בית משפט השלום בתל אביב -יפו
תאד"מ 36055-05-23 קונסטנטין נ' בנק מזרחי טפחות בעמ
לפני כבוד השופט רז נבון
23 בדצמבר 2024
כ"ב בכסלו תשפ"ה
התובע: טובלין קונסטנטין
ע"י ב"כ עו"ד אופיר שוורץ ועמית עשור
נגד
הנתבע: בנק מזרחי טפחות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עומר קלנר
פסק דין
לפני תביעה כספית ע"ס 71,737 ₪ שלצדה תביעה למתן צווי עשה, אשר הוגשה על ידי התובע, מר קונסטנטין טובלין (להלן: "התובע"), כנגד הנתבע, בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הנתבע"; "הבנק").
עניינה של התביעה בכספים אשר התקבלו בבנק עבור התובע מבני משפחתו ברוסיה, ובסירוב הבנק להעבירם לחשבונו של התובע, שכן הם התקבלו מבנקים שהוטלו עליהם סנקציות בינלאומיות. המדובר בתביעה אשר הוגשה בסדר דין מהיר.
א. תמצית טענות התובע:
1. התובע הינו עולה חדש. באופן רשמי עלה ארצה בשנת 2014 ואולם רק בשנת 2020 העביר התובע את מרכז חייו לישראל, שעה שהשתקע עם בתו הקטינה בהרצליה.
2. התובע הקים חברת השקעות בישראל ופתח חשבון עסקי בבנק, בסניף 541 בנתניה (להלן: "הסניף").
3. ביום 2 בפברואר 2022 פתח התובע חשבון בנק פרטי בסניף (להלן: "החשבון"). בעת פתיחת החשבון, מילא התובע שאלון "הכר את הלקוח", וציין בו שהוא איש עסקים אשר מתגורר בישראל עם בתו הקטינה, כי אמה של הקטינה מתגוררת ברוסיה, וכי החשבון נועד לניהול ענייניו השוטפים לרבות קבלת משכורת (בטופס פתיחת החשבון צוין, כי התובע עלה ארצה ביום 1 בפברואר 2021).
4. ביום 28 בפברואר 2022 עדכן התובע את הבנק, כי אם בתו (להלן: "סבטלנה") אשר מתגוררת ברוסיה, אמורה להעביר לחשבונו דמי מזונות עבור הבת הקטינה.
5. ודוק- ימים ספורים קודם לכן החלה מלחמת רוסיה-אוקראינה, ומדינות המערב הטילו סנקציות פיננסיות שנועדו לפגוע במערכת הבנקאית ברוסיה.
6. התובע מציין, כי הבהיר לבנק, כי סבטלנה אמורה להעביר סך של 40,000$ ארה"ב בחודש כדמי מזונות, ואולם נוכח מצב המערכת הבנקאית ברוסיה (נוכח תחילת המלחמה עם אוקראינה) לא ברור איך תוכל סבטלנה להעביר את התשלומים לחשבונו של התובע.
7. התובע נענה ע"י הבנק, כי לא ניתן לאשר מראש את ההעברות וכי ככל שיתקבלו תקבולים אשר יעוררו שאלות במדור התקבולים של הבנק, העניין יופנה למחלקת הציות.
8. התובע מציין, כי במהלך החודשים מרץ ואפריל 2022, בוצעו ארבע העברות נפרדות של כספים לחשבונו (כ"א ע"ס של כ-5,000$): שתי העברות בוצעו ע"י סבטלנה, העברה אחת בוצעה על ידי בנו גרגורי טובלין (להלן: "גרגורי"), והעברה אחת ע"י אביו של התובע, מר ולנטין טובלין (להלן: "ולנטין"). העברות הכספים בוצעו על ידי בנקים שונים ברוסיה.
9. ביחס לשתיים מן ההעברות לא התעוררה בעיה והכספים התקבלו בחשבונו של התובע. העברה שביצעה סבטלנה ביום 24 במרץ 2022 באמצעות בנקAO RAIFFEISEBANK זוכתה בחשבונו של התובע ביום 3 באפריל 2022. גם העברה שביצע ולנטין לתובע ביום 30 במרץ 2022 באמצעות בנק TINKOFF, זוכתה בחשבונו של התובע ביום 19 באפריל 2022.
10. שתי ההעברות הכספיות הנוספות שביצעו סבטלנה וגרגורי באמצעות בנקים ברוסיה (כ"א ע"ס 5,000$) לא התקבלו בידי התובע (להלן: "שתי ההעברות") והן גם המושא של תביעה זו:
• ביום 15 במרץ 2022 העבירה סבטלנה סך של 5,000$ לתובע באמצעות בנק SBERBANK (להלן: "העברת סבטלנה").
• ביום 25 במרץ 2022 העביר גרגורי סך של 5,000$ לתובע באמצעות בנק ALFA BANK (להלן: "העברת גרגורי").
11. עניינה של התביעה דכאן, באותן שתי העברות בסך כולל של 10,000$ (שהעבירו סבטלנה וגרגורי) אשר לא התקבלו בסופו של יום בחשבונו של התובע, נוכח סירוב נטען של הבנק לאפשר את העברת הכספים.
12. אשר להעברת סבטלנה - לשיטת התובע (ס' 26 לכתב התביעה) התברר לו בדיעבד, כי כבר באותה העת (כפי הנראה בעת ביצוע ההעברה-הח"מ), היה מצוי הבנק שדרכו בוצעה ההעברה, ברשימת הסנקציות הבריטיות. הבנק הסתיר זאת מפני התובע ואם היה מגלה זאת היו מכלכלים בני משפחתו של התובע את צעדיהם בהתאם.
13. אשר להעברת גרגורי- לטענת התובע, מעת שהודיע על העברת גרגורי, הוא התבקש לספק מסמכים והסברים ע"י מחלקת הציות, אלא שדרישות הבנק היו קנטרניות.
14. בחודש אפריל 2022 פנה התובע אל נציבות תלונות הציבור של הבנק ודרש לטפל באופן מיידי בהעברת הכספים, אך לא זכה למענה ענייני (פעם נטען לסנקציות על הבנקים בארה"ב ופעם נטען שהסנקציות הן של בריטניה). התובע פנה גם למפקח על הבנקים ונדחה.
15. התובע אינו חולק על זכותו של הבנק לאמץ מדיניות מחמירה, הקובעת חובת ציות למגוון סנקציות בינלאומיות, אלא שלצד זכות זו, מחובתו של הבנק ליידע את לקוחותיו בדבר אימוץ מדיניותו מבעוד מועד ולא בדיעבד, למשל כאשר מדיניות זו נכנסת לתוקף ומיושמת.
16. הנתבע מחזיק בידיו בסך של 10,000$ ארה"ב (36,737 ₪), אך הוא מסרב להעבירם לידי התובע. נוכח האמור, התבקש בית המשפט ליתן לתובע את הסעדים הבאים:
• צו עשה המורה לבנק לזכות את חשבון התובע בסך של 10,000$ ארה"ב בצירוף הפרשי ריבית והצמדה.
• לחלופין, צו עשה המורה לבנק להשיב את שתי ההפקדות לידי סבטלנה ולידי גרגורי.
• לחלופי חלופין, התבקש סעד כספי בסך של 36,737 ₪ (10,000$) בגין הנזק שנגרם לתובע עקב התרשלות הבנק בניהול חשבונו של התובע.
• צו עשה המורה לבנק לגלות ולהעביר לעיון התובע את מלוא הנהלים שמכוחן הוא מעכב את סכום ההפקדה תחת ידו.
• לחייב את הבנק לשלם לתובע פיצוי בסך של 35,000 ₪ בגין עוגמת נפש, השפלה וזלזול שספג מהבנק.
