והנה הקושי - התובע מודיע לבנק, כי הוא עתיד לקבל כספים מידי Raiffeisen Bank; הבנק מבאר, כי הוא לא יכול לתת אישור מראש ואולם כפי הנראה כסף שהתקבל מידי אותו הבנק עבר לחשבונו של התובע. לצד זאת עברו לחשבונו של התובע כספים מבנקים אחרים, עליהם לא הודיע כלל לבנק, זאת הגם שידע על הקשיים הקיימים נוכח מצב הלחימה. חרף זאת והגם שלא הודיע, שלא עדכן והגם שאפילו לא שאל דבר על אותם הבנקים, הוא בא בטרוניה על כך שהבנק לא העביר את הכספים נוכח סנקציות.
- עוד אציין, כי במכתבו של התובע לבנק (באמצעות נציגו מר רותם, מיום 17 באפריל 2022), נטען בשגגה, כי:" ההעברות בוצעו מבנקים שונים שלא נמצאו תחת סנקציות". היינו, התובע ידע שאם קיימות סנקציות, הוא לא יוכל לקבל את הכספים. אלא שהתובע לא מציין אילו בדיקות עשה לצורך האמור, ומדוע טען שההעברות בוצעו מבנקים שלא נמצאו תחת סנקציות. ללמדך, כי התובע היה ער לסוגיית הסנקציות, ואם שגה בבדיקותיו או הערכותיו, אין לו אלא להלין על עצמו בקשר לכך.
ד.7. נושאים נוספים שיש להידרש אליהם; התובע זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש:
סנקציות של ארה"ב או בריטניה?
- העברת סבטלנה הראשונה מ SBERBANK, בוצעה ב-15 במרץ 2022, כאשר בנק זה נכנס לרשימת הסנקציות הבריטיות ביום 1 במרץ 2022 (נספח "4" לכתב ההגנה). העברת גרגורי נשלחה לתובע מ- ALFA BANK ביום 25 במרץ, כאשר בנק זה נכנס לרשימת הסנקציות הבריטיות שפורסמה ביום 24 במרץ 2022 (נספח "4" לכתב ההגנה).
- אלא שבמכתב התשובה הראשון ששלח הבנק באמצעות גב' נעמי אלדר מהיחידה לפניות הציבור ביום 25 באפריל 2022 טען הבנק, כי שתי ההעברות הגיעו מבנקים בחו"ל המנויים ברשימת הסנקציות של משרד האוצר של ארה"ב (OFAC), ואילו הסנקציות הבריטיות כלל לא נזכרו באותו מכתב. העד מטעם הבנק, מר אברהם שלום ציין בעדותו (עמ' 37 ש' 25-26 ועמ' 38, ש' 20-21), כי מדובר בשגגה שעה שלא באה התייחסות לסנקציות הבריטיות.
- התובע מצדו הצביע על כך, כי רשימת הסנקציות על הבנקים הנ"ל פורסמה בסוף חודש פברואר 2022 בארה"ב תוך שהובהר, כי היא תיכנס לתוקף בחודש מרץ 2022, לאחר העברת הכספים.
- בכתב ההגנה הבנק אינו כופר בכך, כי הסנקציות בארה"ב נכנסו לתוקף במהלך חודש מרץ 2022 (קרי לאחר העברת הכספים) והוא אוחז בטענה לפיה בעת העברת הכספים כבר היו מוטלות על הבנקים שמהן בוצעו שתי ההעברות סנקציות ע"י בריטניה (טענה שעליה התובע לא חולק). היינו, הוא אינו כופר בכך, כי הסנקציות בארה"ב נכנסו לתוקף במועד מאוחר יותר.
- נשאלת אפוא השאלה, האם נוכח המצג הראשוני שהציג הבנק בדבר סנקציות מטעם משרד האוצר בארה"ב כסיבה לכך שהכספים לא עברו, הופכת את הסירוב של הבנק לפסול או בלתי סביר, באופן המזכה את התובע בהשבת הכספים.
- לטעמי התשובה לכך היא שלילית. החל מסוף חודש פברואר 2022 החל הבנק להתמודד עם סיטואציה חדשה, שבה גופים שונים ברחבי העולם התחילו להטיל סנקציות על בנקים שונים ברוסיה. הכספים שהתקבלו מרוסיה בשתי ההעברות מושא ההליך, דרך בנק קורספונדנט מארה"ב עוכבו ונבדקו בבנק ונבחנו ע"י מדור ציות. גם אם שגה תחילה מדור פניות הציבור בבנק שעה שהפנה לסנקציות בארה"ב ותיקן לאחר מכן, כי הסנקציות הוטלו על ידי בריטניה קודם להעברת הכספים (ורק אח"כ בארה"ב), הרי שמבחינה מהותית הסנקציות תופסות ומחייבות, כחלק ממדיניות הסנקציות חוצת הגבולות.
- לצד האמור אזכיר, כי היה זה התובע אשר הציג במקור לבנק מצגים שונים בדבר מקור העברת הכספים, כך שהטרוניה שלו כלפי הבנק בהקשר זה הינה מוקשית ממילא.
מבלי לגרוע מכל האמור לעיל - התנהלות הבנק מקימה לטעמי עילת פיצוי לתובע בגין עוגמת נפש
- הגם שבסופו של יום ניתן לקבוע, כי הבנק פעל בהתאם לנהלים המחייבים והוא מעכב את הכספים כדין, הרי שהתנהלות הבנק הייתה מבולבלת, לא עקבית ובעייתית.
