קביעה זו, שלפיה יש לבחון כל מקרה ומקרה על נסיבותיו, אומצה על ידי בתי המשפט השונים (ראו למשל: בר"ל 7468/02 צמז"ח עולם הספורט בערעור מיסים נ' עידן 88 שיווק כלי עבודה 94 בע"מ, בפסקה 16 (פורסם במאגרים; 2002); בקשת רשות ערעור (מחוזי תל אביב-יפו) 21133/99 שדות ים, מרצפות שיש קיסריה שותפות רשומה נ' מפעלי דגן בלוקים וחמרי חציבה בערעור מיסים (פורסם במאגרים; 1999); תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (מחוזי ת"א) 36963-11-09 hewlett packard europe bv נ' מאגר ציוד למשרד ולמחשב בע"מ, בפסקה 15 (פורסם במאגרים; 2011)).
ועוד יש לזכור ש"מוסכם על הכול שהביטוי 'עסקה' רחב יותר מהמושג 'חוזה'. משמע, שאם אותה עסקה כוללת כמה חוזים, ניתן לקזז חיובים לא קצובים הנובעים מהחוזים השונים הנכללים באותה עסקה" (זמיר מכר, בעמ' 289 וההפניות שם). מכאן שגם מערכת חוזים הכוללת מספר חוזים עשויה להיכלל תחת עסקה אחת.
- בענייננו מקובלת עלי עמדת התובעת כי לפנינו חיובים שמקורם בעסקה אחת. וזאת מכמה טעמים.
ראשית, התמלוג בו מדובר הוא ארצי, ולא נגזר ממחצבה אחת כזו או אחרת. לכן הוא חולש למעשה על כל פעולות החציבה של התובעת המצריכות את תשלומו, ואין לראות בכל חציבה וחציבה בכל אתר ואתר כיוצרות עסקאות נפרדות.
שנית, אבן וסיד מסרה את מכלול הנתונים שלה ואלה נותחו במכלולם הן במסגרת תביעת שלוש המחצבות, והן במסגרת חוות הדעת של המומחים בהליך שלפני. אלה התייחסו למגוון מחצבות שונות, שמטבע הדברים זכו להסדרה פרטנית כזו או אחרת. ועדיין הנתונים של כולן כמקשה אחת נדרשו לשם ביצוע ההתחשבנות. זוהי אינדיקציה ברורה לכך שעל החישוב להיות רוחבי, ומשכך שמכלול הפעילות של המחצבות הרלוונטיות מבססת עסקה אחת במובנם של דיני הקיזוז.
שלישית, הדברים נובעים מהמהות. מדובר בתמלוגים המשולמים בגין כריית החצץ. מהות זו נוגעת לכל המחצבות הרלוונטיות. כך לדוגמה, אם אבן וסיד הייתה מנהלת מפעלים נוספים בהקשר לאוצרות טבע אחרים, הם לא היו נכללים תחת ״עסקה אחת״. אולם פיצול כל עסקה שמבוצעת תחת ההתקשרות הכללית שנוגעת לחצץ תהיה מלאכותית, ולא תעלה בקנה אחד עם הדין.
ולבסוף, רמ"י הסדירה את מערכת היחסים שבינה ובין אבן וסיד על בסיס סיכום שנגע לכלל המחצבות שלה. זהו סיכום שנגזר מהחלטת ועדת השניים, שכללה את היועצת המשפטית למינהל (עו"ד רחל זכאי נוימן) ואת הסגן הבכיר לחשב הכללי (מר צבי חלמיש) (נספח 53 לתצהיר בז'רנו). הסיכום (מיום 16.1.05) הסדיר את מערכת היחסים הכללית בין אבן וסיד ובין רמ"י. הוא חל על "כל המחצבות שבחזקת החברה".
- על רקע זה איני מקבל את טענת רמ״י ולפיה מאחר שהחוזים בין הצדדים עודכנו לאורך השנים הרי שאין המדובר בעסקה אחת. כלל החוזים שנערכו בין הצדדים נסובים ביחס לאותה מהות - השימוש של אבן וסיד במקרקעי ישראל לשם חציבה. ה"עסקה" בהקשר בו אנו עוסקים, נוגעת בחציבה ובתמלוג בגינה. יש לראות את המכלול כ"עסקה אחת", לצורך דיני הקיזוז.
מינוי מומחה
- כל שנותר לבדוק הוא האם אכן נעשתה גבייה ביתר, וככל שכן מה היקפה?
שאלה זו היא מורכבת. זאת משום שהמחיר המשוקלל לאותן השנים לא גובש באופן רשמי. לא במסגרת תביעת שלוש המחצבות, לא בתביעת הר-טוב ולא בענייננו. שני הצדדים הגישו בנושא זה חוות דעת, ובהן ניתוח של היחס בין מחיר המחירון למחירי העסקאות בפועל וכיו"ב מאפיינים. נראה לי כי הדרך הנאותה לקבל הכרעה בנושא היא במינוי מומחה מטעם בית המשפט, וזאת ככל שהצדדים לא ישכילו להגיע להסכמות המיישבות את המחלוקות ביניהם בהמשך לפסק דין חלקי זה.