תא (ת"א) 66846-06-20 שמעון אשר נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 66846-06-20 אשר נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ ואח'

לפני כבוד השופטת מיכל רוזן עוזר
תובע שמעון אשר
באמצעות באי כוחו עוה"ד יוגב חלפון ובתיה חלפון
נגד
נתבעים 1.שמן משאבי נפט וגז בע"מ
2.גבי אשכנזי
3.יוסי לוי
באמצעות באי כוחם עוה"ד דרור סברנסקי ואסתאר בנעים
משרד אגמון עם טולצ'ינסקי

פסק דין

פתח דבר
1. התובע, מר שמעון אשר (להלן: התובע), רכש מניות של נתבעת 1, שמן משאבי נפט וגז בע"מ (להלן: שמן או החברה), שהוקמה במטרה לעסוק בחיפושי נפט וגז בישראל. במועדים הרלוונטיים לתביעה שבפניי, הייתה שמן חברה ציבורית והיא החזיקה בכ-77.7% מהזכויות ברישיון שהעניק זכות לביצוע חיפושי נפט בעומק הים הממוקם מערבית לרצועת החוף שבין פלמחים לבין אשקלון (להלן: הרישיון). מכוח הרישיון ביצעה שמן את קידוח "ים 3", שבמרכזה של התביעה.
נתבע 2, גבי אשכנזי (להלן: אשכנזי) כיהן במועדים הרלוונטיים כיו"ר דירקטוריון החברה, נתבע 3, יוסי לוי (להלן: לוי) כיהן כמנהלה הכללי של החברה.
בתמצית ייאמר, כי טענת התביעה היא שהנתבעים פרסמו דיווחים כוזבים לפיהם נמצאו בקידוח "ים 3" סימנים משמעותיים לנפט. זאת, למרות שעובר לפרסום הדיווחים כבר היו בידי הנתבעים ממצאים עדכניים על נתוני סלע המאגר שהצביעו על בעיות קשות בקידוח שהייתה להן השלכה דרמטית על הסיכויים להפקה כלכלית של נפט. נטען, כי נתונים אלה לימדו שלא היו סימני נפט משמעותיים ולא היה מקום להמשיך לביצוע מבחני הפקה בקידוח. הנתבעים הסתירו נתונים אלה מהציבור על מנת לדרבן את המשקיעים להשקיע בנייר הערך של החברה. התובע טוען כי הוא רכש את מניות החברה בהסתמך על דיווח כוזב ומרמתי של החברה מיום 8.9.2013, עליו קרא בכתבות בעיתונים, ולא היה עושה כן לולא היה הדיווח מתפרסם. לאחר מבחני ההפקה, דווח שהקידוח הוא "בור יבש" והשקעתו של התובע ירדה לטמיון.
לטענת התובע הנתבעים הפרו, בין היתר, את הוראות חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק ניירות ערך), את תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים, התש"ל-1970 (להלן: תקנות הדיווח)), ובכלל זה את הוראות התוספת האחת עשרה לתקנות הדיווח הנוגעת לדיווחי תאגידים העוסקים בתחום חיפושי הנפט (להלן: התוספת האחת עשרה). נטען, כי בנסיבות אלה זכאי התובע להשבת מלוא השקעתו.
א. הליכים ייצוגיים קודמים, מקבילים והודעת התובע על רצונו לצאת מהקבוצה
2. תביעתו האישית של התובע אינה ההליך היחיד שהוגש בגין דיווחיה של שמן ביחס לקידוח "ים 3". להגשת התביעה האישית קדמו הליכים ייצוגיים שגם במרכזם עמדו טענות לדיווחים כוזבים מצידה של שמן בעיקר מהטעם שלא כללה בדיווחיה את נתוני הסלע שהתבררו בבדיקות שערכה עובר לפרסומם. הואיל וההליכים הייצוגיים תפסו חלק ניכר בטיעוני התובע, ואף השליכו על האופן בו נוהל ההליך שבפניי, אתייחס לדברים בקצרה.
3. ההליך הייצוגי הראשון ביחס לאירועים נושא תיק זה, הוגש ביום 17.10.2013 על ידי בא כוחו של התובע כאן, עו"ד יוגב חלפון. נטען, כי הנתבעים פרסמו הודעות שווא בדבר סימני נפט בקידוח "ים 3", הציגו תמונת מצב אופטימית בדרך של אי גילוי פרטים הנוגעים לנתוני הסלע שהיו ידועים להם, כמו גם באמצעות דיווחי יתר, ובכך גרמו להטעיית המשקיעים. ביום 26.10.2016 קיבל בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת ד' קרת-מאיר), את בקשת האישור. בקשת האישור אושרה ביחס לקבוצה, שהתובע אינו נמנה עליה, הכוללת את מחזיקי האופציות מסדרה 4 שמימשו אותן בתאריכים שפורטו בבקשה. עוד נקבע כי בא כוחה של הקבוצה, עו"ד חלפון אינו מתאים לשמש כבא כוחה המייצג (ת"צ 38842-10-13, [נבו] להלן: בקשת חלפון ו-תביעת מממשי האופציות בהתאמה).
על החלטת האישור בבקשת חלפון הוגשה בקשה לדיון חוזר בפני מותב של המחלקה הכלכלית בבית משפט זה בהתאם להוראות סעיף 41(ה) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984. במסגרת הדיון החוזר, גובש הסדר פשרה שקיבל את אישורו של בית המשפט (ת"א (מחוזי ת"א) 64087-01-17 שמן משאבי נפט וגז בע"מ נ' יוגב חלפון [נבו] (13.1.2020) ו-אישור הסדר הפשרה בתביעת מממשי האופציות, בהתאמה). על אישור הסדר הפשרה הוגש ערעור אשר נדחה (ע"א 1582-20 עו"ד יוגב חלפון נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ [נבו] (29.12.2021) (להלן: ע"א 1582/20 בעניין חלפון) [נבו]).
4. ביום 6.8.2015 הוגשה בקשה נוספת לאישור תובענה ייצוגית, במסגרתה התבקש ייצוג הקבוצה אליה משתייכים מי שרכשו מניות שמן לאחר הדיווח מיום 8.9.2013 והחזיקו אותן עד ליום 14.10.2013 למעט מי שרכשו מניות במסגרת הצעת מניות פרטית, ולמעט מי שמימש אופציות של שמן ביום 22.9.2013 (ת"צ 13948-08-15, להלן: בקשת הרוכשים בשוק). ביום 24.7.2017 הוגשה בקשה נוספת במסגרתה התבקש ייצוג קבוצה אליה משתייכים מי שרכשו מניות בהצעות פרטיות בימים 22.9.2013 ו-23.9.2013 והחזיקו במניות עד ליום 14.10.2013 ואילך (ת"צ (מחוזי ת"א) 54160-07-17; להלן: בקשת הרוכשים בהצעות הפרטיות). שתי הבקשות יכונו להלן, למען הנוחות: בקשות רוכשי המניות.
גם עניינן של שתי בקשות האישור הנזכרות לעיל נסב על דיווחי שמן ונטען שהם היו דיווחים מטעים משום שהם לא פירטו את כלל המידע שהיה מצוי בידי הנתבעים, ובפרט נתוני הנקבוביות שהיו בידיהם עובר להחלטה על ביצוע מבחני הפקה.
ביום 24.5.2021 אושרו בקשות רוכשי המניות על ידי כבוד סגה"נ (כתוארו אז) השופט ח' כבוב. נקבע, כי בדיווח מיום 8.9.2013 נכלל פרט מטעה והוצגה תשתית ראייתית ראשונית לקיומה של עילה לפי חוק ניירות ערך, וכן לעילות הנזיקיות למעט עוולת התרמית, כמו גם לעילה מכוח סעיף 253 לחוק החברות (להלן: החלטת האישור בבקשות רוכשי המניות). למען שלמות התמונה אציין, כי בהמשך נדונו הליכים אלו בפניי וביום 16.12.2024 ניתן בעניינם פסק דין שבו אושר הסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים.
5. כאמור, התובע רכש את מניות החברה לאחר הדיווח מיום 8.9.2013, ומכאן שהוא נמנה על חברי הקבוצה שבגינה הוגשה בקשת רוכשי המניות. אלא שביום 28.6.2020, הגיש התובע תביעה אישית והודיע כי הוא מבקש להחריג עצמו מהתובענה הייצוגית שהוגשה בעניינו ולהסתייע בעו"ד חלפון להגשת תביעה אישית נגד הנתבעים (סעיף 6 לכתב התביעה). זאת, לאחר שציפייתו לצירוף קבוצתו לתביעת מממשי האופציות נכזבה שעה שעורכי הדין שזכו בתובענה (עוה"ד חלפון), "סולקו פתאום", ולטענתו עורכי הדין שהחליפו אותם התרשלו בתפקידם (סעיפים 2 ו-3 לכתב התביעה). נטען, כי התובע איבד את אמונו בעורכי הדין שנבחרו לנהל את בקשת האישור במקום עו"ד חלפון, ולטענתו תכלית הגשת התביעה הייצוגית הנוספת הייתה לקפח את זכויותיו של בא כוחו בשכר הטרחה. לפיכך, כאמור, הוציא עצמו התובע מהקבוצה ובחר לנהל את תביעתו האישית.
ב. השתלשלות ההליך
6. ביום 28.6.2020 הגיש התובע את תביעתו לבית משפט השלום בתל-אביב. בתגובה הגישו הנתבעים בקשה למחיקת התביעה על הסף ולחלופין להעברת הדיון בה למחלקה הכלכלית בבית משפט זה. ביום 12.1.2021 הורה בית משפט השלום (כבוד השופט ג' הימן), על העברת התביעה למחלקה הכלכלית בבית משפט זה.
משהועברה התביעה, ביקשו הנתבעים לעכב את ההליכים בה מהטעם שהיא הוגשה לאחר שהוגשו הבקשות לאישור תביעה ייצוגית מטעם רוכשי המניות, שהדיון בהן טרם הסתיים. התובע התנגד לבקשה.
ביום 12.9.2021 הורה בית המשפט (כבוד השופטת ר' רונן) כי משניתנה החלטה בבקשות האישור יש לנהל את ההליכים במקביל, וככל שיעלו טענות נוספות שיחייבו בירור בדבר אפשרות להמתין להכרעות כאלה ואחרות במסגרת הדיון בתביעה הייצוגית, הן יידונו לגופן.
ביום 22.12.2021 הגישו הנתבעים את כתב הגנתם.
7. ביום 27.4.2022 הועבר התיק לטיפולי, וביום 28.6.2022 התקיים דיון מקדמי במסגרתו ביקש בא כוח התובע שהעדויות שהובאו בפני בית המשפט במסגרת בקשת חלפון יכללו כראיות בתיק. בתום הדיון ביקשו הצדדים לבחון אפשרות להגעה להסכמות עובדתיות, אך ניסיון זה לא צלח.
בהחלטה מיום 24.8.2022 הבהרתי כי בהעדר הסכמה דיונית, לא ניתן לקבל את חקירות העדים שנשמעו בבקשת חלפון כראיות, ללא שמיעת העדים. במסגרת החלטתי התרתי לתובע לבקש זימונם של עדים במועד הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמו.
ביום 31.8.2022 הוגש תצהירו של התובע, ומספר ימים לאחר מכן הוגשה הודעה על רשימת העדים שבכוונתו להזמין למתן עדות - אשת התובע, הנתבעים, ועו"ד מאירי שייצג את החברה במועדים הרלוונטיים. לבקשה זו התנגדו הנתבעים, וזאת גם מטעמים לגופה של הבקשה וגם נוכח עיתויה שעה שהתובע ביקש את זימון הנתבעים בטרם הובהר אם יוגשו תצהירי עדות ראשית שלהם.
8. ביום 10.11.2022 הגישו הנתבעים כתצהירי עדות ראשית מטעמם את תצהיריהם של לוי ואשכנזי שהוגשו במסגרת בקשת חלפון וכן את הפרוטוקולים של עדויותיהם. הוגשו: תצהיר אשכנזי בתמיכה לתשובת המשיבים לבקשת חלפון (להלן: תצהיר אשכנזי); פרוטוקול חקירתו הנגדית של אשכנזי בבקשת חלפון (להלן: עדות אשכנזי בבקשת חלפון); תצהיר לוי בתמיכה לתשובת המשיבים לבקשת חלפון (להלן: תצהיר לוי 1); תצהיר לוי בתמיכה לתשובת המשיבים לבקשת רשות בהולה לתיקון כתב התביעה במסגרת בקשת חלפון (להלן: תצהיר לוי 2); תצהיר לוי בתמיכה לתשובת המשיבים לתגובת המבקש לתגובתם (להלן: תצהיר לוי 3); פרוטוקול חקירתו הנגדית של לוי במסגרת בקשת חלפון (להלן: עדות לוי בבקשת חלפון).
הנתבעים הבהירו כי לטעמם בכך התקבלה בקשת התובע במלואה ואין צורך בשמיעת עדים בתיק.
9. ביום 14.2.2023 לאחר שמיעת טענות הצדדים, קיבלתי את בקשת התובע והתרתי גם הגשת תצהיר של אשת התובע, וכן קיומן של חקירות משלימות קצרות לעדים מטעם הנתבעים. עוד הוסכם על הגשת תצהירו של עו"ד מאירי שהוגש במסגרת בקשת חלפון, ופרוטוקול עדותו (להלן: תצהיר עו"ד מאירי ו-עדות עו"ד מאירי בבקשת חלפון בהתאמה).
10. המועד לשמיעת ראיות נדחה מספר פעמים, מטעמים הנוגעים לאשכנזי ובהמשך מטעמים הנוגעים למצבו הרפואי של התובע, ועדויות העדים נשמעו ביום 21.1.2024.
בתום שמיעת הראיות, הצהיר בא כוח הנתבעים, כי כל עוד לא הוגשו סיכומי הצדדים, יהיו הנתבעים נכונים להסכים שהתובע יחזור לקבוצה המיוצגת בתביעה הייצוגית שבה הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה, כדי שיוכל לקבל פיצוי במסגרת זו. זאת, בשים לב שבהליך כאן עלול התובע "לצאת כשידיו על ראשו". בצד זאת הבהירו הנתבעים כי ככל שהתובע יעמוד על המשך ניהול ההליך, יבקשו פסיקת הוצאות ריאליות. בא כוחו של התובע סירב להצעה באומרו כי לשיטתו היא בבחינת "בדיחה" (פרוטוקול הדיון עמוד 29 ש' 29 עד עמוד 30 ש' 4).
בהמשך לכך הוגשו סיכומי הצדדים.
ג. עיקר טענות הצדדים
ג.1. טענות בדבר הסכמות דיוניות ומשקלן של הכרעות המותבים שדנו בהליכים הייצוגיים
11. בפתח הסיכומים מטעם התובע נכללה הודעה לפיה בהתאם "להסכמה הדיונית" על בית המשפט להביא במסגרת שיקוליו גם את החקירות, הסיכומים, החלטת האישור בבקשת חלפון והחלטת האישור בבקשת רוכשי המניות.
הנתבעים מצידם טוענים כי ההסכמה הדיונית הייתה שונה מזו שתוארה בסיכומי התובע, וכל שהוסכם במסגרתה הוא שהתצהירים ופרוטוקול החקירות של הנתבעים ושל עו"ד מאירי מבקשת חלפון יכללו כראיות בתיק. יתרה מזו, הקביעות הלכאוריות בהחלטת כבוד השופטת קרת בבקשת חלפון בוטלו במסגרת פסק הדין שאישר את הסכם הפשרה באותו הליך, וערעור על פסק הדין נדחה (ע"א 1582/20 בעניין חלפון). בנוסף צוין, כי החלטת כבוד השופט ח' כבוב בבקשת רוכשי המניות לא הייתה חלק מהסכמה דיונית כלשהי בהליך זה, והתובע אף בחר להחריג את עצמו מהקבוצה המיוצגת בתביעה ייצוגית זו, ועל כן עליו להוכיח את תביעתו, במלואה, בעצמו.
בסיכומי התשובה מטעם התובע נטען כי נקבע "כי ניתן לקחת במסגרת השיקולים את החקירות, את הסיכומים ואת החלטת כבוד השופטת קרת מאיר [ב]ת"צ 38842-10-13 או את החלטת כבוד השופט כבוב בת"צ 13948-08-15 ולא כפי שטוענים הנתבעים". עוד נטען, כי אין לשלול מבית המשפט את האפשרות להביא בין שיקוליו גם את החלטותיהן של שתי ערכאות שיפוטיות שהכריעו בסוגיה, גם אם מדובר בהחלטות ביניים.
ג.2. טענות התובע לגוף התביעה
12. בכתב התביעה ובסיכומים מטעם התובע נטען כי הנתבעים שמן, אשכנזי ולוי דיווחו שלושה דיווחים כוזבים לפיהם נמצאו סימנים משמעותיים לנפט בקידוח "ים 3" (דיווחים מהימים 8.9.2023, 16.9.2013 ו-22.9.2013). נטען, כי עובר לפרסום הדיווחים, הנתבעים ידעו כי בקידוח יש בעיות קשות מהן עולה שאין סיכוי להפקה כלכלית של נפט מהקידוח (בצד אמירה זו נטען בחלק מסעיפי כתב התביעה כי הבעיות הקשות הפחיתו באופן משמעותי את הסיכוי למציאת נפט, ראו סעיפים 22 ו-28 לכתב התביעה). הנתבעים הסתירו את הבעיות הקשות בקידוח "ים 3", וזאת מתוך מטרה לדרבן את המשקיעים להשקיע בנייר הערך של החברה ולגייס כספים במרמה.
13. הטענות בכתב התביעה ובסיכומים התרכזו בדיווח מיום 8.9.2013, שפורסם לאחר מבחני הלוגים החשמליים שבוצעו בקידוח "ים 3". נטען, כי כבר ביום 7.9.2013, לאחר שהנתבעים קיבלו את התוצאות של מבחני הלוגים החשמליים שבוצעו בקידוח, הם ידעו על סטיות חמורות לרעה מהמצופה ביחס לרמת נקבוביות הסלע והמוליכות. נטען, כי מדובר במידע מהותי שעליו היה על החברה לדווח.
התובע העיד כי ביום 10.9.2013, בעקבות דיווח החברה מיום 8.9.2013 אליו נחשף מהעיתונות, הוא רכש את מניות החברה בהיקף של 260,000 ש"ח. לשם כך מכר ביום 10.9.2013 מניות של חברת ישראמקו. נטען, כי סמיכות זמנים זו מלמדת על קשר סיבתי מובהק בין הדיווח של שמן לבין רכישת המניות על ידו. בתצהירו טען התובע, כי אילו היה נחשף לדברים שנאמרו בדירקטוריון שמן ביום 7.9.2013 לא היה רוכש את המניות (סעיף 6 לתצהיר).
נטען, כי הנתון לפיו הוא רכש את מניות שמן בהסתמך על פרסומיה עולה גם מתצהירה של אשתו, שקראה את הפרסומים בעצמה ואף הביאה לו אותם לפני שרכש את המניות. מכאן, שיש לדחות את טענת הנתבעים לפיה התובע לא קרא את דיווחיה המידיים של החברה, שכן די בכך שקרא פרסומים בעיתונים שפרסמו את הדיווחים המיידיים. מכל מקום נטען כי דיווחה של שמן ביום 8.9.2013 מדבר בעד עצמו ועולה ממנו הסתרה של מידע מהותי שגרמה לנזקו הכבד של התובע. גם בהינתן שהשקעה בנפט היא השקעה בסיכון גבוה, כטענת הנתבעים, הרי שהיא אינה הימור וממילא מצפים המשקיעים לקבל דיווח כאשר מתעוררות בעיות.
14. נטען, כי הנתבעים ידעו על הבעייתיות הקשה בקידוח עובר לפרסום הדיווח מיום 8.9.2013, ונמנעו מלדווח עליה. נטען, כי במבחני הלוגים החשמליים התברר ששיעור הנקבוביות הוא 2%-6%, נתון נמוך ושונה מהותית מזה שהיה מצופה. נטען, כי ידיעת הנתבעים אודות הבעייתיות הקשה בקידוח עולה מהראיות, בין היתר, מהפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון מיום 7.9.2013 ומיום 16.9.2013 ומעדות לוי שאישר בחקירתו שהנקבוביות שנמצאה בבדיקות הייתה בין 2%-6%.
עוד נטען כי יש לדחות את טענת הנתבעים לפיה שיעור הנקבוביות שהתגלה במבחני הלוגים אינו מידע מהותי שחייב פרסום דיווח מיידי. לוי אישר שבדוח המשאבים (שצורף לתשקיף שמן מיום 29.11.2011, להלן: דוח המשאבים הראשון) פורסם שהצפי לנקבוביות הוא בין 4%-10%. נטען, שקידוח "ים 3" הוא המשכו של קידוח "ים 2" עם התפתחות טכנולוגית ועומק רב יותר וגם הנתבעים השוו בין שני הקידוחים. הציפיות הגבוהות מ"ים 3" נבעו מהשוואה זו, ולפיכך ההשוואה בין הקידוחים רלוונטית. לטענת התובע, לוי אישר שבקידוח "ים 2" הייתה נקבוביות טובה יותר באיזור 12%-13%, הגם שטען כי "לא ראה את ה-12% הללו". לפיכך יש לראות בנתונים העדכניים ירידה מנקבוביות של 12% ב"ים 2" ל2%-6% ב"ים 3". מדובר בירידה תלולה שחייבים היו להביא לידיעת המשקיעים.
בהקשר זה נטען כי בדיווח של שמן מיום 27.3.2014 פורסם עדכון של דוח המשאבים, במסגרתו נקבע ששיעור הנקבוביות הוא בין 2%- 6%. נטען, כי דיווח זה של שמן, שאף הוגש על ידי התובע (ת/1) מהווה ראיה חותכת לכך שנתוני הנקבוביות שהתבררו לאחר מבחני הלוגים החשמליים, עלו כדי סטייה מהותית מהנתונים שהיו צפויים. נטען, כי דיווח זה אינו מתיישב עם הטענה כי לא היה זה שינוי מהותי שחייב דיווח מיידי בעת הגילוי.
15. עוד נטען, כי מלבד הבעיות בנקבוביות התגלו גם בעיות במוליכות, כלומר בנתון הסידוק. כך עולה מדבריו של המומחה ששכרה שמן, צ'אק דומר, בדיון הדירקטוריון מיום 7.9.2013, לפיהם לא נמצאו הרבה שברים שעשויים להשפיע לטובה על המוליכות. ומכאן שהנתונים הראו שהמוליכות לא תוכל לפצות על הנקבוביות הנמוכה וחברי הדירקטוריון ידעו על כך עובר לפרסום הדיווח. למרות זאת, הדירקטוריון לא הורה על בחינת רמת הסידוק, והצהרת לוי לפיה לא היה די זמן לעשות זאת משום שהבדיקה אורכת שלושה חודשים, היא נתון מהותי נוסף שהיה על הנתבעים לדווח עליו כאשר התגלתה בעיה בנקבוביות. עוד נטען שגם אשכנזי טען בישיבת הדירקטוריון מיום 7.9.2013 שיש סימני שאלה וכי חלק מהנתונים שהתקבלו מהלוגים היו בעייתיים.
16. ראיה למהותיות הנתונים שהתבררו במבחני הלוגים החשמליים מוצא התובע בכך שגורמים שהיו מיודעים בדבר הנתונים שהתבררו בהם נמנעו מאותו מועד ואילך מלהשקיע בחברה. ללוי ואשכנזי מייחס התובע בהקשר זה שימוש במידע פנים. לטענתו, הנתונים שהתבררו אודות הנקבוביות והמוליכות עולים כדי מידע פנים, ולאחר שלוי ואשכנזי קיבלו אותם, הם נמנעו ממימוש האופציות שהיו ברשותם. נטען, שראיה לכך שהטעם לאי המימוש הוא הנתונים העדכניים, מצויה בכך שחברת הנאמנות שהחזיקה את האופציות עבור לוי ואשכנזי, פנתה אליהם כבר באוגוסט בבקשה למתן הוראות פעולה טרם פקיעת האופציות, אך הם השיבו לפנייתה רק ביום 10.9.2013. זאת, כשכבר ידעו את הנתונים הבעייתיים שהתבררו במבחני הלוגים החשמליים. לעניין זה נטען כי הסבריהם של לוי ואשכנזי הם תמוהים, ועולה מהם שהם דאגו לעצמם, עשו שימוש במידע הפנים שהיה להם ולכן נמנעו ממימוש האופציות. עוד נטען שבכך שלוי ואשכנזי לא מימשו את האופציות הם פגעו בחברה שכן מימוש האופציות היה מכניס כסף לקופתה.
