שאלות עובדתיות אלה, שהן בלתי פתורות מבחינת התביעה, מתווספות לקושי הראייתי ההולך ומצטבר.
404. עוד בעניין הכנס בחו"ל, סיפר האב, אביה של המתלוננת, כי רצה לגמול לנאשם על עזרתו, ולבסוף סיכמו שישפה אותו לפחות עבור שיחות הטלפון (שיחות חו"ל) שניהל עם הנאשם על חשבונו של האחרון. כך העיד הנאשם בעניין זה:
"ש. בהמשך אמר שהוא רוצה לשלם לך לפחות על הטלפונים. מכאן אני אומרת לך שמשתמע לפחות בעיני, שהוא התכוון לשלם מעבר לכך אבל לפחות על הטלפונים. אני אציע לך שהמעבר לכך זה על שירותיך כמטפל של המתלוננת?
ת. עניתי לשאלה כמה פעמים. הם רצו לשלם לי על הזמן שליוויתי את המתלוננת לבתי החולים השונים. סירבתי אז אמר שרצה לשלם לפחות על הטלפונים. אני מניח שיש עוד הודעות שלא מובאות לכאן. דיברנו על זה כל הזמן. על מה שרצו לשלם בחו"ל. לא טיפלתי במתלוננת ולא רצו לשלם לי על כך. כשהאב מתעקש לשלם הוא יודע לשלם".
405. התביעה טענה בסיכומיה כי הוריה של המתלוננת חשבו, באותה העת, כי הנאשם מטפל במתלוננת (ללא תשלום, ראו להלן), וכי הביקור שלה בחו"ל יועד לטיפול בה. התביעה הפנתה לעדויותיהם של הורי המתלוננת בעניין זה (בבית המשפט), שלפיהן הם שוחחו עם הנאשם טרם הנסיעה של המתלוננת, והוא מסר להם שיפנה לה זמן על מנת לטפל בה, ועוד.
נוכח קשיים מהותיים בעדויות ההורים, לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים פוזיטיביים על בסיסם; ראו פירוט בהמשך, בפרק הדן בנושא זה.
406. המתלוננת העידה כי מספר ימים לאחר שחרורה מבית החולים בחו"ל ושובה לחו"ל, לא חשה בטוב; על כן, פנתה לעזרה רפואית ב"פיירסט מד" (עזרה ראשונה, להלן: פיירסט מד). על פי עדות המתלוננת, בפיירסט מד היא פגשה את הפסיכולוגית אדריאן קרו, לה סיפרה "שפסיכיאטר המטפל שלי ד"ר ברוך שהיה מגע מיני ביני לבין הפסיכיאטר המטפל שלי".
407. תקציר הטיפול של המתלוננת בפיירסט מד (נ/117) לימד על המצוקה שחשה, ולא תועדו בו דבריה הנטענים אודות מערכת היחסים שלה עם הנאשם (או המגע המיני ביניהם). ד"ר קרו אישרה בעדותה בבית המשפט כי המתלוננת סיפרה לה שבינה לבין הנאשם היו "יחסים מורכבים, לא רק מקצועיים, אלא שהיה גם, בוא נאמר, יחסים רומנטיים או פיזיים ביניהם" כן אישרה שהמתלוננת סיפרה לה על מגע מיני ביניהם. ד"ר קרו הוסיפה, עם זאת:
" ת. מה שאני יכולה להגיד, שבפגישה של 15 דקות של הפגישה שלי עם המתלוננת, זה לא היה הפוקוס בפגישה שלנו. הפוקוס היה על המשבר והדבר הכי חשוב בשבילה היה לצאת מהמשבר הזה, לא ירדנו לפרטים בקשר להרבה דברים. -----
408. אף אם אקבע כי המתלוננת אכן סיפרה לד"ר קרו אודות המגע המיני עם הנאשם ו"יחסיהם המורכבים", הרי שאין זו ראיה עצמאית לטיב הקשר ביניהם; לכל היותר, מדובר בראיה נוספת אשר למה שחשבה אז המתלוננת.
409. על פני הדברים, יכולה היתה להיות חשיבות מסוימת לשאלה האם אכן היה מגע מיני בין הנאשם לבין המתלוננת בכנס בחו"ל; עד אז, התקיימו מגעים פיזיים, אולם לא נטען שקוימו יחסי מין ממש (כנדרש בעבירה). אולם, ממילא, גם אם אניח שכן קוים מגע מיני באותו כנס בחו"ל (הנחה סבירה נוכח האמון שהענקתי לעדות המתלוננת בנקודה זו, והעובדה שסיפרה אודותיו לד"ר קרו) לא היתה מחלוקת כי זמן קצר לאחר מכן, בחלוף כחודשיים, קיימו המתלוננת והנאשם יחסי מין, מספר רב של פעמים.
410. בהינתן העובדה שקבעתי כי לא היה מדובר בטיפול נפשי על פי הדין, כבר לא במרץ 2015, שבנקודת הזמן ההיא היה מדובר ברומן הדדי שהחל באופן מיידי מהיכרותם של המתלוננת והנאשם, הרי ששאלת קיומו של המגע המיני בחו"ל אינה תורמת להכרעה במחלוקת שבין הצדדים.
411. זאת ועוד, נוכח העובדה שלא הוכח (וזאת אף לא לכאורה, ולא היה בדל ראיה) שהיה מדובר בטיפול "פסיכיאטרי", הרי שעל התביעה (אשר טענה אודות קיומו של המגע המיני) היה להוכיח כי המתלוננת הביעה הסכמתה למגע המיני מתוך תלות שמקורה בטיפול הנפשי שניתן לה על ידי הנאשם – ביחס לכך, אין כל ראיה, פרט לעדות סברה בלתי קבילה של המתלוננת, כמפורט בהרחבה להלן.
