הקשר הטלפוני בין הנאשם למתלוננת סוף שנת 2014
193. הלאה, נמשיך ברצף הכרונולוגי. כשבועיים לאחר שחרורה מבית החולים (16.11.2014) פנתה המתלוננת אל הנאשם בהודעת טקסט, וביקשה שיטפל בה "היי ד"ר ברוך זו המתלוננת. אני מרגישה נורא ולא מצליחה להתמודד לבד אז חשבתי לפנות אליך". הנאשם השיב "בשמחה היכן את היום? בחו"ל?", והם תיאמו שישוחחו טלפונית (באמצעות הסקייפ).
194. יום למחרת, 17.11.2014 כתבה המתלוננת לנאשם "אני מרגישה כך כל מדוכאת אני לא יכולה לזוז מהמיטה או להפסיק לבכות". הנאשם השיב: "תחושה קשה מאוד האם יש מישהו לצידך היום או מתוכננת פגישה עם המטפלת בחו"ל". המתלוננת השיבה: "אני אמורה לפגוש אותה עוד שעה אבל אני לא יכולה לזוז וגם יש לי חום ושיעול עם סטרידור". הנאשם: "זו כבר סיבה להרגיש רע. אם את יכולה קחי אקמול ודברי עמה אם תרצי שיחה טלפונית קצרה עמי אני אהיה זמין עוד כשעה וחצי". המתלוננת: "אוקיי אעשה מה שאמרת תודה".
195. הנאשם העיד בחקירתו הנגדית בבית המשפט ביחס לסיבה שבגינה הפנה אז את המתלוננת אל המטפלת שלה בחו"ל (ד"ר הגדוש), באותה השיחה:
-----. ספציפית אני שואל אותה אם יש מישהו לצדה ואני שולח אותה למטפלת שלה בחו"ל. אף שואל אותה אם מתוכננת לה פגישה עם הגדוש".
196. עוד באותו ערב, פנה הנאשם אל המתלוננת ודרש בשלומה ("רק לשאול לשלומך"), היא השיבה (ביום 18.11.2014): "היי. נרדמתי אתמול והתעוררתי בלילה, לכן לא עניתי עד עכשיו. תודה על הדאגה. פעלתי עם עצתך ללכת למטפלת וזה עזר לי קצת. עכשיו בתור לרופא לטפל במצב הפיסי. נוכל לקבוע איזה הסדר של שיחה שבועית בינינו בתנאים שלך?".
הנאשם השיב: "ראשית בשמחה. אך יש כמה סוגיות שיש לדון בהן קודם לכן 1. מה מטרת השיחות 2. האם במקום גלית (גמפל, ש.ב) וכחלק מתהליך עיבוד פרידה. 3 האם אני רשאי לשוחח עם גלית, יותר מידי מטפלים בו זמנית זה לא נכון כי "יותר מדי טבחים מקדיחים את התבשיל" אשמח לקבוע שיחה טלפונית לדון בנושא".
המתלוננת: "מבינה. יש לי תשובה לסוגיות האלו, אבל אמשיך לחשוב. תרשום לי מתי נוח לך לדבר ואני אתאים את עצמי אליך".
בהמשך קבעו הנאשם והמתלוננת לשוחח, טלפונית (באמצעות סקייפ) באותו היום.
197. לטענת המתלוננת, בשיחה הטלפונית שבאה בהמשך לתכתובת זו (להלן: שיחת המתווה), "נרקם המתווה הטיפולי והוסכם. הוא הציע שתי אופציות, שננהל שתי שיחות בשבוע של 50 דקות כל אחת והשנייה שיהיו שיחות על בסיס יומיומי של כ- 15-20 דקות. בחרתי באופציה השנייה. אפשר לראות לפי התכתובות שהוא רושם לי מתי להתקשר ואז החל טיפול פורמאלי. שהוסכם ההצעה השנייה".
198. המתלוננת נשאלה, בחקירתה הנגדית, מה השיבה לנאשם על הסוגיות אותן העלה בהודעה מטעמו (כמפורט לעיל), והיא השיבה כי "...מטרת השיחות – שיחות טיפוליות אני במצב נפשי קשה, אני צריכה עזרה מקצועית רפואית, המטרה היתה לצלוח את התקופה הזו, את החוסר יציבות שלי והגדרנו התמודדות תוך כדי התקדמות. התמודדות עם המצב הנפשי תוך כדי שאני מתקדמת בחיים משמע להמשיך את הלימודים". בהמשך הוסיפה המתלוננת: "הייתי במצב נפשי כ"כ קטסטרופלי שהמטרה היא החזקה של חוויות נפשיות"; וכן - "הכוונה שאני אוכל להחזיק שהוא יעזור לי להצליח להחזיק את כל העליות והירידות והמסעות האמוציונאליים שחוויתי באותן ימים. זה היה חלק מהתכנים הטיפולים חלק מהמטרה הטיפולית, חלק מאוד חשוב. משם זו נקודת מוצא שאפשר לפתח שיח וטיפול ברמות יותר עמוקות".
199. להשלמת התמונה יוער, כי המתלוננת הוסיפה, בחקירתה הנגדית, כי היא והנאשם שוחחו, בשלב מסוים, גם על מפגשים פיזיים בישראל: "לא יודעת אם זה היה ב 18 אבל דיברנו". עוד בחקירתה הנגדית העידה המתלוננת כי המשמעות של שיחות יומיומיות אשר הוסכמו במתווה הטיפולי ביניהם, היתה 7 ימים בשבוע, כולל שבתות וחגים. לגבי משך השיחות השיבה: "הרעיון היה שיחות קצרות יותר אבל יותר תכופות. האורך אכן השתנה... 15 עד 20 דקות".