17. עוד טוען התובע שלוי ואשכנזי הועסקו בחוזה אישי ולכן היה להם אינטרס לקבל החלטה על מבחני הפקה גם נוכח הסיכונים שכן הם עשויים היו להרוויח מכך, תוך שנמנעו מלסכן את כספם וסיכנו רק את כספי המשקיעים. גם לאחר שבתוך חמישה ימים של מבחני הפקה, התברר שאין טעם בהמשך הפעילות, לא מצאו הנתבעים לנכון להשתמש בכסף שנותר בידם כדי לפצות את המשקיעים. זאת למרות שלטענת התובע חייב היה להישאר כסף בידי החברה שכן מבחני ההפקה תוכננו מראש לשלושים יום בעלות של 24 מיליון דולר.
18. אינדיקציה נוספת לכך שברור היה שהנתונים שהתבררו במבחני הלוגים החשמליים לימדו על בעיות קשות בקידוח "ים 3" מוצא התובע בכך שחברת דלק אנרגיה קיבלה מלוי את תוצאות מבחני הלוגים החשמליים והחליטה, לאחר מעבר עליהם, שלא להשקיע במבחני ההפקה. לו היה המידע מצוי גם בידי יתר המשקיעים, אזי גם הם היו מכלכלים את צעדיהם בבטחה.
התובע טוען, כי למרות האמור, הכינו הנתבעים, מראש, דיווח "פומפוזי" לציבור כדי להציג תמונה חיובית ולגרור את המשקיעים להשקיע במניות החברה. זאת, תוך שהסתירו ושמרו בסוד את הבעיות שהתגלו בקידוח. לוי ואשכנזי לחצו על חברי הדירקטוריון לאשר את הנוסח שהוכן מראש. נטען שלוי ואשכנזי ביקשו מהנוכחים בישיבת הדירקטוריון לשמור בסודיות את הנתונים הנוגעים לתוצאות מבחני הלוגים החשמליים.
19. בנוסף פרסמה שמן מידע מתעתע ובלתי חשוב במסגרת "דיווחי יתר כוזבים" שהסתירו את הבעיות שהתגלו ונועדו לעודד את המשקיעים בכך שדווח על "סימני נפט משמעותיים". נטען, כי אין ספק שהנתבעים הוליכו שולל את הציבור וגם את התובע, כאשר הציגו נתונים חיוביים שבדיעבד התברר שהם ריקים מתוכן ותכליתם "להלהיט" את הציבור.
התובע התייחס גם לטענת הנתבעים לפיה התנהלותם נתמכת בעמדת רשות ניירות ערך לפיה בדיווחים הנוגעים לקידוחי נפט, אין מקום לדיווח על כל פרמטר, ובכלל זה נתוני נקבוביות הסלע. נטען, כי בענייננו מדובר במידע מהותי על בעיות בקידוח. רשות ניירות ערך הבהירה כי גם אם במצב רגיל אין חובה לדווח על פרמטרים מסויימים, הרי שמקום בו יש בעיה בפרמטרים שמשפיעים על הקידוח, ויש סטייה מדוח המשאבים, מדובר באירוע מהותי שחב בדיווח (עת"מ (מחוזי ת"א) 48344-07-14 חלפון נ' רשות לניירות ערך תל אביב [נבו] (19.11.2014)). נטען שבהינתן שגם מתצהירו של לוי עולה כי הנתבעים דיווחו דיווחי יתר, ברור שלנתבעים היה שיקול דעת אילו דיווחים לדווח, גם מקום בו מדובר בפרמטרים שככלל אין חובה לדווח עליהם.
20. בנוסף, לשיטת התובע, עמדת הנתבעים היא שהדיווחים נעשו לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך ובהתאם להנחיותיה, אך טענה זו לא גובתה בראיות. עורכי הדין שפנו לרשות ניירות ערך לא הגישו תצהירים, לא ידוע עם מי שוחחו, ואף הובהר שמדובר היה בעמדת הנציג ולא עמדת הרשות. הימנעות מזימונם של עורכי הדין שלפי הטענה שוחחו עם רשות ניירות ערך פועלת לחובת הנתבעים.
21. אשר לעילות התביעה נטען כי הנתבעים הפרו את הוראות חוק ניירות ערך והתקנות שהותקנו מכוחו שעה שפעלו בתרמית ולא גילו מידע מהותי, בניגוד לחובת הגילוי שהיא ביסוד דיני ניירות ערך. בסיכומי התובע הוספה טענה לפיה הנתבעים לא הדגישו את הגורמים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שמידע צופה פני עתיד לא יתממש, למרות שהנתבעים ידעו שהוא לא יתממש. הנתבעים הפרו את חובת הגילוי הקבועה בסעיף 36(א) לחוק ניירות ערך והתקנות שהותקנו לפיו, והפרו גם את חובת הגילוי הספציפית לעניין "אירוע מהותי בקידוח ניסיון" (חובה הקבועה בסעיף 7 לתוספת האחת עשרה לחוק ניירות ערך). נטען כי סעיפים 31, ו-38ב ו-ג(א) קובעים אחריות לנזק בשל פרט מטעה, וסעיף 35 קובע שמשקיע שהסתמך על פרט מטעה רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש את החזרת הכספים ששילם. סעיף 52יא מתייחס לאחריותו של מנפיק בגין הנזקים שנגרמו לתובע עקב הפרת הוראות החוק. נטען כי בענייננו הנתבעים גם הניעו את המשקיעים בדרכי תרמית ומניפולציה להשקיע על ידי העלמת עובדות מהותיות. לשיטתו, הם עשו כן משום שנזקקו לכספים על מנת לממן את מבחני ההפקה, ולכן לא כללו את הנתונים הבעייתיים. עוד נטען שלוי ואשכנזי עשו שימוש במידע פנים דבר המעיד על העדר תום ליבם. בנוסף לטענות מכוח חוק ניירות ערך, טוען התובע כי מתקיימת בעניינו גם עילת רשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין).
עוד נטען כי בדיווחים הכוזבים פגעו הנתבעים "באוטונומית הרצון החופשי של התובע" ומנעו ממנו לקבל החלטה מושכלת כשכל המידע מצוי ברשותו. לו היו מספקים לו את המידע המהותי על הממצאים הנמוכים בדבר נקבוביות ומוליכות התובע לא היה רוכש את המניות ולא היה נגרם לו נזק כספי.
יוער, כי בכתב התביעה וגם בסיכומיו אזכר התובע גם סעיפי חוק נוספים מתוך חוק ניירות ערך ותקנותיו, מבלי שהוצג טיעון בצד אזכורם (סעיף 53 לכתב התביעה וסעיף 65 לסיכומים).
22. הסעד המבוקש הוא השבת מלוא הסכום שהשקיע התובע משום שהוא רכש את המניות בעקבות הדיווחים הכוזבים ודיווחי היתר, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא, והוצאות משפט לרבות שכר טרחת עורך דין. בנוסף, לשיקולו של בית המשפט, לקבוע לתובע פיצוי על סבל ועוגמת נפש.
23. בסיכומי התובע צוין כי התובע, יליד שנת 1935, הגיע למתן עדות ממיטת חוליו כשהוא בכיסא גלגלים, ומצבו הפיזי המורכב הקשה עליו לעיתים לעקוב אחר השאלות שנשאל בחקירה. בצד זאת הבהיר בא כוחו כי התובע צלול מנטלית ונחוש להוכיח את תביעתו, וכי גם במהלך החקירה, היה עקבי ועמד על כך שהוא הסתמך על הפרסומים המטעים של שמן כי נמצאו סימנים משמעותיים של נפט. מעדותו ברור כי הוא הוטעה מהפרסומים הכוזבים וכי קיים קשר סיבתי בין הפרסומים המטעים לבין רכישת המניות על ידו. בא כוח התובע ציין בסיכומים כי בעת שהתובע חתם על התצהיר היה בריא והבין כל מילה בתצהירו, וכי קודם לכן הוא נכח בדיונים שהתקיימו בתובענות הייצוגיות. משהורה בית המשפט על החלפת עו"ד חלפון בתביעה הייצוגית החליט להתקשר עמו ולהגיש תביעה אישית.
ג.3. טענות הנתבעים לגוף התביעה
24. הנתבעים הצביעו על כך שהתובע רכש את מניותיו ביום 10.9.2013 ומכאן שהדיווח היחיד הרלוונטי לטענותיו הוא הדיווח מיום 8.9.2013, ולא הדיווחים שנעשו לאחר מכן.
25. הנתבעים הבהירו כי הם מאמינים שהתובע רכש מניות שמן בשל כך שהיא דיווחה על מציאת סימני נפט משמעותיים, ומקבלים את טענתו שהכללת אמירה זו בדיווח שמן הייתה משמעותית בעיניו עד כדי כך שהיא גרמה לו למכור מניות חברה אחרת ולרכוש מניות שמן. בצד זאת מדגישים הנתבעים, כי טענתו היחידה של התובע היא ששמן דיווחה על מציאת סימנים משמעותיים לנפט, כאשר בפועל לא נמצא נפט.
26. הנתבעים טוענים שהביטוי "סימני נפט משמעותיים" שנכלל בדיווח של שמן הוא ביטוי שמקורו בדין, וביתר דיוק בסעיף 6 לתוספת האחת עשרה. נטען כי משמעות הביטוי גילוי "סימני נפט משמעותיים" הוא שסימני הנפט התגלו בבדיקות מאמתות מוכרות, הנזכרות ברישא לסעיף 6 לתוספת האחת עשרה, להבדיל ממצאים אקראיים. לטענת הנתבעים, התובע ובא כוחו אינם מודעים לכך שהביטוי "סימני נפט משמעותיים" הוא ביטוי מהדין, כמו גם לכך שגילוי סימנים אלה לא מלמד על מציאת נפט בר הפקה כלכלית בקידוח, אלא על מציאת סימני נפט בבדיקות מאמתות המוכרות בדין. במסגרת הדיווח אף נכללת אזהרה, כנדרש בדין, לפיה טרם בוצעו מבחני הפקה ואין המדובר בתגלית כמשמעותה לפי חוק הנפט. דיווחה של שמן היה מדוייק ותאם את הוראות הדין, וככל שהתובע הסיק מכך מסקנות שגויות הרי שמדובר בטעות מצדו ולא בהטעיה מצדה של שמן.
27. הנתבעים טוענים כי מחקירת התובע התברר כי הוא לא קרא את דיווחיה של שמן אלא הסתמך רק על כתבות בעיתונים בהם דווח עליהם. הוא גם לא הציג את הפרסומים עליהם הסתמך שכן הכתבות שצורפו לתצהירו הם ממועדים מאוחרים למועד רכישת המניות על ידו ביום 10.9.2013. הנתבעים הם שהציגו בפני התובע כתבה מוקדמת מיום 8.9.2013, התובע לא אישר שקרא אותה. מכל מקום עיון בה מלמד שהיא אינה מעודדת רכישת מניות שמן ואינה יוצרת רושם שנמצא נפט בר הפקה כלכלית. נטען כי שמן אינה אחראית לתוכנן של כתבות עיתונאיות, וכי על התובע להראות את הכתבה הספציפית עליה הסתמך ושנכלל בה טקסט ששמן אחראית לו, אולם הוא לא עמד בנטל הזה.
28. לשיטת הנתבעים, טענתו האמיתית של התובע, היא שהדיווח בדבר גילוי "סימני נפט משמעותיים" היה מטעה, ולולא היה מפורסם הוא לא היה רוכש מניות שמן כלל, ועל כן הוא זכאי להשבה מלאה. טענה זו שונה מהטענה, שהיא שנכללה בכתבי הטענות, לפיה בדיווח הוסתרו בעיות שהתגלו בקידוח. לפי הטענה שבכתבי הטענות, היה על הנתבעים לכלול בדיווח, בנוסף לאמירה בדבר מציאת סימני נפט משמעותיים, גם את נתוני שיעורי הנקבוביות שנמצאו במבחני הלוגים החשמליים. טענה זו היא טענה מובהקת של פרט מטעה בדיווח, וככזו סעד של השבה מלאה רלוונטי רק אם מדובר בפרט מטעה המשנה לחלוטין את אופיה של ההשקעה, או אם מתקיימים יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים. נטען, כי בענייננו אין כל יסוד להניח כי לו דיווחה של שמן היה כולל גם אמירה על שיעורי הנקבוביות, התובע היה מתעלם מהאמירה בדבר מציאת סימני נפט משמעותיים והמעבר למבחני הפקה, ונמנע לחלוטין מרכישת מניות שמן.
29. הנתבעים טוענים שיש לדחות גם את הטענה בדבר קיומו של פרט מטעה בדיווח מיום 8.9.2013.
נטען, כי הקידוח לווה על ידי אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה, ולשם כך הוקמה ועדת תפעול בה חברים כלל השותפים ונשכרו יועצים ומומחים חיצוניים בעלי שם בתחום הנפט. בדיקת הלוגים החשמליים, מבוצעת בדרך כלל לאחר הגעת הקידוח לעומק המטרה ומספקת נתונים ראשוניים על מספר מדדים ביניהם שיעור הנקבוביות בעומקים השונים של בור הקידוח. ככל שתוצאת בדיקת הלוגים החשמליים מלמדת על היעדר סיכוי להפקת נפט, מסתיים הקידוח. ככל שהתוצאה מלמדת על קיום סיכוי להפקת נפט באופן כלכלי, ממשיכים לשלב הבא שהוא מבחני הפקה, שתכליתם לבחון אם ניתן בפועל להפיק מבור הקידוח נפט בצורה כלכלית.
לשיטת הנתבעים, לא היה מקום לכלול בדיווח מיום 8.9.2013 גם את הנתון אודות נקבוביות הסלע. ככל שהדברים אמורים בהוראות הדין שהוספו תוך התייחסות ייחודית לענף חיפושי הנפט (תקנות 36(א2), 38(ו) לתקנות הדיווח והתוספת האחת עשרה) הרי ששמן דיווחה את המידע שהיה עליה לדווח. בחינת תקנות אלה, מעלה שרמת נקבוביות הסלע כשלעצמה אינה נכללת בגדר הנתונים שעל החברה לגלות בדיווחים שלאחר ביצוע מבחני הלוגים החשמליים. זאת, גם אם יש בה שינוי מסויים מהצפי המוקדם, ולמעשה יש להימנע מלכלול נתון זה בדיווח.
לטענת הנתבעים גם חובתה הכללית של שמן לפרסם דיווח מיידי מכוח תקנה 36(א) לתקנות הדיווח, בקרות אירוע או עניין כמתואר בתקנה זו - לא הופרה. לשיטת הנתבעים, נתון נקבוביות הסלע כשלעצמו הוא חסר משמעות שכן רק מכלול נתונים מקצועיים מובילים להחלטת המומחים. הנתבעים התייחסו למספר פרמטרים מעבר לנקבוביות, שהם שיעור הסידוק (נתון המתייחס לסדקים בסלע המאפשרים זרימה של המשאב הכלוא בחללים) ועובי שכבת הסלע. בענייננו, שיעור נקבוביות כפי שנמצא במבחני הלוגים החשמליים אפשר הפקת נפט באופן כלכלי, ורק שילוב של נתוני הנקבוביות והסידוק יכול להוביל למסקנה ביחס להיתכנות הימצאות נפט בבור הקידוח.
30. הנתבעים מוסיפים שבדיקת הלוגים החשמליים סיפקה מידע באיכות נמוכה בשל בעיות בבדיקה. שיעור נקבוביות הסלע שנמצאה בבדיקה עמד על 2%-6%, ואילו ביחס לסידוק התקבל מידע מועט ביותר, שהראה את קיומו אך לא אפשר הערכה מספרית. מכל מקום מדובר בנתון ראשוני בלבד, שאין מנוס משימוש בו שכן השגת נתון מדויק יותר כרוכה בעלויות בלתי סבירות.
נטען כי הנתון אודות שיעור הנקבוביות שהתקבל לאחר מבחני הלוגים החשמליים היווה שינוי מינורי ביחס לנתונים קודמים שפורסמו ביחס לנקבוביות הסלע. בהקשר זה נטען שהטענה בכתב התביעה לפיה שמן פרסמה בדוחות קודמים נתון נקבוביות הסלע של 4%-10% אינה נכונה. נטען כי נתון זה הוא נתון כללי המתייחס לנקבוביות הסלע ביחד עם נתון הסידוק, ואילו נתון הנקבוביות ללא סידוק שפורסם בדוחות קודמים ובתשקיף עמד על 3%-8%. נטען, שגם הטענה בכתב התביעה לפיה שמן הציגה מצג בדוחות קודמים לפיו יש צפי למציאת שיעורי נקבוביות שנמצאו בקידוח "ים 2", שעמד על 12%-13%, אינה נכונה. מכאן שהנתון שהתקבל לאחר מבחני הלוגים החשמליים לא היווה שינוי משמעותי.
לשיטת הנתבעים, רק שינוי מהותי בנתון הנקבוביות יכול היה להקים חובת דיווח. כזה היה מתקיים רק מקום בו הנתון המקורי היה כזה המאפשר הפקת נפט כלכלית ואילו הנתון החדש אינו מאפשר זאת, או אם הנתון המקורי היה אמור להוביל מסקנה בדבר מעבר למבחני הפקה ואילו הנתון החדש אינו מוביל למסקנה זו.
בענייננו, נטען, כי לאחר בחינת מכלול הנתונים המלצת כלל המומחים שנשכרו לטובת ייעוץ לקידוח, הייתה שיש להמשיך למבחני ההפקה. ההחלטה החשובה למשקיע הסביר, ו"השורה התחתונה" של עצת המומחים, הייתה לבצע את מבחני ההפקה. על מסקנה זו, שמן דיווחה, ומדובר בבשורה חיובית חשובה שאינה מובנת מאליה. הנתבעים דוחים את הטענה לפיה לפני מבחני ההפקה ידעו הנתבעים שאין סיכוי לקיומו של נפט בר הפקה, וכן את הטענה כי התגלו "בעיות חמורות" בקידוח שהוסתרו על ידי הנתבעים מהציבור. ההחלטה להמשיך למבחני הפקה היא האירוע המהותי והיא התקבלה על דעת כלל המומחים ששקלו מקצועית את כלל הנתונים. בשונה, שינוי מסוים בנתוני הנקבוביות, אינו משפיע על ענייני התאגיד בצורה מהותית, ולא עשוי היה להשפיע על החלטותיו של משקיע סביר. אגב כך ציינו הנתבעים, כי גם שותפתה לקידוח, דיווחה דיווח זהה.
31. הנתבעים תמכו טענותיהם בכך שזו הייתה גם עמדת רשות ניירות ערך שהוגשה בעתירה שהגיש חלפון נגד החלטתה שלא לממן את בקשת חלפון (נספח 8 לכתב ההגנה), וזאת לאחר שהתייעצה עם מומחה בתחום. נטען, כי גם לשיטת רשות ניירות ערך נתון הנקבוביות אינו נתון שהיה על שמן לגלות מכוח התוספת האחת עשרה; שיעור הנקבובית הוא נתון מהותי הדורש דיווח רק מקום בו הוא משפיע על ההחלטה לבצע מבחני הפקה; וכשלעצמו אינו משפיע על החלטה של משקיע סביר.
32. הנתבעים התייחסו גם לטענות קונקרטיות בנוגע לאמירות הנתבעים בישיבות הדירקטוריון. כאמור, התובע טען שדבריו של אשכנזי לפיהם חלק מהנתונים שהתקבלו ממבחני הלוגים החשמליים היו בעייתיים כוונו למשמעות של נתוני הסלע שהתקבלו. לטענת הנתבעים, לעניין זה יש לקבל את הסברו של אשכנזי לפיו הוא התייחס לאיכות של הפקת התוצאות במבחני הלוגים החשמליים בגלל קשיים טכניים שהיו בבדיקה, ולא למשמעות הנתונים. עוד הוסיפו הנתבעים, כי מכל מקום, לא נאמר בישיבות הדירקטוריון שנוצר שינוי מהותי בנתוני הנקבוביות או שקיימת בעיה בהיבט הזה. הנתבעים ושותפיהם לא ראו בנתון הנקבוביות שהתקבל בבדיקות נתון מהותי לאור מכלול הנתונים, ובכלל זה עובי השכבה ואפשרות הסידוק, שיצר אופטימיות. אגב כך, טענו הנתבעים שבכתב התביעה צוטטו, כביכול, אמרות מדיון הדירקטוריון אך באופן קטוע ומטעה המייצר תמונה שגויה בפני בית המשפט (לעניין זה גם הוצג נ/1).
33. נטען, כי גם דוח המשאבים המעודכן שפורסם ביום 26.3.2014 לאחר הדיווח על הפסקת מבחני ההפקה, אינו תומך בטענת התובע לפיה שיעורי הנקבוביות היוו "הבדל משמעותי" גם בעיני שמן עצמה. זאת, משום שהדוח מתייחס למספר פרמטרים ואין לראות בו אמירה לפיה כל אחד מהם, כשלעצמו, הוא נתון משמעותי. מבין כלל הנתונים נתון הנקבוביות הוא הקטן והפחות משמעותי. כן הודגש כי הדוח פורסם בהתאם להוראות הדין, המחייבות זאת.
34. עוד נטען, כי אפילו אם יקבע שהיה על שמן לדווח על שיעורי הנקבוביות שנמצאו בבדיקת הלוגים החשמליים, לא קמה לתובע עילת תביעה משום שהוא לא הראה קשר סיבתי בין היעדר המידע על שיעור הנקבוביות לבין החלטת ההשקעה שלו. המידע שלטענת התובע חסר בדיווח הוא מידע אודות שיעורי הנקבוביות. לפיכך, היה עליו לטעון כי אם שמן הייתה מדווחת על מציאת סימני נפט משמעותיים ועל ההחלטה לעבור לבצע מבחני הפקה, ולצד אמירות חיוביות אלה הייתה מוסיפה גם את שיעור הנקבוביות שנמצאו במבחני הלוגים החשמליים וההבדל בינו לבין זה שהוערך קודם לכן - הוא לא היה רוכש את המניות. בנוסף, התובע העיד על עצמו כי קרא רק כתבות בעיתונים, ולא ניתן לדעת שככל שהיה מתווסף נתון אודות שיעורי הנקבוביות, הוא היה מוצא את דרכו לאותן כתבות. התובע גם הבהיר שהוא אינו מומחה בתחום קידוחי הנפט, ומשכך אין סיבה להניח שהוא היה יודע לייחס לשיעור הנקבוביות משמעות שונה מזו שייחסו לה המומחים שהמליצו על מעבר למבחני הפקה. שהרי, לו הייתה שמן מוסיפה גם נתון זה לדיווח, הדעת נותנת שהיא הייתה מבהירה גם שנתונים אלה שוקללו לתוך המלצת המומחים. לכן, אין סיבה להניח שפרסום נתון זה היה מוביל את התובע להימנע, באופן מוחלט, מרכישת מניות שמן. מכל מקום, התובע לא עמד בנטל השכנוע המוטל עליו. עוד נטען, שהתובע לא העריך ולא הציג חישוב לנזקו הנטען בהתאם לחישוב על פי שיטת "קו הערך" לעומת "קו המניה" בהתאם להלכה שנקבעה בע"א 345/03 רייכרט נ' יורשי המנוח שמש ז"ל, פ"ד סב(2) 437 (2007).
35. הנתבעים התייחסו גם לטענות בדבר שימוש במידע פנים מצד לוי ואשכנזי וטענו כי הוכח שהם פעלו לפי עצת עורך דינם לאחר ששוחח עם נציגי הרשות ולכן אפשרו לאופציות שלהם לפקוע. אשר לטענת התובע לפיה לא הוכחה טענתם לקיומה של שיחה עם נציגי רשות ניירות ערך נטען, כי הפנייה נעשתה על ידי עו"ד אחדות, וככל שרצה התובע הוא רשאי היה לזמנה לעדות. התובע הוא שביקש שחקירות ועדויות הנתבעים ועו"ד מאירי שהוגשו במסגרת בקשת חלפון יוגשו כראיות בהליך זה, והם נעתרו לכך. במסגרת תצהירים אלה, שהיו מוכרים לבא כוח התובע, הובאה טענת הנתבעים בדבר הפניה לרשות ניירות ערך, ומי שוחח עם נציגיה. יתרה מזו, בהמשך אף הותר לתובע לזמן את העדים לחקירות משלימות. מכאן, שככל שביקש התובע לבסס טענות בדבר פניית עורכי הדין לרשות ניירות ערך, הוא יכול ורשאי היה לעשות כן. מכל מקום, אין יסוד לטענות התובע כאילו היה על הנתבעים לעשות כן, והימנעותם פועלת נגדם. הנתבעים הבהירו, כי הפנייה הרלוונטית היחידה לרשות ניירות ערך היא זו הנוגעת למימוש האופציות של לוי ואשכנזי, פנייה נוספת שנדונה בהליכים אחרים, אינה נוגעת לענייננו.
36. לטענת הנתבעים, פתיחת ההליך האישי במקביל לבקשת האישור נובעת ממניעים פסולים של עו"ד חלפון אשר אינו משלים עם קביעותיו החלוטות של בית המשפט שאישר את הבקשה לאישור התביעה הייצוגית שהגיש אך קבע שאינו מתאים לייצגה. בסיכומיהם הלינו גם על דרך הטיעון של התובע במסגרתה הציג ציטוטים חלקיים ומטעים ואף השתלח, ללא בסיס, בלוי ואשכנזי.
ג.4. טענות התובע בתשובה לסיכומי הנתבעים
37. התובע התייחס בסיכומי התשובה לטענת הנתבעים לפיה האמירה בדבר "מציאת סימני נפט משמעותיים" היא אמירה שיסודה בדין. לטענתו, בצד אמירה זו היה על הנתבעים למסור את המידע המהותי על הבעייתיות בקידוח. היה עליהם לדווח כי בבדיקות הלוגים החשמליים התגלו בעיות קשות בקידוח וכי חברת דלק אנרגיה שבחנה את הנתונים הודיעה שהיא אינה מעוניינת ברכישת הזכויות. יוער, כי במקום אחר בסיכומיו טען התובע כי הדיווח על מציאת סימני נפט משמעותיים היה הצהרה "פומפוזית" שהנתבעים פרסמו ביודעם שהיא אינה נכונה וכי בידם מידע סודי, המוסתר מהציבור, המציג בעייתיות בקידוח (סעיף 49 לסיכומים).
התובע התייחס גם לטענה לפיה הדין אינו מחייב דיווח על נתון הנקבוביות שהתגלה, וטען שמדובר במידע מהותי שהיה על הנתבעים לדווח, כפי שנקבע בהחלטה בבקשת חלפון וכן בהחלטה בבקשת האישור של רוכשי המניות. עוד נטען כי הנתבעים השוו את הנתונים לאלה של קידוח "ים 2" וגם נתון זה הוסתר מהמשקיעים. לו היה התובע יודע את הנתונים הללו הוא יכול היה לקבל החלטה מושכלת ולא היה רוכש את מניית שמן.
אשר לטענה לפיה מומחים ששכרה שמן שקלו גם את נתון הנקבוביות והחליטו להמשיך למבחני ההפקה, נטען כי טענה זו עומדת בסתירה לעמדת חברת דלק אנרגיה שהחליטה, לאחר שקיבלה את כלל הנתונים, שלא לרכוש זכויות. לטענת התובע הנתונים שהיו ידועים לנתבעים, לאחר מבחני הלוגים החשמליים, כלומר ביום 7.9.2013, היו כאלה אשר מראש לא הצדיקו הליכה למבחני הפקה. בהקשר זה הוסיף וטען כי הנתבעים לא הוכיחו כי נקטו בכל האמצעים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, כמתחייב מהוראות חוק ניירות ערך.
38. אשר לטענת הנתבעים לפיה ועדת התפעול החליטה שראוי להמשיך למבחני ההפקה, השיב התובע כי לא נאמר לוועדת התפעול ששמן מתכננת שמלוא מימונם יתקבל מהציבור. בהתייחס לטענות הנתבעים בנוגע להחלטה על הליכה למבחני הפקה נטען כי מדובר בהחלטה שאינה סבירה נוכח הבעייתיות שהתגלתה בנקבוביות, וכי היא התקבלה ממניעים זרים. עוד נטען, כי נתון הנקבוביות לא שוקלל בין הנתונים שהביאו את המומחים להמליץ על מעבר למבחני ההפקה. תמיכה לטענתו מוצא התובע גם בכך שמבחני ההפקה הסתיימו במהירות מאחר ולא זרם נפט בבור. לפיכך, מסקנתו של התובע היא שמטרתה של ההחלטה ללכת למבחני הפקה הייתה גיוס כסף מהציבור בלי ליידע אותו על הבעייתיות שבקידוח. בסיכומי התשובה אף הוספה טענה לפיה דוגמא בולטת למניפולציה מצד הנתבעים יש בכך שהם השתמשו בדיווחים במונחים "נפט קל" ו"נפט באיכות גבוהה" כאילו מדובר בשני מונחים זהים. עוד נטען, כי מהראיות עולה כי הנתבעים לחצו על הדירקטוריון לאשר את ביצוע מבחני ההפקה וההחלטה התקבלה רק כי הדירקטוריון האמין שלוי יגייס את הכסף ממימוש האופציות, וכך יגוייסו הכספים מהציבור בלבד ולא מכספם (לעניין זה מפנה התובע לפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 16.9.2013). הנתבעים גם התעלמו מדרישת הדירקטוריון להביא מומחה שיבחן את הבעייתיות בסוג האבן. נטען, כי ידיעותיו הרבות של לוי בתחום רק מחזקות את המסקנה שנעשה בענייננו מעשה תרמית כלפי הציבור.
אשר לאזהרות שנכללו בדיווחי החברה, טוען התובע כי "אלה נועדו לצורך כסת"ח בלשון עממית", ומובן שאינן פוטרות את החברה מחובתה ליתן לציבור המשקיעים מידע אמין.
ביחס לטענת הנתבעים לפיה הם אינם אחראים לדיווחים שנכללו בכתבות בעיתון, נטען כי התקשורת וגם אנליסטים התבססו על המידע שפרסמה שמן, וגם מהם הוסתרה הבעייתיות הקשה שהתגלתה בקידוח. עוד נטען, כי חוק ניירות ערך אוסר על פעולות תרמית או מניפולציה, וכי מדובר בעבירה התנהגותית ואין צורך להוכיח הטעיית משקיעים בפועל. דיני ניירות ערך מדגישים את עקרון הגילוי הנאות שתכליתו להרתיע את בעלי הכוח בחברה מהתנהגות מניפולטיבית, ולהבטיח שוק הון יעיל. נטען כי התובע הסתמך על תחזיות שהתפרסמו בתקשורת והתבססו על פרסומי הנתבעים.
התובע מתייחס גם לטענות הנתבעים בנוגע לעמדת רשות ניירות ערך וטוען כי סגל הרשות לא בחן את רמת הנקבוביות וכי הנתבעים מטעים בהציגם את עמדת הרשות שניתנה טרם התגלו הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון.
אשר לטענה בדבר זימון עדים נטען כי הנתבעים לא הגישו בקשת רשות לערער על ההחלטה לאפשר זימון עדים ואינם יכולים להלין על כך. משכך, חזר התובע על טענתו לפיה הימנעות מהבאתה של עו"ד אחדות לעדות מטעם הנתבעים פועלת לחובתם. לשיטת התובע בכל הנוגע לאי מימוש האופציה על ידי לוי ואשכנזי, הטענה בדבר פניה לרשות היא סיפור "קפקאי" ולמעשה היא כלל לא התרחשה. לטענתו, לוי ואשכנזי הימרו על כספי המשקיעים, למרות שהם ידעו שמדובר בסיכוי נמוך למציאת נפט. נטען כי ללוי ואשכנזי היו שלל אינטרסים אישיים שהובילו אותם להמר על כספי המשקיעים. כך, בעוד הם דואגים להגן על כספם ולא להשקיע במימוש האופציה.
דיון והכרעה
39. כמפורט לעיל, טענת התובע היא כי הנתבעים הסתירו את הממצאים שהתקבלו ממבחני הלוגים החשמליים ביחס לנתוני סלע המאגר. זאת, שעה שידעו שהנתונים מלמדים על "בעיות קשות" בקידוח "ים 3" המפחיתות באופן דרמטי את הסיכוי להפקה כלכלית של נפט ושלאורן הדיווח על גילוי סימני נפט משמעותיים היה כוזב, וההחלטה לבצע מבחני הפקה הייתה בלתי סבירה. דיווחי החברה נעשו מתוך כוונת תרמית על מנת להניע את הציבור לרכוש מניות שמן, והתובע שהסתמך על דיווחים כוזבים ומרמתיים אלה זכאי להשבת מלוא סכום השקעתו.
40. הילוך הדיון בטענות הצדדים יהיה כדלקמן:
תחילה אדון בשתי טענות שהועלו על ידי הצדדים שיש להן השלכה על הדיון בכללותו. האחת, בקשת התובע להתבסס על קביעות המותבים שאישרו את הבקשות לתובענות ייצוגיות בעניין הנדון. השניה, עמדת הנתבעים לפיה עדות התובע חשפה את טענתו "האמיתית" שאינה זו העולה מכתבי הטענות.
בהמשך אדון בעילות התביעה הנטענות על ידי התובע ובראשן העילה מכוח חוק ניירות ערך בגין דיווח כוזב ומרמתי. במסגרת הזו אבחן תחילה את מהות הנתונים שהתבררו במבחני הלוגים החשמליים. בהמשך, אבחן אם מהראיות שהוצגו בפניי ניתן לקבוע שמנתונים אלה נובעות המשמעויות החמורות הנטענות על ידי התובע. על יסוד המסקנות הנובעות מהדיון, אבחן אם היה בדיווחיה של שמן פרט מטעה, אם הוכחו מעשי תרמית, ואם הוכיח התובע את הנזק הנטען על ידו ואת הקשר הסיבתי בינו לבין הפרט המטעה.
לאחר מכן אבחן אם הוכחה עילת הרשלנות, ובנוסף אבחן אם זכאי התובע לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה, וכאב וסבל.
41. כפי שיבואר להלן, מסקנותיי הן שהתובע לא הוכיח שהממצאים שהתקבלו במבחני הלוגים החשמליים הצביעו על המשמעויות החמורות שנטענו על ידו. בכלל זה התובע לא הוכיח, במידה הנדרשת בדין, את הטענה לפיה ממצאים אלה הצביעו על כך שלא היו סימני נפט משמעותיים, שנפגעו באופן דרמטי הסיכויים להפקת נפט, ושההחלטה על ביצוע מבחני ההפקה הייתה בלתי סבירה.
בצד זאת, הגם שלא הוכחו המשמעויות החמורות שהתובע מייחס לממצאי מבחני הלוגים החשמליים, היה על הנתבעים לכלול בדיווחה של שמן את שיעור הנקבוביות העדכני.
העדרו של נתון זה הוא בבחינת פרט מטעה בדוח, אך התובע לא הוכיח קשר סיבתי בינו לבין אובדן השקעתו שאת השבתה במלואה תבע. בשל כך מצאתי שלא אוכל לקבל את תביעתו.
ד. תביעה אישית, תביעה ייצוגית והבקשה להתבסס על קביעות בהליכים הייצוגיים
42. התובע פרש מהקבוצה המיוצגת בבקשת האישור של רוכשי המניות עוד טרם אישורה, על דרך הגשת תביעה אישית מטעמו. הנתבעים סבורים כי "הכוח המניע" מאחורי החלטתו של התובע לנהל תביעה אישית ולא להצטרף לתביעה הייצוגית הוא בא כוחו. אך אפילו אם אלה הם פני הדברים, הרי שהתובע בחר בבא כוחו כמי שינהל עבורו את ענייניו באופן עצמאי, הוא רשאי לעשות כן, ואת רצונו זה ראוי לכבד (השוו: ת"א (מחוזי-ת"א) 58016-12-14 פולק נ' קבוצת א. דורי בע"מ, פסקה 32 [נבו] (להלן: עניין פולק) (9.12.2015)). כאמור, טרם הוגשו סיכומי הצדדים הציעו הנתבעים שהתובע יחזור לקבוצה וכך יוכל לזכות בפיצוי במסגרת הסדר הפשרה שהוגש, אך הצעה זו נדחתה.
43. התשתית הראייתית שבפניי כללה, גם את התצהירים והעדויות שהוגשו במסגרת בקשת חלפון. בכך נעתרו הנתבעים לעמדת התובע, שביקש לכלול ראיות אלה בתיק שבפניי. בצד זאת, לא הייתה הסכמה, לפיה קביעותיהם של שני המותבים שאישרו בקשות לנהל הליכים ייצוגיים, הליכים שהתובע לא היה צד להם, תחייבנה במסגרת הליך זה. עמדת התובע לפיה הכרעותיהם של המותבים שדנו בבקשות האישור תכללנה במסגרת שיקוליי, היא למעשה טיעון לפיו הוא רשאי להוכיח את תביעתו באמצעות פלוגתא שהוכרעה בין הנתבעים לבין לתובע אחר - טענה המוכרת כ"השתק פלוגתא התקפי". בפסיקה נקבע כי ככלל, טענת השתק פלוגתא התקפי תתקבל רק במקרים נדירים ויוצאי דופן ורק מקום בו ניתן להצביע על "ערך מפצה הטמון בהיזקקות לה" (רע"א 7831/99 צוריאנו נ' צוריאנו, פ"ד נז(1) 673, פסקאות 10-9 לפסק דינה של כבוד השופטת ד' דורנר (2002); ע"א 9551/04 אספן בניה ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקאות 19-12 לפסק דינו של כבוד השופט י' דנציגר [נבו] (12.10.2009); יששכר רוזן צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים עמודים 979-988 (מהדורה שלישית - דיגיטלית 1.2025) (להלן: רוזן צבי)). בצד זאת, בעניין פולק, ציין בית המשפט, מבלי לנטוע מסמרות, כי נראה שמקום בו מדובר בטענה הנוגעת לקבלת הכרעה בפלוגתא שנקבעה בפסק דין בתביעה ייצוגית כיוצרת השתק בהליך בין אותו נתבע לחבר קבוצה שפרש ממנה, הרי שחלק מההצדקות להלכה זו אינן רלוונטיות או לכל הפחות בעלות עוצמה פחותה (פסקאות 56-50, וראו גם רוזן צבי, עמוד 988).
44. ענייננו אינו מצריך דיון נרחב בסוגיה זו, שכן תנאי יסוד לטיעון בדבר קיומו של השתק פלוגתא הוא שהפלוגתא הוכרעה בהליך הראשון בפסק דין סופי (עע"מ 8025/06 פלוני נ' עמיגור ניהול נכסים בע"מ, פסקה 22 [נבו] (17.1.2008)). השתק פלוגתא נוצר מקום בו הועמדה הפלוגתא במחלוקת, נדונה לגופה בדיון אדוורסרי, והוכרעה (רוזן צבי, עמודים 874-872). בענייננו, קביעותיהם של המותבים שדנו בהליכים הייצוגיים היו במסגרת החלטות לאישור הגשת תביעה כתביעה ייצוגית. החלטה המאשרת בקשה להגיש תביעה כתביעה ייצוגית אינה מכריעה באופן סופי בזכויות הצדדים, היא מוכרעת על סמך תשתית ראייתית לכאורית, וקביעותיה הן לכאוריות בלבד (רע"א 1326/18 סמארט קלאב אחזקות בע"מ נ' כהן, פסקה 19 [נבו] (31.12.2020)). אני סבורה, כי די בכך להביא למסקנה שקביעות המותבים שדנו בהליכים הייצוגיים, אינן יכולות להקים השתק פלוגתא בהליך שבפניי. יוער, כי אופיין הלכאורי של הקביעות והנטל בשלב בקשת האישור, הם גם שעמדו ביסוד התניה שנכללה בהסדרי הפשרה בתביעת מממשי האופציות ובתביעות רוכשי המניות, לפיה תבוטלנה הקביעות הלכאוריות במסגרת פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה (ע"א 1582/20 בעניין חלפון, סעיף 15(ד), ת"א (מחוזי-ת"א) 13948-08-15 נחמני נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ, פסקה 18) [נבו].
מכאן, שבכל האמור בקביעות עובדתיות, הרי שאלה תקבענה בהליך זה על יסוד הראיות שהובאו בפניי, ובכלל זה אלה שהוסכם שתהוונה ראיות בהליך. בצד זאת, בכל הנוגע לסוגיות משפטיות, מובן כי ניתן להשכיל מההחלטות של המותבים שדנו בהליכים הייצוגיים בעניין שבפניי.
ה. התייחסות לטענת הנתבעים בדבר מהות טענות התובע
45. התייחסות מקדימה נוספת נדרשת לטענת הנתבעים בסיכומיהם לפיה טענתו "האמיתית" של התובע התבררה בעדותו, והיא שונה מזו שהועלתה בכתבי הטענות. לתפיסתם התברר, כי טענת התובע היא שהוא רכש מניות שמן בגלל שבכותרת הדיווח נכתב שהתגלו "סימני נפט משמעותיים", וכי בכך הוטעה שכן בפועל לא נמצא נפט. הנתבעים מאמינים לתובע שהוא רכש את המניות בגלל האמור בכותרת, אך טוענים כי לעניין זה הוא נקלע לכלל טעות. זאת, משום שהביטוי "סימני נפט משמעותיים" הוא ביטוי שנקבע בתוספת האחת עשרה, ואינו מלמד על יכולת הפקה מסחרית של נפט מהמאגר.
46. לטעמי, טענת התובע, כפי שעלתה בתצהירו ובעדותו, שונה מזו שתוארה על ידי הנתבעים.
התובע הצהיר כי רכש מניות שמן ביום 10.9.2013 בעקבות דיווחיה, וכי מבקשת חלפון למד שמדובר בדיווחים כוזבים. הוא הוסיף "אם הייתי יודע שמדובר בדיווחים כוזבים ושקיימות בעיות בקידוח, בוודאי שלא הייתי משקיע ולא הייתי מאבד את כספי" (סעיף 2 לתצהיר התובע ההדגשות הוספו, מ.ר). בסעיף 3 לתצהירו הוסיף: "אני הסתמכתי על הדיווחים שדיווחה החברה, כי מצאה סימנים משמעותיים לנפט (ההדגשה במקור, מ.ר), התברר לי מאוחר יותר שהחברה הסתירה מהמשקיעים מידע על בעיות שהתגלו בקידוח, הדיווחים המטעים של החברה גרמו לי להשקיע בסכומים גבוהים כאשר המצב בפועל הראה אחרת לגמרי, ולא היו סימנים משמעותיים לנפט כמו שפרסמו". (יתר ההדגשות הוספו, מ.ר)
אכן, התובע הדגיש בתצהירו את כותרת הדיווחים (סעיף 4 לתצהיר), וטען שמידע זה היה מטעה: "יודגש כי הנתבעים הטעו אותי כשפרסמו מידע מטעה על מציאת סימנים משמעותיים של נפט" (סעיף 5 לתצהיר התובע). אך במקביל טען גם שהוסתרו בדיווח בעיות קשות בקידוח "...כשמנגד לא ידעתי שהחברה הסתירה מידע מהותי שקיימות בעיות קשות בקידוח וכי מדובר בדיווחים כוזבים" (סעיף 5 לתצהיר, ההדגשות במקור, מ.ר).
47. את תפיסתם לפיה טענתו "האמיתית" של התובע היא שההטעיה כלפיו הייתה בכך שפורסם על סימנים משמעותיים לנפט אך בפועל לא נמצא נפט, מבססים הנתבעים על עדותו (עמוד 13 ש' 15-1):
"ש: האם אתה מאשר לי שהטענה שלך היא שהטעו אותך שדיווחו לציבור שמצאו סימנים משמעותיים של נפט, כשבפועל לא היה נפט?
ת: נכון, אני רוצה לאשר את מה שאני אומר, שהם פרסמו בנושא הנפט וזה הטעה את הציבור. כך אני חושב. אם אתה מצטט אותי, אז תגדיר שזה היה בנושא הנפט.
ש: ציטטתי בצורה מדויקת.
ת: אל תנסה להסיט את זה לכיוון אחר. אנחנו בבית המשפט. תגיד בדיוק. אל תנסה להוציא ממני פרשנויות.
ש: מה המילים שהטעו אותך?
ת: אני צריך לזכור את הנוסח שאתה כתבת?
ש: אני הקראתי מהתצהיר שלך, את המלים שלך. אמרת לפני כעשר דקות שבדקת את התצהיר לפני שחתמת עליו. המלים שלך שהטעו אותך בזה שדיווחו על סימנים משמעותיים של נפט. אלה המלים שלך?
ת: כן
ש: ההטעיה היא שבעצם לא היה נפט?
ת: אכן, לא היה".
לטעמי, גם בדבריו אלה לא אישר התובע את העמדה המוצגת על ידי הנתבעים, ומכל מקום עיון בהמשך העדות מעלה כי התובע הבהיר כי טענה זו אינה מדוייקת (עמוד 14 ש' 8-4):
"ש: האם אתה מאשר שעשית את זה בגלל שהנחת שהדיווח אומר שיהיה נפט?
ת: לא מדויק. הוא אומר בשמי דברים כאלה, אז אני אומר, זה לא מדויק.
ש: אני שואל מה חשבת כשלקחת רבע מיליון ₪ והשקעת במניות שמן? חשבת שלא יהיה נפט או שכן יהיה נפט?
ת: זה לא נכון. תנסח את השאלה שמתייחסת אלי"
48. מכאן, שטענת התובע שונה מזו המתוארת על ידי הנתבעים. לטענתו, הנתונים שהיו ידועים לנתבעים עובר לדיווח מיום 8.9.2013 היו נתונים מהותיים שלימדו על "בעיות קשות" בקידוח ואלה הוסתרו מציבור המשקיעים. נטען, שלאור ה"בעיות הקשות" הנטענות היה הדיווח, ובכלל זה כותרתו, כוזב, שכן בפועל לא היו סימנים משמעותיים לנפט. נוכח טענתו זו של התובע, במיוחד בשים לב לכך שעסקינן בתביעה בגין פרט מטעה על דרך מחדל, לא ניתן לייתר את הדיון בשאלת משמעות הנתונים שהיו בידי שמן ואם נדרש גילויים.
ו. האם הוכחה עילת התביעה לפי חוק ניירות ערך
ו.1 חובות גילוי ודיווח והאיסור על פרט מטעה בדוחות החברה
49. דיני ניירות ערך מושתתים על עיקרון ה"גילוי הנאות" של מידע אודות החברה. זאת, שכן, כלשונה של כבוד השופטת (כתוארה אז) א' חיות "המידע הוא 'נשמת אפו של שוק ההון'..." (ע"א 7510/15 ברנדיס נ' בבילון בע"מ, פסקה 12 [נבו] (15.3.2017) (להלן: עניין ברנדיס)). מרכזיותו של עקרון הגילוי נובעת ממאפייניהם הייחודיים של ניירות ערך. בראש ובראשונה מהטעם שערכו של נייר ערך נקבע על פי איתנותה ורווחיותה של החברה, אך בעניין זה קיימים פערי מידע בין החברה, המחזיקה במידע, לבין ציבור המשקיעים שאינו חשוף לו. מאפיין נוסף של חברות ציבוריות הוא הפרדה בין הבעלות לשליטה היוצרת את "בעיית הנציג" שכן לציבור בעלי המניות אין שליטה אפקטיבית וזו יכול שתהיה בידי מספר מצומצם של בעלי שליטה. מצב דברים זה עלול להביא לכך שבעלי השליטה יעדיפו את עניינם על פני זה של ציבור המשקיעים. ולכך יש להוסיף שלעיתים, כוחות שוק מעודדים גילוי שאינו אופטימלי (ע"א 218/96 ישקר בע"מ נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, פסקה 24 [נבו] (21.8.1997) (להלן: עניין ישקר); ע"פ 2103/07 הורוביץ נ' מדינת ישראל, פסקאות 32-31 [נבו] (31.12.2008), (להלן: עניין הורוביץ) (בקשה לדיון נוסף נדחתה בדנ"פ 493/09 פרקו נ' מדינת ישראל [נבו] (17.2.2009); ע"א 5320/90 א.צ ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ נ' רשות ניירות ערך, מו(2) 818, 831 (להלן: עניין ברנוביץ); ע"פ 5640/97 רייך נ' מדינת ישראל, נג(2) 433, 460 (1999); לאה פסרמן-יוזפוב, דיני ניירות ערך - חובת הגילוי, (2009), עמודים 28-10, 47-43, 108-102 (להלן: פסרמן יוזפוב)). מכאן גם התכליות המרכזיות שהטלת חובת הגילוי הנאות נועדו לשרת: הגינות כלפי המשקיעים, רצון לכונן שוק הון יעיל והוגן, שמירה על ממשל תאגידי, פיקוח על פעולותיהם של בעלי הכוח בחברות הציבוריות והרתעתם מהתנהגות פסולה (עניין ברנדיס, פסקה 12; עניין ישקר, פסקאות 23-21; רע"פ 4827/95 ה.ג. פולק בע"מ נ' מדינת ישראל, נד(2) 97, פסקה 9 (1997)). חובת הגילוי החלה על התאגיד היא חובה נמשכת - היא חלה בשוק "הראשוני", כלומר אגב גיוס הון מהציבור באמצעות הנפקת ניירות ערך, והיא ממשיכה לחול בשוק "המשני" שבו נסחרים ניירות הערך של החברה בבורסה (עניין ברנדיס, פסקה 12; עניין ישקר, פסקה 20).