ב. תמצית טענות הבנק הנתבע:
17. הבנק סבור, כי דין התביעה להידחות.
18. הבנק מבאר בפתח הדברים, כי התובע פנה למפקח על הבנקים ביחס לטענותיו דכאן ונדחה על ידו, שעה שקבע המפקח, כי מדיניות הבנק הינה סבירה נוכח הסנקציות הבינלאומיות.
19. הבנק קבע מדיניות בנושא איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, הכוללת גם איסור על פעילות בנקאית ועסקית שוטפת עם ישויות הנכללות ברשימות סנקציות המפורסמות על ידי גופים מסוימים מחוץ לישראל.
20. הבנק מציין, כי במסגרת הוראות ניהול תקין מס' 411, שהוציא המפקח על הבנקים (להלן: "נב"ת 411"), חויב הבנק לקבוע מדיניות בתחום איסור הלבנת הון, ואיסור מימון טרור שבין היתר תכלול גם התייחסות לעשיית שימוש ברשימות של ישויות שהוכרזו על ידי ועדות הסנקציות של גופים מסוימים מחוץ לישראל.
21. בענייננו, מבקש התובע לקבל לידיו כספים אשר מקורם בבנקים המצויים תחת סנקציות בינלאומיות, ואשר מצויים כיום בחשבון מעבר. הבנק סבור, כי עמדתו עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הבנקאות"), לפיו רשאי הבנק לסרב למתן שירותים בנקאיים ללקוח ובלבד שהסירוב הינו "סירוב סביר", ומכאן שאין גם מקום להתערב בשיקול דעתו.
22. אשר להעברת סבטלנה - ביום 15 במרץ 2022 נשלח לחשבונו של התובע תקבול בסך של 5,000$ מחשבונה של סבטלנה בבנקSBERBANK (בנק רוסי), המנוי ברשימת הסנקציות שפורסמו על ידי הרשויות בבריטניה, האיחוד האירופי, קנדה ו-OFAC (office of foreign assets control) מארה"ב.
הבנק מבאר, כי הבנק המעביר נכנס לרשימת הסנקציות הבריטיות כבר ביום 1 במרץ 2022, אולם מאחר וההעברה עברה דרך בנק קורספונדנט אמריקאי, היא אושרה להעברה על ידי הבנק המעביר, ומעת שהתקבול הגיע לבנק הוא נמצא בחשבון מעבר ייעודי ונושא ריבית.
23. אשר להעברת גרגורי - ביום 25 במרץ 2022 נשלח לחשבונו של התובע תקבול בסך של 5,000$ מחשבונו של גרגוריALFA bank (בנק רוסי), המנוי ברשימת הסנקציות שפורסמו על ידי הרשויות בבריטניה ביום 24 במרץ 2022. גם במקרה זה מאחר וההעברה הייתה דרך קורספונדנט אמריקאי היא אושרה להעברה לבנק על ידי הבנק המעביר. לפנים משורת הדין החזיר הבנק את הכספים לשולח, אך הבנק השולח סירב למשוך את הכספים מחשבון המעבר. גם תקבול זה נמצא בחשבון מעבר ייעודי של הבנק ונושא ריבית.
24. אין לבנק כל חובה ליידע את התובע בקשר לקיומן של סנקציות בינלאומיות, ובכל מקרה לפנים משורת הדין, מדיניות הבנק מפורסמת באתר האינטרנט של הבנק והיא אף צורפה על ידי התובע לכתב התביעה.
25. האירועים מושא התביעה התקיימו בסמיכות לפרוץ המלחמה וכאשר אין לבנק שליטה או יכולת לחזות קיומן של סנקציות. נהליו הפנימיים של הבנק חוסים תחת סודיות מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 והצווים שמכוחו.
ג. המסגרת הדיונית וראיות הצדדים:
26. התביעה הוגשה בסדר דין מהיר.
27. במסגרת התביעה נתבעו גם סעדי עשה (המורים על מתן צווים שונים לבנק). סעדים אלה אינם מתאימים להתברר בסדר דין מהיר וגם כשהעליתי בפני התובע בישיבת קדם המשפט את הקושי האמור-היינו, כיצד ניתן לעתור לסעדים מעין אלה בהליך בסדר דין מהיר (בישיבת קדם המשפט), לא קיבלתי מענה. גם בשלב הסיכומים לא באה התייחסות לדברים.
28. ביום 27 במאי 2024 פגשתי בצדדים לישיבת קדם משפט. מעת שלא ניתן היה להביא את הצדדים לידי הסכמות, נקבע התיק להוכחות (קדם המשפט לא התקיים במועדו המקורי נוכח גיוס למילואים של אחד מבאי כוח הצדדים והיעדרותו של התובע מן הארץ).
29. תצהירי הצדדים הוגשו בתמיכה לכתבי הטענות.
30. מטעם התובע הוגש תצהירו של מר אביגדור רותם (להלן: "מר רותם"), מנהלו האישי של התובע בכל הנוגע לפעילותו בארץ. מר רותם הבהיר, כי התובע הסמיך אותו לפעול כמיופה כוחו לצורך ביצוע התקשרות עם הבנק וההתנהלות מול הבנק נעשתה באמצעותו. התובע עצמו לא מסר תצהיר אך הודיע ברשימת העדים, כי יעיד וכך אכן עשה.
31. מטעם הבנק הוגש תצהירו של מר אברהם שלום (להלן: "מר שלום"), המשמש כמנהל מחלקת ציות ומניעת הלבנת הון בבנק. תצהיר זה החליף את התצהיר המקורי שהוגש ע"י גב' קארין אקר-לב מטעם הבנק (מנהלת מדור איסור הלבנת הון במחלקת ציות בבנק).
32. ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 16 בדצמבר 2024. בישיבה העידו העדים מטעם הצדדים (גם התובע נחקר בחקירה נגדית) ולאחר הפסקה סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה. ישיבת ההוכחות הוקלטה ע"י חברת הקלטות. תמלול הישיבה התקבל בבית המשפט והועמד לרשות הצדדים עובר למתן פסה"ד.
ד. דיון והכרעה:
33. לאחר עיון בכתבי הטענות, שמיעת הצדדים וסיכומיהם הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות בחלקה הארי ביחס להפרת חובות הבנק או בדבר רשלנות ולהתקבל ביחס לרכיב של עוגמת נפש בלבד, זאת נוכח הטעמים אשר יפורטו בהרחבה להלן.
ד.1. עמדת המפקח על הבנקים ביחס להתקשרויות עם גורמים מוכרזים ברשימת סנקציות בינלאומיות וקביעתו, כי במקרה דנן לא פעל הבנק בהיעדר סבירות:
34. ביום 8 ביוני 2022 פנה המפקח על הבנקים למנכ"לי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, במכתב הנושא את הכותרת: "סיכונים הכרוכים בהתקשרות עם גורמים מוכרזים ברשימות סנקציות בין-לאומיות וברשימות סנקציות לאומיות של מדינות זרות", והתריע על החשש מפני ניצול המערכת הבנקאית לצורך עקיפה של משטרי הסנקציות שהוטלו על ידי מדינות זרות וארגונים בין לאומיים, תוך שהוא מבהיר, כי ניצול שכזה חושף את התאגידים הבנקאיים לסיכונים משמעותיים, לרבות סיכוני ציות, הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין (להלן: "מכתב המפקח לבנקים"):
"1. משטרי סנקציות המונהגים בידי מדינות זרות וארגונים בין-לאומיים שונים, הינם משטרים מורכבים מבחינת מהות הסנקציות ובעלי השלכות שונות, בין היתר, על יחידים, על גורמים עסקיים ועל גופים פיננסיים שונים.
