אין המדובר בטענה מופרכת כלל וכלל: מי שחושב או יודע שהוא קיים יחסי מין אסורים, פליליים, עם מטופלת שלו – לא ממהר להגיע למשטרה, בוודאי שלא יוזם הליכה אל המשטרה, וניתן היה אולי לצפות מ"עבריין" כזה, שלא ישלול מכל וכל תשלום דמי לא יחרץ לסוחט אלמוני, אם היה כזה.
477. מאידך גיסא, הסברי המתלוננת ביחס לכבישת העדות על מה שהנאשם אמר לה לכאורה טרם הפניה אל המשטרה, לא לוותה בהסבר מאוד משכנע (לא שאלו אותי, ולא ידעתי שזה חשוב).
המתלוננת סיפרה להוריה אודות הקשר הרומנטי עם הנאשם
478. האירוע הבא שהתרחש לאחר שיחת הסחיטה, השיחה בין הנאשם לפרופ' רכס, והתלונה במשטרה (שלא הוגשה), הוא חשיפת הוריה של המתלוננת למערכת היחסים הרומנטית בינה לבין הנאשם (וזאת, כאמור, בתיאום עמו).
479. לא היתה מחלוקת כי המתלוננת סיפרה לנאשם, ולא רק לו, כי הוריה הגיבו בשמחה; כך כתבה המתלוננת לנאשם ביום 1.8.2015 "תתקשר כשאתה יכול. בכל מקרה ארשום לך קצת מההתרחשויות. הוריי ידעו והיה להם ברור לטענתם מהרגע הראשון שנפגשנו. אמרתי את האמת בצורה עניינית. בגדול – תמיכה מוחלטת. אמי אומרת שיש לה שמחה בלב... והם עומדים על כך שבחיים לא היתה מערכת טיפולית ושניהם מוכנים להעיד (מה שאין בו צורך בלאו הכי)".
480. יום למחרת (2.8.2015) כתבה המתלוננת לנאשם "אבא שלי רוצה לדבר איתך רגע אם אתה מוכן, רק בטוב, הוא מאוד שמח".
481. כך סיפרה המתלוננת בחקירתה הראשית בבית המשפט:
"ש. אז החלטת לספר להורייך. מה ספרת ואיך הגיבו?
ת. הם הגיבו באופן אמביוולנטי. לא דיברתי איתם הרבה אז כאשר אני מספרת להם משהו הם רצו לעודד את זה שיש שיח בינינו. באותו רגע אני לא חושבת שהם הבינו כ"כ וראיתי מה שרציתי לראות. לא חושבת שהם הבינו את המשמעות. לאחר מספר ימים זה החל לחלחל אצל אמא שלי וחזק, על מה שהוא עושה לי. בהתחלה הם לא ממש ידעו איך להגיב ואני לא ממש הבנתי את התגובה שלהם. אני רשמתי לברוך שלא לדאוג, הם הגיבו בשמחה, יש לאמא שלי או לאבא שלי אושר בלב והם יעמדו על זה, ומוכנים להעיד שלא היית המטפל שלי. כתבתי את זה מפחד אבל זה לא נכון. הוריי בחיים לא ישקרו. אני לא התכוונתי לשקר לו, רציתי להניח את דעתו. זה הדבר היחיד שהיה משנה באותם ימים.
ש. אני מבקשת לחדד את הנקודה. להפנות להתכתבות הספציפית. כתבת לו ב 1.8, "אמרתי את האמת...". אני מבקשת שתסבירי לבית המשפט לפרק את המשפט. למה אמרת לו שלהורייך יש שמחה בלב?
ת. לא קראתי את המפה נכון והוריי בהתחלה היו די המומים. זה תגובה של בן אדם המום. הם לא אמרו לי – יש לי שמחה בלב. רציתי להרגיע אותו להניח דעתו, שהכל בסדר. בוא נמשיך את הטיפול ונמשיך , אני זקוקה לו, אני צריכה אותו, אני כלום בלעדיו. לא יכולה לשרוד בלעדיו".
ובחקירתה הנגדית:
"ש. הוריך הביעו שמחה או לא?
