם הפעילים האחרים בחוליה המבצעת, שלא ניתן לה הסבר סביר אחר, כפי שאפרט להלן.
מהמארג הראייתי שהונח לפנינו עולה, כי בין החודשים אוקטובר לדצמבר 2003, התקיימו מעל ל-300 שיחות טלפון בין סוסן לבין בומבי. זאת, שעה שסוסן טען, כאמור לעיל, כי לא היה לו קשר רציני או קרוב לבומבי; כמו כן, במהלך אותה תקופה, התקיימו מעל ל-100 שיחות טלפון בין סוסן לבין וזאנה. בניסיונו להרחיק עצמו מהאחרון, סוסן טען שיצר עמו קשר רק בעת שרצה לנסוע לאילת, שם התגורר וזאנה. בנוסף, לא היה בפיו הסבר למספר השיחות הרב עמו.
כך אף ביחס להתקשרות הטלפונית באותה תקופה רלוונטית, בין סוסן לבין בוהדנה, חבר נוסף בצוות המבצע של התכנית. אף על פי שסוסן טען שאינו חבר קרוב של בוהדנה ואין ביניהם קשר יומיומי, מהפלט עלה כי התקיימו ביניהם 60 שיחות טלפוניות רק בחודשים נובמבר-דצמבר 2003.
בהקשר זה ראוי לציין, כי אף על פי שמחומר הראיות לא עולה תוכנן של השיחות (אלא רק פלט השיחות, מוצג ת/1565א), בית המשפט המחוזי ראה בהן סיוע ראייתי לדברי בומבי בענייננו, וזאת בשל מספרן הרב של השיחות, זהות הדוברים בהן, שהיו פעילים בצוות המבצע של התכנית, והתקופה בה התקיימו – בסמוך להכנות לקראת מבצע ההתנקשות.
כשלעצמי אני סבור שיש קושי ממשי לראות בהיקף השיחות ובתדירותן בלבד כראיית סיוע, העומדת בדרישות הפסיקה, זאת מבלי לדעת את תוכנן. ואולם, לאחר בחינת חומר הראיות שבפנינו, השתכנעתי כי אין צורך להזדקק לכך, מאחר שישנן ראיות סיוע אחרות המסבכות את סוסן בעבירות שיוחסו לו במסגרת אישום זה, כפי שפורטו לעיל, וכפי שאף יפורטו בהמשך.
552. כעת אפנה לאחת מראיות הסיוע העיקריות לדברי בומבי – "שיחת השלד" (מוצג ת/1214), המתקיימת בין סוסן לבין אברג'יל. על משמעותה של השיחה עמדתי עת דנתי בהרשעתו של אברג'יל במסגרת אישום זה, ואין טעם לחזור על הדברים. ואולם, מאחר שסוסן בערעורו דחה את הפרשנות המפלילה שניתנה לשיחה, כיוון שהתקיימה ביום 18.10.2003, עוד בטרם נרקמה תוכנית החיסול במפגש המכריע בבלגיה ביום 17.11.2003, מצאתי להעיר מספר הערות.
בחינה מדוקדקת של השיחה ושל המסקנות הראייתיות שעלו ממנה, מלמדת כי בהתקיימותה ובנאמר בה, יש בהחלט כדי לסבך את סוסן בתכנית העבריינית, ולשמש סיוע לעדותו של בומבי בנושא: מהשיחה עולה, שמבחינת אברג'יל, סוסן היה מעורה בפרטי התכנית הפלילית ומעורב בה, וניתן היה לקבל ממנו מידע עדכני ביחס להתקדמות הכנת המטען על-ידי ה.צ. בנוסף, אני רואה לקבל את ממצאי בית המשפט המחוזי, לפיהם נוכח המידור שאפיין את הארגון, לא היה עולה על דעת אברג'יל לשוחח בעניין רגיש זה עם סוסן, אלמלא חשב שהוא קשור לנושא ומעודכן בו.