50. בחוק ניירות ערך ובתקנות שהותקנו מכוחו הוטלו על חברה ציבורית חובות דיווח רציפות - גילוי חד פעמי המתבטא בתשקיף, וגילוי מתמשך ממועד הנפקת החברה המתבטא בדוחות תקופתיים ומיידיים (עניין ישקר, פסקה 20; עניין הורוביץ, פסקה 31; ע"א 1928/93 רשות ניירות ערך נ' גבור סברינה מפעלי טקסטיל בע"מ, מט(3) 177, פסקה 9 (1995) (להלן: עניין גבור סברינה); ת"צ (מחוזי ת"א) 13382-04-20 גבריאלי נ' קבוצת דלק בע"מ, פסקה 42 [נבו] (15.11.2022) (להלן: עניין גבריאלי)). אשר לגילוי בשוק "המשני" קובע סעיף 36(א) לחוק ניירות ערך את חובת התאגיד שניירות הערך שלו הוצעו לציבור להגיש דוחות לבורסה ולרשות ניירות ערך. תקנות הדיווח שהותקנו מכח סעיף 36(ב) לחוק קובעות את מהות הדוחות הנדרשים. בהתאם לתקנות הדיווח על חברה ציבורית להגיש דוחות תקופתיים, ורבעוניים (פרקים ב ו-ד לתקנות הדיווח) וכן דוחות מיידיים בקרות אירועים מסויימים שפורטו בתקנות (פרק ג' לתקנות הדיווח). בצד חובות דיווח במועדים ואירועים שהוגדרו, קובעות התקנות גם הוראה כללית, לפיה על תאגיד לדווח על "כל אירוע או ענין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים בשל טיבם, היקפם או תוצאתם האפשרית, ואשר יש להם או עשויה להיות להם השפעה מהותית על התאגיד, וכן בדבר כל אירוע או עניין שיש בהם כדי להשפיע באופן משמעותי על מחיר ניירות הערך של התאגיד" (תקנה 36 (א) לתקנות הדיווח).
51. תקנה 36(א) לתקנות הדיווח עושה שימוש בביטוי "השפעה מהותית". המונח "מהותי" אינו ייחודי לתקנה זו, ולמעשה מהווה עקרון החולש על דרישת ה"גילוי הנאות" (עניין ברנדיס, פסקה 13; עניין הורוביץ, פסקאות 37-36). פרשנותו של מונח עמום זה שזורה בפסיקת בתי המשפט ונקבע, שפרט "מהותי" הוא כזה "שיש סיכוי ממשי כי ישפיע על המשקיע הסביר בהחלטתו בנוגע להשקעה בחברה" (עניין הורוביץ, פסקה 37). יודגש, על מנת שמידע יהיה מהותי לא נדרש להראות שהמשקיע היה משנה את החלטתו בעקבות גילויו, די להראות שהיה במידע כדי לשנות באופן משמעותי את מכלול האינפורמציה שהמשקיע מביא בחשבון בקבלת החלטת ההשקעה (עניין ברנוביץ, עמוד 838). כלשונה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, ברע"פ 11476/04 מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, פסקה 136 [נבו] (21.2.2020) (וראו גם עניין ברנדיס, פסקה 14):
"מידע מהותי למשקיע הסביר משמעו - עובדות אשר ידיעתן עשויה להביא לשינוי בתמונת הנתונים הניצבת בפניו, שעל יסודה הוא מקבל את החלטתו בענין נייר הערך; עובדה מהותית לענין זה משמעה עובדה העשויה להוות מרכיב חשוב בנכונותו של אדם לרכוש או למכור נייר ערך; עובדה היא מהותית אם קיים סיכוי של ממש כי להשמטתה תהיה השפעה של ממש, ישירה או עקיפה, על ההחלטה אם לבצע עסקה, אם לאו; לצורך היותו של נתון ענין מהותי החייב בגילוי, אין הכרח כי הוא יהווה נתון מכריע לצורך החלטה בדבר ביצוע עסקה. די בכך שיהווה נתון אחד מתוך מכלול נתונים חשובים רלבנטיים לצורך כך... מידע מהותי עשוי להיחשב ככזה גם אם הוא נראה שולי וטריביאלי כשהוא עומד לעצמו, ובלבד שבהצטרפו למסכת נתונים כוללת, חשיבותו עשויה להפוך מהותית (פסרמן-יוזופוב בספרה, בעמ' 184)".
52. המהותיות נבחנת מנקודת מבט של "המשקיע הסביר" בנוגע להחלטות השקעה אפשריות שלו (ת"א 68338-10-18 (מחוזי ת"א) בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ נ' ע.א.ד.א ליעד החזקות (2006) בע"מ, פסקה 29 [נבו] (1.12.2019) (להלן: עניין בזק); ת"צ (מחוזי ת"א) 14270-11-14 כהן נ' אילן בן דב, פסקה 73 [נבו] (2.9.2016); עניין גבריאלי, פסקה 46). ויודגש, לא כל פרט הנוגע לחברה הוא פרט "מהותי", וגם הצפת המשקיעים בפרטים כך שלא יוכלו לברור מתוכם את הנתונים החשובים לצורך החלטת השקעה חותרת תחת תכליותיו של עקרון הגילוי הנאות. מבחן "המהותיות" אמור להבטיח שהמשקיע לא "יוטבע" בפרטים חסרי חשיבות לצורך קבלת החלטת השקעה, ויהיה נגיש למידע הרלוונטי לקבלתה (עניין הורוביץ, פסקה 38; עניין ברנדיס, פסקה 19; עניין ברנוביץ, עמוד 837; עניין גבור סברינה, פסקה 10; עניין גבריאלי, פסקה 45; פסרמן-יוזפוב, עמוד 177).
53. האיסור על הכללת פרט מטעה בדיווחים המוגשים בהתאם לחוק הוא צידה המשלים של חובת הגילוי. איסור זה קבוע בסעיף 44א1 לחוק ניירות ערך ולפיו "בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה - דיווח), לא יהיה פרט מטעה". פרט מטעה מוגדר בסעיף 1 לחוק: "לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר". סעיף 31 לחוק מטיל אחריות בגין פרט מטעה בתשקיף על מי שחתם על התשקיף, דירקטור, מנהל כללי ובעל שליטה. סעיף 38ג מחיל הוראה זו גם לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, הודעה או מסמך שהוגש לפי חוק ניירות ערך. הגם שלשון הסעיף אינה כוללת הגדרה בדבר מהות "הפרט המטעה", נקבעה גם לעניין זה אמת המידה של עקרון המהותיות (עניין הורוביץ, פסקאות 37-35; ע"פ 3891/04 ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקאות 61-60, פ"ד ס(1)297 (2005); מוטי ימין ואמיר וסרמן, תאגידים וניירות ערך (2006), עמוד 215 (להלן: ימין ווסרמן); פסרמן-יוזפוב, עמודים 455-443).
כללי גילוי ביחס לחברות המחזיקות בנכס נפט
54. בשנת 2013 תוקנו תקנות הדיווח והוספו הוראות המתייחסות לתאגידים העוסקים בחיפושי נפט וגז. בכלל זה, הוספו תקנות 36(א2), 38ו והתוספת האחת עשרה (תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (תיקון מס' 2), התשע"ג-2013, ק"ת 7257).
55. תיקונן של תקנות הדיווח מבוסס, בין היתר, על הנחיית גילוי בנוגע לפעילות חיפוש והפקת גז ונפט (במסגרת פרויקט שיפור דוחות) שפרסמה רשות ניירות ערך בשנת 2011 (בהתאם להסכמת הצדדים בעמוד 15 ש' 18-12, צורפה ההנחייה כנספח 1 לסיכומי הנתבעים, להלן: הנחיית הגילוי). ההנחייה משקפת תובנה לפיה ראוי להתאים את מודל הדיווח לאופי הפעילות של התאגידים המדווחים. באופן ספציפי היא עומדת על הקשיים שהיו קיימים באותה עת בדיווחיהם של תאגידים הפועלים בתחום חיפושי הנפט והגז ומציעה מתווה דיווחים מתוך התייחסות אליהם.
56. אכן, מתקנות הדיווח והנחיית הגילוי עולה שהן תוקנו מתוך הבנת מאפייניו הייחודיים של ענף חיפושי הנפט והתייחסות לקשיים שעלו בדיווחי תאגידים. מחוקק המשנה יצר מתווה דיווחים מפורט ביחס לאירועים קונקרטיים, צפויים, במהלך חיפוש נפט או גז. ביחס לאירועים אלה פורטו נתונים שהתאגיד נדרש לדווח עליהם, כך שנוצרה האחדה בדיווחי חברות שחסרונה היה אחד הקשיים שהועלו בהנחיית הגילוי. אך בכך לא מתמצות הוראותיה של התוספת האחת עשרה. התוספת כוללת גם הוראות בדבר חובות דיווח במקרים החורגים מהאירועים שבשגרת הפעילות. בנוסף, מלמדות הוראותיה שאין בה כדי לאיין את חובות הדיווח הכלליות, אך ככל שניתן דיווח שאינו מתייחס לאחד האירועים המפורטים בה, נדרש הסבר מדוע הוא נעשה (ראו סעיף 14 לתוספת האחת עשרה). באופן הזה יוצר המתווה שבתקנות הדיווח בסיס אחיד לדיווחי התאגידים בצד הוראות שתכליתן למנוע דיווחי חסר או יתר בסוגיות שאינן נכללות באחד האירועים הקונקרטיים.
ו.2 קידוח "ים 3" ודיווחי שמן הנזכרים בתביעה
57. כעולה משמו של קידוח "ים 3", קדמו לו שני קידוחים - "ים 1" ו"ים 2". קידוח "ים 1" כשל טכנית. בקידוח "ים 2" זרם נפט במבחני ההפקה, אך קשיים טכניים שעיקרם תנאי לחץ וטמפרטורה הובילו להפסקת מבחני ההפקה. ההחלטה לשוב ולנסות לקדוח בשטח הרישיון, התקבלה לאור התפתחות הטכנולוגיה והאמצעים להתמודדות עם הקשיים הטכניים שהתבררו בקידוח "ים 2". מטרת הקידוח הייתה לקדוח שוב את השכבה בה זרם נפט בקידוח "ים 2" וגם להעמיק את הקידוח עד לעומק של 5,800 מטר (דיווח מיום 27.3.2014 (ת/1); סעיפים 27-22 לתצהיר לוי 1).
רישיון קידוח מקנה לבעליו בעיקר את הזכות לחפש נפט בשטח הרישיון, זכות ייחודית לקדוח קידוחי ניסיון, קידוחי פיתוח ולהפיק נפט בשטח הרישיון, והכל בכפוף להוראות חוק הנפט (סעיף 13 לחוק הנפט, סעיף 23 לתצהיר לוי 1). הרישיון בקידוח "ים 3" הוחזק על ידי מספר שותפים, שיעור ההחזקות של שמן עמד על כ 77.7%, זרח חיפושי נפט שותפות מוגבלת החזיקה ב-7.5% (להלן: זרח), Caspian Drilling Company Limited, ששימשה כמפעיל של הקידוח (להלן: המפעיל), החזיקה ב-10%, וצמיחה אינווסטמנט האוס בע"מ החזיקה בזכויות כלכליות בלבד בהיקף של 4.8% (דיווח מיום 1.9.2013, נספח 3 לתצהיר התובע).
58. ביום 1.9.2013 פרסמה שמן דיווח לפיו קידוח "ים 3" הגיע לעומק סופי של 5,700 והמפעיל החל בביצוע בדיקות חשמליות מאמתות (Open Hole Wireline Logging), שעל בסיס תוצאותיהן צפויים השותפים ברישיון לקבל בטווח זמן קרוב החלטה אם לבצע מבחני הפקה בקידוח (נספח 3 לתצהיר התובע). בגוף הדיווח צוין שהוא ניתן ביחס לאירוע שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה ופורסם לאור פניית רשות ניירות ערך.
59. ביום 8.9.2013 פרסמה שמן דיווח שכותרתו "גילוי סימני נפט משמעותיים והחלטה על ביצוע מבחני הפקה בקידוח "ים 3" ברישיון שמן 387/'שמן'". דיווח זה הוא העומד במרכזה של התביעה שלפני, ולפיכך אביא את נוסחו המלא (נספח 3 לתצהיר התובע):
"בהמשך לדיווחים המיידיים מיום 3.8.2013 (אסמכתא 2013-01-107121), מיום 28.8.2013 (אסמכתא 2013-01-130344) ומיום 1.9.2013 (אסמכתא 2013-01-134514), החברה מתכבדת להודיע כי בהתאם למידע שנמסר לשותפים ברישיון על ידי מפעיל הקידוח, Caspian Drilling Limited (להלן: המפעיל), השותפים ברישיון הגיעו למסקנה כי בקידוח קיימים סימני נפט משמעותיים וקיבלו החלטה בדבר ביצוע מבחני הפקה בקידוח.
להלן פרטים נוספים ביחס לקידוח:
1. שם הקידוח: "ים 3".
2. מועד מציאת סימני הנפט: 7 בספטמבר 2013.
3. עומק התחלתי (גג המטרה): כ-5,175 מטרים מפני הים.
4. עובי השכבה נטו: עובי השכבה הנושאת סימני נפט (נטו) הינו כ-68 מטרים.
5. סוג הבדיקות (סוג הלוגים) שנערכו לביסוס המידע אודות קיומם של סימני נפט משמעותיים: המפעיל ביצע בקידוח בדיקות תוך כדי קדיחה (MWD, Chromatograph Mud Logging, Logging While Drilling) ועם הגעה לעומק של כ-5,700 מטר בוצעו לוגים חשמליים -Open Hole Wireline Logging). הבדיקות האמורות כוללות, בין היתר, את תכונות סלע המאגר.
6. סוג הפטרוליום: נפט באיכות גבוהה.
7. הממצאים שהביאו את התאגיד להניח את דעתו ולקבל את מהימנות הסימנים: המפעיל הודיע לשותפים ברישיון כי ביצע בקידוח בדיקות שונות כמפורט לעיל, אשר תוצאותיהן מעידות על אפשרות להימצאותו של נפט בשכבה האמורה. תוצאות אלה וניתוחן נמסרו לשותפים ברישיון על ידי המפעיל, והם שהניחו את דעת השותפים ברישיון בדבר קיומם של סימני נפט משמעותיים בקידוח. כמו כן, הנתונים שנתקבלו מהמפעיל נבדקו על ידי מפענחי לוגים וגיאולוג בעל ניסיון רב בתחום חיפושי הנפט והגז ששכרו השותפים ברישיון לצורך ליווי וייעוץ בפרויקט.
8. הקידוח הגיע לעומקו הסופי.
אזהרה: יובהר כי טרם בוצעו מבחני הפקה בקידוח. סימני הנפט אינם מעידים על קיומה של תגלית (Discovery), כמשמעותה בכללי ה-PRMS או על תגלית, כמשמעותה לפי חוק הנפט, התשי"ב-1952.
לפני התחלת ביצוע מבחני ההפקה בפועל, יימסר דיווח בהתאם לסעיף 11 לתוספת האחת עשרה לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970.
אזהרה בדבר מידע צופה פני עתיד - ההערכות הנ"ל בנוגע לגילוי סימני נפט משמעותיים ולהיבטים אחרים הנוגעים לקידוח, מבוססים על מידע, הערכות והשערות, שנתקבלו מהמפעיל, לרבות על בסיס הבדיקות שבוצעו כאמור לעיל והינם בגדר מידע צופה פני עתיד. ההערכות וההשערות הנ"ל מבוססות, בין היתר, על מידע הנדסי, כלכלי, גיאולוגי, גיאופיסי ואחר, שהתקבל מהמפעיל ואשר לגביהם לא קיימת כל וודאות. החברה לא ביצעה הערכה או בדיקה עצמאית של ההערכות וההשערות, אין היא מביעה עמדה לגבי דיוקן והן עשויות להתעדכן ככל שיצטבר מידע נוסף ו/או כתוצאה ממכלול של גורמים הקשורים בפרויקט.
..." (להלן: הדיווח מיום 8.9.2013) [ההדגשות במקור, מ.ר]
60. ביום 16.9.2013 פרסמה החברה דיווח נוסף שכותרתו "פירוט בדבר התוכנית לביצוע מבחני הפקה בקידוח "ים 3" בשטח רישיון 387/ שמן". במסגרת דיווח זה מסרה החברה פירוט בדבר התוכנית לביצוע מבחני הפקה בסמוך לאחר הדיווח וציינה שהתקציב המשוער לביצוע מבחני ההפקה הוא כ-24.4 מיליון דולר ארה"ב. עוד דווח כי נכון לאותו מועד לא היו לחברה אמצעים כספיים מספיקים למימון מלוא חלקה בתקציב המשוער, וכי היא תידרש למקורות נוספים שלהערכתה תוכל לגייס באמצעות הקצאה פרטית או מכירת עד 5% מהזכויות ברישיון.
ביום 22.9.2013 פרסמה שמן דיווח אודות "הצעות פרטיות להקצאת 'מניות חסומות'". שמן דיווחה כי היא התקשרה ביום 21.9.2013 בהסכמים עם גופים מוסדיים והקצתה להם 'מניות חסומות' במסגרת הצעה פרטית. החברה דיווחה כי הסכומים שיתקבלו בידיה צפויים להשלים את מימון חלקה בתקציב המשוער לביצוע מבחני הפקה. ביום 23.9.2013 דיווחה שמן על הצעות פרטיות נוספות במסגרתן יוקצו מניות חסומות למשקיעים נוספים. החברה דיווחה שדירקטוריון החברה אישר את ההתקשרות בהסכמים האמורים לעיל (להלן: הדיווח מיום 22.9.2013 ו-הדיווח מיום 23.9.2013, בהתאמה, נספח 3 לתצהיר התובע).
ביום 13.10.2013, הודיעה החברה על כך שבמבחני ההפקה נמצא שהקידוח יבש (dry hole), ובהמשך, ביום 16.10.2013, דיווחה על נטישת הקידוח (נספח 3 לתצהיר התובע).
61. כאמור, התובע רכש את מניות שמן ביום 10.9.2013, ולטענתו עשה כן לאחר שקרא כתבות בעיתון אודות הדיווח בדבר מציאת סימני נפט משמעותיים (סעיפים 1 ו-3 לתצהיר התובע). יוער, כי התובע ציין כי תביעתו נוגעת גם לדיווחים מיום 16.9.2013 ומיום 22.9.2013 - אך לא העלה טענה קונקרטית ביחס להם זולת שגם במסגרתם לא שונה או תוקן המצג שהוצג בדיווח האמור, והחברה המשיכה בדיווחים אודות מבחני ההפקה וגיוסי כסף (סעיפים 2 ו-30 לסיכומי התובע). לפיכך, הדיון יתמקד בדיווח של שמן מיום 8.9.2013 ובשאלה אם הוכחו טענות התובע בדבר היותו דיווח כוזב מרמתי ומטעה.
ו.3 נקבוביות וסידוק הסלע, תוצאות מבחני הלוגים החשמליים
62. כאמור, ביום 8.9.2013 פרסמה שמן דיווח בדבר גילוי "סימני נפט משמעותיים" והחלטה על ביצוע מבחני הפקה, וזאת לאחר ביצוע מבחני לוגים חשמליים שכללו, בין היתר, את תכונות סלע המאגר.
63. תכונות הסלע המרכזיות שעלו במסגרת ההליך שבפניי הן "נקבוביות" ו"סידוק". על פי האמור בתצהירו של לוי, המונח "נקבוביות" מתייחס לחללים הנמצאים בתוך הסלע אשר בתוכם נמצא נפט, גז או מים. המונח "סידוק" מתייחס לסדקים בסלע התורמים ליכולת הזרימה, המוליכות, של המשאב (סעיפים 9 ו-48 לתצהיר לוי 3).
לוי הצהיר כי לפני תחילת קידוח "ים 3" פרסמה החברה תשקיף שאליו צורף דוח משאבים מותנים אשר הוכן על ידי חברה בינלאומית מעריכת רזרבות מומחית, מוסמכת ובלתי תלויה (להלן: דוח המשאבים הראשון). בדוח זה פורטה, בין היתר, ההערכה בדבר שיעור הנקבוביות שבקידוח "ים 3" (סעיפים 54-44 לתצהיר לוי 3). לוי אף ציטט בתצהירו את הפיסקה הרלוונטית בדוח המשאבים הראשון (סעיף 49):
"For the low side case, we estimate a 4 percent total porosity composed of a 3 percent matrix porosity and a 1 percent fracture porosity. For the high side case, assuming that the carbonate is dolomite and not limestone, we estimate a 10 percent total porosity composed of an 8 percent porosity matrix and a 2 percent fracture porosity".
הצדדים חלוקים על המשמעויות הנובעות מהאמור בדוח המשאבים הראשון. מטעם התובע נטען כי שיעורי הנקבוביות שדווחו הם 4%-10%, ואילו הנתבעים טוענים כי נתון זה כולל את רכיב הסידוק, והנתון הרלוונטי לענייננו, הנוגע לנקבוביות בלבד, עומד על 3%-8%, שהוא נתון הנקבוביות ללא רכיב הסידוק (סעיף 10 לסיכומי התובע; סעיף 50 לתצהיר לוי 3).
יודגש, כי מהאמור לעיל עולה, שגם אם אניח את עמדת הנתבעים לפיה הערכים העצמאיים של הנקבוביות הם 3%-8%, משמעות הדברים היא שבצד נתון הכולל את רכיב הסידוק, פורסמו בדוח המשאבים הראשון גם נתוני הנקבוביות בערכיהם "העצמאיים". אמנם, שני הנתונים מדווחים יחדיו דבר התומך בטענת הנתבעים לפיה המסקנה הכוללת בדבר הסיכוי להפקת נפט נובעת משניהם יחדיו. בצד זאת, ציון ערכיה העצמאיים של הנקבוביות מלמד שגם לנתון זה, כשלעצמו, יש משמעות.
64. כאמור, במבחני הלוגים החשמליים שהתבצעו בקידוח "ים 3", התקבל נתון נקבוביות של 2%-6%, שהוא שיעור נמוך מזה שצויין בדוח המשאבים הראשון.
65. לוי הצהיר כי ביום 7.9.2013, כשהתקבלו תוצאות מבחני הלוגים החשמליים, התקיימה ישיבה של ועדת התפעול (סעיף 94 לתצהיר לוי 3). ועדה זו הוקמה לטובת פיקוח עליון על הפעילות בקידוח, חבריה היו נציגי השותפים ברישיון, והיא לוותה ביועצים מתחום הגיאולוגיה, ההנדסה והקידוח, שנשכרו על ידי החברות (סעיפים 30-29 לתצהיר לוי 1, סעיפים 88-82 לתצהיר לוי 3, פרוטוקול הישיבה (נספח 6 לכתב ההגנה)). על שנאמר בישיבה אנו למדים מתצהירו של לוי שנכח בה, ומפרוטוקול הישיבה. הגיאולוג הראשי ויועצה של שמן, צ'אק דומר (להלן: דומר), הסביר ששיעור הנקבוביות הגבוה ביותר במאגר הוא 6%: "Highest primary porosity in the entire reservoir is up to 6%", הוסיף נתונים בדבר שיעור סטורצית המים, והתייחס גם לעובי השכבה:
"Net pay is estimated differently as different porosity cut parameters were used. Based on larger than 1% porosity net pay is 68m and represented most likely by light oil…"
בהמשך, נרשמה מפיו של דומר גם התייחסות לנתוני הסידוק של הסלע לפיה הגם שנראו סימני סידוק, לא ניתן לקבוע ממצאים לעניין זה:
"Imaging logs do show both drilling induced and probable natural fractures, and some textured limestone with holes and horizontal cracks are seen. At present it is not possible to determine the complete fracture system, but particular attention should be paid to the middle interval as there is more evidence of fractures than the upper zone, though evidence of fractures in both"
66. בהמשך לישיבת ועדת התפעול התקיימה ישיבה טלפונית של דירקטוריון החברה, בה נכחו, בין היתר, לוי ואשכנזי, ובתחילתה גם דומר (נספח 4 לתצהיר התובע; נ/1). כבר בפתח הישיבה התייחס לוי לנתון הנקבוביות (ההדגשות בציטוטים הוספו, מ.ר):
"אנו התכנסו היום בהמשך לישיבת הדירקטוריון האחרונה בה תיארנו את המשך הקידוח ובקשת חברי דירקטוריון שנתכנס על מנת לקבל החלטה בדבר ביצוע מבחני הפקה. השותפים ברישיון קיבלו את תוצאות הלוגים. בימים האחרונים ביצענו בדיקות חשמליות, חלקן לא יצאו טוב כתוצאה מלחצים וטמפרטורה גבוהה ולא קיבלנו מידע מדויק בעומק הנמוך מ-5,500 מטר. עד אותו קטע ניתן היה לראות שרובו של האינטרוול מעומק 5175 מטר ועד לשלב בו סיימנו את הקדיחה בעומק של 5700 מטר נושא הידרוקרבונים ולא רואים מגע בין מים לנפט. היועצים חישבו את השכבות שיש להם נקבוביות טובה. מדובר בסלע גיר שבו הנקבוביות הינה נמוכה. ב"ים 2" מבחן ההפקה הראה כי בשכבה זו הייתה נקבוביות טובה אך המבחן בוצע על 6 מטר בלבד. בהתאם למידע שהתקבל נראה כי הנקבוביות של השכבה נמוכה אך מתפרשת על הרבה מטרים. הנטו של השכבה שיכולה לתת תפוקה הוא כ-68 מטר. 68 מטר נטו בהם יש פוטנציאל להפקה של נפט קל. היועצים בדיעה שקיים במאגר נפט קל כמו ב"ים 2" בעל איכות טובה". (עמוד 1)
בהמשך, הסביר דומר לחברי הדירקטוריון שמבחני הלוגים הראו שיש הידרוקרבונים בשתי השכבות שנבדקו, וכי נתוני הנקבוביות שעלו בבדיקות היו פחות טובים מכפי שציפו:
"הלוגים הראו שיש הידרוקרבונים בשתי שכבות, בעומק של 5,400 מטר ובעומק שבין 5,250 ל-5,350 מטר, אם אינני טועה. התוצאות ביחס לנפט בנוגע לנקבוביות הינן פחות טובות כפי שציפינו. השאלה שעומדת כרגע היא מהי המוליכות של הסלע, חשוב שבנוסף לנקבוביות שתהיה מוליכות. ערכנו לוגים לבחון את הנושא והתוצאות לא הראו שיש הרבה שברים העשויים להשפיע לטובה על המוליכות. יחד עם זאת, חשוב לציין כי הייתה מוליכות, פשוט נמוכה משציפינו. זה המידע שיש בידינו כעת. לאחר שיהיה פענוח סופי של IMAG LOG נוכל לדעת אם ישנם שברים או לא". (עמוד 1)
לאחר דברים אלה נשאל דומר על ידי אחד הדירקטורים החיצוניים שאלות הנוגעות להמלצותיו והשיב להן:
"יצחק קיאלי: מניסיונך, האם ניתן להסיק שזו באר טובה? האם אתה ממליץ לבצע מבחני הפקה?
צ'אק דומר: מהלוגים עולה כי יש נפט. זה טוב. מבחני ההפקה יגידו מה האיכות. אני ממליץ לבצע את מבחני ההפקה ובשתי השכבות.
יצחק קיאלי: החברה השקיעה עד כה כ-150 מיליון דולר. האם אתה חושב שהתוצאות מצדיקות השקעה של 20 מיליון דולר נוספים?
צ'אק דומר: יש נפט, אנו יודעים זאת. השאלה האם היא בכמות מסחריות וזאת לא ניתן להגיד, נוכל לענות על כך רק לאחר ביצוע המבחנים". (עמוד 2)
הדיון אודות ביצוע מבחני ההפקה, ותוצאות בדיקות הלוגים החשמליים, המשיך לאחר שדומר עזב את הישיבה. לוי הסביר לנוכחים שבמבחני הלוגים החשמליים התקבלו נתונים "טובים" וגם נתונים "לא טובים", ומדבריו עולה, שגם לשיטתו, הנתון אודות שיעור הנקבוביות מצוי בחלקה "הלא טוב" של התמונה. זאת, בצד תקווה שנתונים אחרים שיכול וימצאו, כגון קיומם של סדקים בסלע, יפצו עליו:
"מהנתונים שהתקבלו מהלוגים עולים דברים טובים אך גם לא טובים. יש הידרוקרבונים בכל האינטרוול למעט חלק בו ראינו שכבות חרסית מאידך, איכות הסלע למוליכות לא מאד גבוהה. אנחנו מחפשים קיום של סדקים בסלע, המוליכות תפצה על הנקבוביות.
בגלעינים שהוציאו מהשכבה ראינו שיש שברים, סדקים בסלע. זה מעודד, אך כלום לא יחליף את מבחן ההפקה. השותפים טרם החליטו על מספר המבחנים, זה ייבדק בהמשך. לחברה אין מקורות כספיים ל-2 מבחנים, ניאלץ למצוא מקורות נוספים".
67. על כך שלשיטתו של לוי שיעור הנקבוביות שהתברר לאחר ביצוע מבחני הלוגים החשמליים היה החלק ה"לא טוב" של התוצאות, ניתן ללמוד גם מהדברים שאמר בישיבת הדירקטוריון מיום 16.9.2013, שיוחדה להחלטה ואישור תכנית מבחני ההפקה ותקציבם (נספח 4 לתצהיר התובע). גם בדיון הזה, עלתה ואף התחדדה השאלה בדבר משמעות הנתון הנוגע לנקבוביות הסלע:
"בזמן הקידוח במקטעים האלו נצפו בשכבות האלו תופעות של הגדלת קצב הקדיחה שמראה ככל הנראה על עלייה בנקבוביות ו/או על קיומם של כנראה שברים בעומקים הללו.
אני רוצה לציין לגבי איכות הסלע, כי הנקבוביות היא לא הכי גדולה, בין שניים לשישה אחוז. מניסיוני, הנקבוביות לא הכי טובה. יחד עם זאת, לא רק הנקבוביות תקבע את קצב ההפקה אלא גם קיומם של שברים, שככל הנראה קיימים בקידוח. ביום שישי הייתה לנו ישיבה עם היועצים, היועצים טוענים שדווקא בחלק התחתון יש לא מעט שברים, בעוד שבחלק העליון אין הרבה שברים אבל מצד שני בחלק העליון יש כמה שכבות עם נקבוביות יחסית גבוהה, קשה לדעת היום. קיומם של שברים יכול להביא למצב שנוכל לקבל נפט בכמות מסחרית במבחני ההפקה.
לאור כל האמור, היועצים והמפעיל, המליצו לבצע שני מבחני הפקה.
דבר נוסף שאולי מעודד, הוצאנו גלעינים מהשכבה, בשני גלעינים נצפו שברים בתוך הגלעינים שבשכבה, דבר שדי מעודד.
...
אנו מאוד מקווים שהעובי יפצה על הנקבוביות שהיא לא הכי גבוהה. אני רוצה להגיד שבים 2 הייתה נקבוביות טובה יותר, משהו באיזור 12-13% בקטע של 6 מטר ושם פתחו. אנו הולכים לפתוח הרבה יותר, מקטעים הרבה יותר גדולים ומקווים שדווקא העובי של המקטעים שנפתח לנו ייתן לנו כמויות נפט מסחריות". (עמוד 2)
68. כלומר, מבחני הלוגים החשמליים העלו נתון חיובי בדבר קיום סימני נפט בשכבה עבה, בצד נתון עדכני ולא חיובי לפיו שיעור הנקבוביות הוא 2%-6% שהוא נמוך מהמצופה. בצד אלה נותר סימן שאלה ביחס לסידוק, שיכול לפצות על ערכי הנקבוביות, אך לגביו לא היה באותה עת נתון עדכני קונקרטי.
69. התייחסות הנתבעים לשינוי הנקבוביות ניתן למצוא גם בדיווח שפרסמה שמן ביום 27.3.2014 (ת/1). דיווח זה פורסם כהבהרה ובהמשך לדוח משאבים עדכני שנערך לאחר מבחני ההפקה (להלן: דוח המשאבים העדכני). בדוח המשאבים העדכני דווח שנפח המאגר קטן יותר מכפי שהוערך קודם לכן. שמן הודיעה לציבור, שמסקנה זו נבעה, בין היתר, מהשינוי בנתון הנקבוביות, שהתברר לאחר הבדיקות המאמתות.
מפאת חשיבותו אביא את נוסח הדיווח במלואו (ת/1):
"בהמשך לדוח הערכת משאבים מותנים ומנובאים ברישיון אשר נכללו בדוח התקופתי של החברה לשנת 2011 אשר פורסם ביום 28.3.2012 ... ("הדוח הקודם"), ובהמשך לדוח המעודכן בדבר הערכת משאבים מותנים ומנובאים ברישיון שפרסמה החברה היום, 26.3.2014 בשעות הערב ... ולבקשת רשות לניירות ערך, החברה מבקשת להבהיר כדלקמן:
1. קידוח ים-2 שנקדח בשטח הרישיון (להלן: "קידום ים-2"), ואשר נקדח על ידי בעלים קודמים של השטח עליו משתרע הרישיון, נקדח בשנים 1989-1990. במבחן הפקה שבוצע בקידוח ים 2, נתקבלה זרימה של נפט, ממקטע מסוים, בהיקף כולל של 152.2 חביות נפט וזאת במשך 4.5 שעות, כמות המשקפת קצב הפקה של 800 חביות ביממה במקטע זה.
2. עקב לחצים וטמפרטורות גבוהות ששררו בקידוח ים-2 ומגבלות הציוד, הוחלט בזמנו לנטוש את קידוח ים 2 שהגיע לעומק של כ-5,370 מטר.
3. בעקבות קידוח ים 2, נקדח קידוח ים-3 בשטח הרישיון (להלן: קידוח ים-3).
4. קידוח ים-3 נקדח במרחק של 2 ק"מ מקידוח ים-2 ולאותו מאגר שבו בוצע קידוח ים-2, הגיע לעומק של כ-5,700 מטר אך נמצא כקידוח יבש.
5. ההערכות שנכללו בדוח הקודם היו מבוססות, בין היתר על הממצאים שהיו בקידוח ים-2.
בעקבות ממצאי מבחני ההפקה שנערכו בקידוח ים 3, התברר לעורכי הדוח החדש כי בניגוד להערכות בדוח הקודם אשר התבססו על ממצאי קידוח ים 2, לא ניתן להתייחס לכל שטח המאגר כמאגר נטו, כפי שהוערך בדוח הקודם ולא ניתן להתבסס על שיעור הנקבוביות שעליו התבסס הדוח הקודם. בעקבות זאת, בדוח החדש, שונו, בין היתר, הפרמטרים הבאים בהתייחס למשאבי הנפט המותנים.
הפרמטר של Net to Gross קטן ל-0.3-0.7 (לעומת 1 בדוח הקודם)
הפרמטר נקבוביות (Porosity) קטן ל- 6%-2% (לעומת 10%-4% בדוח הקודם).
בעקבות, בין היתר, שינוי הפרמטרים האמורים, ההערכות הן כי נפח "מאגר ים" קטן מכפי שנצפה בעקבות קידוח ים 2 וקודם לביצוע קידוח ים 3, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדוח החדש.
כמו כן, התברר במבחני ההפקה שבוצעו בקידוח ים 3, כי במיקום הספציפי בו נקדח קידוח ים 3 לא ניתן לבצע הפקה מהמאגר. עם זאת, קידוח ים 3 לא שלל קיומו של מאגר ולכן הוערכו בדוח החדש משאבים מותנים, אם כי בהיקפים נמוכים יותר". (ההדגשות הוספו, מ.ר)
70. דיווח זה הוצג ללוי בעדותו, והוא טען שבמועד פרסום הדוח מיום 8.9.2013, לא היו ברשות שמן כלל הנתונים שפורטו בו. בזמן אמת חלק מהנתונים שהיו בידי הנתבעים היו טובים יותר מאלה שהיו צפויים, וחלקם האחר שונה אך לא במידה משמעותית. לדברי לוי אין הבדל משמעותי בין שיעור נקבוביות שבין 2% ל-6% לבין שיעור נקבוביות שבין 3% ל-8% שהוא השיעור שלטענתו דווח מלכתחילה בדוח המשאבים (עמוד 21 ש' 33-16):
"ת. אני שמח שאתה מפנה אותי לדו"ח הזה. כשהולכים למבחן הפקה נסמכים על תוצאות שמקבלות בלוגים החשמליים ובמועד שבו מתקבלת ההחלטה על יציאה למבחן הפקה. במועד שבו החלטנו לבצע מבחן הפקה, עמדו בפנינו כל הפרמטרים מתוך הקידוח, שהם היו כדלקמן: היה לנו דו"ח משאבים שאמר 3-8 אחרי דו"ח המשאבים,
ש. זה לפני הלוגים? בלוגים היה 2 עד 6, וזה לפני מבחני ההפקה.
ת. היו נתונים נוספים שעמדו בפנינו כמו עובי השכבה, שהוא היה הרבה יותר מאשר הערכנו בדו"ח המשאבים. היה תכולת המים בתוך הנפט שהיתה טובה יותר מאשר בדו"ח המשאבים, כאשר בדו"ח המשאבים הופיעו עד 40% תכולת מים, ובדו"ח המשאבים היו 20%. היו לנו פרמטרים טובים והיו פרמטרים מעט פחות טובים, אני מתקן מעט שונים אבל לא מהותית, כי 2 עד 6 אינו שונה מהותית מ- 3 עד 8 בעולם הנפט. ה- 3 עד 8 זה נקבוביות 4 עד 10 מורכב מ-2 סוגי נקבוביות. הנתון הרלוונטי להשוואה 2 עד 6 זה 3 עד 8, ויש פרקצ'ר שזה השבירה של הסלע שזו המוליכות שזה היה 1 עד 2. ולכן, 3 עד 8 ו- עד 2 זה 4 עד 10. במועד ההחלטה היה לנו נתון רק לגבי המטריקס שזה הנקבוביות האלה החורים שבסלע.
לגבי הפרקצ'ר הנתון הזה, זה מה שנקרא אימג' שנותן את המוליכות של הסלע ובמועד קבלת ההחלטה לא היה פענוח שלו וזה לוקח 3 חודשים לפענח. במועד של קבלת ההחלטה לא היה בידינו הנתון של הפרקצ'ר. אבל היו נתונים מתוך הסלע לגבי המוליכות".
71. על טענה זו, חזרו הנתבעים גם בסיכומיהם, הגם שהתייחסו לדוח המשאבים העדכני שפורסם ביום 26.3.2014 ולא לת/1 שהוא הדיווח המבהיר (סעיף 186 לסיכומי הנתבעים). מדוח המשאבים העדכני ציטטו הנתבעים את הדברים הבאים:
"השוואה בין נתוני הדוח החדש לנתוני הדוח הקודם
קיימים הבדלים משמעותיים בין נתוני הדוח הקודם לנתוני הדוח החדש. לאור תוצאות קידוח "ים 3" שונו בדוח החדש הפרמטרים בחישוב הרזרבות ביחס לדוח הקודם. הפרמטרים העיקריים ששונו ושינו את הערכת המשאבים המותנים הם:
הפרמטר Net-Gross Ratio - אשר עמד בדוח הקודם על 1, עומד בדוח החדש על 0.7-0.3 השינוי נובע מאחר ולפני הקידוח הוערך שקיימים סדקים פתוחים לכל אורך חתך המאגר הפוטנציאלי בעוד שעל פי תוצאות הקידוח הסתבר שאין זה המצב.
הפרמטר Porosity (נקבוביות) - שעמד בדוח הקודם על 10%-4% וללא תוספת נקבוביות סדקים, עומד בדוח החדש על 6%-2% ובתוספת נקבוביות סדקים (2%-0.1%)".
לטענת הנתבעים מנוסח הדיווח עולה שלא ניתן ללמוד ממנו שכל פרמטר שצוין בו הוא משמעותי כשלעצמו, מה גם שההקשר הוא כמות הנפט במאגר, ואילו בענייננו נדונה האפשרות לזרימת הנפט מהסלע לבור הקידוח. לכך יש להוסיף שההבדל בנתון הנקבוביות הוא הקטן מבין שלושה הנזכרים בדוח.
יש טעם בטענת הנתבעים לפיה השינוי בהערכת המשאבים נקבע לאור מכלול נתונים שלא כולם היו בידי שמן עובר לביצוע מבחני ההפקה. יש גם טעם בטענה לפיה יש להיזהר מסכנותיה של ה"חוכמה בדיעבד", לאחר שהנתונים המלאים וגם הכרזת הקידוח כ"בור יבש" כבר היו ידועים. אך גם בהינתן זהירות זו, הנתון הנלמד מדיווחה של שמן הוא ששיעור הנקבוביות, היה אחד מבין "הפרמטרים העיקריים ששונו ושינו את הערכת המשאבים המותנים". הדעת נותנת שפרמטר שהוא "עיקרי" לעניין הערכת המשאבים הוא גם "משמעותי" בהיבט הזה. זאת גם אם קיימים פרמטרים "משמעותיים" נוספים.
72. אשר לנתון הסידוק, נטען בתביעה שעובר להחלטה על ביצוע מבחני ההפקה היו בידי הדירקטוריון נתונים ברורים בדבר רכיב זה וברור היה לנתבעים שהוא לא יוכל לפצות על נתון הנקבוביות. אך הראיות שהובאו בפניי אינן תומכות במסקנה זו. עיון בדברי הנוכחים שהובאו לעיל, בעיקר בדבריו של דומר, מעלה כי באותו שלב לא ניתן היה לגבש מסקנה ביחס לנתון הסידוק. נאמר שלא נצפו שברים מרובים שעשויים להשפיע לטובה על המוליכות, אך בה בעת נאמר שנצפתה מוליכות הגם שהיא הייתה נמוכה מהמצופה. העיקר הוא, שדומר הבהיר שרק לאחר השלמת פענוח הלוגים ניתן יהיה לדעת אם קיימים שברים בסלע. אציין, כי בעדותו בבקשת חלפון, במענה לשאלות התובע אמר לוי שלפענוח מלא נדרשו שלושה חודשים והמשמעות של המתנה לפרק זמן זה הייתה עלות של כ-45 מיליון ש"ח (עדות לוי בבקשת חלפון עמוד 56 ש' 18-9, ועמוד 80 ש' 20-12). מכאן, שלא הוכח שעובר לדיווח מיום 8.9.2013 היה בידי הנתבעים מידע על נתון סידוק מעודכן, וגם לא הערכה ממשית.
ו.4 האם הוכחו טענות התובע בדבר משמעותן של תוצאות מבחני הלוגים החשמליים
73. מן האמור לעיל עולה ששיעור הנקבוביות הוא פרמטר משמעותי להערכת המאגר, וכי במבחני הלוגים החשמליים התקבלה תוצאה עדכנית שהייתה נמוכה מהמצופה. נתון הנקבוביות שהתקבל במבחני הלוגים החשמליים היה הפן "הלא טוב" של מכלול הנתונים שהתקבלו לאחר הבדיקות ועמדו לנגד עיני הדירקטוריון. אשר לנתון הסידוק, הרי שבמועד ההחלטה על מבחני הפקה לא היה בידי הדירקטוריון נתון עדכני קונקרטי.
74. התובע טוען, שלנתוני הסלע העדכניים היו השלכות דרמטיות על הסיכוי להפקה כלכלית של נפט בקידוח "ים 3", וכי השלכות אלה היו ברורות לנתבעים עובר לדיווח מיום 8.9.2013. לתפיסתו, ממצאי הלוגים החשמליים הצביעו על "בעיות קשות" בקידוח ועל כך שאפסו הסיכויים להפקה כלכלית של נפט או לכל הפחות פחתו באופן משמעותי. נטען, שלאור הממצאים, עצם הדיווח על גילוי סימני נפט משמעותיים היה כוזב והחלטה על ביצוע מבחני הפקה הייתה בלתי סבירה ונבעה ממניעים פסולים של הנתבעים שידעו שהם חסרי סיכוי.
מסקנותיו אלה של התובע, בדבר המשמעויות הנובעות מהנתונים שהתבררו במבחני הלוגים החשמליים הן טענות הדורשות הוכחה והן אינן נובעות מאליהן מכך שהתקבל נתון נקבוביות עדכני, נמוך מהמצופה.
75. כלל יסוד הוא שהתובע בהליך אזרחי נושא בנטל להוכחת תביעתו. נטל זה מורכב מנטל השכנוע, שמשמעותו חובת בעל הדין להוכיח את טענותיו במידת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי, ומהחובה להביא ראיות שמכוחה נדרש בעל הדין להביא ראיות מספיקות לצורך עמידה בנטל השכנוע (ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פ"ד סא(3) 18, פיסקה 11 (2006); ע"א 1582/20 בעניין חלפון, פסקה 75 [נבו]; יניב ואקי, דיני ראיות, כרך ד, (2021), 1922-1921). בענייננו היה על התובע להוכיח את טענותיו לפיהן תוצאות מבחני הלוגים החשמליים הצביעו על בעיות קשות בקידוח ועל פגיעה דרמטית ביכולת להפיק נפט מהמאגר; שלא התגלו סימני נפט משמעותיים; ושההחלטה על ביצוע מבחני הפקה הייתה בלתי סבירה. מדובר בטענות הנוגעות לתחום מקצועי ולשם התייחסות אליהן נדרש ידע מקצועי. ידע כזה אינו נכלל במסגרת "ידיעה שיפוטית", שכן אין מדובר בדברים הידועים לכל וגם לא בעובדות הניתנות לבירור מיידי ומדוייק על ידי עיון במקורות מוסמכים (יניב ואקי, דיני ראיות, כרך א (2020), 535). מכאן, שככל שנטענת עמדה מקצועית בתחום חיפושי הנפט, הדרך לבסס אותה היא באמצעות חוות דעת של מומחה בתחום (השוו: ת"צ (מחוזי ת"א) 13948-08-15 נחמני נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ, פסקה 126 [נבו] (24.5.2021)).
76. התובע לא הגיש חוות דעת מומחה לביסוס טענותיו, ולתפיסתו, די בראיות שהובאו בפניי כדי לבסס את מסקנותיו. כפי שיבואר להלן, את עמדתו זו לא אוכל לקבל.
77. בטרם אתייחס לראיות שעל יסודן ביקש התובע לבסס את מסקנותיו, אתייחס לטענות הצדדים ביחס לכותרת הדיווח. הנתבעים טוענים שמשמעות הביטוי "סימני נפט משמעותיים" שהופיע בכותרת הדיווח, היא אך ורק שסימני הנפט התגלו בבדיקות מאמתות להבדיל ממצא אקראי. התובע טוען שמדובר בביטוי "פומפוזי" שהנתבעים ידעו שהוא אינו נכון ואשר תכליתו הנעת משקיעים להשקיע במניות החברה. התייחסות זו נדרשת כבר עתה, שכן ככל שאקבל את העמדה לפיה כותרת הדיווח מהווה הצהרה פומפוזית על יכולת הפקה מסחרית של נפט, הרי שגם לשיטת הנתבעים לא היה בסיס לדיווח כזה. מן הצד השני, ככל שאקבל את עמדת הנתבעים לפיה אין המדובר באמירה מהותית מעבר לכך שהסימנים נמצאו בבדיקות מאמתות, ניטל הצורך לדון בטענת התובע לפיה הוצגה תשתית לכך שהנתונים שהתבררו לימדו על כך שלא היו סימני נפט משמעותיים.
78. לפי לשונו של סעיף 6 לתוספת האחת עשרה על מנת שיקום צורך בדיווח לפיו, נדרשת מסקנה של התאגיד שנמצאו "סימני פטרוליום משמעותיים":
“)א) הסתיים קידוח ניסיון בשכבת מטרה מסוימת ובוצעו בשכבה בדיקות מאמתות (כגון: Open-Hole Logging; Logging while Drilling; Drill Stem Test), שעל בסיסן הגיע התאגיד למסקנה מבוססת כי קיימים סימני פטרוליום משמעותיים בשכבה האמורה, יכלול הדוח פרטים אלה ...." (ההדגשות הוספו, מ.ר)
מחוקק המשנה לא פירש מה הם "סימני פטרוליום משמעותיים" (וראו לעניין זה גם שאלה שהעלה אחד הדירקטורים בישיבה מיום 7.9.2013 בעמוד 3). עם זאת, ברור שאין במונח כדי ללמד על הצהרה מצד החברה על יכולת הפקה כלכלית של נפט מהמאגר. ראשית, מבחינה מילולית אמירה בדבר מציאת "סימני נפט משמעותיים", אין משמעה הצהרה על יכולת הפקה מסחרית של נפט. שנית, והוא העיקר, במסגרת הדיווח נכללה אזהרה לפיה טרם בוצעו מבחני הפקה ומציאת הסימנים אינה עולה כדי ממצא (Discovery) לפי כללי ה PRMS, וגם לא תגלית כהגדרתה בחוק הנפט. ממצא מוגדר בכללי ה-PRMS כ: "מאגר יחיד או כמה מאגרים יחד של פטרוליום, שלגביהם קידוח ניסיון אחד או יותר ביססו באמצעות מבחני הפקה, דגימות או ביצוע לוגים, קיומם של הידרוקרבונים הניתנים להזזה פוטנציאלית בכמות משמעותית" (סעיף 12(א)(2) לתוספת האחת עשרה, ההדגשות הוספו, מ.ר). "תגלית" מוגדרת בחוק הנפט כ"גילוי שדה נפט", שהוא "קרקע על כל שכבותיה הגיאולוגיות שיש מתחתיה בידוע מצבר נפט שניתן להפיק ממנו נפט בכמויות מסחריות" (סעיף 1 לחוק הנפט). מכאן שהאזהרה הכלולה בגוף הדיווח מבהירה שאין בו הצהרה על יכולת הפקה מסחרית של נפט, וגם לא על כמויות נפט משמעותיות הניתנות להזזה.