412. דוח הכניסות והיציאות של המתלוננת מהארץ (נ/25) לימד כי היא שהתה בישראל מיום 14.3.2015 ועד 3.5.2015 לסירוגין. בזמן שהיתה המתלוננת בארץ, לימדו ההתכתבויות בינה לבין הנאשם כי הם תיאמו פגישות רבות, אשר אל חלק זניח מהן התייחסה באופן ספציפי בעדותה בבית המשפט. על פי התכתובת (בלבד), נפגשו הנאשם והמתלוננת ביום 18.3.2015 בגדרה, יום למחרת (19.3.2015) בנמל התעופה בן גוריון, ביום 29.3.2015 במכון גרטנר, ביום 1.4.2015 במקום שאינו ידוע (לא עלה מהתכתובת), יום למחר (2.4.2015) בגדרה, ביום 5.4.2015 בפתח תקווה (שח"מ 22), ביום 19.4.2015 בגדרה, וביום 3.5.2015 בפתח תקווה.
413. התכתבויות הנאשם והמתלוננת מחודש מרץ 2015 העלו כי היא כתבה לו (רק בין היתר) את ההודעות הבאות, כנראה ביום 21.3.2015:
"... כמה טוב היה לי לשאת את התמונה שלך, לגעת בך, להרגיש אותך, להפשיר מעט בחום שאתה מקרין. אני מצטערת שאני מאכזבת. אותך אותך אותך אני אוהבת אותך. רק אוהבת אותך. אני אוהבת את יהודה. יהודה יהודה יהודה. כמה שאתה יפה. אני בוטחת בך. אוהב. אם אתה אוהב אותי – תשכב לצידי. לא מגיע לי. לא לא לא. אני יותר מידי...".
התכתבויות נוספות מחודש מרץ 2015 העלו כי הן נעו בין הבעת אהבה מצידה של המתלוננת כלפי הנאשם, ועד לשיתוף במצוקות קשות שחשה.
אפריל - מאי 2015 – הרומן ממשיך ומתעצם
414. במהלך החודשים אפריל - מאי 2015 המשיכו הנאשם והמתלוננת להתכתב על עניינים שונים, שלימדו על קשר זוגי "רגיל" ( אם קיים בכלל דבר כזה); כך למשל, המתלוננת כתבה לנאשם ביום 4.9.2015, כי היא מעסיקה את עצמה כדי לא לשקוע, והנאשם מצידו סיפר לה שהוא "לא משהו אולי בגלל הסטרואידים". המתלוננת כתבה "אני מתגעגעת אליך", והנאשם השיב "אני כאן וקיים".
415. ביום 22.4.2015 כתבה המתלוננת לנאשם, בין היתר, שהיא עצבנית, והנאשם השיב "לגבי העצבנות אני מקווה שלא העברתי לך את שלי (למרות שאם כן נשאר לי מספיק)".
416. ביום 25.4.2015 כתבה המתלוננת לנאשם שהיא מרגישה "מנותקת" והנאשם השיב "אוקיי ואיך את מרגישה עם זה סליחה על השאלה הפסיכיאטרית -----".
417. בהמשך התכתובת כתבה המתלוננת לנאשם שהיא מרגישה בודדה והוסיפה "עם כל האהבה שלי אליך זה מרגיש רחוק עכשיו". הנאשם השיב "אני יודע אך תשתדלי לדעת שאת אף פעם לא לבד וזה לא רק אני אלא עוד אנשים רבים שאת חשובה להם והם לך".
418. בהמשך שאלה המתלוננת את הנאשם האם הוא מעוניין לקיים עמה יחסי מין. הנאשם השיב "אני מסמיק ותזכרי שאני אוהב אותך".
המתלוננת: "אתה לא רוצה בזאת גם?"
הנאשם: "אני רוצה לשמור עליך ולא להרוס או לפגוע במה שיש בינינו".
המתלוננת: "זה לא יהרוס. נהפוכו".
הנאשם: "ואני חושש מכך כי אני לא רוצה לאבד אותך".
המתלוננת: "אתה אף פעם לא תאבד אותי. האינטימיות אתך מציעה לי תיקון על הרבה דברים שטעיתי בהם. זה הדבר היחיד שמחזיק אותי ברגעים כמו עכשיו. המחשבה עלינו מחוברים אני לא רוצה לדעת שזה תלוש מהמציאות".
הנאשם: "זה לא".
המתלוננת: "אתה מבין מה המגע שלך נותן לי"?
הנאשם: "חלקית. ואת חשובה לי ואני כאן ולא עוזב".
המתלוננת: "בחיים לא הרגשתי ככה כלפי בן אדם".
ובהמשך:
המתלוננת: "אני רוצה שזה יהיה הדדי. אני רוצה לעזור גם לך".
הנאשם: "את עוזרת בעצם קיומך".
המתלוננת: "אנחנו נעשה סקס?"
הנאשם: "זה מורכב ונשוחח על כך כשניפגש. את חשובה לי ואני לא רוצה ולא מוכן לפגוע בך ולהרוס את מה שיש בינינו. אני הולך לישון שנצ חיבוק גדול".
המתלוננת: "התגובה הקודמת שלי היתה בגלל איך שאני התנהגתי לא בכלל המגע המיני".
