כמובן שהמומחה יידרש לדברים בהתאם לתמונת הנתונים הקיימת בתיק. ועוד מצאתי לציין כי ככל שקיים חסר ראייתי כתוצאה מחלוף הזמן, הרי שזה אמור לפעול לרעת אבן וסיד, שיכלה לנקוט בהליך משפטי בשלב מוקדם יותר. אם המומחה יסבור כי קיים חסר, ולא ניתן להתגבר עליו, הרי שהדבר יגזור את גורל התביעה לשבט. מנגד, יתכן כי המומחה יקבע כי טענות רמ"י בדבר ההטיות הנלוות לקביעת המחירים בפועל הן חסרות יסוד, או שהן לא משנות את התמונה המהותית.
ככל שהנתונים אינם אמינים ולא ניתן להגיע על בסיסם לכימות, הרי שהמומחה יידרש לדבר. וככל שקיים חלל ראייתי עקב אי הבאת נתונים מצד רמ"י גם לכך יוכל המומחה להידרש.
בנוסף ניתן יהיה לקחת בחשבון את העובדה שאבן וסיד לא הגישה את התביעה במועד מוקדם יותר, שעה שתבוא העת לחשב את הריביות הנלוות לגביית היתר ככל שתבוסס. כאן העיכוב עלול יהיה לעמוד בעוכריה.
- לקראת סיום חשוב יהיה לציין כי סעד הקיזוז נתבע בתביעה הנוכחית כסעד הצהרתי, אך אין לבחון אותו במנותק מהסעד הכספי. התובעת עתרה לפיצוי כספי בגין גביית יתר. היא שילמה אגרת בית משפט בגין כך. הצדדים טענו בהרחבה בשאלה האם בוססה גביית יתר ומה היקפה. הסעד ההצהרתי בעניין הקיזוז בא אפוא רק בצמוד למחלוקת הכספית. ככל שתבוסס גביית יתר הרי שניתן יהיה להצהיר שניתן לקזזה במסגרת ההתחשבנות העתידית בין הצדדים.
בכך פעלה אבן וסיד בהתאם להוראות בית המשפט העליון בעניין רשות השידור. שם, כזכור, קבע כב' השופט, כתוארו אז, גרוניס כי אין להסתפק בסעד הצהרתי כללי בעניין הזכות לקזז אלא יש לגבש את גובה החוב שניתן לקזזו. כזה הוא מצב הדברים בענייננו. נותר אפוא לבחון את השאלה האם אבן וסיד תוכל לבסס טענותיה בדבר גביית יתר.
- בסמוך תינתן החלטה נפרדת שתאפשר לצדדים לשאת ולתת עובר למינוי מומחה כאמור. ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות, פסק הדין המשלים יינתן אחרי השלמת חוות דעת המומחה, ולאחר שתינתן לצדדים האפשרות לחקור אותו בחקירה נגדית.
התוצאה
- בפסק דין חלקי זה הגעתי למסקנות הבאות:
- עילת התביעה של אבן וסיד התיישנה.
- אין מניעה עקרונית כי אבן וסיד תעלה טענת קיזוז, בכפוף לביסוס גביית יתר.
- על מנת לבחון סוגיה זו ימונה מומחה מטעם בית המשפט, שיידרש למחלוקת ככל שהצדדים לא ישכילו להגיע להסכמות שייתרו את מינויו.
- התובעת העלתה חשש כי עמידתה על זכויותיה תוביל לפגיעה בהתקשרויות העתידיות שלה מול רמ"י. אין מקום לתת סעד שיפוטי בעניין זה משום שאין מקום לתת סעד הצהרתי לפיו על רשות מינהלית לקיים את הדין. כמובן שרשות מינהלית לא יכולה לבוא חשבון עם גורם שעמו היא עומדת בקשר רק משום שהוא עומד על זכויותיו הכספיות.
- לאור דחיית עמדת התובעת בעניין ההתיישנות, ודחיית עמדת רמ"י בעניין הקיזוז, לא אעשה צו להוצאות בשלב זה. אלה תיפסקנה בפסק הדין המשלים לאחר שתתברר התמונה המלאה.
- המזכירות מתבקשת לשלוח פסק דין חלקי זה לצדדים.
- זכות ערעור כדין.
ניתן היום, ב' כסלו תשפ"ה, 03 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.