תביעה אזרחית בדיון מהיר (תל אביב) 36055-05-23 טובלין קונסטנטין נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

לפני תביעה כספית ע"ס 71,737 ₪ שלצדה תביעה למתן צווי עשה, אשר הוגשה על ידי התובע, מר קונסטנטין טובלין (להלן: "התובע"), כנגד הנתבע, בנק מזרחי טפחות בערעור מיסים (להלן: "הנתבע"; "הבנק").

עניינה של התביעה בכספים אשר התקבלו בבנק עבור התובע מבני משפחתו ברוסיה, ובסירוב הבנק להעבירם לחשבונו של התובע, שכן הם התקבלו מבנקים שהוטלו עליהם סנקציות בינלאומיות.  המדובר בתביעה אשר הוגשה בסדר דין מהיר.

א.  תמצית טענות התובע:

1. התובע הינו עולה חדש. באופן רשמי עלה ארצה בשנת 2014 ואולם רק בשנת 2020 העביר התובע את מרכז חייו לישראל, שעה שהשתקע עם בתו הקטינה בהרצליה.
2. התובע הקים חברת השקעות בישראל ופתח חשבון עסקי בבנק, בסניף 541 בנתניה (להלן: "הסניף").
3. ביום 2 בפברואר 2022 פתח התובע חשבון בנק פרטי בסניף (להלן: "החשבון"). בעת פתיחת החשבון, מילא התובע שאלון "הכר את הלקוח", וציין בו שהוא איש עסקים אשר מתגורר בישראל עם בתו הקטינה, כי אמה של הקטינה מתגוררת ברוסיה, וכי החשבון נועד לניהול ענייניו השוטפים לרבות קבלת משכורת (בטופס פתיחת החשבון צוין, כי התובע עלה ארצה ביום 1 בפברואר 2021).
4. ביום 28 בפברואר 2022 עדכן התובע את הבנק, כי אם בתו (להלן: "סבטלנה") אשר מתגוררת ברוסיה, אמורה להעביר לחשבונו דמי מזונות עבור הבת הקטינה.
5. ודוק- ימים ספורים קודם לכן החלה מלחמת רוסיה-אוקראינה, ומדינות המערב הטילו סנקציות פיננסיות שנועדו לפגוע במערכת הבנקאית ברוסיה.
6. התובע מציין, כי הבהיר לבנק, כי סבטלנה אמורה להעביר סך של 40,000$ ארה"ב בחודש כדמי מזונות, ואולם נוכח מצב המערכת הבנקאית ברוסיה (נוכח תחילת המלחמה עם אוקראינה) לא ברור איך תוכל סבטלנה להעביר את התשלומים לחשבונו של התובע.
7. התובע נענה ע"י הבנק, כי לא ניתן לאשר מראש את ההעברות וכי ככל שיתקבלו תקבולים אשר יעוררו שאלות במדור התקבולים של הבנק, העניין יופנה למחלקת הציות.
8. התובע מציין, כי במהלך החודשים מרץ ואפריל 2022, בוצעו ארבע העברות נפרדות של כספים לחשבונו (כ"א ע"ס של כ-5,000$): שתי העברות בוצעו ע"י סבטלנה, העברה אחת בוצעה על ידי בנו גרגורי טובלין (להלן: "גרגורי"), והעברה אחת ע"י אביו של התובע, מר ולנטין טובלין (להלן: "ולנטין"). העברות הכספים בוצעו על ידי בנקים שונים ברוסיה.
9. ביחס לשתיים מן ההעברות לא התעוררה בעיה והכספים התקבלו בחשבונו של התובע. העברה שביצעה סבטלנה ביום 24 במרץ 2022 באמצעות בנקAO RAIFFEISEBANK זוכתה בחשבונו של התובע ביום 3 באפריל 2022.  גם העברה שביצע ולנטין לתובע ביום 30 במרץ 2022 באמצעות בנק TINKOFF, זוכתה בחשבונו של התובע ביום 19 באפריל 2022.
10. שתי ההעברות הכספיות הנוספות שביצעו סבטלנה וגרגורי באמצעות בנקים ברוסיה (כ"א ע"ס 5,000$) לא התקבלו בידי התובע (להלן: "שתי ההעברות") והן גם המושא של תביעה זו:

• ביום 15 במרץ 2022 העבירה סבטלנה סך של 5,000$ לתובע באמצעות בנק SBERBANK (להלן: "העברת סבטלנה").
• ביום 25 במרץ 2022 העביר גרגורי סך של 5,000$ לתובע באמצעות בנק ALFA BANK (להלן: "העברת גרגורי").

11. עניינה של התביעה דכאן, באותן שתי העברות בסך כולל של 10,000$ (שהעבירו סבטלנה וגרגורי) אשר לא התקבלו בסופו של יום בחשבונו של התובע, נוכח סירוב נטען של הבנק לאפשר את העברת הכספים.
12. אשר להעברת סבטלנה - לשיטת התובע (ס' 26 לכתב התביעה) התברר לו בדיעבד, כי כבר באותה העת (כפי הנראה בעת ביצוע ההעברה-הח"מ), היה מצוי הבנק שדרכו בוצעה ההעברה, ברשימת הסנקציות הבריטיות. הבנק הסתיר זאת מפני התובע ואם היה מגלה זאת היו מכלכלים בני משפחתו של התובע את צעדיהם בהתאם.
13. אשר להעברת גרגורי- לטענת התובע, מעת שהודיע על העברת גרגורי, הוא התבקש לספק מסמכים והסברים ע"י מחלקת הציות, אלא שדרישות הבנק היו קנטרניות.
14. בחודש אפריל 2022 פנה התובע אל נציבות תלונות הציבור של הבנק ודרש לטפל באופן מיידי בהעברת הכספים, אך לא זכה למענה ענייני (פעם נטען לסנקציות על הבנקים בארה"ב ופעם נטען שהסנקציות הן של בריטניה). התובע פנה גם למפקח על הבנקים ונדחה.
15. התובע אינו חולק על זכותו של הבנק לאמץ מדיניות מחמירה, הקובעת חובת ציות למגוון סנקציות בינלאומיות, אלא שלצד זכות זו, מחובתו של הבנק ליידע את לקוחותיו בדבר אימוץ מדיניותו מבעוד מועד ולא בדיעבד, למשל כאשר מדיניות זו נכנסת לתוקף ומיושמת.
16. הנתבע מחזיק בידיו בסך של 10,000$ ארה"ב (36,737 ₪), אך הוא מסרב להעבירם לידי התובע. נוכח האמור, התבקש בית המשפט ליתן לתובע את הסעדים הבאים:

• צו עשה המורה לבנק לזכות את חשבון התובע בסך של 10,000$ ארה"ב בצירוף הפרשי ריבית והצמדה.
• לחלופין, צו עשה המורה לבנק להשיב את שתי ההפקדות לידי סבטלנה ולידי גרגורי.
• לחלופי חלופין, התבקש סעד כספי בסך של 36,737 ₪ (10,000$) בגין הנזק שנגרם לתובע עקב התרשלות הבנק בניהול חשבונו של התובע.
• צו עשה המורה לבנק לגלות ולהעביר לעיון התובע את מלוא הנהלים שמכוחן הוא מעכב את סכום ההפקדה תחת ידו.
• לחייב את הבנק לשלם לתובע פיצוי בסך של 35,000 ₪ בגין עוגמת נפש, השפלה וזלזול שספג מהבנק.

ב.  תמצית טענות הבנק הנתבע:

17. הבנק סבור, כי דין התביעה להידחות.
18. הבנק מבאר בפתח הדברים, כי התובע פנה למפקח על הבנקים ביחס לטענותיו דכאן ונדחה על ידו, שעה שקבע המפקח, כי מדיניות הבנק הינה סבירה נוכח הסנקציות הבינלאומיות.
19. הבנק קבע מדיניות בנושא איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, הכוללת גם איסור על פעילות בנקאית ועסקית שוטפת עם ישויות הנכללות ברשימות סנקציות המפורסמות על ידי גופים מסוימים מחוץ לישראל.
20. הבנק מציין, כי במסגרת הוראות ניהול תקין מס' 411, שהוציא המפקח על הבנקים (להלן: "נב"ת 411"), חויב הבנק לקבוע מדיניות בתחום איסור הלבנת הון, ואיסור מימון טרור שבין היתר תכלול גם התייחסות לעשיית שימוש ברשימות של ישויות שהוכרזו על ידי ועדות הסנקציות של גופים מסוימים מחוץ לישראל.
21. בענייננו, מבקש התובע לקבל לידיו כספים אשר מקורם בבנקים המצויים תחת סנקציות בינלאומיות, ואשר מצויים כיום בחשבון מעבר. הבנק סבור, כי עמדתו עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הבנקאות"), לפיו רשאי הבנק לסרב למתן שירותים בנקאיים ללקוח ובלבד שהסירוב הינו "סירוב סביר", ומכאן שאין גם מקום להתערב בשיקול דעתו.
22. אשר להעברת סבטלנה - ביום 15 במרץ 2022 נשלח לחשבונו של התובע תקבול בסך של 5,000$ מחשבונה של סבטלנה בבנקSBERBANK (בנק רוסי), המנוי ברשימת הסנקציות שפורסמו על ידי הרשויות בבריטניה, האיחוד האירופי, קנדה ו-OFAC (office of foreign assets control) מארה"ב.

