תיק אזרחי (חיפה) 4806-06-22 שמואל גוטמן נ' מאור להב - חלק 10

בשני המקרים הדבר חמור מאד ומעלה תהיות בדבר מחויבותו של מאור לחברה ולתפקידו כדירקטוריון בה...

אני רואה עניין זה כהמשך הפעילות המכשילה של [להב] בעניין הציות.  עניין הציות הוא בעיני בעל חשיבות ראשונה במעלה לפעילותה של החברה וזהו למעשה הנושא היחיד אותו העליתי כנושא לדיון בדירקטוריון, נושא שלא הועלה על ידי אחד משני הצדדים.  [להב] לכאורה 'עלה על הגל' והציף במסמך ובפגישה איתי נקודות שונות, לאחר מכן הייתי צריך לערב את עורכי דינו של [להב] על מנת שיאות להיפגש עם ד"ר צבי גבאי מומחה לנושא ממשרד ברנע על מנת שהוא יבחן את העניין.

המשך העניין הוא בסאגת קביעת ישיבות הדירקטוריון בעניין הציות שלראייתי [להב] שיחק משחק כפול: מצד אחד דרש לקדם ישיבות דירקטוריון בעניין והתלונן על אי קיומן ומאידך הכשיל את הניסיונות לקיימם, כך באי מענה למייל שלי המבקש לקיים את הישיבות במהלך החודש שהצדדים הקצו למשא ומתן ביניהם, כך בדרישה יום או יומיים לפני המועד שנקבע לישיבה לקבל את החומרים 7 ימים מראש, כך בהצעה/בקשה לא לקיים את ישיבת הדירקטוריון השנייה בנושא אלא לקיים פגישות עורכי דין הצדדים בעניין, כך דרישה מפתיעה לקיים פגישה עם עורכי הדין הגרמניים של [להב] עם עורכי הדין הגרמניים של החברה...

כך אני רואה את מאור מכשיל ופוגע פגיעה של ממש בפעילות דירקטוריון החברה בנושא בעל חשיבות רבה לפעילות ולעצם קיומה של החברה...".