2. ניצולה של המערכת הבנקאית לצורך עקיפה של משטרי סנקציות שהוטלו על ידי מדינות זרות וארגונים בין לאומיים חושף את התאגידים הבנקאיים לסיכומים משמעותיים".
3. הוראות ניהול בנקאי תקין 310 בנושא 'ניהול סיכונים' קובעת עקרונות יסוד לניהול ולבקרת הסיכונים בראייה משולבת, ובין השאר קובעת שניהול הסיכומים יעשה מתוך גישה ופה פני עתיד, שכוללת לצד הניטור השוטף של הסיכונים הקיימים, גם זיהוי סיכונים חדשים או מתפתחים. בנוסף, בהוראה נקבע כי תהליכי ניהול הסיכונים יכללו את כל הסיכונים הקשורים לתאגיד הבנקאי, כמיתים ושאינם כמיתים ברמת כלל הקבוצה. כחלק מתהליכי ניהול הסיכונים המפורטים בהוראה זו, על התאגידים הבנקאיים לקבוע מדיניות ונהלים באשר לאופן שבו יעשה שימוש ברשימות סנקציות בין לאומיות וברשימות סנקציות לאומיות של מדינות זרות ולהתקשרות או ביצוע פעולות עם גורמים מוכרזים ברשימות כאמור".
35. המפקח על הבנקים הבהיר עוד במכתבו, כי סירוב לאשר עסקה, להתקשר בהסכם או הפסקת התקשרות בשל יישום המדיניות הנזכרת לעיל, ייחשב כסירוב סביר למתן שירות:
"4. סירוב לאשר עסקה, סירוב להתקשר בהסכם או הפסקת התקשרות בשל יישום מדיניות כאמור לעיל, ייחשבו סירוב סביר למתן שירות לעניין חוק הבנקאות (שירות לקוח) התשמ"א-1981".
36. כאן המקום לציין, כי נב"ת 411 שהוציא המפקח על הבנקים, שעניינו: "ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור", מורה לתאגיד הבנקאי (כאשר הדרישה היא מהדירקטוריון ומההנהלה הבכירה): "לקבוע מדיניות ונהלים לצורך ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, ולנטר את יישומם, כחלק בלתי נפרד מהפעילות הבנקאית".
37. במסגרת הוראות סעיף 10 לנב"ת 411, חויבו התאגידים הבנקאיים לקבוע מדיניות ונהלים, שתכלול גם את האופן שבו ייעשה שימוש ברשימות של ארגונים שהוכרזו על ידי גורמים אחרים, כדוגמת וועדת הסנקציות של האו"ם או משרד האוצר בארה"ב, לאמור (סעיף 10 (יא)):
"10 המדיניות והנהלים שנקבעו על פיה יכללו, בין היתר, את הנושאים הבאים:
(יא) יכולת הבנק לסרוק ולזהות עסקאות שיכול שיהיו קשורות למימון טרור ופרוליפרציה ולאופן בו ייעשה שימוש ברשימות של ארגונים ופעילי טרור שהוכרזו על ידי גורמים אחרים, לדוגמה ועדת הסנקציות של האו"ם- UNSCR או משרד האוצר בארה"ב OFAC;".[ההדגשה בקו תחתון אינה במקור]
38. היינו, הבנקים נדרשו לקבוע מדיניות ונהלים בקשר עם גופים שהוטלו עליהם סנקציות, על ידי גופים בינלאומיים.
39. בחודש מאי 2022 פנה התובע למפקח על הבנקים והלין על סירובו של הבנק להעביר את שתי ההעברות לחשבונו. המפקח על הבנקים בחן את הדברים וקבע, כי לא נפל פגם בהתנהלות הבנק, לאמור (להלן: "תשובת המפקח על הבנקים"):
"בהתאם להוראות ניהול בנקאי תקין 411 וכחלק מניהול סיכוני הציות, התאגידים הבנקאיים נדרשו לקבוע מדיניות בתחום איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, שבין היתר תכלול גם התייחסות לעשיית שימוש ברשימות של ישויות שהוכרזו על ידי ועדת הסנקציות של גופים מסוימים מחוץ לישראל.
בהתאם, בנק מזרחי-טפחות קבע מדיניות בנושא איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, הכוללת גם איסור מוחלט לאפשר פעילות בנקאית ועסקית שוטפת עם ישויות הנכללות ברשימות סנקציות המפורסמות על ידי גופים מסוימים מחוץ לישראל, וביניהם ועדת הסנקציות של האו"ם (UNSCR), משרד האוצר בארצות הברית (OFAC) והאיחוד האירופי (EU), וממשלת בריטניה (UK).
מבירור שקיימנו מול בנק מזרחי-טפחות עולה כי במועד העברת הכספים הבנקים המעבירים ALFA-BANK ו- SBERBANK נכנסו כבר לרשימות הסנקציות הבריטיות כבר ביום 01.03.2022 אך מאחר וההעברה עברה דרך קורספונדנט אמריקאי, היא אושרה להעברה על ידי הבנק המעביר. יחד עם זאת, בהתאם להנחיות רשימות הסנקציות השונות, אותן מאמץ הבנק, הכוללות, בין היתר, הקפאת נכסים, אין באפשרות הבנק בשלב זה להחזיר את הכספים לשולח מחד ו/או לזכות את חשבונך מאידך והתקבולים נמצאים בחשבון מעבר ייעודי של הבנק.
לצערנו, עם כל ההבנה למצבך, לנוכח זאת, בנסיבות העניין לא נוכל לקבוע כי מדיניות הבנק אינה סבירה". [ההדגשה אינה במקור]
40. תשובה מפורטת וסדורה זו של המפקח על הבנקים מאשרת אפוא, כי הבנק פעל בצורה סבירה, וכי נוכח הקפאת הנכסים על אותן יישויות אשר נכללות ברשימת הסנקציות, הוא אינו יכול להשיב את הכספים לשולח וגם אינו יכול להעבירם לתובע. הכספים נמצאים אפוא בשלב זה, בחשבון מעבר ייעודי. בכל מקרה, לאחר הבדיקה שביצע המפקח על הבנקים ביחס לפנייתו של התובע אליו נקבע, כי לא נפל פגם בהתנהלות הבנק.
41. יוער, כי בכתב התביעה מבקש התובע להיאחז בכך, כי מכתבו של המפקח על הבנקים נשלח לבנקים בחודש יוני 2022, בעוד שהסירוב להעביר לחשבונו את הכספים היה בחודש מרץ 2022 ועל כן נטען (ס' 44 לכתב התביעה), כי הבנק אינו יכול להיאחז בתשובה זו אשר ניתנה בדיעבד כסיבה לכך שלא העביר את הכספים.
42. דין טענה זו של התובע להידחות. מכתב המפקח לבנקים מחודש יוני 2022 לא חידש מהותית דבר, שכן מכוח נב"ת 411 מחויב הבנק לקיים מדיניות אקטיבית של איסור הלבנת הון ומימון טרור על גופים שהוטלו עליהם סנקציות. המכתב ביאר, כי הסירוב של הבנקים לא ייחשב כסירוב בלתי סביר, והוא בא לאשרר את פעולות הבנקים אשר עיכבו כספים כתוצאה מאותן סנקציות.
43. האמור בפרק זה נועד לבאר את המסגרת הנורמטיבית החלה; להבהיר, כי עיכוב הכספים המגיעים מבנקים ברוסיה שעליהם מוטלים סנקציות בינלאומיות הוא בגדר מדיניות ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור שעל פיהם מחויבים הבנקים לפעול, וכי התנהלות הבנק הנתבע נבחנה אף על ידי המפקח על הבנקים (לרבות ביחס למקרה שלפנינו) ולא נמצאה בלתי סבירה. על כך גם בהרחבה בהמשך.
ד.2. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הבנק מחויב לקיים, לאמץ וליישם את מדיניות ניהול הסיכונים של המפקח על הבנקים, וכל עוד הוא פועל בהתאם למדיניות זו, אין מדובר בסירוב בלתי סביר למתן שירות בנקאי ומכאן שאין מדובר בהפרת חובות הבנק:
44. במסגרת ת"א 59756-12-23 זק"א-איתור חילוץ והצלה ואח' נ' בנק מזרחי טפחות (30.1.2024), קיבל בית המשפט המחוזי, בקשה לסעד זמני, בגדרה עתרו המבקשים, כי בית המשפט יורה לבנק להעביר תרומה בסך של 8 מיליון ₪ מחשבונו של מר אברמוביץ המתנהל בבנק. הבנק סירב להעביר את התרומה נוכח הסנקציות שהוטלו על אותו אברמוביץ באיחוד האירופי ובבריטניה, שאותן אימץ הבנק באופן וולונטרי.
בית המשפט המחוזי סבר, כי הסנקציות אינן חלות בישראל ועל כן אין מניעה להעביר את הכספים. ראו בס' 39 להחלטה:
"אין כל איסור מכוח הסנקציות להעברת התרומה. הסנקציות לא חלות בישראל והמניעה היחידה להעברה נובעת מהנזק העלול להיגרם ומחובתו של הבנק לנהל סיכונים. לא ניתן להפר סנקציות מקום בו הן אינן חלות. לכן אין לבחון את העברת התרומה באספקלריה של הפרת משטר הסנקציות, אלא אך ורק באספקלריה של הנזק שעלול להיגרם לבנק וניהול סיכוניו בהתאם...".
45. ברע"א 1052/24 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' זק"א-איתור חילוץ והצלחה ואח' (2.4.2024), הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי.
46. בסעיף 18 לפסק הדין, עמד בית המשפט העליון, על מדיניות ניהול הסיכונים של הבנק, שעניינה ציות לסנקציות בינלאומיות. הובהר, כי הגם שהסנקציות אינן חלות בישראל, הרי שמדיניות זו נקבעה בשל החשש של הבנק להיתפס כמי שמסייע לעקיפת סנקציות בינלאומיות והיא פועל יוצא של מדיניות המפקח על הבנקים, לאמור:
"18. כפי שתואר, סירובו של הבנק להעביר את התרומה שבענייננו, נעוץ בהכללתו של אברמוביץ' ברשימות סנקציות פיננסיות שפרסמו ממשלת בריטניה והאיחוד האירופי בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה. סירובו זה של הבנק מבוסס על מדיניות ניהול סיכונים שקבע, שעניינה "ציות לסנקציות בינלאומיות", ולפיה "הבנק לא יבצע פעילות המנוגדת לתכניות הסנקציות הבינלאומיות" ו"[י]ציית לסנקציות אלה, הגם שאינו כפוף להן במישרין", זאת, "כחלק מניהול פעילות פיננסית בינלאומית בכלל ויחסים עסקיים תקינים עם בנקים קורספונדנטים בפרט ולאור ציפיה פיקוחית בנושא" (ראו בנספח 10 לתשובת הבנק לבקשה למתן סעד זמני, סעיפים 2-1). הגם שהסנקציות האמורות אינן חלות במישרין בישראל, מדיניות זו נקבעה בשל חששו של הבנק להיתפס כמי שמסייע לאברמוביץ' לעקוף את הסנקציות שהוטלו עליו, באופן שיחשוף את הבנק לסיכונים שונים.
מדיניותו זו של הבנק נקבעה מכוח חובה שהוטלה עליו על-ידי המפקח על הבנקים בהוראות ניהול בנקאי תקין מס' 310 ו-411 שעניינן, בהתאמה, "ניהול סיכונים" ו"ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור". הוראות אלה מורות לתאגידים הבנקאיים לקבוע מדיניות ונהלים בתחום סיכוני הלבנת הון וסיכוני מימון טרור שימנעו ניצול לרעה של התאגיד הבנקאי, על פי הערכת סיכונים שתיערך על-ידי הבנק. בין היתר, נדרש הבנק להתייחס במסגרת זו לאופן בו ייעשה שימוש ברשימות סנקציות שהוטלו על-ידי גורמים בינלאומיים ומדינות זרות על ארגונים ואישים שהוכרזו ברשימות אלה (ראו למשל סעיף 10(יא) להוראת ניהול בנקאי תקין 411). מדיניותו של הבנק נקבעה גם על יסוד דרישה מפורשת של המפקח על הבנקים, במכתב ששלח למנכ"לי התאגידים הבנקאיים ביום 8.6.2022 (להלן: מכתב המפקח), העוסק ב"סיכונים הכרוכים בהתקשרות עם גורמים מוכרזים ברשימות סנקציות בין-לאומיות וברשימות סנקציות לאומיות של מדינות זרות". במכתב זה ציין המפקח כי "ניצולה של המערכת הבנקאית לצורך עקיפה של משטרי סנקציות שהוטלו על ידי מדינות זרות וארגונים בין-לאומיים חושף את התאגידים הבנקאיים לסיכונים משמעותיים וביניהם, סיכוני ציות, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין". עוד צוין במכתב, כי סירוב לתת שירות כתוצאה מיישום מדיניות ניהול הסיכונים שקבע תאגיד בנקאי בקשר למשטרי סנקציות בינלאומית – "ייחשב סירוב סביר למתן שירות, לעניין חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981".
47. היינו, מדיניות ניהול הסיכונים של הבנק, הינה פועל יוצא של חובה שהוטלה על הבנק ע"י המפקח על הבנקים, מכוח נב"ת 310 ו- 4111. בסעיף 19 לפסק הדין, עמד בית המשפט העליון על כך, כי מדיניות ניהול הסיכונים של הבנק אינה החלטה וולונטרית, וכי הבנק מחויב לאמץ וליישם את הוראות המפקח על הבנקים. עוד קבע בית המשפט העליון, כי התנהלות הבנק לפי המסגרת הנורמטיבית המתוארת לעיל, אינה מקימה עילת תביעה הנשענת על סירוב בלתי סביר למתן שירות, לאמור:
"19. לאור האמור, הצגת מדיניות ניהול הסיכונים שקבע הבנק, על-ידי בית המשפט המחוזי, כהחלה "וולונטרית" של הסנקציות, כך ש"הבנק הוא שאסר, והבנק הוא שיכול להתיר" (ראו בפסקה 73 להחלטתו), מעלה קושי. הצגה זו עלולה שלא לשקף כראוי כי מדובר במדיניות ניהול סיכונים אותה מחויב הבנק לאמץ וליישם מכוח הוראות המפקח על הבנקים, המוסמך ליתן הוראות לבנק, כגורם האמון על האינטרס הציבורי בשמירת יציבותם של התאגידים הבנקאיים ודרך התנהלותם (ראו: בג"ץ 5048/07 ארבל נ' בנק ישראל - המפקח על הבנקים, פסקה 6 [פורסם בנבו] (9.10.2007)). בהתאם למסגרת הנורמטיבית שתוארה, כל עוד פועל הבנק בהתאם למדיניות ניהול סיכונים שקבע על-פי הנחיות המפקח – לא קמה לכאורה למשיבים עילת תביעה הנשענת על טענה לסירוב בלתי סביר למתן שירות בנקאי".