הבנק מבאר, כי הבנק המעביר נכנס לרשימת הסנקציות הבריטיות כבר ביום 1 במרץ 2022, אולם מאחר וההעברה עברה דרך בנק קורספונדנט אמריקאי, היא אושרה להעברה על ידי הבנק המעביר, ומעת שהתקבול הגיע לבנק הוא נמצא בחשבון מעבר ייעודי ונושא ריבית.

23. אשר להעברת גרגורי - ביום 25 במרץ 2022 נשלח לחשבונו של התובע תקבול בסך של 5,000$ מחשבונו של גרגוריALFA bank (בנק רוסי), המנוי ברשימת הסנקציות שפורסמו על ידי הרשויות בבריטניה ביום 24 במרץ 2022. גם במקרה זה מאחר וההעברה הייתה דרך קורספונדנט אמריקאי היא אושרה להעברה לבנק על ידי הבנק המעביר.  לפנים משורת הדין החזיר הבנק את הכספים לשולח, אך הבנק השולח סירב למשוך את הכספים מחשבון המעבר.  גם תקבול זה נמצא בחשבון מעבר ייעודי של הבנק ונושא ריבית.
24. אין לבנק כל חובה ליידע את התובע בקשר לקיומן של סנקציות בינלאומיות, ובכל מקרה לפנים משורת הדין, מדיניות הבנק מפורסמת באתר האינטרנט של הבנק והיא אף צורפה על ידי התובע לכתב התביעה.
25. האירועים מושא התביעה התקיימו בסמיכות לפרוץ המלחמה וכאשר אין לבנק שליטה או יכולת לחזות קיומן של סנקציות. נהליו הפנימיים של הבנק חוסים תחת סודיות מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 והצווים שמכוחו.

ג.  המסגרת הדיונית וראיות הצדדים:

26. התביעה הוגשה בסדר דין מהיר.
27. במסגרת התביעה נתבעו גם סעדי עשה (המורים על מתן צווים שונים לבנק). סעדים אלה אינם מתאימים להתברר בסדר דין מהיר וגם כשהעליתי בפני התובע בישיבת קדם המשפט את הקושי האמור-היינו, כיצד ניתן לעתור לסעדים מעין אלה בהליך בסדר דין מהיר (בישיבת קדם המשפט), לא קיבלתי מענה.  גם בשלב הסיכומים לא באה התייחסות לדברים.
28. ביום 27 במאי 2024 פגשתי בצדדים לישיבת קדם משפט. מעת שלא ניתן היה להביא את הצדדים לידי הסכמות, נקבע התיק להוכחות (קדם המשפט לא התקיים במועדו המקורי נוכח גיוס למילואים של אחד מבאי כוח הצדדים והיעדרותו של התובע מן הארץ).
29. תצהירי הצדדים הוגשו בתמיכה לכתבי הטענות.
30. מטעם התובע הוגש תצהירו של מר אביגדור רותם (להלן: "מר רותם"), מנהלו האישי של התובע בכל הנוגע לפעילותו בארץ. מר רותם הבהיר, כי התובע הסמיך אותו לפעול כמיופה כוחו לצורך ביצוע התקשרות עם הבנק וההתנהלות מול הבנק נעשתה באמצעותו.  התובע עצמו לא מסר תצהיר אך הודיע ברשימת העדים, כי יעיד וכך אכן עשה.
31. מטעם הבנק הוגש תצהירו של מר אברהם שלום (להלן: "מר שלום"), המשמש כמנהל מחלקת ציות ומניעת הלבנת הון בבנק. תצהיר זה החליף את התצהיר המקורי שהוגש ע"י גב' קארין אקר-לב מטעם הבנק (מנהלת מדור איסור הלבנת הון במחלקת ציות בבנק).
32. ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 16 בדצמבר 2024. בישיבה העידו העדים מטעם הצדדים (גם התובע נחקר בחקירה נגדית) ולאחר הפסקה סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.  ישיבת ההוכחות הוקלטה ע"י חברת הקלטות.  תמלול הישיבה התקבל בבית המשפט והועמד לרשות הצדדים עובר למתן פסה"ד.