בהקשר זה יצויין, כי בגוף הדיווח גם נאמר שתוצאות הבדיקות מעידות על "אפשרות להמצאות נפט בשכבה האמורה" (סעיף 7 לדיווח).
בצד זאת, עמדת הנתבעים לפיה כל אימת שמתגלה ממצא בבדיקות מאמתות יש מקום לדיווח על גילוי "סימני נפט משמעותיים" היא מוקשה. אכן, עיון בהנחיית הגילוי מלמד שביסוד הדרישה לדיווח מיידי ניצבה ההנחה שבעת ביצוע קידוח אקספלורציה ייתכנו סימני נפט שהם אינם בבחינת אינדיקציה למסחריות המאגר והצורך בדיווח נובע מחשש למסחר על יסוד שמועות. בכך יש על פני הדברים כדי לתמוך בעמדת הנתבעים. אך עיון בהנחיית הגילוי כמו גם בסעיף 6 לתוספת האחת עשרה מלמד שבבסיס הדיווח מצויה "מסקנה מבוססת" של התאגיד בדבר קיומם של "סימני פטרוליום משמעותיים". לשון זו תומכת בעמדה שאין המדובר במסקנה "אוטומטית" שמתקיימת מאליה כל אימת שמתגלים ממצאים בבדיקות מאמתות. מכל מקום, כפי שיבואר להלן, בענייננו גם אם לא אקבל את עמדת הנתבעים ואניח את התפיסה לפיה משקפת הכותרת אמירה עניינית לפיה הסימנים הם משמעותיים, הרי שהתובע לא הוכיח שהכותרת הייתה כוזבת ומטעה לגופה.
79. כאמור, התובע לא הגיש חוות דעת מומחה לביסוס טענותיו. עמדתו היא שמסקנותיו בדבר משמעות תוצאות מבחני הלוגים החשמליים עולות ממכלול הראיות.
80. טענה מרכזית של התובע היא שתוצאות מבחני הלוגים החשמליים היו מידע פנים שלוי ואשכנזי עשו בו שימוש פסול בכך שנמנעו ממימוש אופציות שהיו להם בשמן והוחזקו עבורם בנאמנות. אציין, כי לצורך ההליך שבפני השאלה אם לוי ואשכנזי עשו שימוש במידע פנים רלוונטית רק ככל שיש בכך כדי ללמד על ידיעתם המוקדמת שלא היה סיכוי להפיק נפט מהמאגר.
לוי ואשכנזי טענו בתגובה שהנאמן אכן פנה אליהם באוגוסט שכן כתבי האופציה שהוחזקו עבורם עתידים היו לפקוע ביום 12.9.2013 והודיע להם שבהעדר הוראה יימכרו כתבי האופציה במחיר השוק ביום האחרון למכירה. הם פנו לעורכי הדין של החברה, בשאלה אם יוכלו לקבל היתר לחרוג מנוהל מידע פנים של שמן שלפיו חל איסור על ביצוע עסקאות באותו פרק זמן. לאחר בירור הם נענו בשלילה ואף נאמר להם שעליהם להורות לנאמן להניח לאופציות לפקוע ולא לבצע בהן עסקה כלשהי, וכך עשו (תצהיר אשכנזי; סעיפים 102-86 לתצהיר לוי 1). בעניין זה נשמעה גם עדותו של עו"ד מאירי שהעיד על פנייתם של לוי ואשכנזי אליו ביום 10.9.2013. לדבריו, עו"ד אחדות ממשרדו פנתה באופן לא רשמי לרשות ניירות ערך ושוחחה עם נציג הרשות שהציג בפניה את דעתו האישית לפיה יש בעייתיות בביצוען של עסקאות כלשהן. עו"ד מאירי העיד שלאחר דברים אלה הוא שוחח עם לוי ואשכנזי, וייעץ להם שעדיף שלא לחרוג מהנוהל, והוסיף: "הבהרתי שעל מר לוי ומר אשכנזי להימנע מלבצע כל פעולה באופציות ויש לפעול מיידית, על ידי מתן הודעה לאיסופ [הנאמן, מ.ר], כך שכתבי האופציה (סדרה 4) יפקעו" (סעיף 12 לתצהירו של עו"ד מאירי). גם בעדותו בבקשת חלפון העיד עו"ד מאירי שהוא זה ששוחח עם לוי ואשכנזי (עמוד 55 ש' 14-12).
לטעמי, הנתון החשוב הוא שלוי ואשכנזי פעלו על פי עצת עורך הדין שניתנה להם. ככל שהדברים אמורים במניעים לפעולתם, אין משמעות לנכונות הבסיס המשפטי של עצת עורך הדין, ואם היא התבססה על עמדה של נציגי רשות ניירות ערך. משלוי ואשכנזי פעלו לפי עצת עורך דינם, ניטל הבסיס לטענה כי הם נמנעו מלממש את האופציות משום שרצו להגן על האינטרסים האישיים שלהם נוכח ידיעותיהם אודות תוצאות מבחני הלוגים החשמליים. שהרי, שעה שפנו לעורך הדין, לא ידעו מה תהיה עצתו. יודגש, התובע לא חלק על כך שעו"ד מאירי אמר את הדברים ללוי ואשכנזי, אלא רק על כך שהוא עשה כן על יסוד עמדת רשות ניירות ערך. אך כאמור, בהקשר הנדון אין משמעות לשאלה מה הייתה עמדת רשות ניירות ערך במקרה זה. מובן שבהינתן שלוי ואשכנזי לא ידעו מה תהא עצת עורכי דינם, אין גם נפקות לכך שהם פנו אליו בחלוף כשלושה שבועות מאז פניית הנאמן אליהם.
בנסיבות אלה, לא היה טעם מצד הנתבעים לבקש לזמן לעדות של עו"ד אחדות שלפי עדות עו"ד מאירי היא ששוחחה עם אנשי רשות ניירות ערך לעניין מימוש האופציות. למעשה, הטעם היחיד שיכול היה להצדיק את זימונה לעדות, הוא אם ביקש התובע לפגום במהימנותו של עו"ד מאירי. אך ככל שביקש לעשות כן היה עליו לבקש את זימונה, וכזאת לא עשה.
במאמר מוסגר יוער, כי התובע לא חלק על כך שהנאמן ציין שבהעדר הוראה יימכרו האופציות בשוק. דומה, שלו היה ממש בכוונות שהתובע מייחס ללוי ואשכנזי, כלומר שברור היה להם שאין תוחלת לקידוח, היה עליהם להותיר את פניית הנאמן ללא מענה. שהרי, לטענת התובע, ביום 12.9.2013, טרם ביצוע מבחני ההפקה, שיקף מחיר המניה את ערכו החיובי של הדיווח מיום 8.9.2013. אשכנזי אמר את הדברים במסגרת עדותו בבקשת חלפון (עמוד 92 ש' 22-19):
"אני רוצה שיהיה ברור, אני פניתי, אתה יודע למה אני פניתי? הרי אני ראיתי שאדוני באחד מהפניות שלו כתב שאנחנו עשינו את זה בשביל להתעשר. לו הייתי רוצה להתעשר, זה ציטוט שלך, והייתי פונה. ברירת המחדל לאוסיפ שמחזיקה בנאמנות 604,000 אופציות במסגרת מה שניתן לי, פשוט הייתה מוכרת והייתי לוקח כסף. אם הייתי רוצה להתעשר".
אכן, אם נלך לתפיסת התובע, מקסום האינטרס האישי של לוי ואשכנזי אמור היה להיות במכירת האופציות בשוק. אך כאמור, לוי ואשכנזי לא נהגו כך.
81. טענה נוספת של התובע היא, שאת עמדתו בדבר קיומן של "בעיות" בקידוח יש לבסס גם על כך שבישיבת הדירקטוריון מיום 7.9.2013 אמר אשכנזי: "יש מספר סימני שאלה, לא רק בעיית תקציב, גם חלק מהנתונים שהתקבלו מהלוגים היו בעייתיים" (עמוד 2 לפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון). ביחס לטענה זו, טען אשכנזי כי התכוון לבעיות הטכניות שהיו בעת ביצוע המבחנים ודחה את עמדת התובע כאילו התכוון שהיו "בעיות בקידוח" (אשכנזי בעדות בבקשת חלפון עמוד 82 ש' 27-11 ועמוד 84 ש' 35-25; פרוטוקול הדיון מיום 21.1.2024 עמוד 26 ש' 12-10).
בחינת הקשרם של דברי אשכנזי מעלה שהם נאמרו לאחר שלוי תיאר את אופן ביצוע מבחני ההפקה (פרוטוקול הדיון מיום 7.9.2013). מכאן, שיש יסוד לטענת אשכנזי לפיה דבריו נאמרו בהקשר של הביצוע הטכני של הבדיקות ולא בהתייחס לשיעור הנקבוביות. יוער, כי מפרוטוקול ועדת התפעול וישיבת הדירקטוריון עולה כי אכן היו קשיים טכניים בביצוע מבחני הלוגים החשמליים (ראו דברי דומר בנספח 6 לכתב ההגנה; דברי לוי שצוטטו בסעיף 66 לעיל; עדות לוי בבקשת חלפון עמוד 67 ש' 21-4). מכל מקום, אפילו נאמרו הדברים ביחס לנתונים שהתקבלו במבחני הלוגים החשמליים, לא ניתן לייחס להם משמעות החורגת מהדברים שנאמרו על ידי דומר ולוי, עליהם הרחבתי לעיל. חיזוק למסקנה זו יש בכך שגם הנוכחים בישיבת הדירקטוריון לא התייחסו לדבריו של אשכנזי כאילו הייתה גלומה בהם אמירה שונה או חמורה יותר מהדברים שנאמרו על ידי לוי ודומר. לכך יש להוסיף שביחס לאשכנזי לא נטען, ודאי לא הוכח, שהוא היה בעל מומחיות בתחום חיפושי הנפט.
82. עוד טוען התובע, כי מכך שהנתבעים הכינו מראש את הנוסח של הדיווח מיום 8.9.2013 יש ללמוד שחשוב היה להם להכין נוסח חיובי, כדי להציג תמונה חיובית ולגרור את המשקיעים להשקיע במניות. לשיטת התובע, לכך יש להוסיף את אמירותיו של אשכנזי בסיום הישיבה שיש חשיבות על שמירה המידע אליו נחשפו בסודיות. לטענת התובע, כוונתו של אשכנזי הייתה לשמירה בסודיות את תוצאות מבחני הלוגים החשמליים, ולכך יש להוסיף את הלחץ שהפעילו לוי ואשכנזי על חברי הדירקטוריון שיאשרו את נוסח ההודעה לציבור.
לוי התייחס לטענה זו של התובע והבהיר שאכן הוכן נוסח החלטה מראש, שהוא אף הראה לאשכנזי כיו"ר הדירקטוריון קודם לכינוס הישיבה, תוך שהבהיר שלא התכוונו להשפיע על הדירקטוריון בקבלת החלטתו (עמוד 24 ש' 29-16 לפרוטוקול מיום 21.1.2024):
"ישיבת הדירקטוריון התכנסה כדי לקבל דיווח לגבי מבחני הפקה שאנו ממליצים, לא רק אני, גם שותפים אחרים על מנת ללכת למבחני הפקה וזו חובתי לבוא לדירקטוריון לפני קבלת החלטה כזו. אני מביא לדירקטוריון נוסח של החלטה שאיתה יש דו"ח מיידי, שאיתו אני מתייעץ גם עם יו"ר הדירקטוריון, יש עם זה משהו לא תקין ?" (עמוד 24 ש' 25-22)
אשכנזי העיד שלוי שוחח אתו לפני ישיבת הדירקטוריון, לאחר שחזר מישיבת ועדת התפעול בה התגבשה המלצה על דעת כלל השותפים בקידוח ללכת למבחני הפקה. לוי אמר לו מה המלצתו וגם שהוא הכין נוסח לדיווח מיידי (עמוד 27 ש' 16-5). עיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים בדירקטוריון שמן ביום 7.9.2013 מעלה, שלאחר שהתקיים דיון בין חברי הדירקטוריון שאל אחד הדירקטורים "מה החברה תדווח לציבור", ובמענה אמר אשכנזי "אנו נדווח בהתאם לאישור הדירקטוריון, יוסי אנא קרא את הנוסח" (עמוד 3). בהמשך הקריא לוי את הנוסח שהכין וחברי הדירקטוריון אף העלו שאלות ביחס אליו. לא מצאתי בסיס למסקנה לפיה הכנת טיוטת החלטה לפני הדיון מלמדת שהנוסח שהוכן היה פסול, נבע ממניעים פסולים, או נכפה על חברי הדירקטוריון.
83. אשר לדברי לוי ואשכנזי בדבר שמירה על סודיות. אציין, כי בכל הנוגע לדבריו של לוי, עיון בפרוטוקול הדיון מיום 7.9.2013 מלמד שהוא ביקש ש"כל המידע ישמר בסודיות מרובה" לאחר אמירה מצד דירקטור אחר שביקש שחברי הדירקטוריון לא "יעשו קולות" של חיפוש משקיעים טרם בדיקת התקציב (עמוד 3). בנסיבות אלה טענת התובע כאילו אמר לוי "אני מבקש שכל המידע ישמר בסודיות מרובה.." עולים דברים לא טובים לגבי הקידוח" (סעיף 38 לסיכומי התובע ההדגשות במקור, מ.ר) - היא הצגה לא נכונה, בלשון המעטה, של דברי לוי. זאת, שכן בשום שלב במסגרת הדיון לא אמר לוי את הדברים באופן בו הם מוצגים על ידי התובע.
התובע ביקש ללמוד על הסתרה מכוונת של תוצאות מבחני הלוגים החשמליים גם מצדו של אשכנזי. זאת, נוכח אמירתו: "חשוב לציין כי אנו נמצאים בתקופה קריטית ויש חשיבות רבה לשמירה על סודיות. אין להפיץ או לעשות שימוש במידע שנחשפתם אליו" (עמוד 4 לפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון). לא אוכל לקבל את עמדת התובע כאילו הדברים מדברים בעד עצמם ומלמדים על הסתרה קונספירטיבית. זאת ולו מהטעם שמתוך לשונם ומיקומם בפרוטוקול הדיון לא ניתן להבין ביחס למה הם נאמרו ומה עמד ביסודם, וכאמור התייחסות לסודיות בהיבט של חיפוש משקיעים הוזכרה קודם לכן.
84. עוד טוען התובע, שמכך שחברת דלק אנרגיה, שלוי העביר לה את מכלול הנתונים שהתקבלו ממבחני הלוגים החשמליים, בחרה שלא להשקיע בשמן, יש כדי ללמד על הבעיות הקשות בקידוח והעדר הסבירות של ביצוע מבחני הפקה. לוי אישר בעדותו במסגרת בקשת חלפון, שהוא מסר את מכלול הנתונים לנציגי חברת דלק אנרגיה, ולאחר יום יומיים הם השיבו שאינם נכנסים להשקעה (עדות לוי בבקשת חלפון עמוד 70 שורות 25-14, עמוד 75 ש' 29-12). לא מצאתי מקום להרחיב בעניין זה משום שהברור הוא שמכך שלאחר שהועברו לדלק אנרגיה מכלול הנתונים היא החליטה לא להשקיע בשמן, לא ניתן ללמוד שהיא עשתה כן משום שסברה שיש "בעיות קשות" בקידוח או שאין מקום לביצוע מבחני הפקה. התובע לא זימן לעדות נציגים של חברת דלק אנרגיה ולא הציג תשתית ראייתית לטענתו בעניין זה. בנסיבות אלה אין גם בסיס לטענת התובע לפיה היה על שמן לכלול נתון זה בדיווחיה.
85. הוכחה נוספת לטענותיו מוצא התובע, בכך שמבחני ההפקה שתוכננו ל-30 יום, הסתיימו לאחר פחות מחמישה ימים. מכאן למד התובע שהנתבעים שלשלו לידיהם את יתרת הכספים תחת להשיבם לציבור. אך גם ביחס לטענה חמורה זו כאילו נטלו הנתבעים כספים לכיסם, הסתפק התובע בהעלאת חשדות ולא הביא ראיות לביסוסה.
ועוד טוען התובע שלוי ואשכנזי לחצו לאשר את ההחלטה על מבחני ההפקה בשל אינטרסים אישיים שלהם (ראו לעניין זה עדות לוי בבקשת חלפון עמוד 79 ש' 13 עד עמוד 80 ש' 1). טענות התובע בעניין זה מתבססות על כך שלוי ואשכנזי היו חתומים על חוזים אישיים, והיו זכאים לבונוסים ומענקים. אך גם בהנחה שאלה הם פני הדברים, לא אוכל לקבל את הטענה לפיה יש בנתון זה, כשלעצמו, כדי ללמד שהחלטותיהם נבעו מתוך רצון להעשיר את כיסם על חשבון החברה והמשקיעים. למעלה מן הנדרש יוער, כי אשכנזי אף טען כי הוא ויתר על הבונוסים שהיה זכאי להם עוד לפני הקידוח (עדות אשכנזי בבקשת חלפון עמוד 92 ש' 31-28).
86. מטענות התובע עולה שבנוסף לאמור לעיל יש, לתפיסתו, אינדיקציות נוספות לכך שמשמעויות נתון הנקבוביות היו דרמטיות:
האחת, ששיעור הירידה בנתוני הנקבוביות היה גדול בהרבה מכפי הנטען על ידי הנתבעים. זאת, שכן שמן התייחסה לקידוח "ים 2" כבסיס להשוואה, ולכן יש להביא בחשבון את נתוני הנקבוביות שהיו בקידוח "ים 2" שהיו 12%-13%.
כאמור, כפי שעולה מדיווחה של שמן (ת/1), שיעור הנקבוביות שפורסם בדוח המשאבים הראשון היה הערכה שהתבססה, בין היתר, על קידוח "ים 2". התובע הפנה לאמירה של לוי בדירקטוריון לפיה בקידוח "ים 2" במקטע של 6 מטר הייתה נקבוביות של 12%-13% (ר' ציטוטים בסעיפים 66, 67 לעיל). אך אין באמירה זו של לוי כדי ללמד ששמן התנהלה על בסיס הנחה לפיה שיעור הנקבוביות המצופה בקידוח "ים 3" הוא 12%-13%. כאמור, ההערכות ביחס לשיעור הנקבוביות פורסמו בדוח המשאבים הראשון ולא הונח בסיס לטענה לפיה שמן התנהלה על בסיס הערכות שונות מאלה שנכללו בו. בין אם הנתון הרלוונטי בדוח המשאבים הראשון הוא 4%-10% כטענת התובע, או 3%-8% כטענת הנתבעים, לא נטען שנזכר בו נתון של 12%-13%. מאליו מובן שגם לציבור לא הוצג נתון כזה. מכאן, שגם לטענה לפיה נתון הנקבוביות העדכני היווה ירידה "תלולה" מ 12%-13%, לא הוצג בסיס. למעלה מן הנדרש יוער, כי טענת התובע בהקשר זה מלמדת שגם לתפיסתו שיעור השינוי הוא נתון משמעותי בבחינת מהותיות המידע.
השניה, שדיווחים חיוביים אחרים של שמן פורסמו מתוך רצון "להלהיט" את ציבור המשקיעים וליצור תמונה חיובית. עניין זה לא בורר בהליך שבפני. עם זאת אציין, כי גם אם אניח ששמן פרסמה דיווחים חיוביים, בלתי נדרשים, שיצרו תמונה חיובית, אין בכך כדי לבסס את טענת התובע לפיה עצם פרסום הדיווח על "סימני נפט משמעותיים" וההחלטה על מבחני הפקה, היו כוזבים ומרמתיים.
יוער, כי בכתבי הטענות הועלו, ללא פירוט, טענות לאינדיקציות נוספות לכאורה, כגון השימוש במונח "נפט באיכות גבוהה" ו"נפט קל". אך לא הוצג הסביר מדוע הן מלמדות על המשמעויות הקריטיות הנטענות לנתון הנקבוביות העדכני.
87. לאור האמור לעיל, לא אוכל לקבל את טענת התובע לפיה מהראיות שהוצגו בפני ניתן להגיע למסקנותיו. הראיות שהובאו בפניי אינן מבססות מסקנה לפיה הממצאים שהתקבלו ממבחני הלוגים החשמליים לימדו על "בעיות קשות" בקידוח "ים 3", ועל כך שהסיכויים להפקה כלכלית של נפט נפגעו באופן דרמטי. לא הוצגו בפני גם ראיות המלמדות, במידה הנדרשת בדין, שסימני הנפט שנמצאו במבחני הלוגים החשמליים לא היו משמעותיים, וכי הנתונים שהיו בידי החברה לימדו שלא היו סימנים כאלה. גם הטענה לפיה החלטת שמן להמשיך למבחני הפקה הייתה בלתי סבירה, לא הוכחה. כאמור, מדובר בתחום מקצועי הדורש ידע ומומחיות, ולא הובאה בפני ראיה שיכולה לבסס מסקנות מסוג זה.
88. יתרה מזו, למעלה מן הנדרש, הציגו הנתבעים ראיות לכך שהם פעלו על יסוד המלצות מומחים בתחום.
89. לוי העיד כי המומחים שליוו את החברה והכירו היטב את כלל הנתונים, לרבות אלה הנוגעים לנקבוביות, המליצו לבצע את מבחני ההפקה, וכך גם החליטו ועדת התפעול והדירקטוריון (סעיפים 50-40 תצהיר לוי 1, סעיפים 39-36 לתצהיר לוי 3). עוד הצהיר לוי כי נתון הנקבוביות בענייננו לא העיד על כך שהסיכוי להפיק נפט בקידוח היה "נמוך במיוחד", וכי בעולם קיימים קידוחים בעלי מאפיינים דומים גם בקשר לנקבוביות בהם מופק נפט באופן מסחרי (סעיפים 41-35 לתצהיר לוי 3). בהקשר זה הביא לוי גם מדבריו של אחד המומחים, ד"ר פולקמן, שאמר במסגרת וועדת התפעול: "Since Yam-3 reservoir is likely oil saturated it is expected that oil will flow from even considerably low porous formation" (נספח 6 לכתב ההגנה, סעיף 100 לתצהיר לוי 3).
90. עדותו של לוי בדבר המלצת המומחים ועמדת השותפים בקידוח, נתמכת בפרוטוקולים של ישיבת ועדת התפעול וישיבת הדירקטוריון מיום 7.9.2013. כעולה מפרוטוקול ישיבת ועדת התפעול, החליטו כלל השותפים כי הנתונים הקיימים מספיקים על מנת להתקדם ולבצע מבחנים לבדיקת קצב הזרימה, איכות הממצאים ונתוני המאגר:
"Presented data is sufficient to proceed with the well test in order to determine flow rates, formation fluid quality and reservoir parameters"
יתרה מזו, כפי שצוטט לעיל, בפני הדירקטוריון היו דבריו של דומר, גיאולוג ראשי ויועצה של שמן, שהבהיר לנוכחים שמבחני הלוגים העלו כי "יש נפט" וכי הוא ממליץ לבצע מבחני הפקה:
"יצחק קיאלי: מניסיונך, האם ניתן להסיק שזוהי באר טובה? האם אתה ממליץ לבצע מבחני הפקה?
צ'אק דומר: מהלוגים עולה כי יש נפט, זה טוב. מבחני ההפקה יגידו מה האיכות. אני ממליץ לבצע את מבחני ההפקה ובשתי השכבות.
יצחק קיאלי: החברה השקיעה עד כה כ-150 מיליון דולר. האם אתה חושב שהתוצאות מצדיקות השקעות של 20 מיליון דולר נוספים?
צ'אק דומר: יש נפט, אנו יודעים זאת. השאלה היא האם בכמות מסחרית וזאת לא ניתן להגיד, נוכל לענות על כך רק לאחר ביצוע המבחנים.
