(יא) יכולת הבנק לסרוק ולזהות עסקאות שיכול שיהיו קשורות למימון טרור ופרוליפרציה ולאופן בו ייעשה שימוש ברשימות של ארגונים ופעילי טרור שהוכרזו על ידי גורמים אחרים, לדוגמה ועדת הסנקציות של האו"ם- UNSCR או משרד האוצר בארה"ב OFAC;".[ההדגשה בקו תחתון אינה במקור]
- היינו, הבנקים נדרשו לקבוע מדיניות ונהלים בקשר עם גופים שהוטלו עליהם סנקציות, על ידי גופים בינלאומיים.
- בחודש מאי 2022 פנה התובע למפקח על הבנקים והלין על סירובו של הבנק להעביר את שתי ההעברות לחשבונו. המפקח על הבנקים בחן את הדברים וקבע, כי לא נפל פגם בהתנהלות הבנק, לאמור (להלן: "תשובת המפקח על הבנקים"):
"בהתאם להוראות ניהול בנקאי תקין 411 וכחלק מניהול סיכוני הציות, התאגידים הבנקאיים נדרשו לקבוע מדיניות בתחום איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, שבין היתר תכלול גם התייחסות לעשיית שימוש ברשימות של ישויות שהוכרזו על ידי ועדת הסנקציות של גופים מסוימים מחוץ לישראל.
בהתאם, בנק מזרחי-טפחות קבע מדיניות בנושא איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, הכוללת גם איסור מוחלט לאפשר פעילות בנקאית ועסקית שוטפת עם ישויות הנכללות ברשימות סנקציות המפורסמות על ידי גופים מסוימים מחוץ לישראל, וביניהם ועדת הסנקציות של האו"ם (UNSCR), משרד האוצר בארצות הברית (OFAC) והאיחוד האירופי (EU), וממשלת בריטניה (UK).
מבירור שקיימנו מול בנק מזרחי-טפחות עולה כי במועד העברת הכספים הבנקים המעבירים ALFA-BANK ו- SBERBANK נכנסו כבר לרשימות הסנקציות הבריטיות כבר ביום 01.03.2022 אך מאחר וההעברה עברה דרך קורספונדנט אמריקאי, היא אושרה להעברה על ידי הבנק המעביר. יחד עם זאת, בהתאם להנחיות רשימות הסנקציות השונות, אותן מאמץ הבנק, הכוללות, בין היתר, הקפאת נכסים, אין באפשרות הבנק בשלב זה להחזיר את הכספים לשולח מחד ו/או לזכות את חשבונך מאידך והתקבולים נמצאים בחשבון מעבר ייעודי של הבנק.
לצערנו, עם כל ההבנה למצבך, לנוכח זאת, בנסיבות העניין לא נוכל לקבוע כי מדיניות הבנק אינה סבירה". [ההדגשה אינה במקור]
- תשובה מפורטת וסדורה זו של המפקח על הבנקים מאשרת אפוא, כי הבנק פעל בצורה סבירה, וכי נוכח הקפאת הנכסים על אותן יישויות אשר נכללות ברשימת הסנקציות, הוא אינו יכול להשיב את הכספים לשולח וגם אינו יכול להעבירם לתובע. הכספים נמצאים אפוא בשלב זה, בחשבון מעבר ייעודי. בכל מקרה, לאחר הבדיקה שביצע המפקח על הבנקים ביחס לפנייתו של התובע אליו נקבע, כי לא נפל פגם בהתנהלות הבנק.
- יוער, כי בכתב התביעה מבקש התובע להיאחז בכך, כי מכתבו של המפקח על הבנקים נשלח לבנקים בחודש יוני 2022, בעוד שהסירוב להעביר לחשבונו את הכספים היה בחודש מרץ 2022 ועל כן נטען (ס' 44 לכתב התביעה), כי הבנק אינו יכול להיאחז בתשובה זו אשר ניתנה בדיעבד כסיבה לכך שלא העביר את הכספים.
- דין טענה זו של התובע להידחות. מכתב המפקח לבנקים מחודש יוני 2022 לא חידש מהותית דבר, שכן מכוח נב"ת 411 מחויב הבנק לקיים מדיניות אקטיבית של איסור הלבנת הון ומימון טרור על גופים שהוטלו עליהם סנקציות. המכתב ביאר, כי הסירוב של הבנקים לא ייחשב כסירוב בלתי סביר, והוא בא לאשרר את פעולות הבנקים אשר עיכבו כספים כתוצאה מאותן סנקציות.
- האמור בפרק זה נועד לבאר את המסגרת הנורמטיבית החלה; להבהיר, כי עיכוב הכספים המגיעים מבנקים ברוסיה שעליהם מוטלים סנקציות בינלאומיות הוא בגדר מדיניות ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור שעל פיהם מחויבים הבנקים לפעול, וכי התנהלות הבנק הנתבע נבחנה אף על ידי המפקח על הבנקים (לרבות ביחס למקרה שלפנינו) ולא נמצאה בלתי סבירה. על כך גם בהרחבה בהמשך.
ד.2. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הבנק מחויב לקיים, לאמץ וליישם את מדיניות ניהול הסיכונים של המפקח על הבנקים, וכל עוד הוא פועל בהתאם למדיניות זו, אין מדובר בסירוב בלתי סביר למתן שירות בנקאי ומכאן שאין מדובר בהפרת חובות הבנק:
- במסגרת תיק אזרחי 59756-12-23 זק"א-איתור חילוץ והצלה ואח' נ' בנק מזרחי טפחות (30.1.2024), קיבל בית המשפט המחוזי, בקשה לסעד זמני, בגדרה עתרו המבקשים, כי בית המשפט יורה לבנק להעביר תרומה בסך של 8 מיליון ₪ מחשבונו של מר אברמוביץ המתנהל בבנק. הבנק סירב להעביר את התרומה נוכח הסנקציות שהוטלו על אותו אברמוביץ באיחוד האירופי ובבריטניה, שאותן אימץ הבנק באופן וולונטרי.
בית המשפט המחוזי סבר, כי הסנקציות אינן חלות בישראל ועל כן אין מניעה להעביר את הכספים. ראו בס' 39 להחלטה: