19. המערער בוהדנה הורשע בעבירות הבאות:
באישום הרביעי הורשע בעבירות של רצח בכוונה תחילה, לפי סעיף 300(א)(2), בצירוף סעיף 20(ג)(2) לחוק העונשין (3 עבירות); חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א) לחוק העונשין; פציעה שלא כדין, לפי סעיף 334 לחוק העונשין; גרם חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין; גרימת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין; וקשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין. הכול במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
20. המערער סוסן הורשע בעבירות הבאות:
באישום הרביעי הורשע בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין, במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
באישום השישי הורשע בעבירה של יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סם מסוכן, במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
באישום התשיעי הורשע בעבירה של ניסיון ליצוא סם מסוכן, במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
באישום השלושה-עשר הורשע בעבירה של התחמקות ממס או סיוע לאחר להתחמק ממס במרמה עורמה ותחבולה במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה, בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
סוסן זוכה מהעבירות הבאות: באישום התשיעי זוכה מעבירה של סחר בסם מסוכן, במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
21. המערער לוקר הורשע בעבירות הבאות:
באישום השביעי הורשע בעבירה של יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סם מסוכן, במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
באישום השלושה-עשר הורשע בעבירה של התחמקות ממס או סיוע לאחר להתחמק ממס במרמה עורמה ותחבולה במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה, בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
22. המערער בן שיטרית הורשע בעבירות הבאות:
באישום האחד-עשר הורשע בעבירה של יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סם מסוכן, במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, וזאת בהתייחס לעסקאות הבאות: "60,000 כדורי אקסטזי"; "90,000 כדורי אקסטזי"; ו"השולחן השני".
באישום השניים-עשר הורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
בן שיטרית זוכה מהעבירות הבאות:
באישום האחד-עשר זוכה מעבירה של יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סם מסוכן, במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, וזאת ביחס לעסקאות "השולחן הראשון" ו"השולחן השלישי".
באישום השלושה-עשר זוכה מעבירה של התחמקות ממס או סיוע לאחר להתחמק ממס במרמה עורמה ותחבולה במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.
23. אפתח כעת בקביעות העיקריות שנקבעו בהכרעת הדין, ביחס לכל אחד מהאישומים שפורטו לעיל.
האישום הראשון:
הרשעה בעבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה
24. לצורך הכרעה באישום זה, בית המשפט המחוזי בחן את השאלה אם מתקיים בענייננו ארגון פשיעה, כמשמעותו בחוק, ובהתאם למאפיינים שנקבעו בפסיקה. בהקשר זה, נבחנו דברי עדי המדינה, וכן גרסאותיהם של המערערים אברג'יל ורוחן בהתייחס לאישום זה. להלן יובאו הדברים בתמצית.
25. העד הראשון בשרשרת עדי המדינה היה בומבי. בית המשפט המחוזי מצא בדבריו מאפיינים רלוונטיים להתנהלות הקבוצה העבריינית כארגון פשיעה, כפי שיפורט להלן.
תואר כי בומבי נחשב בעולם העברייני כ"איש של אברג'יל", השתייך לקבוצה האשדודית בארגון והיה מנהל ואיש ביצוע בתחום עבירות האלימות. בומבי תיאר בעדותו את מהלך העניינים הכרונולוגי בחייו של הארגון מתחילת שנת 2002 ואילך, והעיד ביחס לקיומו של ארגון הפשיעה, מבנהו, אנשיו והפשעים שבוצעו על ידו אגב המלחמה בארגוני פשיעה אחרים.