48. בסעיף 22 לפסק דינו של בית המשפט העליון, עמד בית המשפט העליון על כך שהמפקח על הבנקים הוא הגורם המקצועי המופקד על פעילות הבנקים והוא בעל המומחיות בנושא. עוד עמד בית המשפט העליון על האינטרסים של "השמירה על קשריו של הבנק עם תאגידים בנקאיים וגופים פיננסים בעולם, השמירה על יציבותו של הבנק ועל תקינות פעולתה של המערכת הבנקאית כולה, ושמירה על קשרי הכלכלה והמסחר של ישראל".
49. פסיקה עדכנית זו של בית המשפט העליון (משנת 2024), אשר ניתנה גם בענייננו של הנתבע בהליך דנן, מחייבת כמובן גם בענייננו.
ד.3. יישום הדברים וסיכום ביניים:
50. עניינה של תביעה זו, בשתי ההעברות בנקאיות, כ"א ע"ס 5,000$ שבוצעו מבנקים ברוסיה לחשבונו של התובע ואשר בסופו של יום לא התקבלו בחשבונו. הכספים מעוכבים על ידי הבנק בחשבון מעבר ייעודי.
51. המדובר בהעברת סבטלנה שבוצעה באמצעות בנק SBERBANK ביום 15 במרץ 2022, וכן בהעברת גרגורי שבוצעה באמצעות בנק ALFA BANK ביום 25 במרץ 2022.
52. מתחוור (והדבר לא נסתר ע"י התובע אשר אף מאשר את הדברים למשל בס' 26 לכתב התביעה; ראו גם נספח "4" לכתב ההגנה), כי שני הבנקים הנזכרים לעיל, נכנסו לרשימת הסנקציות הבריטיות עוד קודם לביצוע העברה (1 במרץ 2022 ו-24 במרץ 2022 בהתאמה).
53. החלטתו של הבנק שלא להעביר כסף לתובע, שהגיע מבנקים ברוסיה שהוטלו עליהם סנקציות בינלאומיות אינה אפוא בגדר גחמה של הבנק או ניסיון לפגוע בתובע.
54. הבנק מחויב לפעול אקטיבית בהתאם להנחיות המפקח על הבנקים שהתווה מנגנוני ניהול סיכונים, לעניין ציות לסנקציות בינלאומיות.
55. המשמעות היא, כי כחלק מניהול פעילות פיננסית בינלאומית ועל מנת שלא להיות חשוף לסיכונים, פועל הבנק בהתאם לסנקציות בינלאומיות שהוטלו על ידי גופים בינלאומיים. הבנק פועל בהתאם להנחיות המפקח על הבנקים, וככל שלא יקיים את הוראותיו הרי שהבנק ומנהליו עשויים להיות חשופים לסנקציות.
56. מכאן שסירוב ליתן ללקוח שירות, ובכלל זה להעביר לחשבונו כספים שהתקבלו עבורו מבנק שהוטלו עליו סנקציות בינלאומיות, ייחשב כסירוב סביר למתן שירות, לעניין חוק הבנקאות.
57. ודוק-בסעיף 50 לכתב התביעה מאשר גם התובע את הדברים הבאים: "אין חולק כי זכותו של הנתבע לאמץ מדיניות מחמירה, הקובעת חובת ציות למגוון סנקציות בינלאומיות".
58. חשוב להבהיר, כי מדיניות ניהול הסיכונים, שאותה מחויב הבנק לאמץ ולפעול על פיה, הינה פועל יוצא של הוראות המפקח על הבנקים, שהינו הגורם האמון על האינטרס הציבורי בשמירת יציבות הבנקים והתנהלותם.
59. מסקנת הדברים הינה אם כן, כי אימוץ מדיניות הסנקציות בענייננו נעשתה כדין, מבלי שניתן לזקוף זאת לחובת הבנק.
ד.4. תביעת התובע מעוררת קשיים נוכח ידיעתו האישית של התובע - הבנק הבהיר לתובע בכתב ועוד טרם העברת הכספים, כי לא ניתן לתת אישור מראש להעברות הכספיות מרוסיה לישראל:
60. כעולה מנספח "3" לכתב התביעה פנה התובע לבנק בכתב בסוף חודש פברואר 2022-תחילת חודש מרץ 2022 והביע חשש, כי נוכח המצב במערכת הבנקאית ברוסיה, "לא ברור באיזו צורה ומאיפה תוכל האימא של הבת שלי להעביר את הכסף".
61. ביום 8 במרץ 2023 השיב נציג הבנק בכתב לתובע וכתב, כי: "לגבי העברות מגרשתך [כך במקור-הח"מ], קיבלתי תשובה שלא ניתן להם לתת אישור מראש. במידה ויש למדור תקבולים שאלות הם יפנו לציות".
62. היינו, התובע שהינו איש עסקים (הפנייה נעשתה באמצעות מר רותם נציג התובע ובשמו של התובע), ידע היטב עובר לביצוע ההעברות, כי קיימת בעיה במערכת הבנקאית ברוסיה וכי לא ברור כיצד ניתן יהיה להעביר כספים מרוסיה לישראל. הוא היה זה שהעלה את הדברים על הכתב מיוזמתו.
63. במענה השיב הבנק לתובע, כי לא ניתן יהיה לקבל אישור מראש, וכי יש ותעשה פנייה למדור ציות.
64. המשמעות היא, כי התובע ידע אפוא עוד טרם שהעביר את הכספים שאין וודאות שאלה יתקבלו בישראל וכי ניתן יהיה להעבירם לחשבונו. על כן, טענותיו כלפי הבנק שעולות כיום ודרישותיו מהבנק לקבל פיצוי עבור שתי ההעברות שמעוכבות בחשבון ייעודי הינן טענות מוקשות עד מאוד שלא ניתן לקבל אותן. לטעמי, אותה התכתבות עם הבנק מקימה השתק שחל על התובע מלהעלות את טענותיו הנטענות כיום.
65. מכאן, שטענותיו של התובע (למשל בסעיף 51 לכתב התביעה), על כך שהיה על הבנק ליידע אותו על מדיניות הסנקציות הינה מוקשית אף היא. נוכח ההתכתבויות עולה, כי התובע ידע שקיים קושי להעביר כספים מבנקים ברוסיה ואף הובהר לו, כי לא ניתן לתת אישור מראש להעברת כספים. התובע ידע אפוא, כי מחלקת הציות של הבנק עשויה להיכנס לתמונה, וכי העברת הכספים אינה מובטחת לו.
66. אלא שחרף האמור ולמרות שהתובע ידע שלא ניתן לתת לו אישור מראש, כמו גם על כך שקיימת אפשרות שהכספים לא יעברו אליו נוכח המצב ברוסיה, הוא מצא לנכון לאפשר ביצוע העברות כספים מחשבונות שונים ברוסיה. מתוך ארבע העברות שתיים הגיעו לחשבונו. שתיים לא הגיעו (הכספים מצויים בחשבון מעבר ייעודי וממתינים בשלב זה עד להוראות אחרות) ואולם מדובר בסיכון מחושב, ברור וידוע שנטל על עצמו התובע. לבטח שהבנק אינו אמור לפצות את התובע/להשיב לו את הכספים או להיות המבטח שלו במקרה של קושי שמתעורר. מכאן שגם בהיבט העובדתי הקונקרטי של תביעה זו קיים קושי לתובע אשר מקרין מהותית על תביעתו אשר צריכה להידחות גם נוכח הדברים המובאים לעיל.
ד.5. טענות התובע אינן עולות בקנה אחד עם המצגים שהציג לבנק:
67. התובע טוען (ס' 6) לכתב התביעה, כי: "לו טרח הבנק ליידע את התובע בזמן אמת אודות אותן "מגבלות"/"סנקציות" שמכוחן הוא מעכב עתה את כספי התובע, כי אז יכול היה התובע לפעול בערוצים אחרים לקבלת הכספים המעוכבים תחת ידו של הבנק".