- במהלך חודש אפריל 2022 פנו נציגי הבנק לתובע ודרשו לקבל אסמכתאות שונות לגבי מקור הכספים; העלו שאלות על עיסוקו של בנו של התובע ועוד. המדובר בשאלות חסרות היתכנות. שהרי, אם הסיבה לאי העברת הכספים הייתה מדיניות סנקציות שאותה מאמץ הבנק, הרי שלא הייתה רלוונטיות לכל אותן השאלות.
- גם תשובות נוספות של הבנק על כך ש"טרם התקבל אישור על זיכוי הכספים" בחודש אפריל 2022 היו מוקשות, שכן במקום לספק תשובה ברורה בדבר קיומן של סנקציות שמונעות את העברת הכספים לחשבון, הציג הבנק מצגים מבולבלים בדבר "טיפול" כביכול ודרש תשובות לשאלות חסרות היתכנות בנסיבות העניין.
- ביום 25 באפריל 2022 המשיך הבנק עם אותה התנהלות מבולבלת, שעה ששלח לנציג התובע, מר רותם, מכתב תשובה רצוף בשגיאות. נטען, כי הסנקציות היו בכלל של משרד האוצר בארה"ב (טענה ממנה חזר הבנק לאחר מספר חודשים שעה שטען שמדובר בסנקציות של בריטניה) וכי העברת סבטלנה חזרה בכלל לשולח (טענה שהסתברה להיות לא נכונה).
- אני ער לכך, כי מדובר היה בתקופה עם שינויים רבים נוכח מדיניות הסנקציות, אולם על הבנק לשקף ללקוח את הדברים בצורה המדויקת והנכונה ביותר, ושאלות חסרות היתכנות, כמו גם מכתב שגוי עובדתית אשר נשלח על ידי נציבות תלונות הציבור של הבנק מעוררים תחושה לא נוחה באשר לשירות שניתן לתובע.
- התנהלות מוקשית זו מקימה לטעמי זכאות לתובע לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 5,500 ₪.
ד.8. תוצאת הדברים- התובע אינו זכאי למרבית הסעדים הנתבעים על ידו למעט פיצוי בגין עוגמת נפש:
- תוצאת הדברים הינה אם כן, כי דין התביעה להידחות והתובע אינו זכאי לסעדים הנתבעים על ידו:
- התובע אינו זכאי לצו עשה המורה לבנק לזכות את חשבונו בסך של 10,000$. הבנק מחזיק כדין בחשבון מעבר ייעודי והתובע אינו זכאי להם לעת הזו. היינו, לאחר שייפתר המשבר, יוכל התובע לקבל את כספו.
- בהתאם, התובע גם אינו זכאי לצו עשה המורה לבנק להשיב לתובע את סכום שתי ההעברות.
- אינני סבור גם, כי הבנק התרשל או גרם לתובע לנזק. לטעמי התובע פעל "בעיניים פקוחות", ניסה להעביר כספים ממספר מקורות מרוסיה לישראל, תוך שהוא יודע, כי ייתכן וחלק מהכספים לא יעברו בגין הסנקציות, ומכאן שאין לו עילת תביעה בהקשר זה כנגד הבנק.
- אשר לנהלי הבנק- הדרישה לקבל אותם אינה מתאימה להליך בסדיר דין מהיר ודי בכך כדי לדחות את המבוקש. לצד זאת ולגוף הדברים וכפי שהבהרתי לעיל, אין מקום להורות על חשיפת נהלי הבנק שעניינם הלבנת הון. הדבר עשוי לפגוע ולסכל את הלחימה בנושא. מדובר באינטרס ציבורי הגובר על האינטרס הפרטני של התובע.
- כמובא לעיל, אני סבור, כי התנהלות הבנק מול התובע הייתה מוקשית, מכבידה ומבולבלת ועל כן זכאי התובע לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 5,500 ₪.
ה. סוף דבר:
- התובע נקלע לסיטואציה שבה כספיו מעוכבים נוכח סנקציות שהוטלו ע"י גופים בינלאומיים. הכספים אינם מועברים לחשבונו, ובשים לב לכך, כי הם התקבלו מרוסיה דרך בנק קורספונדנט מארה"ב (שמחויב אף הוא לסנקציות), גם לא ניתן להשיב את הכספים. על כן הם מצויים בחשבון מעבר בבנק.
- אני תקווה, כי סיטואציה זו תיפתר במהרה, שכן משמעותה היא שהכספים "תקועים" ואינם מגיעים ליעדם. יחד עם זאת, הרציונל לכך הוא אכיפת סנקציות בינלאומיות כחלק ממנגנון אכיפה בינלאומי שאותו על הבנק לכבד.
- כמובא לעיל, דין חלקה הארי של התביעה להידחות. הבנק לא הפר את חובותיו; הבנק לא התרשל ואין כל סיבה להורות לבנק להשיב את הכספים המעוכבים או לפצות את התובע בגין רשלנות.
- לצד זאת וכפי שציינתי לעיל, זכאי התובע לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 5,500 ₪. בהתאם, על הנתבע לשאת בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד על הצד הנמוך מאוד (נוכח דחיית חלקה הארי של התביעה) בסך של 1,500 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.
המזכירות תדוור לצדדים.