"כאמור נטל השכנוע בדבר העדר כשרותו של המנוח לערוך צוואה מוטל על שכמו של הטוען לכך, ולא די בהעלאת ספקות גרידא אלא יש צורך בראיות ממשיות וברורות ...ודוקו, בחינת השאלה אם ידע מצוה - או לא ידע - להבחין בטיבה של צוואה, היא לעולם בחינה עובדתית בנסיבותיו של כל מקרה..."
[ראו בעמ 3539/17 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 11.06.2017) על האסמכתאות המובאות שם וכן ערעור אזרחי 279/87 רובינוביץ נ' קרייזל פ"ד מג(1) 760, 762].
משהועלו טענות כלליות בלבד שאינן מגובות ולו בראשית ראיה או בתיאור עובדתי כלשהו לעניין כשרותה של המנוחה ויכולתה להבחין בטיבה של צוואה או לעניין צורת החתימה על הצוואה בהשוואה לחתימות אחרות של המנוחה הרי שיש לדחות טענות המתנגדים לעניין כשרותה של המנוחה וחתימתה על הצוואה.
למעלה מן הדרוש יצויין כי כפי שיפורט להלן ומכלל הנסיבות כפי שהוכחו מן הראיות שהוצגו לא נסתרה חזקת הכשרות הקבועה בדין ביחס למנוחה וכן הוכח כי המנוחה היא שחתמה בעצמה על הצוואה.
נטל ההוכחה - פגמים בצוואה:
- בהעדר פגמים צורניים בצוואה מוטל נטל ההוכחה על המתנגד לקיומה של הצוואה.
"הלכה פסוקה בידינו, כי 'צוואה שאין בה פגם מבחינת הצורה, חזקה עליה שצוואת אמת היא, והטוען שאין לה תוקף - עליו הראיה...והוא הדין להיפך: צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה, אינה בחזקת עומדת, והטוען שיש לקיימה - עליו הראיה תחילה שצוואת אמת היא'...נטל ההוכחה המוטל על המבקשת אינו רק לעניין אמיתותה של הצוואה אלא גם לעניין גמירות דעתו של המצווה, שהמסמך ישמש כצוואה בדבר חלוקת רכושו לאחר מותו". (ערעור אזרחי 493/83 אבו סנינה נ' טהא פ"ד ל"ט(4) 639, 643)
ס' 25 לחוק הירושה קובע בזו הלשון: "התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין, ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה רשאי הוא בהחלטה מנומקת לקיימה אף אם נפל פרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19, 20, 22, או 23 או בכשרות העדים או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור"
ניתן לעשות צוואה במספר דרכים הקבועות בחוק הירושה ובכל אחת מן הדרכים נקבעו בחוק מרכיבי הצוואה. מרכיבי הצוואה מתחלקים למרכיבי יסוד שבלעדיהם המסמך אינו בגדר צוואה ומרכיבים נוספים שבלעדיהם או במקום בו נפל בהם פגם ניתן לקיים את הצוואה על פי הוראות ס' 25 לחוק הירושה תוך שנטל השכנוע להוכחה כי זו משקפת את "רצונו החופשי והאמיתי של המצווה" מוטל על מי שמבקש לקיים את הצוואה (ולא על המתנגד לקיומה). בהקשר לכך יש לציין כי במהלך השנים נוספו בפסיקה מרכיבים נוספים שהיעדרם או במקום בו נפל בהם פגם מביא הדבר להיפוך נטל ההוכחה.
- בענייננו, הצוואה מושא התובענות היא צוואה בפני רשות בהתאם לס' 22 לחוק הירושה תשכ"ה - 1965. המתנגדים טענו כי נפלו פגמים צורניים בצוואה בגינם יש לדחות הבקשה למתן צו לקיום הצוואה וביניהם העדר ציון מס' סידורי על גבי האישור הנוטריוני, היעדר ציון הסכום ששולם עבור הפעולה ואי הקראת הצוואה למנוחה.
ס' 22 לחוק הירושה קובע מהם מרכיבי צוואה בפני רשות וזו לשונו: