"השוכר או מי מטעמו שיהיה קשור בניהול או בהעסקה באפיית ידעי גדרה, מתחייב בזאת, לא לפתוח עסק דומה - מאפיית פיתות ומוצרי מאפה שונים כמו המיוצרים במאפיית ידעי, במרחק של 25 ק"מ לכל כיוון."
יודגש כי בהסכם השני לא נקצבה תקופת הגבלת העיסוק של המבקש, ולא ברור מההסכם לאיזו תקופה התחייב המבקש שלא לפתוח עסק מתחרה. מכל מקום וכאמור לעיל, תוקפו של ההסכם השני כשלעצמו הוא לשנה בלבד.
- בשולי הדברים יוער כי התובע (שהפעיל את המאפיה בעבר) הוא אדם קשיש וחולני, שאיננו מפעיל את המאפיה, וזו מופעלת ע"י המבקש. גם רעייתו של התובע, התובעת 2, אשה קשישה, הסועדת את בעלה החולני, לצד טיפולה בקשישים. כלומר: המבקש מפעיל את המאפיה בכוחות עצמו במשך שנים, ללא עזרתם של התובעים, כאשר אלו מקבלים את שכר הדירה בגין השכרת הנכס והעסק על מכונותיו.
- במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 2023, סיים המבקש התקשרותו עם המשיבים ובמקביל הקים עסק למוצרי מאפה בסמוך למאפיית המשיבים. כל זאת, נוכח מחלוקת בין הצדדים בדבר תנאי התקשרות ההמשך בין הצדדים.
- דומה כי אין כל חולק כי המבקש הפעיל בשנים האחרונות את המאפיה בכוחות עצמו, ובכלל זה, רכש מתקנים שונים לשם הפעלת המאפיה, לצד מתקנים מקוריים שהושארו במאפיה על ידי בעליה, המשיבים. כן העסיק המבקש עובדים במאפיה, שחלקם עובדים ותיקים, שלפי הנטען הועסקו בעבר ע"י המשיבים, והמבקש אף דאג לתנאים הסוציאליים שלהם.
- במסגרת ההליך שלפניי הגישו הצדדים תביעות הדדיות: מחד גיסא עתרו המשיבים להכיר בהסכם השני ביניהם, שתוקפו פג לכאורה בחלוף שנה ממועד כריתתו, ולהורות על המשך השכירות, כמו גם לחייב את המבקש לשלם להם את יתרת דמי השכירות; ואילו המבקש מצדו הגיש תביעה שכנגד שעניינה בהוצאות שונות שהוציא על עובדי המאפיה, כמו גם בגין מתקנים שהותרו על ידו במאפיה, כאשר נטש אותה עם סיום ההסכם. מכל מקום, אין ענייני בהחלטה דנן בהכרעה בסוגיות אלו, אלא בעתירת המבקש לאפשר לו לפתוח מאפיה לייצור דברי מאפה תחומי המועצה המקומית גדרה, ובטענת המשיבים בדבר האיסור על המבקש לפתוח מאפיה מתחרה בתחומי המועצה המקומית גדרה והסביבה.
- למען שלימות התמונה אציין כי המשיבים עתרו לצד תביעתם העיקרית, ליתן סעד זמני המורה למבקש (המשיב במסגרת הסעד הזמני) לסגור את המאפיה שפתח, להשיב את המאפיה של המשיבים על כנה, ולאסור עליו להפעיל מאפיה בניגוד להסכם השכירות. ביום 3.12.23 נעתרתי לבקשה ליתן סעד זמני במעמד צד אחד, המגביל את השימוש של המבקש בלוגו ובתעודת הכשרות שניתנה למשיבים על שם עסקם. במעמד הדיון בבקשה למתן סעד זמני לבקשת המשיבים, בנוכחות הצדדים וב"כ, מיום 18.12.23, ובהסכמת הצדדים וב"כ, החלטתי על מחיקתו של הסעד הזמני ללא צו להוצאות. במסגרת דיון שנערך לפניי בבקשה לסעד הזמני כנגד המבקש התברר כי המבקש מכר ומוכר עד היום במסגרת עסקו מוצרי מאפה שרכש במאפיות אחרות, ולא מוצרי מאפה בייצור עצמי.
- כעת עותר המבקש לאפשר לו לאפות בעסקו מוצרי מאפה בייצור עצמי ללא כל מגבלה ובתחומי המועצה המקומית גדרה. עתירת המבקש הוגשה, כאמור, ביום 25.7.24. תשובת ב"כ המשיבים (בהיקף של 11 עמודי טקסט, ובסהגבלים עסקיים 217 עמ', כולל נספחים!) הוגשה ביום 12.8.24. בתחילה קבעתי דיון בבקשה במהלך הפגרה, אולם זה התקיים בסופו של דבר רק ביום 10.10.24. במסגרת הדיון נחקר המבקש חקירה נגדית לא קצרה, והדיון הוקלט ותומלל. לאחר תמלול הדיון הוגשו סיכומים קצרים מטעם ב"כ המבקש וסיכומי תשובה מטעם ב"כ המשיבים. סיכומי התשובה הרחיבו את היריעה ולפיכך נדרשתי לסדרה נוספת של סיכומים: סיכומי ב"כ המבקש וסיכומי תשובה נוספים מטעם ב"כ המשיבים. כעת לאחר השלמתם של אלו הגיעה העת למתן ההחלטה.
- המבקש טוען כי אין להגביל את עיסוקו ויש לאפשר לו לפתוח מאפיה שבה ייצר דברי מאפה בייצור עצמי, ולא רק ישווק מוצרי מאפה של מאפיות אחרות, כפי שנעשה בשנה האחרונה. לטענת המשיבים, בקשה זו מפרה באופן יסודי את התחייבותו של המבקש בהסכם השכירות להימנע מלפתוח מאפייה ו/או חנות למכירת מוצרי מאפייה ו/או מוצרים הדומים למוצרי המאפייה ובסמוך לעסקם של המשיבים, המאפייה. אסקור את טענות הצדדים במהלך הילוכי.
בקשה לסעד זמני
- לפני שאצלול לסוגיה לגופה אעיר כי ענייננו למעשה בבקשה לסעד זמני, עובר להכרעה בתיק לגופו. בעניין זה, אין לי אלא להזכיר מושכלות יסוד.
- ראשית, על המבקש סעד זמני לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: האחד, קיומה של עילת תביעה - נדרש סיכוי כלשהו לכך שהתובע יצליח בתביעתו ושאין מדובר בתביעת סרק; השני, שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, היינו שאם לא יינתן הסעד הזמני, ייגרם למבקש נזק גדול יותר מהנזק שייגרם למשיב או לצד שלישי, אם יינתן הסעד הזמני, והשלישי שהבקשה הוגשה ביושר ובתום לב [רשות ערעור אזרחי 645/21 פלונית נ' פלונית, בפסקה 4 [נבו] (2.2021); רשות ערעור אזרחי 3368/22 אראל אלקטרומכניקה בערעור מיסים נ' רותם בטיחות בע"מ, בפסקה 14 [נבו] (06.07.2022)].
- בין שני התנאים הראשונים מתקיימת "מקבילית כוחות", וכך ככל שסיכויי המבקש לזכות בהליך העיקרי גבוהים יותר, כך ייטה בית המשפט להקל בדרישה שמאזן הנוחות ייטה בבירור לטובתו ולהפך ]רשות ערעור אזרחי 5215/22 אופיר יהלום נ' רפאל כהן, בפסקה 16 [נבו] (18.08.2022); רשות ערעור אזרחי 343/21 אליהו יפרח נ' רשות מקרקעי ישראל, בפסקה 8 [נבו] (09.05.2021); רשות ערעור אזרחי 2553/20 אביב נ' סמדג'ה [נבו] (7.6.2020); אורי גורן 711 (מהדורה 13, 2020)].
דיון והכרעה
- לאחר שעיינתי בבקשת המבקש ובתשובה לה (כאמור, מדובר בתשובה ארוכה ומפורטת), כמו גם בפרוטוקול הדיון ובסיכומים הנוספים מטעם ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין בקשת המבקש לפתוח מפעל לייצור דברי מאפה מכל סוג שהוא, להתקבל. אבהיר את מסקנתי ואת דרך הילוכי.
המישור הנורמטיבי