אשר לפרשנות מילת הקוד "שלד" – בומבי נשאל על כך בחקירתו במשטרה ומסר כי במילה "שלד" הכוונה למטען (מוצג ת/819ב); בחקירתו הראשית, בומבי לא נשאל בנושא זה, מאחר שלא היה צד לשיחה זו, ולא היה יכול להעיד ביחס אליה מידיעתו האישית; בחקירתו הנגדית, נשאל על כך על-ידי סניגורו של גולן אביטן (נאשם 9) ובמסגרת זו, ההגנה לא חלקה על כך שהמילה "שלד" משמעותה "מטען".
יתירה מזאת, אף י.מ העיד ביחס לשיחה זו, באומרו שאברג'יל וסוסן דיברו על אודות "עסקת הבלדרית", שבה הוא עצמו היה מעורב, יחד עם סוסן ובן סימון (ועל כך ארחיב בהמשך, במסגרת הדיון בהרשעת סוסן באישום השישי).
עוד אציין, כי בהתאם לדברי בומבי, שנמצאו מהימנים, סוסן היה חלק מהחוליה המבצעת, עוד בטרם הנסיעה לבלגיה, והדברים היו ידועים אף לאברג'יל: "מי שהיה בכל העניין הזה של הפיגוע ביהודה הלוי היינו אני, שלומי ואזנה, אהרון סוסן, עופר בוהדנה, וז'וז'ו שהצטרף לאחר מכן. מבחינתנו אלה הקבוצה שיצחק ידע עוד כשהלכתי אליו, הוא יודע שאני עם ז'וז'ו מהבוקר עד הלילה, הוא ידע שאני עם עופר... את אהרון [סוסן] הוא הכיר דרך יניב... אהרון נחשב יד ימינו של יניב... כולנו הכרנו אותו דרך יניב" (עמ' 441 להכרעת הדין).
נוסף על כך, מעדות בומבי ניתן ללמוד, כי הלה שקד על תכנית החיסול ועשה פעולות הכנה לקראתה, גם לפני הטיסה לבריסל, לרבות ביצוע מעקבים, הצטיידות בלבנות חבלה, והתחקות אחר רוזנשטיין, כך שאין להתפלא על עצם העלאת עניין מטען החבלה על-ידי אברג'יל בשיחה זו, כחודש לפני הפגישות בבריסל.
לפיכך, מסקנתי היא, כי אין בעובדה ש"שיחת השלד" התקיימה כחודש לפני פגישת הפסגה בבלגיה, כדי להקהות ממשמעותה ומפרשנותה המפלילה ביחס לסוסן.
553. משפרשתי את המערך הראייתי המבוסס שהונח לפנינו, שכלל את עדות בומבי והראיות המסייעות לה, אפנה כעת לבחינת טענות סוסן, כפי שהועלו בערעורו.
554. בהתייחס לטענת הסניגור, לפיה עדות ה.צ בענייננו שוללת את מעורבות סוסן, מאחר שלא היה מודע לחלקו באירוע, אומר כבר עתה, כי דין הטענה – להידחות, ואפרט את הנימוקים לכך:
בחינת מכלול הראיות שלפנינו מלמדת על כך, כי העובדה ש-ה.צ לא היה מודע לחלקו של סוסן, משתלבת היטב עם עדות בומבי, לפיה לא שיתף את ה.צ בזהות האנשים שגייס לחוליה המבצעת של המשימה, ולכן ל-ה.צ לא הייתה דרך לדעת על מעורבות סוסן באירוע. בנוסף, הדברים עולים בקנה אחד עם המידור שהיה קיים בין הפעילים בארגון, בעיקר ביחס למבצעי העבירה. לכך יש להוסיף, כי המידור בא לידי ביטוי אף בתפקידו המסוים והמוגדר של ה.צ כבונה המטענים של הארגון, ושבעטיו לא הכיר את אנשיו של בומבי, וביניהם סוסן, אשר נטלו חלק בביצוע התכנית העבריינית גופה.