32. אין צורך לשוב ולהזכיר כי הדירקטור המכריע הוא בבחינת זרועו הארוכה של בית המשפט, שמונה כדי לחלץ את החברה מהמבוי הסתום בו היא נמצאת ואשר סיכן את קיומה. יש לראות בחומרה התנהלות בעל דין שמופנית כלפי בעל תפקיד שמונה על ידי בית המשפט.  חזקה היא כי בעל התפקיד שמונה על ידי בית המשפט הוא בעל מקצוע אובייקטיבי ונטול פניות.  בעניינו של רו"ח שלהב תכונות אלו לא נשענות רק על הנחות מוצא.  פעולותיו של הדירקטור המכריע עד כה העידו כי הוא בעל תפקיד ראוי, הוגן ואובייקטיבי שקידם רבות את ענייניה של החברה ואף הציל אותה מכליה.  נדגיש כי למרות טענותיו החמורות, להב לא מצא לפנות לבית המשפט בבקשה כלשהי.  אני מייחס משקל לדבריו של הדירקטור המכריע, כי פעולותיו של להב פוגעות בתפקוד הדירקטוריון ובתפקוד החברה.  התמונה עליה מצביע הדירקטור המכריע משתלבת עם יתר הראיות הלכאוריות שמונחות לפניי, ומצביעה על כך שלהב פוגע בדירקטוריון ובחברה.
33. קושי נוסף אליו מפנה גוטמן, הוא שורה של טענות שנוגעות לאיומים שנטען כי הושמעו כלפי נושאי משרה נוספים, בין היתר בישיבת הציות, בה הועלו דברים על ידי ב"כ להב בנוגע לאחריות אפשרית של נושאי המשרה (שלאחריהם התלהטו הרוחות). יוער כי לו הבקשה הייתה תלויה על נימוק זה בלבד, ספק אם היה בכך כדי להוביל לתוצאה אליה הגעתי.  זאת משום שספק אם ניתן לראות בדברים איומים לא לגיטימיים, ובהקשר לכך נתתי משקל לעובדה כי הדברים נאמרו תוך כדי הצגת עמדה מקצועית על ידי עו"ד (עמ' 30 ואילך לתמלול ישיבת הדירקטוריון מיום 21.7.2024).  לצד זאת, לא ניתן להתעלם מהלך הרוחות העכור שהדברים עוררו ואשר גרמו להתפטרות סמנכ"לית הכספים שגויסה לעבודה על ידי הדירקטור המכריע, ואשר לכל הדעות הינה אשת מקצוע שלא קשורה למי מהצדדים.
34. לשלמות התמונה יצוין כי אינני סבור כי ניתן להלין על להב על כך שהוא לא משתף פעולה עם הפעולות למכירת החברה לצדדים שלישיים, זאת משום שבית המשפט טרם הכריע בשאלה אם זו אכן הדרך להיפרדות. יש לזכור כי להב העלה לראשונה בתצהירו את הטענה כי ההיפרדות צריכה להיות על דרך של מכירה כפויה, ועל אף בקשת גוטמן לחסום אותו מלהעלות טענה זו, לא שללתי ממנו את האפשרות לטעון זאת (החלטתי מיום 30.10.2024).  בהינתן כך, אינני סבור כי קיים פסול בסירובו של להב לשתף פעולה עם קידום סעד שהוא מתנגד לו ובית המשפט טרם הכריע בו.  אך יובהר כי החשש שמעלים גוטמן והחברה הוא תולדה של טענות שלהב טוען באשר למעשי תרמית שנעשים על ידי החברה, זאת כמהלך כפול: כדי לפגוע בחברה על ידי טרפוד אפשרות מכירתה לצדדים שלישיים וניסיון לכפות על גוטמן רכישת מניותיו לפי ערכן ההיסטורי לפני פרוץ הסכסוך.
35. להב טוען כי הימצאותו בדירקטוריון היא הכרחית כדי לפקח על גוטמן, אשר כזכור משמש כמנכ"ל החברה, במיוחד בצל הסכסוך ביניהם. אכן, ברובד העקרוני מקובלת עליי טענת להב כי יש צורך לפקח על פעילות החברה ככלל ועל פעילות גוטמן.  לחשש זה של להב ניתן להשיב בארבעה: ראשית, כפי שתואר לעיל, נראה כי פעולותיו של להב גלשו הרבה מעבר לפיקוח לגיטימי וראוי, יצרו קושי ממשי בניהול הדירקטוריון ועלולים לפגוע בחברה.  שנית, קיומו של הדירקטור המכריע שמונה לבקשת להב, ואשר עושה את מלאכתו נאמנה, מקהה את החשש שמעלה להב.  ודוק: בהרכב הדירקטוריון שייווצר לאחר גריעת להב, לא ניתן לקבל החלטות ללא הסכמת הדירקטור המכריע משום שהוא משמש כיו"ר הדירקטוריון וקולו מכריע.  שלישית, בכוונתי לאפשר ללהב למנות משקיף מטעמו.  רביעית, בית המשפט משמש אף הוא ככלי ביקורת על התנהלות הדירקטוריון והחברה.
36. אחד הנושאים שלהב מייחס להם חשיבות רבה, הן בתשובתו לבקשה והן בתצהיר העדות הראשית, הוא נושא הציות. ברם, נושא זה הועלה, ברוב תבונה, על ידי הדירקטור המכריע שאף הציב אותו כאחד הנושאים המרכזיים של סדר היום והחל לקיים בו דיון עם אנשי המקצוע הרלוונטיים (ישיבת הציות ביום 21.7.2024; ואף לפני כן).  כפי שציין הדירקטור המכריע, היה זה להב שסיכל את קידום הטיפול בנושא.  נושא אחר שלהב מרבה להזכיר הוא אי מתן ביטוי לארנקי ביטקוין בערכים משמעותיים בדו"חות הכספיים שהוגשו לרשויות המס.  עוד בהחלטתי מיום 13.4.2023 ציינתי כי: "...קיימת מחלוקת כנה באשר להיקף פעילות החברה בתחום זה והארנקים שיש לשייך לחברה, ונראה שרב הנסתר (או שמא המוסתר) על הגלוי".  מבלי להרחיב בסוגיה, נראה כי שני הצדדים היו שותפים למחדלים בנושא זה, שכן להב, כמו גוטמן, ידע על קיומם של ארנקים אלו ולפני פרוץ הסכסוך אף הוגשו דו"חות, באותה צורה בה הוגשו לאחר פרוץ הסכסוך (ובהמשך תוקנו).
37. אמנם, ההחלטה להרחיק את להב, שהינו בעל מחצית המניות מהדירקטוריון היא החלטה חריגה ועל בית משפט לנהוג בזהירות רבה בבוא לשקול זאת (תיק אזרחי 50306-08-16 טולדנו נ' גת פסקה 12 (07.02.2017)), לא כל שכן בהינתן אופייה של פנדה כחברה שהיא מעין שותפות (ערעור אזרחי 4588/19 ‏‏קרדוש-סאלם נ' חברת קרדוש ושות' בע"מ, פסקה 16 (20.04.2021) (להלן: עניין קרדוש-סאלם); ערעור אזרחי 3432/17 טופז נ' יוכט, פסקה 25 (16.04.2020) (להלן: עניין טופז); רשות ערעור אזרחי 9646/04‏ חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ, פסקה 4 (12.01.2005)). לבעל מניות בחברת "מעין שותפות" עומדת זכות ראשונים, איתנה, למינוי דירקטורים וכן להשתתף בניהול החברה ובדריקטריון (עניין קרדוש-סאלם; עניין טופז; ערעור אזרחי 8712/13 אדלר נ' לבנת פסקה 68 (01.09.2015)).  לכן, לפיטורי דירקטור בחברת "מעין שותפות" השלכות על מעמדו, משום שעתה לא יוכל להשפיע על ניהולה, בניגוד למצב הדברים ערב הקמתה ובמהלך חייה של החברה עד לפיטוריו (צפורה כהן בעלי מניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות כרך ב' 164-165 (2008)).  ואולם, העובדה כי החברה היא "מעין שותפות" אינה יוצרת חסינות מלאה לבעל מניות ובמקרים המתאמים לא תהיה ברירה אלא לעשות כן ובית המשפט נקט לא אחת בצעד זה (ראו עניין אדלר, פסקאות 15-10; עניין טומשין; עניין טושינר, פסקאות 46-47; (המרצת פתיחה (תל אביב-יפו) 27955-12-17 תוליק רקיע יזמות בערעור מיסים נ' אולירד בערעור מיסים פסקאות 39-42 (15.12.22) - אם כי יצויין שבענין זה האפשרות להחליף את הדירקטוריון הוסדרה בהסכם המייסדים)).

צבר הנתונים שפירטתי בהרחבה והמסקנות העולות מהם לגבי התנהלות להב, השלכתה על פעילות ותפקוד הדירקטוריון והחברה, לא מותירים ברירה אלא להורות על הרחקת להב מדירקטוריון החברה.

38. אשר על כן, אני מחליט לקבל את הבקשה וקובע כי מעתה ואילך ללהב לא תהיה זכות הצבעה בדירקטוריון. כמו כן אני אוסר על להב להגיע לישיבות הדירקטוריון או ליטול חלק בהן.  להב יהיה רשאי למנות משקיף מטעמו בדירקטוריון, שלא תהיה לו זכות הצבעה.  שם ופרטי המשקיף יועברו לדירקטור המכריע תוך 10 ימים מהיום.  יובהר כי אין מניעה כי המשקיף יהיה אחד מב"כ להב.

בקשת להב

39. להב מבקש מספר צווים. הראשון, להורות לגוטמן למסור מידע לדירקטוריון בנוגע למצבה של החברה.  השני, לתת צווים שתכליתם לאסור על גוטמן ועל החברה לבצע כל פעולה בקשר לחקירת הרשויות בגרמניה ללא קבלת המידע המבוקש וללא עדכון הדירקטוריון בכך.  שלישית, מבוקש צו שימנע ביצוע כל פעולה בכל הנוגע לחקירה פלילית או רגולטורית לפני קבלת המידע האמור.
40. לפני שנסקור את טענות הצדדים, נציין כי אין זו הפעם הראשונה בה מוגשת בקשה על ידי להב לקבלת מידע. ביום 27.5.2024, עובר לקדם המשפט שהתקיים ביום 2.6.2024, הוגשה בקשה למתן צו לחייב את דירקטוריון החברה להתכנס ולדון בעניין הציות, ובה נתבקש להציג את כל המסמכים הרלוונטיים בנושא הציות.  בקדם המשפט שהתקיים ביום 2.6.2024 החלטתי למחוק את הבקשה, בהסכמת להב, זאת נוכח העובדה כי הדירקטור המכריע הודיע כי בכוונתו לכנס ישיבת דירקטוריון שבה יידון נושא הציות, וכי החומרים הקשורים בציות יועברו ללהב לפני הישיבה.  כבר עתה נציין כי לטענת גוטמן, החומרים האמורים הועברו ללהב ביום 4.6.2024 ובישיבת הדירקטוריון ביום 21.7.2024 התייצבה סמנכ"לית הכספים ומסרה דיווח כספי (שלטענת להב לא מספק).

טענות הצדדים

41. בבקשה הנוכחית הפנה להב לטענותיו שהועלו בבקשה הקודמת. לדבריו, בידו זכות לבקש את הצגת המידע, שעה שהוא ממודר מהחברה ואין בידו מידע.  להב טען כי גוטמן ממשיך להסתיר מידע מהדירקטוריון ומתנה את מסירת המידע במתן פטור ושיפוי בעל תחולה רטרואקטיבית.  לדברי להב, לא קוימה ההתחייבות למסירת מידע, לא קוימו ישיבות דירקטוריון והתנהגות גוטמן אך החריפה, ולאחרונה גילה שגוטמן מסתיר מידע שעשוי להעמיד את החברה בפני סיכון.  לטענת להב, בתקופת ניהולו של גוטמן מצב החברה התדרדר, הן מבחינה רגולטורית והן מבחינה פיננסית.