419. ביום 26.4.2015 כתבה המתלוננת לנאשם: "יהודה משהו לא בסדר בימים האחרונים---- הנאשם שאל "מה קורה", והמתלוננת השיבה: "אני לא יודעת לתאר במילים אבל מרגישה בתהום מוקפת בחומות גבוהות ואין לי יציאה". הנאשם השיב שהוא יתקשר אל המתלוננת בעוד חצי שעה. יום למחרת (27.4.2015) שיתפה המתלוננת את הנאשם בכך ------ והנאשם השיב "אני בוועדות, ----- המתלוננת השיבה " אני חושבת עליך מחבק אותי", ובהמשך "מתארת לעצמי שאתה עם יונתן וממש לא רוצה להפריע אבל מרגישה רע אז תדבר איתי בבקשה כשאתה פנוי".
420. גם ביום 28.4.2015 התכתבו הנאשם והמתלוננת על עניינים רגילים, כך למשל כתב הנאשם למתלוננת שהוא ביום צילומים לסרט על החברה, והמתלוננת מצידה שתפה אותו "אני עכשיו אצל הפרופסור עם התזה... דבר איתי כשתוכל". באותו ערב כתבה המתלוננת לנאשם שהיא במקום אובדני, והוא השיב לה "אנא תתרחקי מהמקום הזה כמה שניתן". המתלוננת כתבה "אל תכעס עליי על המיניות שלי ועל הדברים שאני מספרת לך". הנאשם השיב "לא כועס עליך יקירה".
421. התכתבויות בין הנאשם למתלוננת בחודש מאי 2015 לימדו על המשך התנהלות רגילה והדדית, כך למשל, דיברו על שינה (2.5.2015), המתלוננת שיתפה אותו בתחושות קשות שחשה ביחס לאביה (2.5.2015), והם תיאמו פגישה בפתח תקווה (3.5.2015).
422. ביום 4.5.2015 כתבה המתלוננת לנאשם כי היא תהיה זמינה מעכשיו (לאחר שהנאשם כתב שהוא ניסה להשיגה מספר פעמים ללא הצלחה). הנאשם כתב "לא ממש כנראה", והמתלוננת השיבה שהיא מצטערת והיא עם ד"ר הגדוש.
423. לאחר מכן שיתפה המתלוננת את הנאשם -----. הנאשם ביקש שהיא תעדכן אותו, וביום 5.5.2015 כתבה לו "דרך אגב אני בסדר, הולכת לישון".
424. ביום 6.5.2015 כתבה המתלוננת לנאשם: "רק להתייעץ איתך לבוא שבת או ראשון?" והנאשם השיב "מבחינתי בשמחה השאלה כמה זה טרטור בתקופת בחינות".
425. ביום 7.5.2015 כתבה המתלוננת לנאשם הודעה בעלת אופי מיני, ולאחר מכן הוסיפה "סליחה. הייתי צריכה לדעת שזה לא במקום". הנאשם השיב "זה ממש בסדר".
426. ביום 8.5.2015 כתבה המתלוננת לנאשם כי הפרופסור ----רוצה להשאיר אותה שנה, ----. הנאשם השיב "וואלה צר לי לשמוע או לקרא לא יודע מה לאמר ---- את בטח חייבת להיות לאור המצב". המתלוננת כתבה "אולי אקפוץ בשבת רק לומר לך שלום למרות שזה יהיה מוטרף לגמרי... חשוב לי לראות אותך". הנאשם השיב "אני כאן ותמיד לטובתך".
427. ביום 9.5.2015 כתבה המתלוננת לנאשם, בין היתר, שהיא דואגת לו ואכפת לה ממנו, ושהוא נכנס לליבה. הנאשם כתב "אני יודע ולא נפגעתי ומעריך מאוד אותך ואת תמיכתך".
428. ביום 11.5.2015 כתבה המתלוננת לנאשם "יהודה בהצלחה. אם יש לזה אפילו משמעות מינורית לך - בעיניי אתה אדם יפה כתמיד ומודל לשאוף אליו". ביום 13.5.2015 כתבה המתלוננת לנאשם: "אני מבינה את מה שאתה מרגיש אבל זה כל כך קטן לעומת כל הדברים הנהדרים שיש לך בחיים והדברים הטובים שאתה עושה. מקווה שאתה יכול לראות את זה". בהמשך כתבה: "אני לא יודעת מה יש לי אני צריכה הרבה תמיכה". הנאשם השיב "אתקשר עוד שעה ורבע לערך".
429. ביום 16.5.2015 פנתה המתלוננת אל הנאשם והוא השיב "חי וקיים אך עם התקף מגרנה. נדבר מחר לצערי". המתלוננת כתבה "תרגיש טוב". ביום 17.5.2015 כתבה המתלוננת לנאשם ----- הנאשם השיב "ניסיתי להתקשר אני מבין את התחושה -----
430. ביום 20.5.2015 פנתה המתלוננת לנאשם -----הנאשם שאל האם יש לה קולה בבית, ולאחר שהשיבה בשלילה כתב "סיימי להקיא באפיזודה זו וקני בקבוק קוקה קולה". המתלוננת כתבה "מרגישה שנכשלתי" והנאשם השיב "במה נכשלת את מצליחה בלימודים לקראת סיום פרק בחיים ולדעתי זה מלחיץ אותך". ----הנאשם השיב " כן זה כישלון שאני לא ממש אמפטי אליו". ----- הנאשם ניסה לעודד את המתלוננת ואמר לה "תזכרי שיש גם קשת בענן... כי ראיתי אותה"; המתלוננת השיבה "זו השתקפות שלך... אוהבת אותך prince charming". ביום 21.5.2015 שיתפה המתלוננת את הנאשם בקושי שלה בתקופת המבחנים, ובעוד עניינים יום יומיים.
