מטעם הנתבעת העידו הנתבעת והשמאי מר חיים בן ארי. בנוסף זימנה הנתבעת לעדות את האח מנחם.
עו"ד מנור לא הגישה תצהיר עדות ראשית וגם לא התייצבה לעדות, מחמת מחלה קשה שחלתה בה למרבה הצער.
- דיון
אקדים ואומר כי לאחר שבחנתי את הראיות ושמעתי את העדויות, הגעתי למסקנה כי הסכם המכר נחתם על ידי התובע, אגב הטעיה או הסתרת עובדות מהותיות על ידי הנתבעות אודות מצבה התכנוני של "הדירה", ולפיכך דין התביעה להתקבל כנגד שתי הנתבעות. להלן נימוקיי:
- ידיעת הנתבעות על מצבה התכנוני של "הדירה" לרבות העדר היתר בניה לגביה, עובר לחתימה על הסכם המכר
לא יכולה להיות מחלוקת כי העובדה ש"הדירה" הינה חלל אטום ושאין לה היתר בניה כדין, הייתה ידועה הן לנתבעת והן לעו"ד מנור עובר לחתימה על הסכם המכר. הנתבעת הצהירה כי היא החליטה למכור את הדירה לאחר שנודע לה כי "הדירה" הינה חלל למילוי שלא ניתן לקבל בגינו משכנתא כדבריה (ראה סעיף 12 לתצהיר עדות ראשית שלה נ/3). עו"ד מנור העידה בהליך הפלילי כי היה ידוע לה ולנתבעת כי ל"דירה" אין היתר בניה עובר לחתימה על הסכם המכר. וכך אמרה בעדותה:
"לגבי הדירה הזאת, גם במועד שבו ביצעתי את העסקה, ידענו גם אני וגם המוכרת והקונה שאין היתר לבנין. הפניתי את הקונה לעיריה לבדוק את העניינים, לא החתמתי אותו על מסמכים כמו הדף מ-99, אך אני מניחה שהדברים היו חשופים בפניו והוא ידע על זה" (עמ' 10 ש' 24-22 לפרוטוקול דיון מיום 10.1.2019).
היא המשיכה ואמרה:
"ש. את לא בדקת בעירייה אם יש היתר או אין היתר?
ת. ידעתי שאין היתר כי גם גילה [הנתבעת, הערה שלי, כ.ג'] אמרה זה היה ידוע לכולם והיא לא הסתירה זאת" (עמ' 12 ש' 18-17)
חרף ידיעתן הברורה של שתי הנתבעות אודות מצבה התכנוני של "הדירה" לרבות היותה חלל אטום וכי אין לה היתר בניה כדין, לא ניתן למצוא בהסכם המכר, כל הצהרה, ולו ברמז, אודות מצב זה. נהפוך הוא, הסכם המכר התייחס ל"דירה" כאל דירת מגורים לכל דבר ועניין, ובסעיף 3.2 להסכם, הגדילה הנתבעת והצהירה כי למיטב ידיעתה "אין כל הליך התלוי ועומד בקשר לדירה בשל בניה בלא היתר, או בסטיה מהיתר".
לא זו אף זו, בסעיף 4 להסכם המכר, תחת הכותרת "הצהרות הקונה", נרשם כדלקמן:
"הקונה מצהיר ומאשר בזה, כי ראה ובדק את הדירה מבחינה משפטית ותכנונית בכל הרשויות בדק את מצבה הפיזי, הרישומי והתכנוני, והוא מוותר על כל טענה כלפי המוכר או מי מטעמו לעניין זה, .....