ד.  דיון והכרעה:

33. לאחר עיון בכתבי הטענות, שמיעת הצדדים וסיכומיהם הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות בחלקה הארי ביחס להפרת חובות הבנק או בדבר רשלנות ולהתקבל ביחס לרכיב של עוגמת נפש בלבד, זאת נוכח הטעמים אשר יפורטו בהרחבה להלן.

ד.1.  עמדת המפקח על הבנקים ביחס להתקשרויות עם גורמים מוכרזים ברשימת סנקציות בינלאומיות וקביעתו, כי במקרה דנן לא פעל הבנק בהיעדר סבירות:

34. ביום 8 ביוני 2022 פנה המפקח על הבנקים למנכ"לי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, במכתב הנושא את הכותרת: "סיכונים הכרוכים בהתקשרות עם גורמים מוכרזים ברשימות סנקציות בין-לאומיות וברשימות סנקציות לאומיות של מדינות זרות", והתריע על החשש מפני ניצול המערכת הבנקאית לצורך עקיפה של משטרי הסנקציות שהוטלו על ידי מדינות זרות וארגונים בין לאומיים, תוך שהוא מבהיר, כי ניצול שכזה חושף את התאגידים הבנקאיים לסיכונים משמעותיים, לרבות סיכוני ציות, הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין (להלן: "מכתב המפקח לבנקים"):

"1.  משטרי סנקציות המונהגים בידי מדינות זרות וארגונים בין-לאומיים שונים, הינם משטרים מורכבים מבחינת מהות הסנקציות ובעלי השלכות שונות, בין היתר, על יחידים, על גורמים עסקיים ועל גופים פיננסיים שונים.

2. ניצולה של המערכת הבנקאית לצורך עקיפה של משטרי סנקציות שהוטלו על ידי מדינות זרות וארגונים בין לאומיים חושף את התאגידים הבנקאיים לסיכומים משמעותיים".
3. הוראות ניהול בנקאי תקין 310 בנושא 'ניהול סיכונים' קובעת עקרונות יסוד לניהול ולבקרת הסיכונים בראייה משולבת, ובין השאר קובעת שניהול הסיכומים יעשה מתוך גישה ופה פני עתיד, שכוללת לצד הניטור השוטף של הסיכונים הקיימים, גם זיהוי סיכונים חדשים או מתפתחים. בנוסף, בהוראה נקבע כי תהליכי ניהול הסיכונים יכללו את כל הסיכונים הקשורים לתאגיד הבנקאי, כמיתים ושאינם כמיתים ברמת כלל הקבוצה.  כחלק מתהליכי ניהול הסיכונים המפורטים בהוראה זו, על התאגידים הבנקאיים לקבוע מדיניות ונהלים באשר לאופן שבו יעשה שימוש ברשימות סנקציות בין לאומיות וברשימות סנקציות לאומיות של מדינות זרות ולהתקשרות או ביצוע פעולות עם גורמים מוכרזים ברשימות כאמור".
4. המפקח על הבנקים הבהיר עוד במכתבו, כי סירוב לאשר עסקה, להתקשר בהסכם או הפסקת התקשרות בשל יישום המדיניות הנזכרת לעיל, ייחשב כסירוב סביר למתן שירות:

"4.  סירוב לאשר עסקה, סירוב להתקשר בהסכם או הפסקת התקשרות בשל יישום מדיניות כאמור לעיל, ייחשבו סירוב סביר למתן שירות לעניין חוק הבנקאות (שירות לקוח) התשמ"א-1981".

36. כאן המקום לציין, כי נב"ת 411 שהוציא המפקח על הבנקים, שעניינו: "ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור", מורה לתאגיד הבנקאי (כאשר הדרישה היא מהדירקטוריון ומההנהלה הבכירה): "לקבוע מדיניות ונהלים לצורך ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, ולנטר את יישומם, כחלק בלתי נפרד מהפעילות הבנקאית".
37. במסגרת הוראות סעיף 10 לנב"ת 411, חויבו התאגידים הבנקאיים לקבוע מדיניות ונהלים, שתכלול גם את האופן שבו ייעשה שימוש ברשימות של ארגונים שהוכרזו על ידי גורמים אחרים, כדוגמת וועדת הסנקציות של האו"ם או משרד האוצר בארה"ב, לאמור (סעיף 10 (יא)):

"10 המדיניות והנהלים שנקבעו על פיה יכללו, בין היתר, את הנושאים הבאים: