בכל מקרה, ברי כי העדר האפשרות לסמוך על ההודעות מבחינה כרונולוגית, וה"כותרות" חלף זמן מדויק לכל הודעה והודעה, מקשות על הבנת רצף השיחות.
123. שלישית: נתוני מסגרת. בעניין פישר עמד בית המשפט העליון על החשיבות בבחינת נתוני המסגרת של המדיה הדיגיטלית המוגשת כראיה, כך:
"מטא-נתונים – המכונים גם נתוני מסגרת, ובאנגלית Metadata. אלו הם נתונים המצויים בתוך קובץ או מקושרים אליו, והם בדרך כלל שקופים למשתמש. לעיתים אף אין אפשרות לגשת לנתוני המסגרת אלא באמצעות תוכנה מיוחדת. נתוני המסגרת מכילים מידע על הקובץ, שאינו תוכנו המהותי של הקובץ. לדוגמה, קובץ של תמונה מכיל את התמונה עצמה, ונתונים נוספים כגון משקל הקובץ, גודל התמונה, תאריך יצירת הקובץ על המחשב ועוד. דוגמאות נוספות הן שם יוצר הקובץ, תאריך שינוי הקובץ, תאריך שליחת הקובץ ומיקום הקובץ. למטא-נתונים חשיבות רבה להליך הפלילי. ראשית, היעדרם של נתוני מסגרת מסוימים עשוי להביא לכך שהתוכן המהותי אליו הם מתייחסים יאבד ממשמעותו. כך לדוגמה, אם ההגנה תקבל לידיה רשומות SMS מבלי לקבל נתוני מסגרת כגון שעת משלוח ההודעה ושם השולח והמקבל, לתוכן הרשומה תהיה משמעות מוגבלת ביותר עד כדי אפסית. בנוסף, נתוני מסגרת עשויים להיות חיוניים בפני עצמם – אם המדובר במיקומי GPS הנשמרים במכשיר הסלולר באופן אוטומטי בעת צילום תמונה; אם המדובר בנתונים הנסתרים מעיניו של המשתמש ההדיוט ומגלים מתי נוצרו מסמכים על המחשב ומתי הם נערכו לאחרונה, ועוד כהנה וכהנה דוגמאות".
124. על חשיבותם של נתוני המסגרת במדיה הדיגיטלית נכתב בספרות המשפטית (ואקי, בעמ' 1103):
"... ראיות דיגיטליות הן פגיעות יותר לזיופים, שכן הטכנולוגיה הדיגיטלית היוצרת והמקיימת אותן היא זו שמאפשרת, במקרים רבים, זיוף ושינוי ברמה גבוהה מאוד, אשר לא ניתן יהיה להבחין בהם בעין בלתי מזוינת. עם זאת, הדברים יפים רק בנוגע לרמת הפשט. באשר לרמות חקר מעמיקות יותר – ההפך הוא הנכון. זאת, בשל מידע המכונה "נתוני מסגרת" או "מטא-נתונים" אשר מאפיין את הראיות הדיגיטליות. במובנים רבים, הוא יוצר את ההבחנה בין ראיות דיגיטליות לראיות אחרות. "נתוני המסגרת" הם כל אותם נתונים המכילים מידע על קובץ שאינו תוכנו המהותי של הקובץ. אלו נתונים האופפים את פרטי הקובץ ולא את תוכנו. הם כוללים, לדוגמה, את המועד שבו נוצר הקובץ, את מועד שינויו (אם שונה), את זהותו של המחשב אשר יצר את הקובץ, את משקלו של הקובץ, את מועד שליחת הקובץ או קבלתו, את שם המחשב השולח ושם המחשב המקבל, את מועדי פתיחתו של הקובץ וסגירתו ועוד. נתונים אלה מצויים בתוך קובץ או מקושרים אליו. על פי רוב, נתונים אלה חשופים למשתמש, ולעיתים אין אפשרות לגשת לנתוני המסגרת אלא באמצעות תוכנה מיוחדת.
למטא-נתונים נודעת חשיבות רבה לצורך ההליך השיפוטי. במקרים מסוימים, תוכנה של הראיה הדיגיטלית ללא נתוני מסגרת הנלווים לה, עלול לאבד מערכו. כך, לדוגמא, רשומות ומסרונים ללא נתוני מסגרת כגון שעת משלוח ההודעה ושם השולח והמקבל, מצמצמים עד מאוד את ערכו הראייתי של תוכן הרשומה. במקרים אחרים, נתוני המסגרת הם הראייה הדרושה במשפט... המידע שמספקים נתוני המסגרת דומה במובן מסוים לראיות פורנזיות כמו DNA, טבעות אצבע, כדומה – מעין "רמזים" שנותרו מאחור ללא ידיעתו של זה שהשאירם".
בהמשך החווה המלומד ואקי את דעתו כך: "בשל חשיבותם של נתוני המסגרת כמאפיינים אשר מהווים את הראיה הדיגיטלית, גישתי היא שדווקא לגבי ראיות כאמור, צריך שיחול כלל הראיה הטובה ביותר ככלל של קבילות. היינו, ראוי לקבוע כי מקום שמדובר במסמך (במובנם של דיני הראיות) שמקורו דיגיטלי, יהא הצד המבקש להסתמך עליו מחויב להגיש לבית המשפט עותק (להבדיל מהעתק) דיגיטלי שלו".
ובהמשך: "... אם נניח דוגמה שבה פושטת המשטרה על ביתו של פלוני ותופסת את מחשבו האישי המכיל קבצי word שונים, הרי שאם תבקש התביעה תבקש להגיש קובץ מהקבצים במשפטו של פלוני, יהיה עליה להגיש עותק של הקבצים בפורמט word - כפי שנתפסו. אם תמיר התביעה את הקבצים לפורמטPDF ותבקש להגישם כראיה, יהיה מדובר בהעתק שאין לקבלו".
125. בענייננו, אכן הוגשו נתוני מסגרת יחד עם ההתכתבויות, אולם זאת רק במסגרת פלט הפלאפון, אשר נפרק, כאמור, באיחור, ורק ביחס להתכתבויות של המתלוננת עם אחרים, ולא עם הנאשם. אעיר כי אם פלט הפלאפון היה מוגש גם ביחס להתכתבויותיהם של המתלוננת והנאשם - מה שלא קרה - יחד עם נתוני המסגרת, ענין זה היה מקל על הבנת ההתכתבויות.
כך, למען הנוחות, ורק לצורך ההדגמה, ראו את נ/87, שהוא התכתבות בין המתלוננת לבין אחד, ת', שהופק במסגרת פריקת הטלפון שלה כדין. בתכתובת זו מופיע, לצד כל הודעה והודעה ולא כ"כותרת" ללא סדר - תאריך שליחה, שעה מדויקת, ומקור (source) – נתון שכלל לא מופיע ב-ת/57, אלא כ"חוצץ" שלם.
126. מתחייבת, איפוא, הקביעה הבאה: ת/57 הוא העתק של העתק (שהאחרון אבוד) אשר לא ניתן לקבוע כי הוא אמין, נוכח העובדה שהוכח פוזיטיבית כי לא ניתן לדעת האם נמחקו ממנו נתונים (גם מהותיים), וכן בשל התוכנה בה הוגש (וורד), ללא סדר כרונולוגי קבוע, וללא נתוני מסגרת אשר היו יכולים לחזק (או להחליש) את מהימנותו.
127. התביעה טענה עוד בסיכומיה: "ב"כ הנאשם לא חלקה על אמיתות תוכנן של ההתכתבויות הקיימות ב-ת/11, כך גם לא טענה שאלה לא נכתבו ע"י מי מהצדדים"; עוד הוסיפה התביעה "בחקירתה הנגדית עומתה המתלוננת עם תכתובות רבות שמצויות ב-ת/11, כך גם הנאשם נשאל בעדותו (גם בחקירותיו במשטרה) על תכתובות רבות המצויות בת/11 ולא כפר באמיתותן.
כל השגותיה של ההגנה התייחסו לתכתובות שלכאורה אינן קיימות ב-ת/11. לעניין זה יש לומר כי לא הובאה כל ראייה מטעם ההגנה לכך שתכתובת זו או אחרת בין הנאשם למתלוננת נמחקה ע"י המתלוננת, אשר טענה באופן מפורש בבית המשפט שלא עשתה כן.
הנאשם מצידו לא טרח להביא ולו תכתובת אחת שיש בה כדי לחזק טענה זו בדבר חסר ראייתי בת/11. גרסתו כי מחק את התכתובות ביניהם בשל היותו גבר נשוי המנהל רומן מחוץ לנישואים - אינה מהווה משום ביסוס לחסר הראייתי הנטען. אם היה כזה, יכול היה הנאשם להתחקות/לשחזר את התכתובות שמחק ולהציגם "כתמונת מראה" לאלה שלטענתו (הבלתי מבוססת) נמחקו ע"י המתלוננת. הנאשם לא עשה זאת ולפיכך אין לו להלין אלא על מחיקותיו".
128. אכן, המתלוננת והנאשם אישרו חלק מסוים מההתכתבויות בעדויותיהם, ואתייחס לכך בהמשך, במסגרת ניתוח הראיות; עם זאת, אין בכך כדי להשליך על אמינות ת/57 (או ת/11) כמכלול, וכל הודעה או התכתבות שהיתה אליה התייחסות פרטנית של הצדדים, תיבחן לגופה על פי הקשרה והראיות הנוספות בקשר אליה. יוער עוד, כי בניגוד לטענת התביעה, ההגנה הסתייגה גם הסתייגה מקבילות ת/57 ו-ת/11 לאורך כל המשפט.
129. צודקת התביעה: אכן לא הובאו ראיות ישירות לכך שהמתלוננת היא שמחקה התכתבויות מהטלפון הנייד שלה בטרם מסירתו למשטרה (או בטרם מסירת ההחסן הנייד למשטרה), אולם מאידך גיסא בהחלט הוכח כי נמחקו תכתובות שונות, מכל סיבה שהיא; כמו כן, אין כל אפשרות לדעת האם נמחקו חומרים נוספים, ועל פני הדברים - כאן העיקר.
130. טענתה של התביעה שלפיה הנאשם הוא שהיה צריך "להתחקות/ לשחזר" את התכתובות – לא יכולה לעמוד. נוכח טיב הראיה שהוגשה, הפערים, המחיקות וסימני השאלה סביב הרבים ההתכתבויות, בהחלט קיים ספק אינהרנטי באמינותן. לא מדובר בטענות בעלמא נגד קבילות ת/57, לא קרוב לכך.