איתי רובין: תוכל לחזור על 2 האזורים המומלצים לביצוע המבחנים?
צ'אק דומר: בין 5,250-5,175 מטר, שכבה עליונה. השכבה הנוספת נמצאת בעומק של 5,500-5,300 מטר.
יוסי לוי: אנו נבחן רק את האזורים הטובים באינטרוולים הללו.
איתי רובין: איזה מהשכבות מסתמנת כשכבה טובה יותר?
צ'אק דומר: לא ניתן לדעת. השכבה העליונה נבחנה ב'ים 2'. אך גם השכבה התחתונה עשויה להיות טובה. על כן אני ממליץ לבחון את שתי השכבות.
איתי רובין: איזה סוג הידרוקרבונים נמצאו?
צ'אק דומר: נפט, כנראה נפט קל. אין לנו ראיות ויזואליות של נפט שיוצא מהבור אך ראינו סימני הידרוקרבונים" (ההדגשות הוספו, מ.ר).
דבריו אלה של דומר נאמרו לאחר שהתייחס לשיעורי הנקבוביות וסוגיית המוליכות.
גם במסגרת ישיבת הדירקטוריון מיום 16.9.2013 ציין לוי בפני הדירקטוריון כי "...היועצים והמפעיל, המליצו לבצע שני מבחני הפקה" (עמוד 2). גם מהמשך הדברים עולה מעורבותם של מומחים, גם אלה שנשכרו על ידי השותפים לקידוח (עמוד 3).
91. מכאן, שהנתבעים הציגו ראיות המלמדות שהחלטות הדירקטוריון בדבר ביצוע מבחני הפקה, נעשו לאחר שמכלול הנתונים הוצגו למומחים וההחלטות התקבלו על יסוד המלצותיהם. הנתבעים לא זימנו לעדות את המומחים מטעמם, והסתפקו בעדותו של לוי ובפרוטוקולים. אך כאמור, הנטל להוכחת התביעה הוא על כתפי התובע, ואת טענותיו לעניין קיומן של "בעיות קשות בקידוח", העדר "סימני נפט משמעותיים", סיכויים נמוכים להפקת נפט והעדר סבירות ההחלטה על ביצוע מבחני הפקה - הוא לא הוכיח.
92. הגם שהתובע לא ביסס את טענותיו בדבר המשמעויות הנובעות מממצאי מבחני הלוגים החשמליים, נותר לבחון אם היה על הנתבעים לכלול את הממצאים בדיווחי שמן. לעניין זה אתייחס בקצרה, שכן כפי שיבואר להלן גם אם היה על הנתבעים לעשות כן והימנעותם מכך עולה כדי הכללת פרט מטעה בדוח, הרי שהתובע לא ביסס קשר סיבתי בין מעשיהם לבין הנזק הנטען על ידו שהוא מלוא סכום השקעתו.
ו.5 האם היה על שמן לכלול את נתוני הסלע שהתבררו במבחני הלוגים החשמליים בדיווח
93. אני סבורה שחובת הנתבעים לכלול את נתון הנקבוביות העדכני בדיווח מיום 8.9.2013 קמה בראש ובראשונה מכוח חובת העדכון והתיקון של נתונים שפורסמו בעבר המוצאת את ביטויה החקיקתי בתקנה 37א2 לתקנות הדיווח:
“)א) הגיש תאגיד דוח על אירוע או עניין (להלן - הדוח המקורי) העשויים להתרחש במועד מאוחר לדוח המקורי (להלן - אירוע או עניין אפשריים), יגיש התאגיד דוח על כל התפתחות מהותית שחלה ביחס לאירוע הוא העניין האפשריים; צוין בדוח המקורי מועד צפוי להתקיימות האירוע או העניין האפשריים, יגיש התאגיד דוח מיידי על מצב האירוע או העניין האפשריים, נכון למועד הצפוי כאמור"
במאמר מוסגר יוער, שהתייחסות קונקרטית לדיווח מכוח תקנה זו נכללת גם בסעיף 14 לתוספת האחת עשרה.
94. חובת העדכון לפי תקנה 37א2 לתקנות הדיווח קמה בשל ההשלכה האפשרית של הדיווח המקורי על מכלול המידע שיש למשקיעים ועל ציפיותיהם והחשיבות שנובעת מכך לעדכון אודות התפתחויות מהותיות שחלו בו, ככל שחלו. זאת, גם מקום בו לא הייתה חובה לפרסם את הנתון מלכתחילה (תקנה 37א2)ג)). שאלת המהותיות, בהקשר של תקנה 37א2 נבחנת ביחס לאירוע או העניין שפורסם בעבר (עניין בזק, פסקה 50; ת"צ (מחוזי ת"א) 12568-03-14 דיאמנט נ' בנק אגוד לישראל בע"מ, עמודים 12-11 [נבו] (9.2.2016) (ערעור על פסק הדין נדחה לאחר שהמערער משך את ערעורו בהמלצת בית המשפט (ע"א 2387/16 מיום 18.1.2017); ביחס לחובה לעדכן ולתקן מידע צופה פני עתיד מכוח החובה שלא להטעות את ציבור המשקיעים ראו גם אפרים אברמזון, "תחזיות ו'מידע רך' בחברה ציבורית - החובה לגלות ועקרונות האחריות המשפטית", משפטים כב (תשנ"ג-תשנ"ד), 55 בעמודים 91-90).
כאמור, שמן פירטה את ההערכה ביחס לשיעור הנקבוביות הצפוי בקידוח "ים 3" בדוח המשאבים הראשון שצורף לתשקיפה. כפי שציינתי, גם לשיטת הנתבעים בדוח המשאבים הראשון צוינו גם ערכי הנקבוביות בנפרד מרכיב הסידוק. הנתון העדכני שהתברר במבחני הלוגים החשמליים היה שונה ונמוך מזה שפורסם בדוח המשאבים הראשון, על כך מסכימים גם הנתבעים.
95. טענת הנתבעים בהקשר זה היא השינוי לא היה מהותי שכן לתפיסתם ההערכה ביחס לשיעור הנקבוביות בדוח המשאבים הראשון הייתה 3%-8% ולא 4%-10% כטענת התובע (סעיף 133 לסיכומי הנתבעים). לטענת הנתבעים, ככל שתתקבל עמדתם הרי שנתוני הנקבוביות העדכניים היו רק "מעט שונים" מאלה שהיו ידועים קודם (עמוד 21 לפרוטוקול ש' 25-23), ולכן לא היה מדובר בשינוי "מהותי".
אך גם אם אניח שהנתון הרלוונטי שפורסם בדוח המשאבים הראשון היה 3%-8%, הרי שעובר לפרסום הדוח מיום 8.9.2013 ידעו הנתבעים שהוא אינו נכון. בנוסף, מסמכיה של שמן מלמדים על מהותיותו של השינוי ביחס לנתון שפורסם קודם לכן, והנתבעים לא הפריכו את המסקנה העולה מהמסמכים. כך, בדיווח מיום 27.3.2014 (ת/1) הבהירה שמן כי: "... לא ניתן להתבסס על שיעור הנקבוביות שעליו התבסס הדוח הקודם". שינוי המוביל לכך שלא ניתן להתבסס על הנתון שפורסם קודם לכן, עולה, לטעמי, כדי "התפתחות מהותית" ביחס לאותו נתון. עוד יוער, שבדיווח מיום 8.9.2013 צויין שהבדיקות שנערכו כוללות, בין היתר, את "תכונות סלע המאגר". ממילא מתבקש עדכון ביחס לתכונות שנתוניהם השתנו ביחס להערכה שפורסמה בעבר. הנתון החדש שונה מהקודם גם בכך שהוא מבוסס על בדיקת קידוח "ים 3", בעוד הנתון שפורסם בדוח המשאבים הראשון התבסס, בין היתר, על הערכות ממצאים שהתקבלו בקידוח "ים 2" (ת/1 סעיף 5). גם היבט זה, המקטין את מידת הסובייקטיביות שבמידע, תומך בקביעה לפיה מדובר היה בשינוי מהותי ביחס לנתון זה.
מכאן שקמה לשמן חובה לדווח על נתון הנקבוביות העדכני, ולמעשה די בחובה מכוח תקנה 37א2, כדי להגיע למסקנה זו.
בידוע, שהטעייה לפי חוק ניירות ערך יכולה לבוא לידי ביטוי גם בדרך של מחדל, כלומר בהימנעות ממסירת נתונים רלוונטיים, ולא רק בדרך של מסירת פרטים שאינם נכונים (סעיף 1 לחוק ניירות ערך; ע"פ 3506/13 הבי נ' מדינת ישראל, פסקאות 528-515 [נבו] (12.01.2016); רע"פ 4827/95 ה.ג. פולק בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 97, פסקה 12 (1997); עניין הורוביץ, פסקה 34; עת"מ (מחוזי-ת"א) 37447-10-13 אפריקה ישראל תעשיות בע"מ נ' רשות ניירות ערך, פסקה 116 [נבו] (28.1.2015); צפורה כהן בעלי מניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות (מהדורה שניה, כרך ג' 24 (מהדורה שניה) (2010) (להלן: צפורה כהן)). מכאן שבהעדר עדכון על נתון הנקבוביות במסגרת הדיווח מיום 8.9.2013, היה הדיווח מטעה.
96. הגם שדי בקביעתי לעיל, אתייחס בקצרה גם לטענות הצדדים בדבר החובה לכלול את נתון הנקבוביות מכוח התוספת האחת עשרה או תקנה 36(א) לתקנות הדיווח.
97. אשר לתוספת האחת עשרה טוענים הנתבעים שלא היה מקום לציין את הנקבוביות בדיווח, שכן היא אינה מבין הנתונים שיש לכלול בדיווח על "סימני נפט משמעותיים" לפי סעיף 6 לתוספת האחת עשרה, שזה לשונה:
(א) הסתיים קידוח ניסיון בשכבת מטרה מסוימת ובוצעו בשכבה בדיקות מאמתות (כגון: Open-Hole Logging; Logging while Drilling; Drill Stem Test), שעל בסיסן הגיע התאגיד למסקנה מבוססת כי קיימים סימני פטרוליום משמעותיים בשכבה האמורה, יכלול הדוח פרטים אלה:
(1) שם הקידוח;
(2) מועד מציאת סימני הפטרוליום;
(3) עומק התחלתי;
(4) עובי שכבה נטו;
(5) סוג הבדיקות (סוג הלוגים) שנערכו לביסוס המידע על אודות קיומם של סימני פטרוליום משמעותיים;
(6) סוגי הפטרוליום;
(7) הממצאים שהביאו את התאגיד להניח את דעתו ולקבל את מהימנות הסימנים;
(8) אם הקידוח טרם הגיע לעומקו הסופי - ציון עובדה זאת;
(9) אזהרה בזו הלשון: "יובהר כי טרם בוצעו מבחני הפקה בקידוח; סימני גז או נפט אינם מעידים על קיומו של ממצא (Discovery) כמשמעותו בכללי ה-PRMS או על תגלית, כמשמעותה לפי חוק הנפט, התשי"ב-1952 .
...".
98. אכן, בהוראות סעיף 6 לא נכללה דרישה לפירוט נתוני הנקבוביות. בצד זאת, ניתן לסבור כי היה על שמן לכלול נתון זה במסגרת סעיף 6(א)(7) שבו נדרשה לפרט אודות "הממצאים שהביאו את התאגיד להניח את דעתו ולקבל את מהימנות הסימנים". בענייננו, כל שנמסר על ידי שמן במסגרת הזו הוא שתוצאות הבדיקות שביצע המפעיל המעידות על אפשרות להימצאות נפט, וניתוחן, נמסרו לשותפים והניחו את דעתם בדבר קיומם של סימני נפט משמעותיים. אמירה "מעגלית" שאין בה תוספת מידע משמעותית מעבר לכך שמדובר באפשרות להימצאות נפט. אכן, לשון הסעיף אינה חד משמעית, אך ניתן לסבור שבמסגרת פירוט הממצאים והאופן בו הונחה דעתו של התאגיד בדבר מהימנותם היה מקום לפרט גם את הממצאים שהיו בפני הדירקטוריון, ובכללם שיעור הנקבוביות. יוער, כי התובע טוען, כי חובה כזו קמה גם מכוח סעיף 7 לתוספת האחת עשרה שעניינו דיווח אודות "אירוע מהותי" או "התפתחות מהותית" בקידוח. מכל מקום, נוכח מסקנתי לעיל לפיה חובת הדיווח קמה מכוח תקנה 37א2, איני נדרשת לנטוע מסמרות לעניין החובה מכוח סעיפים אלו לתוספת האחת עשרה.
99. כאמור לעיל, חובת הדיווח בהתאם לתוספת האחת עשרה אינה מאיינת את החובה הכללית הקבועה בתקנה 36(א) לתקנות הדיווח. אציין, כי ממסמכיה של שמן, הפרוטוקולים והדיווחים עולה כי דירקטוריון החברה הגיע להחלטתו להמשיך למבחני הפקה על יסוד מכלול נתונים. במכלול הנתונים היה מידע "טוב", ומידע "לא טוב", שכלל את נתון הנקבוביות. שיעור הנקבוביות העדכני עלה ונדון בדירקטוריון, אך בדיווח המיידי נכללו רק הנתונים "הטובים" שהם עובי השכבה וסוג הפטרוליום. אכן, נתונים אלה מופיעים ברשימת הנתונים הנזכרים בסעיף 6 לתוספת האחת עשרה ככאלה שיש לדווח עליהם. אך התוצאה היא שהמידע שהובא לציבור המשקיעים, השוקל רכישה או מכירה של נייר ערך, שיקף חלק (ורק את החלק הטוב) ממכלול הנתונים שעל יסודו התקבלה ההחלטה על ביצוע מבחני הפקה.
100. הנתבעים טוענים שמבחינת ציבור המשקיעים מכלול הנתונים הוא חסר משמעות, והנתון היחיד החשוב למשקיע הסביר הוא החלטת החברה להמשיך למבחני הפקה. לשיטתם רק מקום בו השינוי בנתון הנקבוביות היה מוביל את החברה שלא לצאת למבחני הפקה, ראוי היה לדווח עליו. אכן, ההחלטה לצאת למבחני הפקה היא אחד מהאירועים עליהם נדרשת חברה לדווח בהתאם לתוספת האחת עשרה (סעיף 10), והדעת נותנת שהיא נושאת אופי חיובי. נכון גם שכדרכן של החלטות, היא יכולה להתקבל באופן סביר גם כאשר לא כלל הנתונים הם "טובים". אך מכאן לא נובעת מסקנה שהדיווח לציבור חייב לשקף רק תוצאה בינארית - המשך למבחני הפקה או הפסקת הקידוח. לא הרי החלטה על מבחני הפקה שעה שהבדיקות "המאמתות" אכן "אימתו" את הערכות החברה ביחס לנתוני סלע המאגר, כהרי החלטה על מבחני הפקה שעה שיש שינוי לרעה בחלק מהם. זאת, גם אם אין פגם בהחלטה על ביצוע מבחני הפקה. הראייה, שדירקטוריון החברה התייחס בהרחבה לממצאי מבחני הלוגים החשמליים ולנתון הנקבוביות העדכני בפרט, בטרם החליט על ביצוע מבחני ההפקה.
101. בהקשר זה אציין את דבריו של לוי בישיבת הדירקטוריון המלמדים שגם לתפיסתו מעריך ציבור המשקיעים את דיווחי החברה גם תוך בחינת הנתונים הטכניים הנכללים בה:
"יוסי לוי: אני מניח שהציבור יבחן את עובי השכבה נטו וינסו להבין את המשמעות לפי ניסיון העבר בקידוחים אחרים. אין כרגע יכולת להעריך את המשמעות של נקבוביות ומוליכות הסלע וקיום סדקים. אני מעריך שהדיווח יתקבל בצורה חיובית אולם זהירה". (פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 7.9.2013)
אמירתו של לוי בדבר העדר היכולת להעריך את משמעות נתון הנקבוביות משקפת את עמדת הנתבעים גם היום ולפיה המשקל של נתון הנקבוביות בהערכה הכוללת של יכולת ההפקה המסחרית, תלוי בשיעור סידוק הסלע שיכול "לפצות" עליו, ושבאותה עת לא היה ידוע.
אכן, כפי שפורט לעיל עוצמת המשמעות של השינוי בנתון הנקבוביות, כשלעצמו, לא הוכחה בהליך זה ומקובלת עלי העמדה לפיה יש בכך כדי להשליך גם על מהותיות המידע מבחינת משקיע סביר. בהקשר זה יוער, שבדירקטוריון החברה עלה נתון הנקבוביות אך לא השינוי שחל בו ביחס להערכה הקודמת. עם זאת, כפי שפורט לעיל, מדוח המשאבים הראשון, דוח המשאבים העדכני, והפרוטוקולים של ועדת התפעול והדירקטוריון - עולה מסקנה לפיה שיעור הנקבוביות היה רכיב משמעותי בהערכת המאגר. לא די בתצהירו של לוי כדי לשנות מסקנה זו העולה ממסמכיה של שמן. לטעמי, די בכך כדי להביא למסקנה ששינוי בנתון זה, וודאי מקום בו הנקבוביות היא החלק "הלא טוב" של מכלול הנתונים, הוא נתון שהיה על שמן לדווח עליו לציבור. גם בהינתן תפיסת הנתבעים לפיה מדובר במעין "משוואה" שרכיביה משליכים אחד על השני, הרי שביחס לנתון זה במשוואה כבר היה ידוע שערכיו נמוכים מהמצופה.
עמדה זו מתיישבת עם ההלכה לפיה על מנת שמידע ייחשב כמהותי עבור משקיע סביר לא נדרש להוכיח שמדובר במידע מכריע וגם לא שהיה בו כדי להוביל לשינוי בהחלטתו של המשקיע. תפיסת הגילוי הנאות שהתקבלה בפסיקה היא זו לפיה מידע הוא מהותי מקום בו מדובר בעובדות שידיעתן עשויה להביא לשינוי משמעותי בתמונת הנתונים הניצבת בפני משקיע סביר בבואו לקבל החלטה בעניין רכישת או מכירת נייר ערך. בהתאם נקבע, שגם מקום בו העובדות המפורטות בדיווח הן נכונות לגופן, אך מכלול הנתונים אינו משקף את התמונה המלאה, יש לומר כי מדובר בדיווח הכולל פרט מטעה (ת"צ (מחוזי ת"א) 42654-12-16 גאון נ' נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ, פסקאות 188-186 [נבו] (10.2.2019); ת"צ (מחוזי ת"א) 29520-03-13 לייטקום (ישראל בע"מ נ' חבס השקעות (1960) בע"מ, פסקאות 75, 84 [נבו] (19.7.2015)). כפי שציינתי לעיל, בענייננו, הדיווח לציבור לא הציג את התמונה המלאה שהייתה בפני הדירקטוריון שעל יסודה התקבלו החלטותיו, והוא כלל רק את החלק את החיובי שבמכלול הנתונים. מכל מקום, משקבעתי שהייתה על הנתבעים חובה לדווח על השינוי בנתון הנקבוביות מכוח חובת העדכון והתיקון, הרי שהאמור לעיל הוא למעלה מן הנדרש.
102. שונים הם פני הדברים ביחס לנתון הסידוק, שלשיטת התובע גם אותו צריך היה לכלול בדוח. כאמור, לא קיבלתי את טענתו העובדתית לפיה עובר לפרסום הדיווח הנתבעים ידעו שנתון הסידוק לא יוכל לפצות על נתון הנקבוביות. מהראיות שהוצגו בפני עולה כי נתון הסידוק לא היה ידוע, תוך שהובהר שנתון עדכני יתברר רק בהשלמת הפענוח. "השורה התחתונה" של מומחה החברה הייתה שרק לאחר פענוח סופי "נוכל לדעת אם ישנם שברים או לא". לא אוכל לקבל את הטענה לפיה היה על הנתבעים לכלול בדיווח אמירה בדבר העדר נתון עדכני ביחס לסידוק וכי זה יתברר רק לאחר השלמת הפענוח שיארך חודשים. כפי שציינתי לעיל, גם הצפת המשקיעים במידע שאינו תורם לקבלת החלטתם חותרת תחת תכליתו של עקרון הגילוי.
ו.6 התייחסות לעמדת רשות ניירות ערך
103. הנתבעים טוענים שבמכלול השיקולים ראוי להביא גם את עמדת רשות ניירות ערך לפיה לא היה מקום להכללת הנתון אודות שיעורי הנקבובית בדיווח מיום 8.9.2013. עמדה זו הוגשה לפני כעשר שנים במסגרת עת"מ (מחוזי ת"א) 48344-07-14 חלפון נ' רשות ניירות ערך [נבו] (נספח 8 לכתב ההגנה, להלן: עמדת רשות ניירות ערך). בחנתי את עמדת רשות ניירות ערך שצורפה לכתב ההגנה, אך לא מצאתי כי יש בה כדי לשנות ממסקנתי לפיה היה על הנתבעים לכלול נתון זה בדיווח.
ראשית, כאמור, עמדת רשות ניירות ערך לא התבקשה בהליך שבפני וגם לא ניתנה במסגרתו. היא ניתנה במסגרת תגובתה לעתירה מנהלית שהוגשה נגד החלטתה שלא להפעיל את סמכותה לפי סעיף 209 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ולא לשאת בהוצאות העותר בנוגע לאישור בקשת חלפון. הגם שבמסגרת הזו פורטה עמדת הרשות ביחס לסיכויי בקשת האישור, הרי שביסודה עמדה שאלת סבירות החלטתה שלא להיעתר לבקשה.
שנית, עיון בעמדת רשות ניירות ערך מעלה כי לפחות חלק מהנתונים שהובילו למסקנתי, לא עמדו בפניה. בראש ובראשונה, הטענה לפיה נתוני הנקבוביות החדשים היו שונים מאלה שנכללו בדוח המשאבים הראשון, לא הופיעה בבקשת האישור ורשות ניירות ערך לא התייחסה אליה (סעיף 56 לעמדת רשות ניירות ערך). גם הדוח שפרסמה שמן ביום 27.3.2014 אינו נזכר בעמדת הרשות וככל הנראה לא עמד לנגד עיניה.
אכן, רשות ניירות ערך היא רשות מנהלית ונושא הליך זה הוא דבר חקיקה שהיא אמונה על אכיפתו. היא גם המאסדר שכתב את הנחיית הגילוי שהייתה הבסיס לתיקונן של תקנות הדיווח. משכך, ראוי להטות אוזן לעמדתה הפרשנית מתוך הכרה במומחיותה בתחום עליו היא אמונה, היכרותה עם השוק הרלוונטי והניסיון שצברה בתחום. עם זאת, בית המשפט אינו חייב לאמץ את עמדתה הפרשנית של הרשות המנהלית, ועליו לבחור בפרשנות הראויה לשיטתו (דנ"א 4960/18 זליגמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פסקאות 63-62 לפסק דינו של כבוד השופט ח' מלצר, ופסקה 101 [נבו] (4.7.2021) (להלן: דנ"א זליגמן); בג"ץ 1765/22 משרד תומר ורשה עורכי דין נ' שרת הפנים, פסקה 22 [נבו] (3.7.2022); ע"א 2512/93 איתורית שירותי תקשרות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(3) 252, פסקה 9 לפסק דינה של כבוד השופטת ד' דורנר [נבו] (1997); בג"ץ 6395/98 אלקושי נ' קצין התגמולים, פ"ד נד(1) 454, 462-461 (2000)). בנסיבות אלה, לא מצאתי שיש בעמדת רשות ניירות ערך כדי לשנות ממסקנותיי.
ו.7 סיכום ביניים
104. ניתן לסכם את שנאמר לעיל בכך שמהראיות שהוצגו בפני עולה שהיה על הנתבעים לכלול את נתון הנקבוביות שהתקבל במבחני הלוגים החשמליים בדיווח מיום 8.9.2013.
בצד זאת, בהעדר חוות דעת מומחה, לא הוכח שהנתון העדכני הצביע על "בעיות קשות" בקידוח ועל כך שסיכויי הפקת הנפט נפגעו דרמטית. לא הוכח שסימני הנפט לא היו משמעותיים וגם לא הוכח שההחלטה לבצע מבחני הפקה הייתה בלתי סבירה. משלא הוכח שאלה משמעותם של הממצאים ממילא לא הוכח שהנתבעים ידעו זאת והסתירו את הדברים מהציבור בכוונת מרמה. כאמור, הנתבעים אף הציגו ראיות המלמדות שההחלטה על ביצוע מבחני ההפקה התקבלה על יסוד המלצות מומחים בתחום.
התובע לא הוכיח התנהלות זדונית או כזו הנגועה במרמה מצדם של הנתבעים. אכן, התובע העלה טענות קשות וחמורות נגד הנתבעים בטענה למעשי קונספירציה, רווח אישי, ופעולה מתוך אינטרס אישי צר, אך אלה לא הוכחו.