על פי הנטען, גוטמן ניהל את החברה תוך שהוא מבצע פעולות חמורות של הפרת הדין וגרימת סיכון לחברה ולנושאי המשרה, בין היתר על ידי מעשים פליליים באמצעות תוכנת ה- Comma וכן הגשת דו"חות כוזבים (לטענתו) לרשויות המס.  להב גם מפנה לחקירה שמתנהלת בגרמניה על רקע חשדות למעשים פליליים בנוגע לקשר עם אחד הלקוחות וטוען כי הוא ממודר ממידע בקשר לחקירה זו, וכי העניין לא נדון בדירקטוריון חרף בקשותיו החוזרת ונשנות.  להב טוען, כאמור, כי התנהלותו של גוטמן אף גורמת סיכונים לחברה ברמה הפיננסית ומסכנת את קיומה.  בתוך כך טוען להב כי גוטמן פועל למען האינטרסים האישיים שלו ומעכב את הטיפול בענייניה של החברה ממניעים פסולים.  להב הוסיף כי פנה לדירקטור המכריע ביום 11.9.2024 לקבל את המידע המבוקש על ידו אך עד למועד הגשת הבקשה, לא התקבל כל מידע.  להב טען כי מזה 3 שנים אינו מעורב בניהול החברה ולמרות זאת הוא פועל נמרצות כדי לקדם את ענייניה.  הוא הוסיף ושלל את הטענות שהועלו על ידי גוטמן על כך שהוא מהלך אימים על נושאי המשרה בחברה וציין כי הוא פועל מתוקף חובתו לפקח על פעולות החברה באמצעות הדירקטוריון.

42. גוטמן מבקש לדחות את הבקשה. לטענתו הבקשה הנוכחית אינה אלא חזרה על הבקשה הקודמת שנמחקה.  לטענת גוטמן, הבקשה הוגשה בחוסר תום לב על מנת להוות משקל נגד לבקשתו והיא מהווה עוד צעד "במסע החבלה, השיבוש והפגיעה הבלתי פוסקים של להב בחברה" שנועד להחריב את החברה בבחינת "תמות נפשי עם החברה", לשון גוטמן.  לטענת גוטמן, להב לא הצליח להצביע על חובה שהוטלה עליו על ידי הדירקטוריון או יו"ר הדירקטוריון.  נטען כי דירקטור אינו זכאי לדרוש מידע והזכות נתונה אך ליו"ר הדירקטוריון.  הדברים אמורים ביתר שאת, גוטמן ממשיך וטוען, מקום שבית המשפט מינה דירקטור לשמש כיו"ר הדירקטוריון.  גוטמן דוחה את הנטען כי לא ניתן מידע לגבי החקירה בגרמניה, והוסיף כי להב עצמו סיכל קיום דיון נוסף בעניין החקירה בגרמניה.  לבסוף נטען כי גוטמן הגיש דיווחים לדירקטוריון במסגרת סקירה שביצע לפי בקשת יו"ר הדירקטוריון.  לטענת גוטמן, הבקשה נעדרת בסיס ראייתי באשר לטענה כי הוא הפר את חובותיו כלפי הדירקטוריון משום שמעולם לא סירב לכל דרישה שהגיעה מהדירקטוריון למסירת מידע; וגם הטענות גופן להסתרת מידע, אינן נכונות.  גוטמן טען כי ללהב גישה רחבה לכל המידע הפיננסי, בו הוא עושה שימוש לרעה, והפנה להחלטות בהן סופקה ללהב גישה רחבה למידע.  באשר לחקירה בגרמניה, נטען כי היה זה להב שבחר לשבש את פעילות הדירקטוריון ולמנוע דיון בנושא.  בתוך כך נטען כי להב הוא חשוד במסגרת החקירה המתנהלת בגרמניה ולכן ברשותו מידע יותר מאשר החברה.

גוטמן מפנה לכך כי אף בבקשה הנדונה, להב ממשיך להלך אימים על שומרי הסף ובכללם הדירקטור המכריע וכי הדבר נועד להתריעו ממילוי תפקידו.  גוטמן סבור כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לדחיית הבקשה, בין היתר משום שהמדובר בבקשה למתן צווי עשה שנועדו להתערב בפעילותה השוטפת של החברה ובפעילותו של יו"ר הדירקטוריון.

43. החברה הגישה תגובה בה צוין כי היא מוגשת על דעתו ובהסכמתו של הדירקטור המכריע ובמסגרתה ביקשה לדחות את בקשת להב מטעמי סף של שיהוי, חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים. בתשובה נטען כי המדובר בבקשה ערטילאית שלא ברור היקפה, היא נעדרת בסיס ומבטאת הילוך קיצוני שנוגד את טובת החברה, משום שהדבר מסכל את אפשרות ייצוג החברה במסגרת החקירה המתנהלת בגרמניה.  עוד נטען כי בניגוד לטענת להב, הדירקטור המכריע הוא זה שביקש לקיים דיון נוסף בסוגיית הציות אך להב מסכל זאת, מה שלטענת החברה לא מתיישב עם הבקשה למתן סעד זמני.  בהקשר לכך, נטען כי סוכם, לבקשת להב, לתאם פגישה בין עורכי הדין המלווים את החקירה בגרמניה, אולם ישיבה זו לא התקיימה בשל סירוב להב.  לגישת החברה, להב לא מעוניין בפתרון הסוגיות שמצריכות דיון בדירקטוריון, מה שמלמד על כך שטובת החברה לא עומדת לנגד עיניו, אלא שכל רצונו הוא מאבק נגד גוטמן.  עוד נטען כי להב מייצר טענות שונות, הכול כדי לתקוע טריז בהליך המשפטי, ובכלל זאת הטענה כי אין לו גישה למידע, בעוד שמצב הדברים לאשורו אינו כך.  החברה, כך נטען, לא הסתירה כל מידע מלהב בכל נושא לו הוא טען.  לטענת החברה, להב מתנהל בחוסר קוהרנטיות והתנהלותו משתנה בהתאם לצרכיו האישיים.  כך למשל, להב מתנגד לביצוע פעולות כדי לנהל את הסיכונים של החקירה בגרמניה, אך מצד שני מלין על כך שהחברה לא נערכת כראוי.  בתוך כך, מציינת החברה כי מי שהעלה לראשונה את נושא הציות בדירקטוריון היה הדירקטור המכריע, בעוד שלהב לא ביקש זאת כשנתבקש להעלות נושאים לדיון.  החברה ציינה כי ישיבה ראשונה בנושא הציות התקיימה ביום 21.8.2023 שלאחריה התקיים הליך מעמיק לבחינת נוהלי הציות, ישיבה נוספת התעכבה בשל התנהלות להב, עד אשר התקיימה ישיבה ביום 21.7.2024, בה ניתנה סקירה מקיפה של ב"כ החברה לגבי סוגיית הציות.  נטען כי לאחר ישיבה זו, להב סיכל קיום פגישה בין עורכי הדין לצורך דיון בחקירה בגרמניה, שלאחריה הייתה מתוכננת ישיבת דירקטוריון נוספת.  החברה הוסיפה וטענה כי הסעד המבוקש עשוי לשלול את שיקול הדעת הניתן להנהלת החברה והעברתו לידי הדירקטוריון תוך חתירה תחת החלטות שיפוטיות.  החברה ביקשה לדחות את הטענות שהעלה להב ביחס לסיכונים ברמה הרגולטיבית והרמה הפיננסית, זאת לטענתה בהיעדר כל בסיס.  כמו כן ביקשה החברה לדחות את הטענות שטען להב בעניין מערכת ה-Comma, וציינה כי יש טעם לפגם בכך שלהב טוען לאי קיום דיון בדירקטוריון בנושאי ציות, אך מנגד טוען לראשונה בנושאים אלו בתצהיר העדות הראשית.

הכרעה

44. נוכח החלטתי להרחיק את להב מלהשתתף בישיבות הדירקטוריון, במידה רבה הדיון בבקשה זו מתייתר. אך גם בהתעלם מתוצאת בקשת גוטמן, דין הבקשה להידחות.  אפרט -
45. בקשתו של להב מורכבת משני ראשים - באחד מבוקש להורות לגוטמן (בכובעו כמנכ"ל) למסור דיווחים לדירקטוריון, מה שכינה להב "בקשת הדיווחים", אותה מבסס להב על סעיף 122 לחוק החברות; והשני, לחייב את הדירקטוריון להתכנס ולדון בעניין הציות, מה שכינה להב "בקשת הציות", אותה משתית על סעיף 257 לחוק החברות.
46. לפני שאדון בטענות לגופן יוער ברובד הכללי כי הדירקטור המכריע משמש גם יו"ר הדירקטוריון, ומתוקף כך בידיו סמכויות רבות לכינוס וניהול ישיבות דירקטוריון (סעיפים 104-99 לחוק החברות), לפי שיקול דעתו. דוק: הדירקטוריון במקרה שלפנינו פעיל ואף פעיל מאד ודן בשורה של נושאים ובכללם הנושאים שמוזכרים על ידי להב.  ניתן אף להתרשם כי יו"ר הדירקטוריון מתייעץ עם הדירקטורים לגבי סדר היום.  להב מנסה אפוא ליצור סדר יום משלו בהתעלם מהפעילות שמתקיימת על ידי הדירקטוריון בהנחיית ופיקוח הדירקטור המכריע.  להב טוען כי הדירקטור המכריע "נוטה באופן חד צדדי בצורה קיצונית ביותר לטובת גוטמן" אך טענותיו לא עולות בקנה אחד עם הנתונים שהוצגו על ידי הדירקטור המכריע.  בהקשר לכך, אעיר, כי חרף טענותיו הקשות של להב כלפי הדירקטור המכריע, מעולם לא הוגשה בקשה לבית המשפט בעניין זה והאמירות נאמרות במסגרת בקשות שמוגשות על ידי להב נגד גוטמן או תגובות שמגיש להב לבקשותיו של גוטמן.
47. בישיבה מיום 2.6.2024 נמחקה בקשה קודמת דומה שהוגשה על ידי להב, זאת לאחר שהדירקטור המכריע ציין כי אמורה להתכנס ישיבת דירקטוריון לצורך דיון בשאלת הציות שעמדה על הפרק. ואכן, ביום 21.7.2024 התכנס הדירקטוריון לדון בסוגיות הציות.  בישיבה זו הוצגו הסוגיות על ידי עורך דין שמתמחה בסוגיות אלו ובה גם נכחו באי כוח הצדדים (בסהגבלים עסקיים 11 עורכי דין ו-2 מתמחים).  פרוטוקול הישיבה חובק לא פחות מ-50 עמודים.  בסוף הישיבה, קבע הדירקטור המכריע הוראות בקשר להמשך הטיפול בעניין (עמ' 49 לפרוטוקול ישיבת הציות).  לאחר מכן הדירקטור המכריע ניסה לקדם את הנושא (ראו נספח 11 לתשובת החברה).  ביום 4.9.2024 כתב הדירקטור המכריע לב"כ להב: "ענייני הציות וגרמניה זוכים אצלי לעדיפות משמעותית על פני כל נושא אחר.  עדיפות שמקבלת ביטוי מעשי", וכן: "לדעתי טיפול עמוק ויסודי אינו בהכרח בישיבת דירקטוריון מיידית אלא הכנה יסודית ומקיפה, צמצום פערי השקפות מתוך דיונים של צוותי עורכי הדין טרם הישיבות יועילו מאד" (נספח 1 לתשובת גוטמן לבקשת החברה).  הדברים אף עולים ממכתבו של הדירקטור המכריע שצוטט בהרחבה בדיון בבקשת גוטמן.  יש אפוא לאפשר לדירקטור המכריע לטפל בסוגיה, בה החל לטפל מיוזמתו.
48. מעבר לכך, קשיים רבים טמונים במבוקש על ידי להב בקשר לחקירה בגרמניה. ראשית, הבקשות המועלות הן בקשות כלליות ("לבצע כל פעולה בנוגע לחקירה בגרמניה") שאף מתייחסות לאירועים שטרם נולדו ("כל פעולה בנוגע לחקירה פלילית או רגולטורית").  שנית, לא ברור איזה תכליות נועדו סעדים אלה לקדם, בפרט לאור כך שלא עומדת על הפרק כל דרישה של רשות כלשהי.  שלישית, הסעדים המבוקשים עלולים ללקות בחוסר חוקיות, משום שמשמעות הסעדים עלולה להיות הכשר לאי שיתוף פעולה עם הרשויות.  זאת ועוד, נקודת המוצא המובלעת של הסעדים המבוקשים עשויה להתפרש כניסיון לשבש את שיתוף הפעולה עם רשויות אכיפת החוק או כי המידע המבוקש על ידי הרשויות (ככל שיתבקש) יהיה פרי תיאום.  לבסוף, יש לזכור כי במסגרת החקירה שמתנהלת בגרמניה גם להב הוא חשוד בעצמו, כך שיכול להיות חוסר התאמה בין האינטרסים של החברה לבין האינטרסים של נושאי המשרה שבה.  בהקשר לכך, ייאמר כי קיומו של הדירקטור המכריע עשוי לסייע בפתרון הקושי האמור.
49. הבקשה נדחית אפוא.