431. ההתכתבויות דלעיל אינן מתיימרות להוות "מדגם מייצג" כאמור, אבל עדיין ניתן ללמוד מהן על הקשר השגרתי וההדדי בין הנאשם למתלוננת בחודשים אפריל-מאי 2015, המשך ישיר למערכת יחסים אישית ורומנטית שהחלה בדצמבר 2014.
המתלוננת המשיכה להביע ולשתף, מדי פעם, במצוקות שחשה, והנאשם, מבחינתו, ניסה לתמוך בה ולסייע לה, כמי שאהב אותה ורצה בטובתה. האופן בו הנאשם סייע לה, למשל, הנחה אותה לשתות קולה או הביע דאגה וחוסר אונים לנוכח מצבה, ובפעם אחת אף התנצל על "השאלה הפסיכיאטרית" – כל אלה לא מאפיינים יחסים טיפוליים, קל חומר עם מי שמטפל במסגרת משלח ידו כפסיכיאטר.
ההדדיות באה לידי ביטוי בכך שאף המתלוננת ניסתה לתמוך בנאשם; הוא העריך זאת והכיר לה תודה על כך.
432. כפי שקבעתי לעיל, בפרק הדן במדיה הדיגיטאלית, לתכתובות שאין אליהן כל התייחסות בעדויות הצדדים, משקל ראייתי נמוך, נוכח האופן שבו הופקו. עם זאת, מדובר בראיות שהוגשו מטעם התביעה, ואף אם מדובר בחלק קטן ובלתי ממצה של האינטראקציה בין הנאשם למתלוננת, הרי שניתן ללמוד לאורו על טיב מערכת היחסים (ההדדית, המפלרטטת לאורך זמן, עד כדי רומנטית) ביניהם.
433. ביום 27.5.2015 נפגשו הנאשם והמתלוננת בכנס פסיכיאטרי בנמל תל אביב, וסעדו יחד במסעדה; המתלוננת סיפרה שהיה מדובר בפגישה טיפולית , והוסיפה:
"...היה כנס פסיכיאטרי בנמל תל אביב. -----. נפגשנו בנמל תל אביב והוא אמר לי לראשונה, אני חושב שכדאי שתלכי למטפל אחר, אני חושב שאני מעורב רגשי יותר מדי, אמרתי לו לא, אתה המטפל שלי. והיתה לנו הסכמה והמשכנו לשוחח, לאחר מכן זה הפך , שתיתי שליש בירה, לא זוכרת אם הוא שתה או לא, ואז הוא חיבק אותי והלך איתי לכיוון הרכב והיה מין -----ברכב. בצהרי היום ואנשים עוברים...
...
ש. מה היה אחרי שיצאתם מהמסעדה?
ת. הוא חיבק אותי, הלכנו חבוקים והגענו לרכב שלו, שוב מין אוראלי. שאני מבצעת בו".
434. הנאשם העיד כי נפגש עם המתלוננת בכנס הפסיכיאטרי, ולאחר מכן במסעדה, וכפר בכך שהיה מדובר בפגישה טיפולית, וביתר העובדות שנטענו על ידי המתלוננת ביחס אליה; כך העיד בבית המשפט:
"ש. תוכל להתיחס לעדותה של המתלוננת לפיה באותה פגישה ביקשת להפסיק להיות המטפל שלה?
ת. זה אבסורדי. א – לא הייתי המטפל שלה. ב – אם מטפל אומר שהוא צריך להפסיק טיפול וסיבותיו עמו, אז זה לא דיון. מפסיקים טיפול. זה לא נושא לדיון. זה לא משא ומתן. ----- רק בעולמה של המתלוננת המטופל מתנגד להחלטה של מטפל להפסיק טיפול. אני לא הייתי המטפל שלה ולא ביקשתי להפסיק טיפול
ש. בכל פעם שאני שואלת על דברים שקרו אתה מסביר מעצמך למה זה, למה מה שקורה, למה מאפייני אותה פגישה - זה לא טיפול. למה אתה עושה את זה?
ת. כיון שאם אני מבין את כתב האישום המתלוננת מאשימה אותי בזה שהייתי מטפל שלה וניצלתי את זה. לכן אני מנסה פה להראות שזה לא היה טיפול. זה טיפול שלא היה. חשוב לי להדגיש זאת.
ש. תתיחס לעדותה של המתלוננת לפי בפגישה בבויה קיימתם יחסי מין -----בחניון -----
435. ת. זה לא היה. צריך להבין את הסיטואציה. אנו נפגשים בבויה כי יש שם מרכז כנסים ויש כנס של האיגוד הפסיכיאטרי. בחניון זה צהרי היום, הקולגות שלי שחונים שם מסתובבים, אולי גם קולגות וחברות שלה שבאו לשמוע את הכנס. אני ודאי לא אעשה זאת שם באותו זמן. זה לא הגיוני. אבל אין סיבה להכחיש את זה. אני מודה שכמה ימים אח"כ קיימנו יחסי מין, אבל זה מה שהיא מתארת בחניון – לא היה".
אין בידי הכלים, לאור כל האמור לעיל ביחס למורכבות ומשקל עדותה של המתלוננת, וכאשר ב"מילה נגד מילה" עסקינן (וללא כל ראיה תומכת כלשהי), לקבוע, בוודאי שבאופן כמעט נחרץ, כנדרש בפלילים, כי הנאשם אכן אמר למתלוננת את המשפט המפליל לכאורה, המיוחס לו. מצד אחד, כתבתי כבר לעיל, כי התרשמתי שהמתלוננת איננה שקרנית; אך מצד שני, גרסתו והסברו של הנאשם, ביחס לניתוק קשרי מטפל-מטופל, אם אכן היו כאלה (הוא מכחישם כמובן), משכנע אף הוא, ובכל אופן – אין לי דרך להתעלם מהם.