מכאן, שהפרט המטעה בענייננו הוא אי הכללת נתון הנקבוביות העדכני בדיווח מיום 8.9.2013, וכעת יש לבחון אם התובע הוכיח כי נגרם לו נזק שיש קשר סיבתי בינו לבין פרסום הפרט המטעה.
ו.8 האם הוכחו רכיבי הנזק והקשר סיבתי בין הפרט המטעה לנזק
105. על מנת שתקום אחריות בגין פרט מטעה על התובע להוכיח קיומם של פרט מטעה, נזק וקשר סיבתי בין הפרט המטעה לבין הנזק (עניין רייס, פסקה 99; עניין בזק, פסקה 93; ימין ווסרמן, עמוד 334; פסרמן-יוספוב, עמוד 504).
106. תביעה בגין הטעייה בניירות ערך, היא בראש ובראשונה תביעה בעלת אופי נזיקי ועל כן הפיצוי ההולם בגינה הוא כזה שתכליתו להעמיד את הניזוק במקום בו היה אלמלא ההטעיה (ע"א 345/03 רייכרט נ' יורשי המנוח משה שמש ז"ל, פסקאות 82-80 [נבו] (7.6.2007) (להלן: עניין רייכרט (חישוב נזק)).
הוכחת נזק הקשור בקשר סיבתי לפרט מטעה היא סוגיה מורכבת, ונכון לעת הזו "בית המשפט העליון טרם אמר את המילה האחרונה לגבי דרך חישוב של הנזק במקרה של פרט מטעה בתשקיף או בדיווח" (רע"א 979/13 לנדמארק גרופ בע"מ נ' הראל פיא קרנות נאמנות בע"מ, פסקה 12 [נבו] (25.6.2015) (להלן: עניין לנדמארק); ע"א 1582/20 בעניין חלפון, פסקה 75). בעניין רייכרט (חישוב נזק), עמד בית המשפט על שיטות אפשריות לחישובו וקבע כי "... בהתחשב באופייה הנזיקי של התביעה בגין פרט מטעה בתשקיף לפי החוק, נראה שהשיטה הראויה לחישוב הנזק בתביעה זו היא שיטת חסרון הכיס" (שם, פסקה 82). לפי שיטה זו הפיצוי הוא בגובה ההפרש שבין מחיר הרכישה של נייר הערך לבין ערכו הריאלי באותו מועד לולא המידע המטעה. בית המשפט ציין שחישוב הנזק לפי שיטה זו "אינו פשוט", בעיקר מהטעם שהוא מחייב קביעת "קו הערך" שהוא קו היפותטי המשקף את "הערך האמיתי" של נייר הערך, והשוואתו אל מול "קו המחיר" של נייר הערך (פסקה 87) (ראו גם: ת"צ (מחוזי מרכז) 14144-05-09 הראל פיא קרנות נאמנות בע"מ נ' לנדמארק גרופ בע"מ, פסקאות 158-156, [נבו] (27.12.2012) (להלן: עניין הראל פיא), בקשת רשות ערעור נדחתה בעניין לנדמארק); ת"צ (מחוזי-ת"א) 62995-12-21 אלישייב נ' לוינסקי-עופר בע"מ, פסקה 143 [נבו] (14.12.2023)).
בעקבות פסק הדין בעניין רייכרט (חישוב נזק), פרסמו המלומדים שרון חנס ואלון קלמנט מאמר, "חישוב נזק בתובענה ייצוגית בגין הטעיה בניירות-ערך", ספר אליהו מצא, 729, 731 (2015) (להלן: חנס וקלמנט)). לשיטת חנס וקלמנט, את הנזק בגין פרט מטעה יש לחשב (Ex-Post) תוך התמקדות בנפילת מחיר נייר הערך עם גילוי ההטעיה לשוק ולא לפי הנזק הלכאורי שנגרם במועד הרכישה. גישה זו יושמה בת"א (מחוזי ת"א) 1134/95 יורשי המנוח משה שמש ז"ל נ' רייכרט, (24.1.2010), ערעור על פסק הדין הסתיים בפשרה (ע"א 2046/10 פסק דין מיום 29.3.2011). בעניין הראל פיא, הביע בית המשפט, מבלי לנטוע מסמרות, עמדה לפיה המעבר לדרך החישוב המוצעת במאמרם של חנס וקלמנט הוא רצוי (שם, פסקה 158) (וראו גם: 41280-03-21 גולובינסקי נ' איי.סי.אל גרופ בע"מ, פסקה 53 [נבו] (9.10.2024)). גם חישוב נזק לפי גישה זו עשוי להיות מורכב, למשל במצב שבו ירידת הערך, בחלקה או במלואה, נובעת מגילוי נתונים שונים שאינם ההטעיה (להרחבה ראו חנס וקלמנט, עמוד 772).
107. התובע לא הציג חישוב נזק, לפי אף אחת מדרכי החישוב האמורות.
טענת התובע בענייננו היא שהוא זכאי להשבת מלוא סכום השקעתו, שכן לולא הדיווח המטעה מיום 8.9.2013 בדבר גילוי "סימני נפט משמעותיים" הוא לא היה רוכש את מניותיה של שמן. בנוסף טען התובע שהוא זכאי להשבה גם מכוח סעיף 35 לחוק ניירות ערך. כפי שיפורט להלן, את טענת התובע לפיה הוא זכאי להשבת מלוא סכום השקעתו לא אוכל לקבל שכן הוא לא הוכיח שמתקיים קשר סיבתי בין אובדן כספו לבין הפרט המטעה.
108. מקום בו מוכח שלולא הפרת החובה על ידי הנתבע היה המשקיע נמנע לחלוטין מהשקעתו, אין קושי להטיל את מלוא הנזק על כתפי הנתבע (ע"א 654/97 קרטין נ' עתרת ניירות ערך (2000) בע"מ, פ"ד נג(3) 385 (1999), פסקה 22 (להלן: עניין קרטין)). באותו עניין קיבל בית המשפט את הטענה לפיה התובע זכאי להשבת מלוא סכום ההשקעה בשל הפרה ממושכת של חובת הנאמנות מצד מנהל תיק ההשקעות. נקבע, כי בנסיבות כאלה אין לשמוע את מי שפעל בניגוד עניינים לאורך זמן בטענה שיכול והנפגע היה מפסיד את כספו גם בניהול תקין של תיק ההשקעות. בעניין רייכרט (חישוב נזק) נקבע כי ראוי להגביל פיצוי זה למצבים בהם הוכח שבין התובע לבין הנתבע היה קיים קשר חוזי כך ש"פיצויי השבה" מתחייבים "... ממהות התביעה ואופי היחסים בין הצדדים" (רייכרט לעניין נזק פסקה 84-82).
בעניין רייס נ' קרן הגשמה בע"מ בחן בית המשפט את השאלה באיזה מקרים ראוי יהיה להשיב לתובע את מלוא סכום השקעתו (ת"צ (מחוזי-ת"א) 59659-02-20 רייס נ' קרן הגשמה בע"מ, פסקה 102 [נבו] (20.04.2021) (להלן: עניין רייס)). מסקנתו של בית המשפט שם הייתה כי ראוי יהיה לפסוק השבה מקום בו מדובר בהטעיה מהותית הפוגעת בבסיס העסקה. נקבע, כי יש לראות התנהגות עוולתית ככזו הפוגעת בשורש העסקה, מקום בו היא משנה באופן דרמטי את הסיכון והסיכוי הגלומים בנייר הערך, ולא ניתן לומר שהעסקה בה התקשר המשקיע היא זו אליה ביקש להיכנס (עניין רייס, פסקה 103; ת"א (מחוזי-ת"א) 45609-07-11 עו"ד גיסין נ' הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ, פסקאות 163-161 [נבו] (6.6.2014); חנס וקלמנט, 731). הגיונם של דברים ברור. כאשר בשל הפרת חובה על ידי הנתבע נקשר הנפגע בעסקה שהיא שונה באופן יסודי ומהותי מזו שבה התכוון להתקשר, ראוי להניח שלולא ההתנהגות העוולתית הוא לא היה נקשר בה. במצב דברים זה מתקיימות הנסיבות שבהן נקבע בעניין קרטין שאין קושי להטיל את מלוא הנזק על כתפי הנתבע. באותה מידה ברור שבהעדר הוכחה לפגיעה מהותית ויסודית במאפייני ההשקעה אין יסוד לקביעה כזו (עניין רייס, פסקה 103).
יוער, שסעד של ביטול והשבה נקבע גם בסעיף 35(א) לחוק ניירות ערך. סעיף זה מקנה למי שרכש מהמציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף, ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, זכות לבטל את הרכישה ולדרוש את החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת במועדים שנקבעו בסעיף. מדובר בסעד יוצא דופן בדיני ניירות ערך, שנקבעו לו סייגים מגבילים, בין היתר, שזכות הביטול מוקנית רק למי שרכש מניות בהתאם לתשקיף (ימין ווסרמן, עמוד 352), ורק כלפי המנפיק (עניין רייכרט (חישוב נזק), פסקה 83). לטעמי, קיומו של סעיף מפורש בחוק הקובע סעד של השבה בתנאים ברורים ומגבילים, מחזק את המסקנה לפיה סעד כזה יכול ויינתן רק במצבים חריגים ויוצאי דופן.
109. בעניין רייס, עמד בית המשפט גם על כך, שנוכח אופיה הנזיקי של תביעה בגין פרט מטעה, הרי שגם מקום בו מוכח שלו היה הפרט המטעה מגולה, היו מניות החברה שוות אפס, יזכה את התובע בפיצוי השווה למלוא השקעתו. זאת, שכן במצב דברים זה הפער בין העלות ששילם לבין שווי הנייר במועד ההשקעה הוא מלוא סכום ההשקעה (עניין רייס, פסקה 101).
110. ומכאן לענייננו.
התובע לא טען, וודאי שלא הוכיח, קשר חוזי או יחסים מיוחדים בינו לבין הנתבעים.
התובע גם לא ביסס את טענתו לפיה בנסיבות העניין הוא לא היה רוכש מניות שמן לולא הפרט המטעה. התובע רכש מניות של החברה שעסקה בחיפוש אחר גז ונפט, ומכאן שהוא ביקש לקבל על עצמו את הסיכוי והסיכון הגלום בהשקעה כזו. למעשה, גם התובע מחזיק בעמדה לפיה זכאותו להשבה נובעת מהמשמעויות הדרמטיות של הנתונים שהתקבלו לאחר מבחני הלוגים החשמליים. אך כאמור, משמעויות אלה לא הוכחו. הוספת הנתון אודות שיעור הנקבוביות הייתה מביאה לידיעת הציבור שההחלטה להמשיך למבחני הפקה התקבלה גם בהינתן נתונים פחות טובים מהמצופה ביחס לשיעור הנקבוביות. אך לא הוכח שהוספת נתון זה הייתה משנה באופן דרמטי את פרופיל הסיכון של ההשקעה במניותיה של שמן. על אחת כמה וכמה משקבעתי שהתובע לא הוכיח שהנתונים שהתקבלו במבחני הלוגים החשמליים לימדו על "בעיות קשות" בקידוח, או על כך שהכותרת בדבר גילוי סימני נפט משמעותיים הייתה כוזבת, או על חוסר סבירות של ההחלטה להמשיך למבחני הפקה. למעלה מהנדרש יוער, שגם לא הוכח שעדכון בדבר נתון הנקבוביות היה מאיין את המידע החיובי על ביצוע מבחני ההפקה. בנסיבות אלה, לא הוכח הקשר הסיבתי בין אובדן השקעתו של התובע לבין הפרט המטעה שבדיווחי שמן.
התובע גם לא ביסס זכאות לסעד של השבה מכוח סעיף 35 לחוק ניירות ערך, ולו מהטעם שהוא לא רכש את מניותיו במסגרת תשקיף. הוא גם לא הוכיח שלו היה הפרט המטעה מגולה היה שווי המניות שווה לאפס.
לפיכך, בנסיבות העניין, לא ניתן לקבל את טענת התובע לפיה הוא זכאי לפיצוי בשווי מלוא סכום השקעתו במניות החברה. משלא הוכיח התובע קשר סיבתי בין אובדן השקעתו לבין הפרט המטעה ומשלא טען וממילא לא ביסס טענה אחרת לנזק - לא אוכל לקבל את תביעתו מכוח חוק ניירות ערך.
ו.9 שאלת ההסתמכות על המצג המטעה
111. הנתבעים העלו גם טענות במישור הסתמכותו של התובע על המצג המטעה הנטען. נטען שהתובע הסתמך על קריאת עיתונים אך לא הציג את הכתבה שקרא, ולא הוכח שלו היה נתון הנקבוביות מוסף הוא היה מוצא את דרכו לעיתונים. מכאן, לטענת הנתבעים, שהתובע לא הוכיח שהוא הסתמך על הפרט המטעה.
112. לאור מסקנתי לעיל לפיה התובע לא הוכיח קשר סיבתי בין הפרט המטעה לאובדן השקעתו, איני מוצאת לנכון להרחיב לעניין זה הגם שטענת הנתבעים בהקשר זה היא מוקשה. אזכיר כי בידוע, שמקום בו נטען לאחריות בגין פרט מטעה בדוח מכוח חוק ניירות ערך, אין התובע נדרש להוכיח כי הסתמך בפועל על הפרט המטעה (רע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, פסקה 25 לפסק דינה של כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן [נבו] (2001) (להלן: עניין רייכרט (ההסתמכות)); ת"צ (מחוזי ת"א) 67187-11-18 רהב נ' דנקנר, פסקה 65 [נבו] (5.5.2021) (להלן: עניין רהב); ת"צ (מחוזי-ת"א) 59659-02-20 רייס נ' קרן הגשמה בע"מ, פסקאות 39-36 [נבו] (20.04.2021) (להלן: עניין רייס); ת"צ (מחוזי ת"א) 13948-08-15 נחמני נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ, פסקה 155 [נבו] (24.5.2021); ימין ווסרמן, עמוד 339; לאה פסרמן-יוזפוב, עמודים 504-502). עוד אזכיר, כי גם ביחס לעילות מחוץ לחוק ניירות ערך, שבהן ההסתמכות היא רכיב מרכיבי העוולה, הועלו דרכים להתמודדות עם דרישה זו ולהגמשתה (רייכרט לעניין הסתמכות, פסקאות 31-28; עניין רהב, פסקאות 66-65). כאמור, נוכח מסקנתי לעיל איני נדרשת להרחיב לעניין זה.
ז. האם הוכחה עוולת הרשלנות
113. בענייננו טען התובע גם לתחולה של עוולת הרשלנות מכוח סעיף 35 לפקודת הנזיקין. טענה זו נשזרה בטיעוניו הגם שלא הוצגה טענה סדורה ביחס לחובת הזהירות, הפרתה, ויתר רכיבי העוולה. העולה מטיעוני התובע הוא שיסודותיה הנטענים של עוולת הרשלנות חופפים לטענותיו בעילה מכוח חוק ניירות ערך - ברכיבי המעשים המיוחסים לנתבעים כמו גם ברכיב הנזק (סעיף 8 לסיכומי התובע).
לגישת המלומדת צפורה כהן, עילת התביעה מכוח חוק ניירות ערך באה להקל עם הנפגע, ואין בה כדי לשלול את זכות התביעה הנזיקית (צפורה כהן, עמודים 166-155). כך, למשל, הוכרה חובת זהירות של דירקטורים כלפי רוכשי מניות בגין פרט רשלני בדוחות הכספיים (ת"א (מחוזי ת"א) 2189/85 אילין נ' רוטנברג, פ"מ התשנ"ה (3) 23, 37 (1995). גם בהנחה שעומדת לתובע אפשרות לתביעה גם בעילה של רשלנות, הרי שהוא נדרש לבססה. משכך, עליו להוכיח, מעבר לרכיבי העילה לפי חוק ניירות ערך, גם את הפרת חובת הזהירות כלפיו, צפיות לכך שהתובע יסתמך על המצג הרשלני וקיומה של הסתמכות בפועל (בשים לב לאמור לעיל ביחס להגמשת דרישה זו).
כאמור לעיל, התובע הוכיח שהיה על הנתבעים לכלול בדיווח מיום 8.9.2013 את הפרט העדכני אודות הנקבוביות, אך לא הוכיח כי כתוצאה מהפרט המטעה נגרם לו הנזק הנטען על ידו. הקביעה לפיה התובע לא הוכיח את רכיב הנזק והקשר הסיבתי בינו לבין הפרט המטעה, נכונה גם ביחס לעוולת הרשלנות, שכאמור, אף מטילה נטל כבד יותר על התובע. מכאן, שגם את תביעתו לפיצוי מכוח עילה זו לא ביסס התובע.
ח. האם הוכחה הטענה לפגיעה באוטונומיה
114. התובע העלה גם טענה לפגיעה באוטונומיה (סעיף 54 לכתב התביעה וסעיף 67 לסיכומי התובע). נטען, כי בשל אי גילוי מידע מהותי זה נמנעה ממנו היכולת להחליט החלטה מושכלת ביחס להשקעה בניירות הערך ולו היה המידע מונח לפניו היה נמנע מרכישת המניות ולא היה נגרם לו נזק כספי. לא אוכל לקבל טענה זו.
115. פיצוי בגין ראש נזק של פגיעה באוטונומיה הוכר בע"א 2781/93 דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, פ"ד נג(4) 526 (1999) (להלן: עניין דעקה), והוא משקף תפיסה לפיה "זכותו של אדם לכתוב בעצמו את סיפור חייו היא אחת מן הזכויות היסודיות ביותר במשטר דמוקרטי, אם לא היסודית שבהן" (ע"א 1535/13 מדינת ישראל נ' איבי, פסקה 39 לפסק דינה של כב' השופטת (כתוארה אז) א' חיות [נבו] (3.9.2015)). יחד עם זאת וכפי שהודגש לא אחת, על מנת שפגיעה באוטונומיה תזכה בפיצוי נדרש שהיא תהיה כזו שהובילה לפגיעה בליבת זכות הבחירה או במילים אחרות ב"גרעין הקשה" של זכות האדם המקדשת את האוטונומיה (ע"א 1399/20 פלוני נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 10 לפס' דינו של כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל [נבו] (27.12.2021); רע"א 1081/21 פלונית נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 13 לפסק דינו של כבוד השופט י' עמית [נבו] (1.9.2021); ע"א 8037/06 ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ, פסקה 44 לפסק דינו של כבוד השופט ח' מלצר (פ"ד סז(1)410) (2014) (להלן: עניין פריניר)).
בנוסף, על מנת שפגיעה באוטונומיה תקנה זכות לפיצוי, לא די בפגיעה בכוח הבחירה, ויש להוכיח שכתוצאה מהפגיעה באוטונומיה נגרם לתובע נזק תוצאתי סובייקטיבי שאינו ממוני המתבטא בתחושות שליליות כגון כעס, תסכול, עלבון, גועל, זעזוע, וכיוצא בזה (ע"א 4333/11 סלומון נ' גורי יבוא והפצה בע"מ, פסקאות 25-24 לפסק דינו של כבוד השופט י' עמית [נבו] (12.3.2014)); ע"א 887/19 שמול נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 84 לפסק דינו של כבוד השופט ח' כבוב (21.11.2022); ע"א 10085/08 תנובה - מרכז שיתופי לתוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל [נבו] (4.12.2011) (להלן: עניין תנובה)). נדרש, כי תחושות שליליות אלו יהיו משמעותיות, ולא שוליות או חלשות (עניין פריניר, פסקה 44 לפסק דינו של כבוד השופט ח' מלצר).
מבחנים אלו נועדו לגדור את תחומו והיקפו של ראש נזק זה (ע"א 1303/09 קדוש נ' בית החולים ביקור חולים, פ"ד סה(3)164, פסקה 76 לפסק דינו של כבוד השופט י' עמית ופסקה 39 לפסק דינו של כבוד המשנה לנשיא א' ריבלין (2012)). מכאן, שלא כל פגיעה בכוח הבחירה היא פגיעה "בגרעין הקשה" של האוטונומיה, ולא כל פגיעה תגבש טענה לפגיעה באוטונומיה שראוי לפצות בגינה (לניתוח מפורט ביחס להצדקות ולשיקולי המדיניות הנוגעים ליישום טענת הפגיעה באוטונומיה ראו: אסף יעקב, דא עקא דעקה - גלגוליה של פגיעה באוטונומיה, משפטים מב 5 (2012)).
116. בת"צ (מחוזי ת"א) 15310-05-14 טל נ' ברנר [נבו] (11.7.2016) (להלן: עניין טל) דחתה כבוד השופטת ר' רונן טענה לפיה קמה למחזיק אג"ח זכות לפיצוי גם בשל פגיעה באוטונומיה, בהעדר יכולת לממש את זכותו לפעול על בסיס מידע מלא ומדויק וזאת בשל פרט מטעה בדוחות. נקבע כי מדובר במקרה מובהק שבו הפגיעה אינה ב"גרעין הקשה" של האוטונומיה, אלא לכל היותר ב"כוח הבחירה". עוד נקבע כי "הטעיה ביחס למצבה של חברה בשוק ההון - אינה מזכה לכן בפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה. ככל שההטעיה הנטענת מוכחת, ומוכח כי היא גרמה לנזק ממוני לחברי הקבוצה, הם יהיו זכאים לפיצוי בגין הנזק הזה. אולם אם לא יוכח קיומו של נזק ממוני, לא יהיה מקום לקבוע כי חרף העדר הפגיעה הכלכלית נפגעה האוטונומיה של חברי הקבוצה" (עניין טל, פסקה 124). עמדה זו משקפת בעיני תיחום ראוי לטענות בדבר פגיעה באוטונומיה, וקביעת גבולות הולמים לגדר "ליבת" הזכות לאוטונומיה. תיחום זה מוציא מגדר "הגרעין הקשה" של זכות האדם המקדשת את האוטונומיה גם את התביעה שבפניי. מכאן, שהתובע לא ביסס טענה בת פיצוי לפגיעה באוטונומיה.
על הניסיון לטעון לפגיעה באוטונומיה במגוון הולך ומתרחב של מקרים והקושי הטמון בהתרחבותן של טענות אלה ניתן ללמוד גם ממאמרו של יצחק עמית, "סוס הפרא של הפגיעה באוטונומיה" ספר שטרסברג-כהן 465, 494 (2017), המסתיים במילים הבאות: "מראש נזק צנוע במסגרת עוולת הרשלנות, הפגיעה באוטונומיה התפשטה אופקית לנושאים שונים החורגים מתחום הרשלנות הרפואית ואף לתחומי משפט שונים מחוץ לדיני הנזיקין, והיא צומחת אנכית לגובה בשיעורי הפיצוי הנפסקים בגינה. דומה כי הפגיעה באוטונומיה היא סוס הפרא החדש של המשפט, ואולי, כדברי המשורר, הגיעה העת למתוח המושכה וקצת לקחת חזרה" (שם בעמוד 494).
ט. פיצוי בגין כאב וסבל
117. התובע טען בתצהירו כי נגרמו לו הפסדי זמן, צער, סבל, עגמת נפש, ולילות חסרי שינה עקב איבוד כספו ובגין כך, שלטענתו, רומה על ידי הנתבעים. טענה זו נטענה מבלי ששויכה לאיזו מבין עילות התביעה שנטענו על ידי התובע.
כאמור, התובע לא הוכיח את הקשר הסיבתי בין אובדן כספו לבין הפרט המטעה בדיווח מיום 8.9.2013. מכאן, שגם אם בגין אובדן כספו נגרמו לו סבל, עגמת נפש ולילות חסרי שינה, לא הוכח קשר סיבתי בינם לבין מעשי הנתבעים.
י. סוף דבר
118. כאמור מסקנתי היא שהיה על הנתבעים לכלול בדיווח מיום 8.9.2013 גם את נתון הנקבוביות העדכני, אך התובע לא הוכיח שכתוצאה ממחדלם נגרם לו הנזק הנטען על ידו.
מכאן, שהתובע לא הוכיח את תביעתו לפי חוק ניירות ערך והתקנות שהותקנו מכוחו או מכוח עוולת הרשלנות הקבועה בפקודת הנזיקין, וגם לא זכאות לפיצויים בגין נזק שאינו ממוני.
לפיכך, התביעה נדחית.
119. אשר לפסיקת הוצאות, אמנם תביעתו של התובע נדחתה אך הטענה לפיה הנתבעים כללו בדיווחה של שמן פרט מטעה התקבלה. בנסיבות אלה איני מוצאת לנכון להטיל על התובע לשאת בהוצאותיהם של הנתבעים וכל צד יישא בהוצאותיו.