68. טענות אלה של התובע הן טענות מוקשות עד מאוד. מנספח "3" לכתב התביעה מסתבר, כי ביום 28 בפברואר 2022, פנה התובע לבנק והודיע, כי עתיד להתקבל בחשבונו תשלום דמי מזונות לשנים 2021, 2022.
69. התובע ציין, כי ההעברה תבוצע "מבנק Raiffeisen Bank"". בישיבת ההוכחות הסתבר (ועל כך לא הייתה כל מחלוקת), כי מדובר בכלל בבנק אוסטרי ולא בבנק רוסי וכי לא מוטלות עליו סנקציות. ראו גם עמ' 13 לפרוטוקול ש' 1-2.
70. היינו, המצגים שהציג התובע בפני הבנק היו בדבר כספים שעתידים היו להתקבל בידיו מבנק באוסטריה ולא מבנקים ברוסיה.
71. מר רותם, נציגו של התובע אישר בעדותו, כי לפני העברות הכספים מושא המחלוקת מבנקים ברוסיה לא נעשתה פנייה מקדימה לבנק בעניין זה. ראו עמ' 15, ש' 17-27; עמ' 17 ש' 32-33, עמ' 18, ש' 5-9.
72. מכאן שהטענה לפיה היה על הבנק לעדכן את התובע בדבר מדיניות הסנקציות נוכח הצגת מצג זה מצד התובע הינה מוקשית.
73. למעלה מן הצורך-כאשר כתב התובע לבנק דוא"ל נוסף ביום 2 במרץ 2022, הרי שהוא עצמו ציין, כי: "לאור המצב כרגע במערכת הבנקאית ברוסיה, לא ברור באיזו צורה ומאיפה תוכל האמא של הבת שלי להעביר את הכסף"- היינו התובע עצמו ידע על הקשיים במערכת הבנקאית ברוסיה, ולא עדכן את הבנק, כי הוא עתיד לבצע העברות כספים מהבנקים מ – SBERBANK או מ- ALFA BANK.
ד.6. יש לדחות את טענות התובע לפיהן התרשל הבנק או פעל שלא כדין:
74. הבנק כידוע, מחויב לאמץ וליישם את הוראות המפקח על הבנקים (ראו את שנפסק בע"א 1052/24 בעניין בנק המזרחי הנזכר לעיל).
75. ראו גם בהקשר זה את הוראות סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941 (להלן: "פקודת הבנקאות"), המסמיכה את המפקח ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של תאגיד בנקאי, כאשר על פי הוראות הפקודה אין אף צורך לפרסם את הוראות הניהול הבנקאי התקין ברשומות:
" (ג1) המפקח רשאי, לצורך הפיקוח כאמור בסעיף קטן (א), לאחר התייעצות עם הוועדה ובאישור הנגיד, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של תאגיד בנקאי, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידיו, והכל כדי להבטיח את ניהולו התקין ואת השמירה על ענינם של לקוחותיו, כדי למנוע פגיעה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה (בפקודה זו – הוראות ניהול בנקאי תקין); הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל התאגידים הבנקאיים או לסוג מסוים מהם.
(ג2) (1) הוראות ניהול בנקאי תקין אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
(2) הוראות ניהול בנקאי תקין וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, ורשאי הנגיד לקבוע דרכים נוספות לפרסומן".
76. מעת שקבע המפקח על הבנקים (בתשובתו לתובע), כי סירוב להעביר לתובע את הכספים בנסיבות העניין הינו סביר, הרי שלא ניתן לקבל את טענות התובע על כך שהבנק פעל שלא כדין או התרשל שעה שהפר את חובותיו כלפי לקוחותיו. אין גם כל סיבה לשלול את הפטור מאחריות הקבוע בהקשר זה גם בסעיף 24 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-200.
77. על מנת לנסות ולבסס טענת רשלנות, טען התובע בסעיף 53 (ג) לכתב התביעה, כי מחובתו של הבנק היה "לגלות לתובע את מדיניותו ונהליו בנושא איסור הלבנת הון, ולעשות זאת מבעוד מועד ומיד כאשר המדיניות מיושמת בשטח בנסיבות כלשהן".
78. לא מצאתי ממש בטענות אלה. אינני סבור, כי היה על הבנק לפרסם את נוהל העבודה שלו ביחס לאיסור הלבנת הון וממילא שגילוי נוהל שכזה בשלמותו עשוי לפגוע באינטרס הציבורי ובמאבקו של הבנק בהלבנת הון.
79. ראו בהקשר זה את שנקבע בת"א (מחוזי -ת"א) 38805-10-16 שילת לעד בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (18.2.2018) בעניין גילוי נהלי הבנק לעניין יישום נב"ת 411:
"38. הבנקים עומדים ומובילים כיום את חזית המאבק בהלבנת ההון. התפקיד הוטל עליהם מכוח החוק ובהתאם להנחיות המפקחת על הבנקים. על רקע אינטרס הציבור וטובתו במניעת הלבנת הון, מלחמה בהון השחור ובטרור, יש לאפשר לבנק לבצע את החובה שהוטלה עליו באופן מיטבי ובלא חשש לסיכולה. על רקע תפקידו הנ"ל והדרישה ממנו לפעול ביעילות ובאורח אפקטיבי (תפקיד שלצדו סנקציות פליליות העשויות להינקט כנגדו) פיתח לעצמו הבנק וניסח נוהל פנימי בין היתר מכוח הוראה 411, נוהל זה בשלמותו אין מקום לשיטתי להורות על גילויו.
39. גילויו של הנוהל בשלמותו יקנה ללקוחות הבנק בפועל או בכוח ( המבקשים לפתוח חשבון או כאלה שכבר מנהלים בו חשבון) ,מידע וכלים אשר עלולים לפגוע במוכנותו של הבנק ולסכל יכולתו לבצע ייעודו ותפקידו במאבק בהלבנת ההון באופן מיטבי, תוך ניטור שוטף (on going monitoring) אחר פעילות הלקוח לאחר הכרתו אותו (customer diligence).
40. באתי לכלל מסקנה כי באיזון האינטרסים והערכים גוברת זכותו של המשיב-הבנק-שמאחוריה למעשה זכות/ אינטרס הציבור בכללו - על זכות המשיב לגילוי הנוהל בשלמותו. הכף נוטה באופן מובהק למניעת חשיפת-גילוי הנוהל בשלמותו – גילוי אשר לעתיד ובטווח הרחוק (long run) עלול להתגלות כגילוי שנזקו (לכלל) רב על תועלתו ( ליחיד),באופן מובהק".
80. אלא שמבלי לגרוע מן האמור לעיל הסתבר, כי בענייננו פרסם הבנק באתר האינטרנט שלו גילוי מקדים ומספק לטעמי ביחס למדיניות ניהול הסיכונים שלו, כמו גם ביחס להטלת סנקציות. כך, מעיון בנספח "18" לכתב התביעה אשר נלקח מאתר האינטרנט של הבנק, שכותרתו: "מדיניות ניהול סיכונים חוצי גבולות" עולה, כי מובאת בו התייחסות לסנקציות בינלאומיות, לאמור (להלן: "הפרסום באתר הבנק"):
"סנקציות בינלאומיות
מספר גופים בעולם וביניהם OFAC (ממשרד האוצר האמריקאי) והאיחוד האירופי, הטילו סנקציות על אנשים, גופים ומדינות מסוימיים. הסנקציות של OFAC ושל האיחוד האירופי אינן חלות באופן ישיר על הבנק; עם זאת, במסגרת יחסיו העסקיים של הבנק עם בנקים קורספונדנטים, ישנה ציפייה מהבנק לציית לסנקציות אלה. לפיכך, הבנק לא יבצע פעילות המנוגדת לתוכניות הסנקציות של OFAC ושל האיחוד האירופי.