555. ויודגש, סוסן הורשע במסגרת אישום זה רק בשותפות לקשירת קשר לרציחתו של רוזנשטיין, ולא במעורבות ממשית בה. מהכרעת הדין עולה תמונה של "חלל ראייתי", בשל העמימות למעשיו המדויקים של סוסן ביחס לרכיב הפיזי של עבירת הרצח והעבירות שנילוו לה באישום זה. יחד עם זאת, אין בעובדה זו כדי לשלול קיומו של קשר פלילי לביצוע פשע ואת מעורבות סוסן בנסיבות העניין, הנובעת מתוך חומר הראיות, לרבות עדות בומבי על אודות חלקו הבלתי נפרד מהצוות המבצע של משימת החיסול.
556. כאן המקום להדגיש, כי עבירת הקשר היא עבירה פלילית עצמאית, בעלת קיום נפרד, שלצורך הרשעה בה לא נדרשת תחילת ביצועה של התכנית שבבסיס הקשר (ראו: ע"פ 5927/11 הררי נ' מדינת ישראל, פסקה 76 (23.8.2012); ע"פ 4770/14 אגייב נ' מדינת ישראל, פסקה 55 (5.11.2015)). משכך, אין לבחון את חלקו של סוסן בתכנית לפי מעשיו או מחדליו בשלב הביצוע, שהרי אם היו מוכחות ביחס אליו פעולות ביצוע ברורות ומוגדרות, הוא היה מורשע כשותף לעבירת הרצח, ולא היא.
יצוין, כי החומרה הגלומה בעבירת קשירת הקשר לא נובעת רק משלב מימוש הקשר בין הקושרים, אלא המחוקק ראה את מקור הסכנה מעצם קיומו של הקשר בין שני עבריינים או יותר – כעבירה שראוי להטיל אחריות פלילית בגינה, וביתר שאת, כאשר מהות הקשר מקורה בתכנית לביצוע רצח כבענייננו. יפים לעניין זה הדברים שקבעה השופטת ביניש (כתוארה אז):
"ההצדקה להתערבות המשפט הפלילי בשלב קשירת הקשר הינה חזקה במיוחד בעבירות חמורות, כאשר אין זה סביר לגרוס כי על החברה להמתין באפס מעשה עד שתגיע התכנית העבריינית המשותפת שגובשה לשלבי ביצוע ממשיים. קטיעת התכנית העבריינית המשותפת באיבה במקרים מסוג זה, באמצעות הטלת איסור פלילי על קשירת קשר לביצוע העבירה והענשתו של הקושר, הינה אינטרס חברתי מובהק ומבוסס" (ע"פ 3338/99 פקוביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(5) 667, פסקה 29 (2000)).
557. בנסיבות המקרה דנן, וכפי שעולה מהתשתית הראייתית המוצקה שהוצגה לפנינו, מסקנתי היא, כי סוסן היה מעורב בקשר פלילי לרצוח את רוזנשטיין, עם פעילים נוספים בארגון, וזאת כחלק מהצוות שנבחר לביצוע המשימה.
בהקשר זה יצוין, כי לא יהיה זה מדויק לומר שהוגדר עבור סוסן תפקיד אחד ויחיד שהסתכם במציאת דירה לתצפית, אלא הוא היה חלק בלתי נפרד מהחוליה המבצעת לכל דבר ועניין, והשתתף במגוון המשימות השוטפות; הוא היה בסוד התכנית העבריינית, ומודע למטרתה, כפי שאף ניתן להסיק מ"שיחת השלד", מהתנהגותו לפני האירוע ואף מהתנהלותו לאחריו, כפי שעמדתי על הדברים לעיל.
