עניינם של כל ההליכים שמספריהם לעיל נוגע לשטרי חוב שנחתמו באופן אלקטרוני, לא סוחרו, והוכרעו בבתי המשפט, לאחר שרובם נפתחו בהליך של התנגדות לביצוע שטר בלשכות ההוצאה לפועל. המקרה של המבקשת דנא אינו שונה מהם.
בשולי הדברים יוער כי לא מצאתי להתייחס לשטר הספציפי מושא הליך זה, שכן מדובר בשטר שנפרע זה מכבר, והתנגדותה של המשיבה התבססה על כך שנחתם באופן אלקטרוני ולא על צורת החתימה או חוזקתה. כמו כן, המבקשת ציינה כי אופן החתימה האלקטרונית בה היא עושה שימוש השתנה מאז, וכיום מדובר בחתימה גרפית על מסך ממוחשב (ראו דברי ב"כ המבקשת בפר' הדיון מיום 19.9.24 עמ' 4 שורה 26), אשר ניתן לראות בה, לטעמי, אקט אישי מובהק.
- לפיכך, בשטרי חוב שאינם סחירים או שלא נסחרו בפועל, ואלו הם רוב שטרי החוב בישראל, אין כל סתירה בין תכליתה של פקודת השטרות לחוק חתימה אלקטרונית, כך שניתן להכיר בחתימה אלקטרונית כחתימה על שטר לכל דבר ועניין, ובתנאי שמדובר בחתימה שמהווה "אקט אישי מובהק" ונחתמה באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חד ערכי והיעדר אפשרות לשנות את קובץ המקור. לפיכך, ניתן לפתוח הליכים בעניין שטרות אלו במסלול הקבוע לביצוע שטרות בלשכות ההוצל"פ. מדובר בשטרות שבהם לא בוצעה פעולת סיחור, ומגיש השטר לביצוע בהוצאה לפועל הוא זה שהשטר המקורי לפקודתו.
אשר ליתר השטרות, ובפרט שיקים, הדברים מורכבים הרבה יותר, ונדרשת עבודה נוספת ביחס אליהם. לכאורה, הם מעוררים קושי במישור היסוד החפצי של השטר. סוגיות אלו אינם מעניינו של ההליך דכאן ולכן איני נדרשת לכך.
אדגיש, כי לא נעלמו מעיני הצהרות המדינה לפיהן היא מודעת לצורך לבצע התאמות בין דיני השטרות לכלכלה המודרנית, ועיון במרשתת מגלה כי בנק ישראל פרסם כבר ביום 23.3.22 "קול קורא להתייעצות לגבי אפיון טכנולוגי של הוראת חיוב דיגיטלית, תחליף דיגיטלי לצ'ק מנייר" (https://boi.org.il/publications/pressreleases/קול-קורא-להתייעצות-לגבי-אפיון-טכנולוגי-של-הוראת-חיוב-דיגיטלית-תחליף-דיגיטלי-לצק-מנייר). עוד אוסיף, כי גם נייר העמדה מטעם ארגון הסחר העולמי קורא להתאים את דיני השטרות האנגליים לתקופתנו, ומציע פתרונות משפטיים וטכנולוגיים בעניין זה.
יש לקוות כי אכן נעשית עבודה מאומצת ע"י כלל הגורמים הרלבנטיים במדינה להביא לגיבושו של הסדר דיגיטלי הולם ביחס לכל סוגי השטרות, אשר ייתן מענה גם להיבטי הסחירות השונים.