על וודאות משפטית ועל החשיבות ביצירת תחרות
- שני טעמים נוספים הביאוני למסקנה כי יש לקבל את עמדת המבקשת ולהכיר בחתימה אלקטרונית על שטרי חוב שלא נסחרו.
- הטעם הראשון הוא מנהג הסוחרים והשימוש התדיר בחתימה אלקטרונית בימינו, והצורך בוודאות משפטית. אחת הביקורת שנשמעו כנגד הנוסח של סעיף 2 הנוכחי לחוק חתימה אלקטרונית, התייחסה לחוסר הוודאות הנגזרת ממנו. לפי ביקורת זו, על כל ארגון במשק שיבקש לעשות שימוש בחתימה אלקטרונית, יהיה להכריע בשאלת התכלית של כל חיקוק ובשאלת חוזקת החתימה האלקטרונית הנדרשת לפיו (ראו פר' הדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה מיום 6.2.18 ודברי עו"ד חיים רביה בעניין זה(.
המבקשת בענייננו ביססה את המודל העסקי שלה על חתימה אלקטרונית על שטר חוב, ונקלעה כעת לסיטואציה שבה המשיבה סירבה לראות באלו משום שטר. ניתן להניח, כי המבקשת סברה שאין מניעה משפטית לעשות שימוש בחתימה אלקטרונית על שטר חוב, ובמובן זה המקרה שבפנינו מוכיח במידה רבה את הביקורת שנשמעה בזמן אמת כנגד חוסר הוודאות הנגזר מנוסחו של סעיף 2 לחוק חתימה אלקטרונית.
לאור הפרקטיקה הנוהגת של חתימה דיגיטלית על שטר חוב, וחוסר הבהירות הטמון בסעיף 2 לחוק חתימה אלקטרונית, סבורני כי יש לבחור בפרשנות המכירה בחתימה אלקטרונית על שטר חוב גם מטעמים של וודאות משפטית הנדרשת לגופים כגון המבקשת.
- הטעם השני נוגע לחשיבות יצירת תחרות לבנקים. מנכ"ל המבקשת ציין בדיון כי מטרתו לייצר אלטרנטיבה למערכת הבנקאית, והבהיר כי המבקשת היא חברה מפוקחת המחזיקה ברישיון אשראי מורחב של רשות שוק ההון (ראו פר' הדיון עמ' 4 ש' 3 ואילך). כידוע, חוק סליקת שיקים אפשר לבנקים בישראל לעבור לעידן הדיגיטלי בהיבטי סליקה, ובכך לייעל את עבודתם תוך חיסכון בעלויותיהם. כך גם נוהלי בנק ישראל השונים בקשר לחשבונות מקוונים. מצופה כי המדינה תספק פתרונות טכנולוגיים גם לעסקים שמבקשים להתחרות בבנקים, שעושים שימוש בשטרות חוב, דוגמת המבקשת. מציאות שבה רק לבנקים ניתנים הכלים לעבור לעולם הדיגיטלי (גם אם באופן חלקי), בעוד מתחריהם נאלצים להמשיך ולפעול בעולם הפיזי בלבד, אינה תוצאה רצויה בהיבטים של תחרות בעולם הבנקאות.
סיכום ביניים
- חוק חתימה אלקטרונית נחקק במטרה להגביר את הוודאות לגבי פעולות המתבצעות באופן אלקטרוני, תוך הכרה במעמדם הראייתי של חתימות אלקטרונית, וזאת לאור רצון המחוקק להתאים את החקיקה הקיימת להתפתחויות הטכנולוגיות. לצד האמור, דיני השטרות המסורתיים התפתחו במשך השנים בהתאם למנהג הסוחרים, וכיום במהלך העסקים הרגיל נעשה שימוש תדיר בחתימה אלקטרונית.
לפיכך, הן לאור רצון המחוקק והן לנוכח הפרשנות המקובלת של דיני השטרות, והיות שכיום קיימות טכנולוגיות המאפשרות יצירת קובץ חד ערכי שלא ניתן לשנותו, אין כל מניעה להכיר בעת הזו בחתימה אלקטרונית על שטר חוב, ככל שהיא עולה כדי אקט אישי מובהק, ובתנאי שמדובר בשטר שאינו סחיר או שלא נסחר בפועל ומבוקש לבצעו בהוצל"פ בין צדדים קרובים.