כמו כן, מעמדו של סוסן כפעיל בארגון הפשיעה עלה באופן מובהק מעדויותיהם של כל עדי המדינה בפרשה, וקיבל תמיכה משמעותית בשיחות שנקלטו בהאזנות הסתר. סוסן היה דמות מוכרת בארגון והיה חלק מהקבוצה "הבת ימית" שבראשה עמד בן סימון. חיבורו לארגון ולבכיריו בא לידי ביטוי אף באמצעות גיסו, ציון אלון, שהיה דמות מפתח בארגון (ומכאן אף נבע כינויו של סוסן בארגון – "הגיס"). משכך, ועל רקע זה, בחירתו של בומבי לצרפו לצוות המבצע של המשימה, לא הייתה נטולת הקשר.
בנוסף, סוסן היה חבר ארגון, שהוכח כי ניהל תקשורת ישירה עם אברג'יל, קיבל ממנו הוראות והיה נתון למרותו (מוצגים ת/1878ט ו-ת/1878י). כל אלה מצטרפים לתמונה כוללת ובהירה, המציבה את סוסן כיד ימינו של בן סימון בארגון, שבומבי גייסוֹ לצוות המבצע של תכנית החיסול מושא אישום זה, ושסותרת את גרסתו המתכחשת לאירועים ולקשריו עם שאר המעורבים.
משכך, בחינת סוגיה זו בעיון ושמיעת טיעוני הצדדים בדיון לפנינו, מובילה למסקנה כי סוסן היה חלק מהקשר הפלילי המתואר, במסגרת ארגון הפשיעה.
558. אשר על כן, ובהתאם לכל המפורט לעיל, אין עילה להתערבות בהכרעת דינו של בית המשפט המחוזי, שהרשיע את סוסן על סמך עדותו האמינה של בומבי, בצירוף ראיות הסיוע לדבריו, שסיבכו את סוסן בקשירת קשר עם החוליה המבצעת בתכנית ההתנקשות ברוזנשטיין.
לפיכך, דין ערעורו של סוסן על הרשעתו בעבירה מושא אישום זה – להידחות.
דיון בהרשעת סוסן באישום השישי
559. באישום דנן ("פרשת הבלדרית"), סוסן הורשע (יחד עם אברג'יל) בעבירה של יבוא 9 ק"ג קוקאין מפרו ללונדון, באמצעות בלדרית. זאת בניגוד לסעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, ובמסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 3 לחוק המאבק.
560. ההרשעה באישום זה התבססה על עדות י.מ, שהעיד בפירוט על שלביה השונים של עסקת יבוא הסמים, ועל חלקו של סוסן בה. בנוסף, ההרשעה התבססה על ראיות סיוע שנמצאו לעדות י.מ, בעדויות ה.צ ובומבי, וכן בשיחות שנקלטו בהאזנות הסתר, כפי שפורט בעניינו של אברג'יל ביחס לאישום זה, וכפי שיפורט להלן, באופן ממוקד ביחס לסוסן.
561. אפתח בעדות י.מ, שקשר את סוסן לעסקת הסמים מושא האישום ותיאר באופן מפורט את מעורבותו בה. י.מ העיד על התגבשות העסקה במפגש שהתקיים ביבנה ובו נכחו יחד עמו, סוסן ובן סימון, שם עדכן את שניהם על אודות היכרותו עם שתי בלדריות הולנדיות, שניתן לייבא סמים באמצעותן.
מעדותו ניתן ללמוד, שקיבל מבן סימון סכום של 7,500 דולר לרכישת כרטיסי טיסה לבלדריות, ושבהמשך לכך טס לאמסטרדם על מנת לגייסן – בלדרית אחת גייס באמצעות אחד אבו חוסיין, ובלדרית שנייה שגייס בעצמו, ושהנחה אותה שעליה לשאת מזוודה עם 9 ק"ג קוקאין מפרו לאנגליה.