436. ביום 29.5.2015 כתבה המתלוננת לנאשם שהיא במצוקה קשה והוסיפה "אני מודעת לצרכים ולרצונות שלך אבל אתה חייב להבין שאני במצב רע מהרגיל. הוריי לא יעשו שום דבר, אתה היחיד. מצטערת על ריבוי ההודעות ועל הלחץ שמפעילה עליך אבל צריכה להרגיש אותך". הנאשם השיב "אני כאן ולא נעלם ולא כועס אלא דואג בלבד כי את חשובה לי". המתלוננת כתבה "אני רוצה להצליח לחיות. אני רוצה שתאהב אותי ותעריך את האשה שאני אהיה". הנאשם "מחזיק לך אצבעות אבל מדגיש כי אני מעריך אותך כבר עכשיו".
437. מספר ימים לאחר מכן (30.5.2015) שוב נפגשו הנאשם והמתלוננת במסעדה (הפעם בנמל יפו); הפגישה עלתה מחקירתה הנגדית של המתלוננת ומהתכתבויותיה עם הנאשם, ולא ברור מה היה טיבה או תוכנה (היא אף לא נשאלה על כך). קשה להלום טיפול פסיכיאטרי עם מפגשים חוזרים ונשנים במסעדות שונות.
438. לא היתה מחלוקת כי בתחילת חודש יוני 2015 תרה המתלוננת אחר מקום פרטי לפגישה עם הנאשם; כך כתבה "מצאתי מקום יותר מתאים ופרטי. עם חניה וכניסה פרטית וגם ג'קוזי אם יבוא לך. ברחוב צביה לובטקין 29 תל אביב"; עוד קודם לכן כתבה לו "לא מתכננת ללחוץ וגם לא חייב לקרות שום דבר".
439. ביום 1.6.2015 כתבה המתלוננת "באתי לבדוק את השטח. ממש נחמד פה...". המתלוננת הוסיפה בחקירתה הנגדית:
"ש. ספרת על הדוכן שזה התחיל בסוג של צימרים שממוקמים ברחוב צביה לובטקין בתל אביב?
ת. הפעם הראשונה שהיו יחסי מין מלאים זה היה בצביה
ש. את חפשת מקום אינטימי..?
ת. כן כי לא רציתי שזה ימשיך להיות בנמל תל אביב במקום ציבורי.
ש. את לא אמרת על הדוכן שחיפשת מקום אינטימי לך וליהודה ואת הזמנת את הצימרים?
ת. אני הזמנתי את הצימרים, נכון
ש. כשספרת על הדוכן היה נשמע כאילו את בכלל לא זוכרת איפה זה, פנית לתובעת ושאלת אותה, זה היה בתל אביב נכון?
ת. ואני חזרתי ואמרתי בתל אביב 3 פעמים.
ש. תאשרי לי שלפני שקבעתם להיפגש בצביה לובטקין ערכת סיור בשטח, כתבת לו ממש נחמד פה באתי לבדוק את השטח?
ת. הגעתי לשם לפני, למקום. לא בדקתי שטח.
ש. כתבת: "באתי לבדוק את השטח". אני מצטטת מעמ' 19 לקרכ, ת/11.
ת. נכון".
440. הנאשם התייחס ליום 1.6.2015 בעדותו בבית המשפט:
"ש. מתי התחיל הקשר האינטימי המיני ביניכם?
ת. הקשר המיני שקראתי לו הרומן במשטרה, באפריל-מאי דיברנו על הרצון של המתלוננת לממש את הקשר וההסתייגויות שלי מכך, בהמשך היא אמרה לי שהיא שכרה צימר בדרום תל אביב, ושלחה לי מסרון שלא יקרה שום דבר שאני לא רוצה. אם אבוא לשם. ובאתי לשם. ושם שוב התוודאנו על אהבה אחד לשני ושם קיימנו פעם ראשונה יחסי מין. לאחר מכן קיימנו יחסי מין בדירה שהיא שכרה בחולון, ובהמשך ביחידת דיור שלה בבית הוריה.
ש. מה היתה המורכבות מבחינתך בלקיים איתה יחסי מין, למה היא מבקשת את זה ממך?
ת. כיון שמבחינתי עד אז זה היה סוג של פלירטוט, מאוד קסם לי ונעם לי אבל כאילו לא עברתי איזה שהוא קו ברור מבחינתי של בגידה במיכל. ובקיום יחסי המין זו בגידה במיכל כבר. אני לא יכול להסתכל על זה בשום צורה אחרת".
יוני – יולי 2015 הרומן ממשיך והמתלוננת מביעה אי שביעות רצון מכך שהנאשם נשוי
441. התכתובת בין הנאשם למתלוננת בחודשים יוני - יולי 2015 לימדה כי הם תיאמו מפגשים נוספים (היא לא העידה לגבי רובם המוחלט) למשל 4.6.2015 בתל השומר, 8.6.2015 במקום לא ידוע. 10.6.2015 במקום לא ידוע, 12.6.2015 בחולון, 25.6.2015 במקום לא ידוע, 3.7.2015, 7.7.2015, 11.7.2015 בבית הנאשם (עליו העידה, ראו להלן), 23.7.2015, ו- 29.7.2015 ; לא היתה מחלוקת כי בחלק מהמפגשים קיימו השניים יחסי מין.