200. בהמשך, הבהירה המתלוננת ביחס לד"ר הגדוש: "עזבתי אותה כי הפסקנו לעשות טיפול פסיכואנליטי. הגעתי אליה לצורך קבלת מרשמים ותרופות. זה אולי חודש חודשיים לתוך הטיפול עם ד"ר ברוך". ובהמשך: "ד"ר ברוך לא דרש ממני ולא התנה את עצם היותו המטפל שלי בזה שאעזוב מטפלים אחרים. הוא ידע שאני ממשיכה ללכת להגדוש לצורך מתן מרשמים. האמירה עדיין עומדת בעינה. לקח לי חודשים או חודשיים לתוך הטיפול בערך באמת לסמוך על הטיפול החדש שהוא מחזיק מים ואז אמרתי ביי סופית לגלית ואז הפסקתי כל ניסיון לדבר עם הגדוש אלא באתי לשם רק לשם מרשמים".
201. מריענון טרם עדותה של ד"ר הגדוש בבית המשפט, עלה כך: "במסגרת עדותה כי המתלוננת באה אליה לטיפול פרטי, נשאלה הנ"ל (כשאלת הבהרה פתוחה) מה כלל אותו "טיפול פרטי" כפי שזו ציינה בש' 2 לחיקור הדין ("טיפלתי בה מאפריל 2014 עד יולי 2015, המתלוננת באה אלי לטיפול פרטי...), והנ"ל השיבה כי ניהלה עם המתלוננת שיחות פסיכותרפויטיות לאורך התקופה וכן רשמה לה מרשמים לתרופות" (ת/59).
202. בעדותה בבית המשפט אישרה ד"ר הגדוש, בחקירתה הנגדית, כי הטיפול שהעניקה למתלוננת היה "בראש ובראשונה פסיכותרפיה"; בהמשך אישרה כי גם כתבה לה מרשמים לתרופות פסיכיאטריות.
203. המתלוננת עמדה, בחקירתה הנגדית, על כך שהיא הגיעה לד"ר הגדוש "רק למרשם" גם לאחר שהוצגה לה גרסתה של האחרונה:
"ש. אז הנה הגרסה החדשה. בניגוד למה שאמרת בעימות לא עזבת את הגדוש בעקבות אמירתו של ברוך שהוא לא מאמין בריבוי מטפלים, אמרת שעזבת אותה חודשיים אחרי, וברור שלא עזבת אותה ... יש לנו גרסה חדשה ואני מציעה לך שהגרסה הזו היא מהטעם הפשוט שהמסמך של ד"ר הגדוש מונח בפניך
ת. התשובה לא. ד"ר ברוך לא דרש ממני ולא התנה את עצם היותו המטפל שלי בזה שאעזוב מטפלים אחרים. הוא ידע שאני ממשיכה ללכת להגדוש לצורך מתן מרשמים. האמירה עדיין עומדת בעינה. לקח לי חודשים או חודשיים לתוך הטיפול בערך באמת לסמוך על הטיפול החדש שהוא מחזיק מים ואז אמרתי ביי סופית לגלית ואז הפסקתי כל ניסיון לדבר עם הגדוש אלא באתי רק לשם מרשמים. ויש מיילים שקבענו ביום זה ובשעה הזו אבל תזכרי שאני מגיעה רק למרשם.
ש. יש מיילים כאלה?
ת. יש.
ש. האוכל לקבלם?
ת. פיזית אני יכולה.
ש. אשמח לקבלם
ת. אני שואלת את ביהמ"ש מה לעשות? אני שומעת שאני מוזמנת לדיון הבא להביא את העניינים האלה ולתת אותם לפני הדיון לגב' כהן".
204. לא ידוע האם הועברו המיילים דנא להגנה אם לאו. עוד אעיר כי במקום אחר הוסיפה המתלוננת:
"ש. בעימות בינך לבין ברוך נ/30 אמרת בדיוק הפוך. אמרת – "הוא אמר לי שהוא לא מאמין בריבוי מטפלים... איפה זה.... נכון יש יותר מדי... ריבוי מטפלים?". החוקרת אמרה: "אוקיי". את המשכת ואמרת: "אז לכן הפסקתי ללכת לד"ר הגדוש. הוא אמר ולכן הפסקתי... סגרתי עם גלית". בניגוד לעדותך כאן היום ובדיון שעבר לפיה ד"ר ברוך לא הציב תנאי של להיות המטפל היחיד, כפי שהעדת, במשטרה את אמרת שברוך דרש..
ת. לא דרש. אמר.
ש. נכון, אמר. הוא אמר – אז לכן הפסקתי ללכת להגדוש. כך העדת במשטרה
ת. דיברנו על זה כבר בפעם הקודמת לדעתי. אני עזבתי את הגדוש ואמרתי שזה היה יותר ברוח, לא התחברתי לטיפול מלכתחילה אבל היה המשכיות שהסברתי את השלושה שלבים שעברנו שם. לגבי גלית ...".
205. ניתן לומר כי לא הוכח שהמתלוננת הגיעה אל ד"ר הגדוש ל"מרשמים בלבד" אולם מדובר בנושא שולי, כפי שקבעתי לעיל.
206. אמור מעתה, כי על פני הדברים, על פי עדות המתלוננת, הוסכם על מתווה טיפולי, טלפוני בשלב זה (שהרי אין לדעת, אף על פי עדות המתלוננת, מתי דובר בינה לבין הנאשם על פגישות פיזיות). ברי שטיפול טלפוני אינו עונה להגדרת טיפול נפשי על פי הדין, קל וחומר טיפול נפשי פסיכיאטרי.