לאחר גיוס הבלדריות באמסטרדם, י.מ הגיע לפוארטו בנוס שבספרד, שם נפגש עם ציון אלון בביתו, וסיכם עמו שהלה ידאג לאיסוף הסמים עם הגעת הבלדריות ללונדון. תמיכה ראייתית לגרסת י.מ נמצאת בשיחה טלפונית בינו לבין ציון מיום 13.9.2003 (מוצג ת/1202). לאחר המפגש עם ציון, י.מ חזר לישראל וסיפר ל-ה.צ על אודות העסקה המתוכננת.
עוד ניתן ללמוד מעדותו, שהבלדרית שגייס אבו חוסיין התחרטה והחליטה שלא לעלות על הטיסה לפרו, ולכן רק הבלדרית שגויסה על-ידי י.מ טסה כמתוכנן.
אדגיש כי פירוט עובדתי זה חיוני להבנת המשך השתלשלות האירועים, ובמיוחד לקשר של סוסן לעסקה, כפי שאבהיר.
בחינת עדות י.מ מלמדת, כי בעת הגעת הבלדרית לפרו, הלה שהה בישראל ונפגש עם בן סימון, סוסן ואייבי אברג'יל ברח' הזוהר בתל-אביב, כדי לדון בעסקת הסמים מושא האישום. במהלך הפגישה נודע ל-י.מ שסוסן היה שותף לעסקת סמים.
במהלך הפגישה, בן סימון שוחח טלפונית עם גורמים בפרו, שהודיעו לו בכעס שהגיעה רק בלדרית אחת. י.מ התערב בשיחה והשיב להם שהבלדרית השנייה "קיבלה רגליים קרות".
לדברי י.מ, בשלב זה בפגישה, סוסן התערב והפנה אצבע מאשימה כלפיו: "אהרון סוסן החליט שכבר הוא מחליט 'לצאת' עלי: אתה אחראי, מה זה קיבלה רגליים קרות? התחיל לריב איתי שם. אמרתי ליניב בן סימון מה יש לו בכלל לבחור הזה? לא ידעתי, לא הכרתי אותו אז, מה הוא מתערב בכלל? יניב בן סימון אמר לי: זה שותף בטח הוא מתערב" (עמ' 536 להכרעת הדין).
עינינו הרואות, כי בהתאם לעדותו המפורשת של י.מ – סוסן היה שותף בעסקת הסמים ובקיא בפרטיה. תימוכין נוספים למעורבות סוסן בשלב זה, משתקפים בשיחה בינו לבין ציון אלון מאותו יום (מוצג ת/2201).
זאת ועוד, סוסן בעדותו בבית המשפט המחוזי אישר נוכחותו בפגישה זו, ברח' הזוהר בתל אביב. על טענתו בערעורו לפנינו, כי הטעם להגעתו לפגישה היה על מנת לקבל החזר חוב כספי ש-י.מ חב לו – אדון בהמשך הדברים.
עוד ניתן ללמוד מעדות י.מ, על אודות תיאורו את הכשל באיסוף הסמים מהבלדרית, שהמתינה בלונדון. לדבריו, לא הצליח לאתר את ציון, שהיה אחראי לאסוף את הסמים מהבלדרית כאמור. י.מ עדכן את סוסן שהבלדרית ממתינה בלונדון, ובתגובה סוסן השיב, שיש לנסות לאתר בשלב זה את ציון. בסופו של דבר, סוסן יצר עם ציון קשר טלפוני, והפעיל עליו לחץ בעניין. ציון השיב שינסה לשלוח אל הבלדרית את דוד בן שיטרית, ואישוש לכך נמצא בשיחה טלפונית בין השניים בנושא זה (מוצג ת/2125).
לבסוף, הבלדרית יצרה קשר טלפוני עם י.מ, ומסרה לו שתמתין עד למחרת ב-11:00 בבוקר, ואם לא יגיעו לאסוף את הסמים – היא תשאיר את המזוודה בשמירת חפצים, ותעזוב את בית המלון. בעקבות זאת, י.מ תיאר כי דיבר שוב עם סוסן, שמסר לו ששוחח עם ציון בעניין, אך הם לא מצאו פתרון לבעיית איסוף הסמים מהבלדרית.