442. התכתובות מאותם הימים העלו תכנים רומנטיים, מיניים, ואישיים; עוד ניכר כי הנאשם המשיך בניסיונותיו לתמוך במתלוננת, ולסייע לה כשביקשה. בד בבד, המתלוננת החלה להביע בפני הנאשם קושי עם כך שהוא נשוי.
443. כך למשל, ביום 4.7.2015 כתבה המתלוננת לנאשם: "היי אני כותבת לך בלב כבד מאוד. בעיקר כי זה נוגד את כל האינסטינקטים שלי. אני מקשה עליך בעודי רוצה רק לתמוך ולאהוב אותך. ועכשיו מגיע ה"אבל". אני לא מסוגלת לנהל חיים סבירים בהמתנה ליום שלישי שרצים לי כל מיני סיוטים בראש... חוסר השוויון הזמני בינינו בא לידי ביטוי כרגע. אתה עמוס וצריך שקט ומרחב ואני צריכה שתחבק אותי ותגיד לי שהכל בסדר. אני מאמינה שאתה יכול למצא עשר דק להקדיש לי אני לא רוצה לאבד אותך ואני לא רוצה שהקשר הרומנטי בינינו יסתיים".
444. המתלוננת נשאלה בחקירתה הנגדית ביחס להודעה זו:
"ש. אני רוצה לשאול אם זו לא היתה מערכת זוגית, למה כתבת לו – חוסר השויון הזמני בינינו בא לידי ביטוי כרגע, אני צריכה שתחבק אותי ותגיד לי שהכל בסדר, אני לא רוצה לאבד אותך ואני לא רוצה שהקשר הרומנטי בינינו יסתיים...
ת. בזמן אמת איך שאתה מנתח את הדברים זה שונה מאיך שאני מדברת עכשיו. אבל רואים את הדיסוננס שאני לא רוצה לאבד אותו ו – אני לא רוצה.. זה דואליות".
445. לאחר מספר ימים שאלה המתלוננת את הנאשם האם הם יקיימו יחסי מין (ביום שלישי), הנאשם השיב "לדעתי זה משהו שאנחנו צריכים לשוחח עליו ואני חושב עליו הרבה, וזה לפנים מול פנים ביום שלישי". המתלוננת השיבה לנאשם שהוא מאבד אותה, והוסיפה "ניסיתי להסביר בדרכי שלי שאני לא אעמוד בפרידה ממך כרגע". הנאשם: "אנחנו לא נפרדים!".
כך העידה המתלוננת בחקירתה הנגדית אשר לתכתובת זו:
"ש. אני מפנה לת/11... ביום 5.7 כתבת – אני יודעת שזה לא הדבר הכי רומנטי... אנחנו נשכב ביום שלישי? את כופרת בזה שמערכת היחסים היתה רומנטית מדוע את משתמשת בביטויים אלו?
ת. אני לא אשתמש במה אתה עושה - אתה מזיין מטופלת שלך, בהודעה ולא ידעתי לקרוא לזה בשם המתאים".
446. המשך התכתובת לימד כי המתלוננת כתבה לנאשם: "..אם אתה מחליט לנתק את הקשר המיני בשבילי זו פרידה. וראיתי את זה בהת(ה)וות ושמעתי את זה בבחירת המילים שלך ולכן רשמתי לך אתמול שאתה מאבד אותי". הנאשם השיב: "אני לא מנתק כלום אלא אומר חושב שקודם צריך לדבר על זה. ואת חשובה לי ואחזור ואומר זאת."
447. בחקירתה הנגדית טענה המתלוננת כי מה שעמד בבסיס ההודעה דלעיל היתה "הדואליות".
448. הפגישה הבאה בין הנאשם למתלוננת היתה, ביום 11.7.2015 (יום שבת) בגדרה; כך העידה המתלוננת ביחס למפגש זה:
"הייתי בקליניקה שלו, היינו במפגש טיפולי בגדרה , שנמצאת בביתו. ולאחר מכן יצאתי עם הרגשה מאוד קשה והלכתי למקום באזור, לבית קפה, קניתי בקבוק בירה ושתיתי אותה, ----- רשמתי בהודעה טלפונית איי מסג'. רשמתי לו ------ והוא רשם לי לבוא, ----- הרגשתי נורא באותו יום והוא הציע לי , לא יכולתי לנהוג והוא הציע לי להישאר לישון שם בחדר מסוים. זה היה חדר להבנתי לפחות, לפי התמונה שם, של בנה המת של אשתו מיכל. -----
449. הנאשם סיפר ביחס לאירועי אותו לילה:
"... ופעם אחת אמרה שהיא רבה עם ההורים ולא יכולה לחזור הביתה ויצאתי אליה ואמרה שלא יכולה לחזור הביתה אז הזמנתי אותה לישון אצלנו. מטופלים לא מזמינים לישון אליך הביתה. היא ישבה איתי ועם מיכל וסיפרה שהיא פוחדת שאביה יפגע בכלבה שלה, היא אימצה כלבה והיא פוחדת שאביה יפגע בכלבה כמו שהוא פגע בה. שמעתי שפה היא אמרה שהיא ישנה בחדר של אמיר ז"ל, הבן המת של מיכל וזה לא היה נכון. זה סתם היה לפגוע, אמיר ז"ל מעולם לא זכה לבוא איתנו לבית הזה. מעולם לא היתה תמונה שלו שם. יש תמונה שלו בסלון אבל לא בחדר האורחים. -----
450. מיכל ברוך, אשת הנאשם, העידה:
"במוצ"ש אחד המתלוננת דפקה על הדלת ונכנסה והצטרפה ליהודה ואלי היתה מאוד סוערת, סיפרה שרבה עם הוריה והיא מפחדת לחזור הביתה ואנו מנדיבות וחמלה הצענו לה שתלון אצלנו, היא מאוד התלבטה, היא אמרה שמצד אחד היא רוצה להישאר ומצד שני היא אימצה כלבה לאחרונה ופחדה שאביה יפגע בכלבה כמו שהוא פגע בה. בעדותה של המתלוננת היא סיפרה שהלנו אותה בחדרו של "הילד המת" בני אמיר ז"ל ואני חייבת לציין שזה שקר גס וכואב. בני אמיר לא זכה לעבור איתנו לגדרה. הוא נפטר ב 13.12.20 ועברנו לגדרה לקראת סוף 2021. אין לו חדר בבית שלנו. היא סיפרה שהיא ראתה תמונה שלו בחדר ואין לנו תמונה שלו בחדר הזה. כל המטרה זה להכאיב ולפגוע בי ובנו בנקודה הכי כואבת ורגישה וזה פצע שאני בטוחה שאדוני מבין שלא נרפא לעולם".