בנוסף, רשאית הנהלת הבנק להחליט על אימוץ "רשימות שחורות" שנקבעו על ידי מדינות נוספות, של אנשים וגופים שחל איסור לסחור עמם באותן מדינות".
81. היינו, אין גם מחלוקת לשיטת התובע, כי סוגיית הסנקציות הבינלאומיות לה מציית הבנק הייתה ידועה לו. מדובר בסעיף המנוסח בצורה רחבה מאוד, אשר מי שקורא אותו מבין, כי ישנה ציפייה מהבנק לציית לסנקציות בינלאומיות, וכי הבנק יכול לאמץ "רשימות שחורות" שנקבעו על ידי מדינות נוספות.
82. אלא שגם בהקשר לפרסום זה של הבנק במרשתת יש לתובע טרוניה. לדבריו היה על הבנק לפרסם, כי גם בריטניה הטיליה סנקציות על חלק מהבנקים ברוסיה וכי הבנק יפעל על פיהן. מדובר לטעמי בדרישה בלתי סבירה בנסיבות העניין.
83. לטעמי, ניסיונו של התובע לטעון כעת –"אבל לא הזהרתם, כי תכבדו גם סנקציות שתטיל בריטניה על בנקים רוסים" הוא ניסיון מוקשה, שעולה בדיעבד. מדיניותו הכללית של הבנק בעניין הטלת סנקציות הייתה ידועה ופורסמה באתר האינטרנט של הבנק והוא פעל על פיה. ממילא שהבנק פעל גם בהתאם לנהלי המפקח על הבנקים. חשוב גם להבהיר, כי אנו מדברים על אירועים שהתרחשו ימים ספורים לאחר פרוץ הלחימה בין רוסיה לבין אוקראינה, כאשר הסנקציות העולמיות החלו "להתגלגל" וחוסר הוודאות הצריך גם את הבנק להתארגן ולפעול במהרה על מנת שלא להפר את אותן סנקציות בינלאומיות.
84. אני מסכים גם עם הבנק, כי לא מוטלת עליו חובה שבדין לעדכן את התובע בדבר סנקציות בינלאומיות שמוטלות וכי הבנק יצא ידי חובתו, שהיא בגדר למעלה מן הצורך, שעה שפרסם את המדיניות באתר האינטרנט שלו.
85. התובע הלין בישיבת ההוכחות, כי המילה בריטניה לא נרשמה במפורש באתר האינטרנט של הבנק תחת הכותרת של "סנקציות בינלאומיות". אין דעתי כדעתו של התובע בעניין זה. בעמ' 72 לכתב התביעה, תחת הכותרת "סנקציות בינלאומיות" מובאות דוגמאות לא מחייבות, לצד המילה: "וביניהם", ובנוסף מובהר, כי: "בנוסף, רשאית הנהלת הבנק להחליט על אימוץ "רשימות שחורות" שנקבעו על ידי מדינות נוספות, של אנשים וגופים שחל איסור לסחור עמם באותן מדינות". היינו, מדובר בסעיף מקיף וכולל ולא ניתן לטעון, כי היעדר המילה בריטניה גרמה לתובע להאמין, כי אם מדינה זו תטיל סנקציות על הבנקים הרוסים, הרי שהבנק לא יהיה מחויב לקיימן.
86. בשולי הדברים, יש לעמוד על קושי נוסף (עליו עמדתי כבר לעיל) בטענות התובע, שיש בו לטעמי כדי להקרין על טענות הרשלנות והפרת חובת הזהירות שעלו על ידו. מעיון בנספח "3" לכתב התביעה עולה, כי ביום 28 בפברואר 2022 הודיע התובע לבנק, כי הכספים שיועברו לחשבונו הם מסבטלנה, והם יועברו דרך בנק Raiffeisen Bank, לאמור: "ההעברה תבוצע מבנק Raiffeisen Bank".
העברת סבטלנה השנייה, שעברה לחשבונו של התובע ולא עוכבה, התקבלה מידי בנק AO RAIFFEISEBANK. בכל מקרה, שתי ההעברות שלא אושרו בסופו של יום התקבלו מידי בנקים אחרים מרוסיה (SBERBANK, ו- ALFA BANK) שאותם לא הזכיר כלל התובע.
והנה הקושי - התובע מודיע לבנק, כי הוא עתיד לקבל כספים מידי Raiffeisen Bank; הבנק מבאר, כי הוא לא יכול לתת אישור מראש ואולם כפי הנראה כסף שהתקבל מידי אותו הבנק עבר לחשבונו של התובע. לצד זאת עברו לחשבונו של התובע כספים מבנקים אחרים, עליהם לא הודיע כלל לבנק, זאת הגם שידע על הקשיים הקיימים נוכח מצב הלחימה. חרף זאת והגם שלא הודיע, שלא עדכן והגם שאפילו לא שאל דבר על אותם הבנקים, הוא בא בטרוניה על כך שהבנק לא העביר את הכספים נוכח סנקציות.
87. עוד אציין, כי במכתבו של התובע לבנק (באמצעות נציגו מר רותם, מיום 17 באפריל 2022), נטען בשגגה, כי:" ההעברות בוצעו מבנקים שונים שלא נמצאו תחת סנקציות". היינו, התובע ידע שאם קיימות סנקציות, הוא לא יוכל לקבל את הכספים. אלא שהתובע לא מציין אילו בדיקות עשה לצורך האמור, ומדוע טען שההעברות בוצעו מבנקים שלא נמצאו תחת סנקציות. ללמדך, כי התובע היה ער לסוגיית הסנקציות, ואם שגה בבדיקותיו או הערכותיו, אין לו אלא להלין על עצמו בקשר לכך.
ד.7. נושאים נוספים שיש להידרש אליהם; התובע זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש:
סנקציות של ארה"ב או בריטניה?
88. העברת סבטלנה הראשונה מ SBERBANK, בוצעה ב-15 במרץ 2022, כאשר בנק זה נכנס לרשימת הסנקציות הבריטיות ביום 1 במרץ 2022 (נספח "4" לכתב ההגנה). העברת גרגורי נשלחה לתובע מ- ALFA BANK ביום 25 במרץ, כאשר בנק זה נכנס לרשימת הסנקציות הבריטיות שפורסמה ביום 24 במרץ 2022 (נספח "4" לכתב ההגנה).
89. אלא שבמכתב התשובה הראשון ששלח הבנק באמצעות גב' נעמי אלדר מהיחידה לפניות הציבור ביום 25 באפריל 2022 טען הבנק, כי שתי ההעברות הגיעו מבנקים בחו"ל המנויים ברשימת הסנקציות של משרד האוצר של ארה"ב (OFAC), ואילו הסנקציות הבריטיות כלל לא נזכרו באותו מכתב. העד מטעם הבנק, מר אברהם שלום ציין בעדותו (עמ' 37 ש' 25-26 ועמ' 38, ש' 20-21), כי מדובר בשגגה שעה שלא באה התייחסות לסנקציות הבריטיות.
90. התובע מצדו הצביע על כך, כי רשימת הסנקציות על הבנקים הנ"ל פורסמה בסוף חודש פברואר 2022 בארה"ב תוך שהובהר, כי היא תיכנס לתוקף בחודש מרץ 2022, לאחר העברת הכספים.