בנוסף, י.מ תיאר בעדותו את הוויכוחים הרבים בינו לבין סוסן, בביתו של ה.צ, ביחס לאופן בו יש לטפל במשבר שנוצר, לאחר שהתברר שהבלדרית עזבה את המלון. בחינת עדות י.מ מעלה, כי תיאר את מאמציו להחזיר את הבלדרית למלון: תיאר כיצד א.צ הסיעוֹ לטלפונים ציבוריים כדי ליצור עמה קשר ולנסות לשכנעה לחזור; תיאר כיצד פנה לרונן סוויסה וביקש ממנו לטוס להולנד לאתרה; וכן תיאר כיצד פנה לסוסן וביקש ממנו סכום של כ-5,000 דולר לרכישת כרטיסי טיסה עבורם.
בעקבות זאת, סוסן גייס עבורו סכום של 5,000 דולר, ובאמצעות כסף זה, רונן סוויסה טס לאמסטרדם, ונפגש עם שניים, ג'קי לסרי ועודד עזריאל, שרכשו כרטיסי טיסה לאנגליה, שכרו חדר באותו בית מלון שהבלדרית שהתה בו, ותיאמו להיפגש עמה. ואולם, בשלב זה, הבלדרית ברחה עם הסמים.
כן עולה מעדות י.מ, כי משהודיע לסוסן שהבלדרית נעלמה, סוסן האשים אותו במעילה: "אומר לי אתה גנב, אתה מועל, גנבת אותנו, אתה שותף של העניין הזה" (עמ' 542 להכרעת הדין).
בהקשר זה, י.מ העיד על התערבות בומבי במחלוקת שנוצרה, ותיאר כיצד הלה הגיע יחד עם סוסן לבית ה.צ, והחל להטיח בו שהוא שותף של הבלדרית שברחה, והקצה לו פרק זמן של 24 שעות כדי להחזיר את אובדן הרווח מהעסקה.
בעקבות כך, כעולה מעדות י.מ, ה.צ התערב לטובתו בסכסוך שהתגלע. לדבריו, אף ניסה להיפגש עם אברג'יל כדי ליישב עמו את ההדורים, ולשכנעו לתת לו ארכה נוספת לאתר את הבלדרית. לאחר שנפגשו באנטוורפן, עם פעילים נוספים, סוכם על גובה הקנס ש-י.מ ישלם לארגון, בסכום של 80,000 דולר – שיועברו לבומבי. י.מ העיד כי העביר את סכום הכסף לבומבי באשדוד.
562. ומכאן אפנה לסיוע הראייתי שנמצא לדבריו של עד המדינה י.מ בעדות ה.צ, שסוסן תקף אותה בערעורו. ה.צ העיד תחילה ביחס לראשית העסקה, ולדבריו, בן סימון וסוסן פנו אליו כדי שיסייע להם לתאם פגישה עם י.מ מחוץ לביתו. ה.צ תיאר את מהלך הפגישה שבה נכח, ושבמסגרתה י.מ הסכים ליצור קשר עם שתי בלדריות, שיעבירו קוקאין מדרום אמריקה לאנגליה במזוודה. כעולה מעדותו, עזב את הפגישה בשלב שבו החלו השותפים סוסן, בן סימון ו-י.מ לדבר על חלוקת הרווחים, וידע כי את חלקו בעסקה, יקבל מתוך חלקו של י.מ.
מעדותו ניתן ללמוד, שבאותה עת שהבלדרית הייתה בפרו עם המזוודה, י.מ התגורר אצלו בבית, ומשכך שמע ממנו על הכשל באיסוף הסמים ממנה: "היא התקשרה כל רגע לשאול מה קורה למה לא באים לקחת את זה ממנה" (עמ' 537 להכרעת הדין). ה.צ העיד על מאמצי י.מ לפתור את הקושי שנוצר, ואף תיאר את פנייתו לסוסן בעניין. לדבריו, בסופו של דבר, הסמים לא נאספו בפועל, ו-י.מ השיב את החוב לארגון.
הנה כי כן, ובהתאם למפורט, יש בעדות ה.צ כדי לתמוך בעדות י.מ ולסבך את סוסן בעבירה בה הורשע במסגרת האישום דנן.
563. בחינת חומר הראיות מלמדת, כי סיוע ראייתי נוסף לדברי י.מ נמצא בעדות בומבי. הלה העיד על עצם קיום העסקה, וגרסתו מקבלת משנה תוקף בשיחה טלפונית בינו לבין אברג'יל, מיום 4.5.2004 (מוצג ת/775), ממנה עולים הסבריו של בומבי על הסיבות שהובילו אותו להסכים לבקשת ה.צ להקל עם י.מ, ולסלוח לו שכשל ב"עסקת הבלדרית" מושא האישום דנן, ועל הקשר לאירוע מושא האישום הרביעי, ובכלל זה לחשיבות ה.צ בארגון, כבונה מטעני החבלה.
יתירה מזאת, בומבי אף אישר בעדותו את התערבותו בעסקה בעקבות בריחת הבלדרית, וזאת לבקשת בן סימון שנעצר. לדבריו, קבע פגישה עם סוסן ועם י.מ, במהלכה דרש מהאחרון להחזיר את הכספים שאבדו, בעקבות כישלון העסקה. עינינו הרואות, כי גרסת בומבי עולה בקנה אחד עם עדות י.מ ומסבכת את סוסן במעורבות בעסקת הסמים.
בנוסף, בומבי אישר בעדותו את קיום הפגישה באשדוד, בה נכחו סוסן, מלול ו-י.מ, במסגרתה האחרון העביר לו את סכום הקנס שהוסכם עליו, וששימש להוצאות הארגון.
דבריו אלה של בומבי מתיישבים עם עדויות י.מ ו-ה.צ, בעניין השבת החוב הכספי לארגון על-ידי י.מ.
564. כמו כן, בחינת השיחות הטלפוניות הרבות שנקלטו בהאזנות הסתר בענייננו, מלמדת כי יש בהן סיוע ראייתי רב עוצמה לעדות י.מ בדבר קיומה של העסקה, ובדבר מעורבות סוסן בה. מהשיחות עולה תיעוד רציף של פעולות המעורבים, לרבות אברג'יל וסוסן, ועמדתי עליהן לעיל, בבוחני את ערעורו של אברג'יל ביחס לאישום זה, והדברים יפים גם בנסיבות ענייננו. לפיכך, אתמקד כעת רק בשיחות הטלפון המוכיחות את מעורבותו הישירה של סוסן בעסקה.
כך, משיחה מיום 2.10.2003 (מוצג ת/1203) י.מ נשמע נוזף בציון אלון, מאחר שהוא וסוסן לא הצליחו להשיגו טלפונית משעות הבוקר. בשיחה, י.מ עדכן את ציון על הצורך לאסוף את הבלדרית שממתינה בלונדון עם הסמים.
בשיחות טלפוניות נוספות, בין אברג'יל לבין ציון, עולה בבירור כי ציון שימש כמתווך שהעביר את דברי י.מ וסוסן – לאברג'יל, והאחרון הנחה אותו כיצד לפעול. כך בשיחה מיום 3.10.2003 (מוצג ת/1204), ציון עדכן את אברג'יל שסוסן מחפש אחר פתרון לאיסוף הסמים מהבלדרית, ובשיחה הם דנים באפשרויות השונות לפתרון המשבר שנוצר.
