הואיל והתובע השכיר את "הדירה" במהלך מרבית התקופה ש"הדירה" הייתה בהחזקתו, לא ראיתי לנכון לזכות אותו בהפרשי ריבית על הסכום הנ"ל.
מסכום זה יש לנכות את התמורה בסך של 120,000 ₪ שקיבל התובע עבור מכירת "הדירה" על פי חוזה מיום 14.7.2022, בצירוף הפרשי הצמדה, סך של 130,934 ₪.
סכום הפיצוי המגיע לתובע נכון להיום מסתכם בסך של 618,049 ₪.
- מעוולות במשותף
הנתבעות הינן בבחינת מעוולות משותף לפי סעיף 11 לפקודת הנזיקין, אשר גרמו נזק לתובע.
באשר לחלוקת האחריות ביניהן - כבר נפסק כי המבחנים לחלוקת האחריות בין מעוולים במשותף הם מבחנים של אשמה, או אשמה מוסרית או צדק ויושר (ראה ערעור אזרחי 477/85 אפרים בוארון נ' עירית נתניה ואח' [נבו] (28.3.1988), ערעור אזרחי 7008/09 ג'אבר עדנאן עבד אלרחים נ' מוסבאח עבד אלקאדר ואח' [נבו] (07.09.2010).
בנסיבות המקרה שבפנינו, ובהתחשב בעובדה ששתי הנתבעות ידעו באופן פוזיטיבי, עובר לעריכת הסכם המכר, כי לדירה אין היתר בניה וכי המדובר בחלל אטום, הנני קובעת כי האחריות שלהן לנזק שנגרם לתובע הינה במידה שווה.
- סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, הנני מחליטה לקבל את התביעה כנגד שתי הנתבעות, ומחייבת אותן, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 618,049 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
- בנוסף ישלמו הנתבעות, ביחד ולחוד לתובע, אגרת משפט, וכן שכר טרחת השמאי מר וולקן בסך של 4,095 ₪ כנגד הצגת קבלה, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 40,000 ₪, והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן היום, ז' טבת תשפ"ה, 07 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.