451. התכתבויות הנאשם והמתלוננת בחודש יולי 2015 לימדו על כך שהיא המשיכה להביע מצוקה או תרעומת מפאת היותו של הנאשם נשוי, וביקשה ממנו לקבל החלטה אם הוא בוחר בקשר עמה, או נשאר בנישואיו. כך למשל, ביום 12.7.2015 כתבה המתלוננת לנאשם "אם נגמור את הקשר הרומנטי אני אגמור את הקשר. ואמות מהר מאוד – אני בטוחה בזה. אני לא רוצה לעזוב אותך ולא רוצה שתעזוב אותי. אבל אני לא יכולה עם זה שאתה נשוי. לא מסוגלת. כל הדימוי העצמי שלי נפגע מיסודו שלא לדבר עם העקרונות והערכים. חשבתי שאני מסוגלת לתת לדברים פשוט לזרום אבל אני לא... אני כל כך מתביישת במה שעשיתי אתמול. ומנגד כל כך אוהבת אותך, אתה הגבר היחיד שלי. כל יום אני אוהבת אותך יותר ויותר, אתה מחזיק ומרומם אותי, אתה גורם לי להאמין בשבילך אעשה כל דבר בעולם שביכולתי... לקצר ולהקל עליך זה או אני או היא".
452. כך השיבה המתלוננת בחקירתה הנגדית ביחס להודעות דלעיל, והתייחסה גם להודעות המאוחרות יותר ששלחה לנאשם באותם הימים:
"ש. המשך ההודעה "אני לא יכולה עם זה שאתה נשוי. לא מסוגלת. כל הדימוי העצמי שלי נפגע מיסודו שלאט לדבר על עקרונות וערכים. חשבתי שאני מסוגלת לתת לדברים לזרום אבל אני לא... " לכן אני מציעה לך זה לא הדואליות, זה הקושי שלך עם זה שהוא היה גבר נשוי
ת. לא. הקושי שלי עם זה שהוא היה המטפל שלי. אמרתי זאת בעבר שזה משגע אותי עצם השיח הזה עם בן אדם שטיפל בי 8-10 חודשים, אני עומדת פה ומתדיינים על זה וזה מחרפן, אני לא מוצאת את המילים. הלוואי שתקרא את המחשבות ואת הרגשות... התכוונתי לגירוי ויזואלי... הלוואי והייתי יכולה לשכוח מזה
ש. מה שהפריע לך זה חוסר השוויון ביניכם והעובדה שהוא גבר נשוי
ת. גם היום חוסר השוויון מפריע לי. זה שהוא נשוי המוח שלי לא ידע לעכל את מה שקורה והעובדה שאנו פה היום.
ש. בהודעה מיום 12.7 כתבת לו אני לא יכולה עם זה שאתה נשוי. כתבת לו לקצר ולהקל עליך? זה או אני או היא. איך זה עולה בקנה אחד עם התזה לפיו היית כ"כ תלויה בו מבחינה טיפולית שהיית מוכנה לעזוב אותו אם לא יעזוב את אשתו?
ת. אני לא הייתי מוכנה לעזוב אותו ולכן דיברתי על זה ----- ולכן היתה לי מחשבה אחת מתוך מליון. הבילבול הוא עצום ומקיימים יחסי מין בכל יום ויש את הטיפול הנפשי ואת אחיזה הנפשית".
453. הנה תכתובת נוספת מאותם הימים שכתבה המתלוננת לנאשם: ".... כל אפיזודה כזו מרחיקה אותך ממני. אני מרגישה את זה וזה הדבר שהכי כואב לי. למה שתרצה אי פעם באמת להיות איתי? להביא איתי ילד? למרות שאני בטוחה שאם היינו ביחד דבר כזה בחיים לא היה קורה לי. הנוכחות שלך מאירה אותי. האהבה שלך גורמת לי לעשות. קולך נותן לי פרופורציה. המגע שלך נותן לי ביטחון. אבל השקרים והבגידה אוכלים אותי מבפנים! אני משלה את עצמי שאני בונה משהו כאשר אני בעצם הורסת! לא רוצה להיות. ----- יהודה, אם אתה רוצה אותי באמת – תהיה איתי. אני מבטיחה לך נאמנות ואהבה ושמחה ודאגה וניסיון לספק לך את כל מה שאתה צריך / רוצה... אני צריכה שתהיה אמיץ מכיוון שאני צריכה להכין את עצמי. לשמוע אותך אומר את זה ולהכיר באמת. חיבוק והמון אהבה".
454. כך השיבה המתלוננת בחקירתה הנגדית ביחס להודעות אלה:
ש. אז למה כתבת לו בעמוד 60 ...: "הנוכחות שלך מעירה אותי, קולך נותן לי פרופורציה, המגע שלך נותן לי בטחון אבל שקרים והבגידה אוכלים אותי מבפנים! אני משלה את עצמי שאני בונה משהו כאשר אני בעצם הורסת! אם הקושי שאת ראית בקשר הוא העובדה שהוא המטפל שלך מדוע חליפת ההודעות עוסקת בעובדה שהוא גבר נשוי?
ת. היו הרבה חלופות של הודעות וזה מעיד על הרבה דברים פנימיים שהרגשתי ולא ידעתי לקרוא לזה בשם הנכון.
ש. עוד מאפיין לקשר היה שאמרת ליהודה שאת שומרת לו אמונים. עמוד 60 לת/11. כתבת לו "יהודה אם אתה רוצה אותי באמת תהיה איתי. אני מבטיחה לך נאמנות ואהבה ושמחה ודאגה, וניסיון לספק לך כל מה שאתה צריך/רוצה... תרגיש אותי אוהבת אותך". נכון? הבטחת לו שתהיי נאמנה?
ת. זה מגיע ממקום מעוות אבל כן דיברנו על הפנטזיות שלי, מקום קשה... אז מהמקום הזה אני כותבת פה ללא רסן
ש. הדגשת ביום 12.7 עמוד 47 לת/11, אתה הגבר היחיד שלי, כל יום אני אוהבת אותך יותר ויותר, אתה מחזיק ומרומם אותי, אתה גורם לי להאמין בשבילך אעשה כל דבר בעולם שביכולתי"?
ת. אכן ניסיתי. כמה שהוא המרכז והכל האבסולוטיות הזו... זה בא ממקום חולה מאוד ואני מכירה את עצמי קצת. אני מכירה אהבה".
455. המתלוננת כתבה לחברתה, ד', ביום 31.7.2015 שיש לה "בלגן עם הגבר", "גם סביב ההריון וגם בגלל שהוא נשוי. המתלוננת הוסיפה "אני יודעת שזו אתיקה רעה ובחיים שלי לא עשיתי דבר כזה אבל התאהבתי בו". ובהמשך "יכול להיות במקום כלשהו כזה משחק תפקיד אבל עניין המסתורין נגמר מזמן... אני יושבת עליו שיקבל החלטה ועכשיו. אני לא אהיה שנייה לאף אישה. הוא מוכן להביא ילד". ד.ג. כתבה בחזרה: "הם אף פעם לא מחליטים", והמתלוננת השיבה: "אז אני נאיבית והוא נהנה מכל העולמות אבל הוא מחזיק אותי כל התקופה האחרונה". בהמשך ההתכתבות כתבה המתלוננת לד.ג. שהנאשם "היה הפסיכיאטר שלי, אם הוא לא יכול לעמוד בזה (בתקופה הקשה שהיא נמצאת בה, ש.ב) מי כן?".
ד.ג. השיבה "הוא כנראה בעייתי לא פחות ממך... אבל זה לא אומר שתוכלי להישען עליו כל החיים. ומעבר לזה הוא פאקינג נשוי".
456. המתלוננת התייחסה בחקירתה הנגדית להתכתבות דנא:
"ש. מצטטת מעמוד 116 לת/20 – "אני יושבת עליו שיקבל החלטה עכשיו. אני לא אהיה שניה לאף אישה". תוכלי להסביר?
ת. הפוקוס שלי היה על מקום לא נכון. אולי גם כן נכון כי זה לא אתי לעשות, כלפי אשתו.
ש. לאותה דנית אמרת... "בלאגן עם הגבר. בגלל חוסר היציבות שלי. ואני די בדיכאון וחוששת שאני בהריון". דנית שואלת – "מה הבלאגן איתו חוץ מזה?" ואת השבת – "גם סביב ההריון וגם בגלל שהוא נשוי". התכתבות מיום 28.7.15. אני מבקשת להבין האם הבעיה היתה שהוא נשוי?
ת. התייחסתי לאיך דיברתי עם החברות שלי שאני לא זוכרת שאמרתי למישהי אחת או למישהו אחד שאמרתי את כל מה שהוא עושה."
457. תכתובת נוספת בין המתלוננת לחברה אחרת שלה (י') מאותם הימים (13.7.2015) לימדה כי גם לה כתבה המתלוננת ביחס לקושי עם הסטטוס הזוגי של הנאשם ("צרות צרורות... כן שהוא נשוי", נ/55); כך הסבירה בחקירתה הנגדית:
ש. החברה שלך י' אמרת לה ביום 13.7 היא שאלה: "מה עם יהודהל'ה?" ואת כותבת לה: "צרות צרורות". היא משיבה לך: "שהוא נשוי?" וענית לה – "כן שהוא נשוי".
ת. אני זוכרת שהיה איזה שבוע שאני התחלתי לצעוק את השם של אשתו.. אני כאילו קוראת לה כי הייתי בטוחה שהיא יודעת והיא תגיד משהו. אני זוכרת את עצמי שוכבת ובוכה וצועקת את השם מיכל. הפוקוס שלי לא... לא ידעתי לקרוא לזה בשם הנכון מה העסיק אותי אבל בין היתר גם זה".