מדברי בומבי עלה כי ניצני הקבוצה העבריינית שהתגבשה במשך השנים, החלו עוד בעת שאברג'יל היה בכלא, וטרם שחרורו בשנת 1999. משאברג'יל השתחרר מהכלא, אנשי הקבוצה האשדודית, שהוא נמנה עליה, עסקו בעיקר בהימורים, והיו מפרישים לאברג'יל את חלקו ברווחים. בהמשך, תיאר בומבי כיצד יותר ויותר אנשים התכנסו תחת הנהגתו של אברג'יל, ונוצרו קבוצות שפעלו בערים שונות. בומבי מנה את הקבוצות העיקריות של הארגון: הקבוצה האשדודית; הקבוצה האילתית; הקבוצה בערד; והקבוצה בבת-ים. כן תיאר את החבירה לקבוצה העבריינית של אבי רוחן. צוין כי בומבי השתמש בעדותו בטרמינולוגיה של "ארגון" כאשר דיבר על הפעילות העבריינית שבה נטל חלק עם אחרים.
בומבי העיד אף על המקורות הכלכליים של הארגון, וציין שחלק מהכספים הגיעו מהלוואות, הימורים, ועסקאות סמים. כן תיאר כי הייתה מתקיימת התחשבנות כספית בין הקבוצות השונות, ואף העיד על האופן שבו אברג'יל העביר לו כספים, בדרכים שונות.
בנוסף, סיפר על כלי הנשק שהיו בשימוש הארגון, ועל כך שכל אחד מהחברים דאג להצטייד באקדח. בתקופת "המלחמה" נגד גורמים עבריינים אחרים, בעקבות רצח אחיו של אברג'יל, הארגון קנה הרבה אמל"ח, לרבות לבנות חבלה, טילים, רימונים וכו'.
בומבי התייחס גם למידור שהונהג בארגון. מדבריו עלה כי הדרג הבכיר בארגון היה מודע לנושאים הכלליים שעלו, אך ככל שהדבר התייחס לביצוע עבירה ספציפית – רק מבצעי העבירה היו מודעים לפרטים והדברים היו נסגרים בחשאיות מול אברג'יל. פן נוסף של מידור וחשאיות עליו העיד בומבי התייחס לטלפונים מבצעיים שהיו ברשות חברי הארגון. בומבי תיאר כי לכל אחד בארגון היו שניים-שלושה טוקמנים, שהיו נזרקים כעבור שבוע-שבועיים, מאחר שהנחת המוצא הייתה שיש האזנות על-ידי המשטרה.
עניין נוסף שעלה בעדותו היה קשור לייצוג המשפטי, ולכך שהיו קיימים עורכי דין קבועים שייצגו את חברי הארגון. לדוגמא, בעת מעצרו בשנת 2004, אברג'יל שלח אליו את עו"ד שרון נהרי, ואף שילם לו את שכר הטרחה.
בומבי סיפר כי מנהלי ובכירי הארגון הסתובבו עם אבטחה שמומנה מקופת הארגון, והעיד כי באותה תקופה הוצמד לו שומר ראש, וכך גם לאברג'יל, לאחיו מאיר, ולבן סימון, שהיו מלווים עם שומרים שמאיר שילם את שכרם מהארגון. בית המשפט קבע כי אבטחה זו שיקפה הן את החשש מפני "אויבים", בעקבות "המלחמה" שהוכרזה נגד הארגונים האחרים כאמור, והן את הסולידריות של הארגון לראשיו ולמנהליו.
בית המשפט התרשם מעדות בומבי כעדות משכנעת, וציין כי יחסית לעדי מדינה אחרים, בומבי שילם מחיר לא מבוטל של 14 שנות מאסר בגין העבירות שביצע. עוד הודגש בהקשר זה, כי בומבי התוודה בעצמו על ביצוע עבירות חמורות, מבלי להמעיט או למזער מחלקו, והתרשמותו של בית המשפט הייתה כי בהתנהלותו יש כדי להצביע על כנות ועל אמירת אמת.
26. אף עד המדינה טולי, שהשתייך לקבוצה העבריינית בראשות רוחן, תיאר את ארגון הפשיעה של אברג'יל, ואת החבירה אליו, לשם פיתוח קשרים לוגיסטיים לצורך יבוא סמים מחו"ל. כשנשאל להבדל בין הקבוצות, תיאר את הקבוצה של אברג'יל כמערכת גדולה ואת העובדה שהקבוצה בראשות רוחן מנתה רק חמישה אנשים.
