מבחנים אלו נועדו לגדור את תחומו והיקפו של ראש נזק זה (ערעור אזרחי 1303/09 קדוש נ' בית החולים ביקור חולים, פ"ד סה(3)164, פסקה 76 לפסק דינו של כבוד השופט י' עמית ופסקה 39 לפסק דינו של כבוד המשנה לנשיא א' ריבלין (2012)). מכאן, שלא כל פגיעה בכוח הבחירה היא פגיעה "בגרעין הקשה" של האוטונומיה, ולא כל פגיעה תגבש טענה לפגיעה באוטונומיה שראוי לפצות בגינה (לניתוח מפורט ביחס להצדקות ולשיקולי המדיניות הנוגעים ליישום טענת הפגיעה באוטונומיה ראו: אסף יעקב, דא עקא דעקה - גלגוליה של פגיעה באוטונומיה, משפטים מב 5 (2012)).
- בתובענה ייצוגית (מחוזי ת"א) 15310-05-14 טל נ' ברנר [נבו] (11.7.2016) (להלן: עניין טל) דחתה כבוד השופטת ר' רונן טענה לפיה קמה למחזיק אג"ח זכות לפיצוי גם בשל פגיעה באוטונומיה, בהעדר יכולת לממש את זכותו לפעול על בסיס מידע מלא ומדויק וזאת בשל פרט מטעה בדוחות. נקבע כי מדובר במקרה מובהק שבו הפגיעה אינה ב"גרעין הקשה" של האוטונומיה, אלא לכל היותר ב"כוח הבחירה". עוד נקבע כי "הטעיה ביחס למצבה של חברה בשוק ההון - אינה מזכה לכן בפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה. ככל שההטעיה הנטענת מוכחת, ומוכח כי היא גרמה לנזק ממוני לחברי הקבוצה, הם יהיו זכאים לפיצוי בגין הנזק הזה. אולם אם לא יוכח קיומו של נזק ממוני, לא יהיה מקום לקבוע כי חרף העדר הפגיעה הכלכלית נפגעה האוטונומיה של חברי הקבוצה" (עניין טל, פסקה 124). עמדה זו משקפת בעיני תיחום ראוי לטענות בדבר פגיעה באוטונומיה, וקביעת גבולות הולמים לגדר "ליבת" הזכות לאוטונומיה. תיחום זה מוציא מגדר "הגרעין הקשה" של זכות האדם המקדשת את האוטונומיה גם את התביעה שבפניי. מכאן, שהתובע לא ביסס טענה בת פיצוי לפגיעה באוטונומיה.
על הניסיון לטעון לפגיעה באוטונומיה במגוון הולך ומתרחב של מקרים והקושי הטמון בהתרחבותן של טענות אלה ניתן ללמוד גם ממאמרו של יצחק עמית, "סוס הפרא של הפגיעה באוטונומיה" ספר שטרסברג-כהן 465, 494 (2017), המסתיים במילים הבאות: "מראש נזק צנוע במסגרת עוולת הרשלנות, הפגיעה באוטונומיה התפשטה אופקית לנושאים שונים החורגים מתחום הרשלנות הרפואית ואף לתחומי משפט שונים מחוץ לדיני הנזיקין, והיא צומחת אנכית לגובה בשיעורי הפיצוי הנפסקים בגינה. דומה כי הפגיעה באוטונומיה היא סוס הפרא החדש של המשפט, ואולי, כדברי המשורר, הגיעה העת למתוח המושכה וקצת לקחת חזרה" (שם בעמוד 494).