בהמשך לכך, בשיחה מיום 4.10.2003 (מוצג ת/1205), אברג'יל נשמע מברר עם ציון את חלקו של הארגון בעסקת הסמים, באומרו "כמה האלף שלנו". בתגובה, ציון השיב: "בסביבות אה חמש אלף. ומתוכם צריך לתת זה זה זה, אתה מבין? ל'גיס' [סוסן] ולה...וליו [י.מ] ולזה ולזה ולזה..." (עמ' 540 להכרעת הדין). ניתן להתרשם משיחה זו, במהלכה ציון עדכן על אודות החלק המגיע לארגון מהעסקה, כי יש להפחית ממנו את חלקם של המעורבים סוסן ו-י.מ.
תמיכה לדברי י.מ ביחס להתרחשויות העובדתיות לאחר בריחת הבלדרית, ניתן למצוא בשיחה מיום 8.10.2003 (מוצג ת/1210), בין ציון לאברג'יל, ממנה עולה כי ציון וסוסן חשדו ב-י.מ ש"עקץ" את הארגון, וציון הלין על כך ש-ה.צ תומך בו ו"נותן לו חיזוק" (עמ' 542 להכרעת הדין).
בשיחה זו, יש אף תימוכין לגרסת י.מ, שניתנו לו על-ידי סוסן 5,000 דולר לצורך מימון הטיסות לאיתור הבלדרית. בשיחה נשמע ציון מספר לאברג'יל על סכום הכסף האמור שהועבר ל-י.מ; ותמיכה לכך שהכספים הועברו ל-י.מ על-ידי סוסן נמצאת בשיחות טלפוניות נוספות (מוצגים ת/1675, ת/1205).
זאת ועוד. מ"שיחת השלד" (מוצג ת/1214), מיום 18.10.2003, שדנתי בה לעיל, במסגרת האישום הרביעי, אברג'יל נשמע כשהוא מעדכן את סוסן על כך ששלח לו כסף באמצעות בומבי. בהמשך השיחה סוסן סיפר לאברג'יל על אודות כוונתו להיפגש עם ה.צ בעניין כישלונו של י.מ בטיפול בעסקת הסמים מושא אישום זה. אברג'יל בתגובה הבהיר לו, שאין זו העת לפנות ל-ה.צ בעניין זה, מפני שעמד על הפרק נושא חשוב יותר – המטען ש-ה.צ עמל על הכנתו עבור הארגון.
לבסוף, על קרבתו של סוסן לאברג'יל ניתן ללמוד משיחה מיום 5.10.2003 (מוצג ת/2202), במהלכה ציון סיפר לאברג'יל, ש"הגיס" רצה לאחל לו "חג שמח" ולשם כך ביקש את מספר הטלפון שלו. בתגובה אברג'יל השיב: "למה לא... תן לו מה שהוא רוצה, תיקח אותו כמו שאתה לוקח את אחד מאיתנו" (עמ' 541 להכרעת הדין). נכון יהיה לומר כי שיחה זו ממחישה בבירור את מעמדו של סוסן בארגון הפשיעה, ואת קרבתו לאברג'יל בפרט.
565. משבחנתי את המערך הראייתי שהונח בפנינו, שבסיסו עדות י.מ והראיות הרבות המסייעות לה, שפורטו לעיל, אפנה לבחינת טענות סוסן, כפי שהועלו בערעורו.
566. סוסן כפר תחילה באופן גורף במיוחס לו באישום זה, אך בהמשך, בעדותו בבית המשפט המחוזי ובסיכומיו, צמצם באופן משמעותי את יריעת המחלוקת, ואישר את קיומה של עסקת הסמים ואת מעורבותו בה, תוך שמיקד טענותיו בשאלת עיתוי ומידת מעורבותו. כעת, בערעור לפנינו, סוסן שב וטען כי עסקת הסמים לא התרחשה מעולם, וכי מדובר בעלילת שווא של עד המדינה י.מ, ובכך הרחיב מחדש את יריעת המחלוקת.