טולי העיד ארוכות ביחס לעסקאות סמים בינלאומיות שבהן נטל חלק. לדבריו, הרווחים ממכירת הסמים היו חלק ממקורות המימון של הארגון ושימשו, בין היתר גם למימון הסכסוך עם קבוצות עברייניות אחרות. מדבריו עלה כי מימון הנסיעות לחו"ל, האבטחה ושכירת כלי רכב עבור אברג'יל ורוחן נעשתה מתוך כספי הסמים, שבהם התקיימה חלוקה בין כולם. טולי אף סיפר על כספי סמים שהעביר לבומבי, אשר הוקצו למימון צורכי הארגון, לרבות מימון המלחמה ברוזנשטיין. כן העיד על כך שגם לו, גם לרוחן וגם לדותן הייתה אבטחה אישית צמודה, בעקבות הסכסוכים.
בנוסף, טולי העיד לגבי האופן שבו אברג'יל התנהל כלכלית מול שאר חברי הארגון. כך למשל, העיד כי כשהיה בדירתו בספרד, אברג'יל הניח חבילה של שטרות אירו על גבי הטלוויזיה, ואמר לחברים שהיו שם "שמי שצריך כסף שייקח" (עמ' 161 להכרעת הדין).
טולי אף התייחס למידור שהיה נהוג בארגון, ועל כך שכשאברג'יל לא רצה שידעו על אירוע פלילי או על עסקה מסוימת, היה יוצא מהבית ומדבר ביחידות עם אדם מסוים שעבורו הוקצתה המשימה. טולי הדגיש שמהטעם הזה הוא אינו מכיר את חלק מהנאשמים בפרשה, כי אברג'יל היה "ממדר את האנשים", לדבריו. טולי הוסיף וסיפר על חשאיות וזהירות מפני האזנות, והעיד כי חברי הארגון היו מחליפים "טוקמנים וסימים" בתדירות גבוהה.
27. עד נוסף שהעיד ביחס לקיומו של הארגון היה עד המדינה ה.צ, אשר גוייס לצורך הרכבת מטעני החבלה באישומים השלישי והרביעי (אירוע כיכר פלומר ואירוע יהודה הלוי). צוין כי אין חולק שביתו שימש מקום מפגש עבור אברג'יל וחברים נוספים בארגון. לדבריו הוא מילא בארגון תפקיד ספציפי וחסוי, שלא היה בידיעת חלק ניכר מהחברים, ואברג'יל הסווה את חלקו ושמר על חסיונו.
ה.צ הדגיש מספר פעמים בעדותו את חלקו ומעמדו של אברג'יל כראש הקבוצה, האדם שלדבריו "על פיו יישק דבר". כמו כן, התייחס בעדותו לדמויות נוספות בארגון, בהקשרים שונים של הפעילות העבריינית: הזכיר את יניב בן סימון, והגדיר אותו "אדם חזק" בארגון, הכפוף לאברג'יל. הוא הדין ביחס לבומבי, שהיה באותו מעמד של בן סימון. ה.צ נקב בשמו של ציון, וידע לקשור אותו לפעילות העבריינית בציינו שהוא גיסו של סוסן. כן זיהה את שלומי ואזנה וידע לומר שהוא מאילת.
ה.צ אישר בעדותו כי הארגון הצטייד באמל"ח כחלק משגרת פעילותו, ושלא בהכרח למטרה קונקרטית.
28. עדות נוספת ביחס לקיומו של הארגון הייתה מפי עד המדינה י.מ, אשר ראה עצמו כחבר בארגון פשיעה. י.מ היה סוחר סמים שפעל בארץ ובחו"ל, עוד טרם חבירתו לאברג'יל ולאנשיו. י.מ העיד אף כי רכש אמל"ח עבור הארגון, לרבות לבנות חבלה, נפצים, טילי לאו, ועשרות רימונים ואקדחים, במסגרת הסכסוך בין הארגונים. כמו כן, פטרל סביב ביתו של ה.צ בעת בניית מטענים, ושינע אמל"ח עבור הארגון ממקום למקום. ביחס לפעילות הארגון, י.מ העיד שרבים מהחברים השתמשו בדרכונים מזויפים.