91. בכתב ההגנה הבנק אינו כופר בכך, כי הסנקציות בארה"ב נכנסו לתוקף במהלך חודש מרץ 2022 (קרי לאחר העברת הכספים) והוא אוחז בטענה לפיה בעת העברת הכספים כבר היו מוטלות על הבנקים שמהן בוצעו שתי ההעברות סנקציות ע"י בריטניה (טענה שעליה התובע לא חולק). היינו, הוא אינו כופר בכך, כי הסנקציות בארה"ב נכנסו לתוקף במועד מאוחר יותר.
92. נשאלת אפוא השאלה, האם נוכח המצג הראשוני שהציג הבנק בדבר סנקציות מטעם משרד האוצר בארה"ב כסיבה לכך שהכספים לא עברו, הופכת את הסירוב של הבנק לפסול או בלתי סביר, באופן המזכה את התובע בהשבת הכספים.
93. לטעמי התשובה לכך היא שלילית. החל מסוף חודש פברואר 2022 החל הבנק להתמודד עם סיטואציה חדשה, שבה גופים שונים ברחבי העולם התחילו להטיל סנקציות על בנקים שונים ברוסיה. הכספים שהתקבלו מרוסיה בשתי ההעברות מושא ההליך, דרך בנק קורספונדנט מארה"ב עוכבו ונבדקו בבנק ונבחנו ע"י מדור ציות. גם אם שגה תחילה מדור פניות הציבור בבנק שעה שהפנה לסנקציות בארה"ב ותיקן לאחר מכן, כי הסנקציות הוטלו על ידי בריטניה קודם להעברת הכספים (ורק אח"כ בארה"ב), הרי שמבחינה מהותית הסנקציות תופסות ומחייבות, כחלק ממדיניות הסנקציות חוצת הגבולות.
94. לצד האמור אזכיר, כי היה זה התובע אשר הציג במקור לבנק מצגים שונים בדבר מקור העברת הכספים, כך שהטרוניה שלו כלפי הבנק בהקשר זה הינה מוקשית ממילא.
מבלי לגרוע מכל האמור לעיל - התנהלות הבנק מקימה לטעמי עילת פיצוי לתובע בגין עוגמת נפש
95. הגם שבסופו של יום ניתן לקבוע, כי הבנק פעל בהתאם לנהלים המחייבים והוא מעכב את הכספים כדין, הרי שהתנהלות הבנק הייתה מבולבלת, לא עקבית ובעייתית.
96. במהלך חודש אפריל 2022 פנו נציגי הבנק לתובע ודרשו לקבל אסמכתאות שונות לגבי מקור הכספים; העלו שאלות על עיסוקו של בנו של התובע ועוד. המדובר בשאלות חסרות היתכנות. שהרי, אם הסיבה לאי העברת הכספים הייתה מדיניות סנקציות שאותה מאמץ הבנק, הרי שלא הייתה רלוונטיות לכל אותן השאלות.
97. גם תשובות נוספות של הבנק על כך ש"טרם התקבל אישור על זיכוי הכספים" בחודש אפריל 2022 היו מוקשות, שכן במקום לספק תשובה ברורה בדבר קיומן של סנקציות שמונעות את העברת הכספים לחשבון, הציג הבנק מצגים מבולבלים בדבר "טיפול" כביכול ודרש תשובות לשאלות חסרות היתכנות בנסיבות העניין.
98. ביום 25 באפריל 2022 המשיך הבנק עם אותה התנהלות מבולבלת, שעה ששלח לנציג התובע, מר רותם, מכתב תשובה רצוף בשגיאות. נטען, כי הסנקציות היו בכלל של משרד האוצר בארה"ב (טענה ממנה חזר הבנק לאחר מספר חודשים שעה שטען שמדובר בסנקציות של בריטניה) וכי העברת סבטלנה חזרה בכלל לשולח (טענה שהסתברה להיות לא נכונה).
99. אני ער לכך, כי מדובר היה בתקופה עם שינויים רבים נוכח מדיניות הסנקציות, אולם על הבנק לשקף ללקוח את הדברים בצורה המדויקת והנכונה ביותר, ושאלות חסרות היתכנות, כמו גם מכתב שגוי עובדתית אשר נשלח על ידי נציבות תלונות הציבור של הבנק מעוררים תחושה לא נוחה באשר לשירות שניתן לתובע.
100. התנהלות מוקשית זו מקימה לטעמי זכאות לתובע לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 5,500 ₪.
ד.8. תוצאת הדברים- התובע אינו זכאי למרבית הסעדים הנתבעים על ידו למעט פיצוי בגין עוגמת נפש:
101. תוצאת הדברים הינה אם כן, כי דין התביעה להידחות והתובע אינו זכאי לסעדים הנתבעים על ידו:
102. התובע אינו זכאי לצו עשה המורה לבנק לזכות את חשבונו בסך של 10,000$. הבנק מחזיק כדין בחשבון מעבר ייעודי והתובע אינו זכאי להם לעת הזו. היינו, לאחר שייפתר המשבר, יוכל התובע לקבל את כספו.
103. בהתאם, התובע גם אינו זכאי לצו עשה המורה לבנק להשיב לתובע את סכום שתי ההעברות.
104. אינני סבור גם, כי הבנק התרשל או גרם לתובע לנזק. לטעמי התובע פעל "בעיניים פקוחות", ניסה להעביר כספים ממספר מקורות מרוסיה לישראל, תוך שהוא יודע, כי ייתכן וחלק מהכספים לא יעברו בגין הסנקציות, ומכאן שאין לו עילת תביעה בהקשר זה כנגד הבנק.
105. אשר לנהלי הבנק- הדרישה לקבל אותם אינה מתאימה להליך בסדיר דין מהיר ודי בכך כדי לדחות את המבוקש. לצד זאת ולגוף הדברים וכפי שהבהרתי לעיל, אין מקום להורות על חשיפת נהלי הבנק שעניינם הלבנת הון. הדבר עשוי לפגוע ולסכל את הלחימה בנושא. מדובר באינטרס ציבורי הגובר על האינטרס הפרטני של התובע.
106. כמובא לעיל, אני סבור, כי התנהלות הבנק מול התובע הייתה מוקשית, מכבידה ומבולבלת ועל כן זכאי התובע לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 5,500 ₪.
ה. סוף דבר:
107. התובע נקלע לסיטואציה שבה כספיו מעוכבים נוכח סנקציות שהוטלו ע"י גופים בינלאומיים. הכספים אינם מועברים לחשבונו, ובשים לב לכך, כי הם התקבלו מרוסיה דרך בנק קורספונדנט מארה"ב (שמחויב אף הוא לסנקציות), גם לא ניתן להשיב את הכספים. על כן הם מצויים בחשבון מעבר בבנק.
108. אני תקווה, כי סיטואציה זו תיפתר במהרה, שכן משמעותה היא שהכספים "תקועים" ואינם מגיעים ליעדם. יחד עם זאת, הרציונל לכך הוא אכיפת סנקציות בינלאומיות כחלק ממנגנון אכיפה בינלאומי שאותו על הבנק לכבד.
109. כמובא לעיל, דין חלקה הארי של התביעה להידחות. הבנק לא הפר את חובותיו; הבנק לא התרשל ואין כל סיבה להורות לבנק להשיב את הכספים המעוכבים או לפצות את התובע בגין רשלנות.
110. לצד זאת וכפי שציינתי לעיל, זכאי התובע לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 5,500 ₪. בהתאם, על הנתבע לשאת בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד על הצד הנמוך מאוד (נוכח דחיית חלקה הארי של התביעה) בסך של 1,500 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.
המזכירות תדוור לצדדים.
ניתנה היום, בכ"ב כסלו תשפ"ה, ב23 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.