ט. פיצוי בגין כאב וסבל
- התובע טען בתצהירו כי נגרמו לו הפסדי זמן, צער, סבל, עגמת נפש, ולילות חסרי שינה עקב איבוד כספו ובגין כך, שלטענתו, רומה על ידי הנתבעים. טענה זו נטענה מבלי ששויכה לאיזו מבין עילות התביעה שנטענו על ידי התובע.
כאמור, התובע לא הוכיח את הקשר הסיבתי בין אובדן כספו לבין הפרט המטעה בדיווח מיום 8.9.2013. מכאן, שגם אם בגין אובדן כספו נגרמו לו סבל, עגמת נפש ולילות חסרי שינה, לא הוכח קשר סיבתי בינם לבין מעשי הנתבעים.
י. סוף דבר
- כאמור מסקנתי היא שהיה על הנתבעים לכלול בדיווח מיום 8.9.2013 גם את נתון הנקבוביות העדכני, אך התובע לא הוכיח שכתוצאה ממחדלם נגרם לו הנזק הנטען על ידו.
מכאן, שהתובע לא הוכיח את תביעתו לפי חוק ניירות ערך והתקנות שהותקנו מכוחו או מכוח עוולת הרשלנות הקבועה בפקודת הנזיקין, וגם לא זכאות לפיצויים בגין נזק שאינו ממוני.
לפיכך, התביעה נדחית.
- אשר לפסיקת הוצאות, אמנם תביעתו של התובע נדחתה אך הטענה לפיה הנתבעים כללו בדיווחה של שמן פרט מטעה התקבלה. בנסיבות אלה איני מוצאת לנכון להטיל על התובע לשאת בהוצאותיהם של הנתבעים וכל צד יישא בהוצאותיו.
ניתן היום, ד' שבט תשפ"ה, 02 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.