בקשת החברה

50. החברה מבקשת מבית המשפט להורות על תיקון תקנון החברה על ידי הוספת הוראות שיאפשרו מתן פטור ושיפוי (להלן לשם הקיצור - שיפוי, אלא אם נאמר אחרת), זאת בהתאם לנוסח שגובש על ידי ב"כ החברה והדירקטור המכריע. לחילופין, מבוקש להורות כי ההחלטות שיתקבלו בדירקטוריון בנושא השיפוי ובכלל זה בעניין תיקון התקנון יחייבו את החברה ללא כינוס אסיפת בעלי המניות.

טענות הצדדים

51. לטענת החברה הבקשה נועדה לאפשר לנושאי המשרה בחברה לתפקד באופן תקין בצל הסכסוך החריף בין גוטמן ללהב, ובכך לשמור על טובת החברה. לשיטת החברה, להב, שאינו נושא שום תפקיד ניהולי בחברה מלבד היותו דירקטור, פוגע בחברה, בין היתר על ידי העלאת טענות כוזבות שפוגעות בה, מקדם את האינטרסים האישיים שלו, מתנהג באופן לעומתי, ומאיים בהגשת תביעות עתידיות על נושאי משרה בחברה.  נוכח זאת, כך ממשיכה החברה וטוענת, נושאי המשרה ועובדי החברה חשים כי צעדיהם נבחנים על ידי להב והם שרויים בחשש תמידי המניא אותם מביצוע תפקידם באופן ראוי.  לטענת החברה, הדברים הגיעו לשיאם בישיבת 21.7.2024 שבמהלכה הושמעו איומים ואזהרות על ידי להב ובא כוחו, מה שגרם להתפטרות סמנכ"לית הכספים של החברה.  החברה ממשיכה וטוענת כי התנהלות זו אינה חדשה וגם בעבר הופנו איומים ורמיזות שונות כלפי היועצים המשפטיים של החברה ורואה החשבון המבקר.  בבקשת החברה, שהוגשה כאמור גם על דעת הדירקטור, נטען כי להב החל להעלות רמיזות ביחס לניקיון כפיו של הדירקטור המכריע ואף לעברו הופנו איומים.  לשיטת החברה, להב מייצר שיתוק בחברה כחלק ממסע הנקם שלו כפי גוטמן.  החברה מבקשת אפוא לאפשר לעובדיה ביטחון בביצוע עבודתם, ולצורך כך הונחה על שולחן הדירקטוריון הצעה שגובשה על ידי ב"כ החברה בשיתוף הדירקטור המכריע למתן כתבי שיפוי מוגבלים לנושאי משרה בחברה (למעט דירקטורים שיוחרגו מההסדר), שיחולו ממועד מינוי הדירקטור המכריע (נספחים 3 ו-4 לבקשה).  ואולם, מאחר והתקנון לא כולל הוראות לשיפוי, יש לשנות את התקנון, אך העניין מצוי בסמכות האסיפה הכללית, והאסיפה הכללית משותקת בשל הרכבה הלעומתי השקול - להב וגוטמן.  החברה מציינת כי להב הסכים לתיקון התקנון באופן שיינתן שיפוי אך ורק לתפקיד סמנכ"ל הכספים ולא לנושאי משרה נוספים, וכי הוא גם מתנגד לאפשרות מתן פטור רטרואקטיבי.  ההצעות נדונו בישיבת הדירקטוריון מיום 8.9.2024, ואולם, לאחר מכן כונסה אסיפה כללית שלא התקבלו בה החלטות בשל חילוקי הדעות בין להב וגוטמן.
52. גוטמן רואה עין בעין את בקשת החברה, וטוען כי הבקשה היא תולדה של מעשי להב למנוע פעילות תקינה של החברה כדי לשרת את האנטרסים שלו. לטענתו, מעשיו של להב נועדו לסכל את ההחלטה שנתקבלה בדירקטוריון החברה תוך ניצול כוחו באסיפה הכללית לרעה, והכל כחלק ממסע נקמה כלפיו.  לשיטת גוטמן, יש למנוע מלהב לעשות שימוש בכוח המכריע ששמור לו באסיפה הכללית, וזאת בדומה לקביעת בית המשפט בהחלטה מיום 18.9.2023.  גוטמן ביקש להבהיר כי השיפוי שיינתן לו הוא בשל תפקידו כמנכ"ל ולא כדירקטור, כי השיפוי ינתן לעובדים נוספים אך לא לדירקטור המכריע ולהב, משום שזה האחרון לא נושא בתפקידו ניהולי.
53. להב מתנגד לבקשה ובפתח התשובה טען כי הלכה למעשה זוהי בקשה שנועדה לשרת את גוטמן, אשר הוא בתורו מנצל את זיקתו העודפת בחברה כדי לקדם אינטרסים אישיים. להב מלין על כך שתיקון התקנון באופן רוחבי, יאפשרת הענקת פטור לכל נושאי המשרה באופן אוטומטי, ללא דיון נוסף; ואף זאת תוך מתן פטור לגורמים שאינם בגדר "נושאי משרה".  מהלך זה, כך נטען, יביא להענקת פטור בדיעבד לאחריות למעשים פסולים שבוצעו בעבר בעניין הציות וכן בעניין מערכת ה-Comma.  מן העבר השני, כך הוסיף להב וטען, גוטמן לא מגלה את מלוא המידע בנוגע לסוגיות הציות וכן לחקירה המתנהלת בגרמניה.  להב אף מלין על כך שקידום הדיון על ידי הדירקטור המכריע בנושא הפטור והשיפוי בא לשרת את גוטמן "ועושי דברו" (כלשונו), זאת מקום שבאמתחתו טענות רבות וחמורות כלפי גוטמן, אשר לדבריו תחת ניהולו החברה מבצעת מעשים פליליים.  להב הוסיף והעלה טענות (שהועלו על ידו בישיבת הדירקטוריון ובאסיפה הכללית) באשר לנוסח הרחב שהוצע על ידי ב"כ החברה, לתחולתו הרטרואקטיבית, לקושי במתן שיפוי ערב הכרעת בית המשפט בנושא ההיפרדות וכן למשמעות הפטור בדיעבד, שעשוי למנוע מבעלי מניות להגיש תביעה נגזרת.  להב טען כי אין טעם שמצדיק מתן שיפוי, לא כל שכן פטור בדיעבד, תוך שינוי התנהלות החברה מאז היווסדה, וטובת החברה לא מחייבת זאת.  להב הוסיף וטען כי אין ללכת בדרך שנקבעה בהחלטת בית המשפט מיום 18.9.2023, ומונה שורה של הבדלים בין הסיטואציה שם לבין המקרה שלפנינו, ובכללם - מהות הסוגיה שעומדת על הפרק, הראיות שהציג להב בסוגיית הציות, העובדה כי סוגיית השיפוי לא מצויה בליבת המחלוקת בין הצדדים ולא נכללה בכתבי הטענות, והעובדה כי להב לא סירב באופן גורף לתיקון התקנון והסכים למתן פטור לסמנכ"ל הכספים (ובטיעון המשלים אף ציין כי הוא "מסכים לפטור נושאי משרה שלא בדיעבד" (סעיף 6)), ודווקא גוטמן הוא שהתעקש על פטור גורף.  לסיום נטען כי הסעד הזמני המבוקש נועד לשנות את המצב הקיים ולא לשמרו, וכי מתן פטור ושיפוי יביא לפגיעה בשווי החברה, "בשל יצירת חוב בלתי מסוים ובלתי ניתן לאמידה, שעה שטענות אלה והשלכותיהן רק הולכות ומתגברות" (סעיף 22 לטיעון המשלים).

הכרעה

54. סעיף 258 לחוק החברות קובע כי חברה אינה רשאית לפטור נושא משרה מאחריותו בשל הפרת אמונים כלפיה, ואולם החברה רשאית לפטור מראש נושא משרה מאחריותיו בשל נזק שנגרם עקב הפרת חובת הזהירות כלפיה, ובלבד שנקבעה הוראה לכך בתקנון (סעיף 259(א) לחוק החברות). המשמעות של פטור לנושא משרה הוא ויתור של חברה מראש על זכות תביעה עתידית שיכולה להיות לה נגד נושא משרה, בגין נזק שנגרם לה בשל הפרת חובת זהירות מצד נושא המשרה (זהר גושן ואסף אקשטיין, דיני חברות, בעמ' 281 (2023) (להלן: גושן ואקשיין).  יתרה מכך, חברה רשאית לשפות נושא משרה בשל חבות או הוצאות המוגדרות בחוק עקב פעולה שעשה בתוקף היותו נושא משרה (סעיף 260(א) לחוק החברות).  כדי שיהא ניתן לשפות את נושא המשרה, על התקנון לכלול הוראה לעניין השיפוי כפי שנקבע בסעיף 260(ב) לחוק החברות.  הנה אם כן, כדי שיהיה ניתן לתת שיפוי או פטור, יש צורך לעיגון אפשרות זו בתקנון.

לשיפוי בגין הפרת חובת זהירות עשויות להיות ברמה העקרונית מספר תכליות: ראשית, מתן תמריצים לגייס נושאי משרה איכותיים והפחתת החשש של נושאי משרה פוטנציאליים לכהן במשרה; שנית, הפחתת האפקט המצנן שעשוי להיווצר אצל נושאי משרה מפני קבלת החלטות שנושאות סיכון, שעשויות לקדם את מטרות החברה ולהשיא את רווחיה (תביעה נגזרת (כלכלית ת"א) 35114-03-12 אשש נ' עטיה, פסקה 64 (24.6.2015); תביעה נגזרת (מחוזי מרכז) 11266-07-08 שטבינסקי נ' פסיפיקה פסקה 44 (8.4.2013); יוסף גרוס, דירקטורים ונושאי משרה בעידן הממשל התאגידי, בעמ' 519 (2018)); שלישית, קיומו של הסדר שיפוי עשוי לעודד נושאי משרה לנהל הגנה נגד תביעות לא ראויות בידיעה שהחברה תכסה את עלויות ההגנה (ציפורה כהן, נושאי משרה בחברה - דרכים לשחרורם מאחריות 23, בעמ' 236 (2023) (להלן: ציפורה כהן, נושאי משרה)).  לצד התכליות החיוביות, מתן פטור או שיפוי מראש עשוי לעודד נטילת סיכוני יתר ולהפחית את התמריצים להשתדלות מצד נושאי המשרה לקבל החלטות מדויקות יותר (ציפורה כהן, נושאי משרה, בעמ' 225).  נדגיש כי יש לבחון תכליות אלו בהתאמות המתחייבות, נוכח אופי פעילותה של החברה במקרה שלפנינו, וזהות בעלי התפקיד.

55. הענקת פטור ושיפוי מותנית בכך שתקנון החברה יעגן אפשרות זו. תקנון החברה במקרה שלפנינו הוא תקנון דל שכולל סעיפים בודדים ואין בו הוראות לפטור או לשיפוי.  תקנון החברה כפי שנרשם עם התאגדותה יהא תקף מעת התאגדותה (סעיף 16 לחוק החברות), אך הדין מאפשר לחברה לשנות את התקנון בהחלטה שנתקבלה ברוב רגיל באסיפה הכללית של החברה, אלא אם נקבע בתקנון כי דרוש רוב אחר (סעיף 20(א) לחוק החברות).  נזכיר כי האסיפה הכללית מורכבת מגוטמן ולהב, ונוכח הלעומתיות ביניהם, הרי בהיעדר הסכמה של שניהם לא ניתן לשנות את התקנון.  יצוין כי גם לכך קיימת תרופה שכן בגדרי הסעדים של סעיף 191 לחוק החברות, בית המשפט יכול לתת סעד של תיקון התקנון (גושן ואקשטיין, עמ' 328; עניין ס.ב.  ניהול, פסקה 44)), וכפי שציינתי מקודם, אין מניעה להושיט סעד זה כסעד זמני במקרה המתאים.

יותר מכך, על מצבים של מבוי סתום באסיפה עשוי לחלוש גם עקרון תום הלב, אשר מקבל ביטוי ספציפי בסעיף 192 לחוק החברות, שקובע כלהלן -