ת. ההורים שלי.. לא חלקתי איתם דברים ואולי זה מה שהביא אותי למצב שהייתי צריכה עזרה נפשית. ראיתי שהם ניסו להרגיע אותי, אחרי זה ראיתי שהם בעצמם משתגעים מזה כמו ההתנהלות של אמא שלי שאמרה זאת במפורש וראו על שפת הגוף שלה וברגע שאני זיהיתי שהם מתחילים שמשהו זז אצלם, ומרגישים שמשהו לא בסדר אז ניסיתי להרגיע אותם ומנגד אמרתי לברוך שיש להם שמחה בלב------, אפילו מילים שלא מתאימות לי...
ש. העדת על הדוכן ששיקרת ליהודה כי כתבת זאת מפחד, רצית להניח את דעתו?
ת. זה מה שאמרתי גם כרגע".
482. אבל גם לחברתה ד.ג. סיפרה המתלוננת, ביום 5.8.2015 כי תגובת הוריה לקשר שלה עם הנאשם היתה חיובית; המתלוננת כתבה "סיפרתי להוריי", ולשאלת ד.ג. איך הם הגיבו השיבה "באהבה ובשמחה" (ת/20).
483. אם תגובת ההורים היתה אמביוולנטית, לשיטת המתלוננת, ולא תומכת, קשה להבין מדוע סיפרה לא רק לנאשם אודות התגובה החיובית (אותו, כאמור, טענה שרצתה להרגיע), אלא גם לחברתה ד.ג., את אותם הדברים בדיוק; כך השיבה בחקירתה הנגדית:
"ש. מדוע כתבת לדנית עמוד 137 לת/20 – ספרתי להוריי, הוא בא אלי היום. דנית שואלת איך הגיבו, ואמרת באהבה ובשמחה?
ת. המשכתי את זה... דנית לא ידעה בכלל ...
ש. את אומרת אני כתבתי לו את זה כדי להרגיע אותו.
ת. אני רציתי שזו תהיה המציאות שכולם רגועים עם הקשר הפגום הזה, ואני זאת שבעצם לא הייתי אמורה להיות רגועה".
484. הורי המתלוננת, מצידם, טענו כי לא היו שבעי רצון מהקשר עם הנאשם, אולם חוסר שביעות הרצון לא בא לידי ביטוי בתחילה. כלומר, אף על פי עדותם של ההורים עצמם תגובתם, הראשונית לפחות, אכן היתה חיובית.
485. היה ניתן לקבל את הסברה של המתלוננת ביחס להודעות ה"מרגיעות" ששלחה אל הנאשם, אולם קשה יותר להלום, אם אכן הוריה של המתלוננת הגיבו באופן "אמביוולנטי", מדוע סיפרה זאת גם לחברתה ד.ג.; הסברה של המתלוננת בעניין זה לא תרם להבנת הגיון הדברים, וגם לא בטוח שהוא עלה בקנה אחד עם עדויות ההורים.
486. ממילא, לטעמי, אין כל משמעות ראייתית, או בכלל, לאופן תגובתם של הורי המתלוננת לקשר בין הנאשם לבינה, והבאתי את האמור לעיל רק על מנת להמחיש קושי נוסף, אף הוא לא מאוד משמעותי, בהסברי המתלוננת הניתנים בדיעבד, ביחס לסיטואציות מסוימות.
ביקור הנאשם אצל המתלוננת בחו"ל, אוגוסט 2015
487. התכתובת בין הנאשם למתלוננת במהלך חודש אוגוסט 2015 לימדה כי הם המשיכו במלל רומנטי ומיני, כאשר במקביל הוא המשיך לנסות ולסייע לה בתחומים שונים; עוד עלה, כי במהלך החודש שבה המתלוננת לחו"ל על מנת לגשת למבחן במסגרת לימודיה. המתלוננת כתבה לנאשם שהיא תאלץ לדחות את המבחן, והוסיפה "יהודה פליז תבוא לפה".
488. לא היתה מחלוקת כי הנאשם נעתר לבקשת המתלוננת, והחליט שהוא מגיע לחו"ל; המתלוננת טענה כי מטרת הביקור היתה טיפולית, בעוד הנאשם סיפר כי היא היתה רומנטית. כך סיפרה המתלוננת:
"ש. זה היה באוגוסט. נעבור לספטמבר. מה היה בחו"ל בתחילת החודש?
ת. ברוך הגיע לבקר. הייתי במצב גרוע, וביקשתי ממנו שיעשה מאמץ ואני אשלם על הטיסה, הוריי יותר נכון ישלמו, רק שיבוא, אני צריכה אותו. והוא נענה בחיוב והגיע. ----- הוא הגיע בזמן הזה שאני למדתי שם. ----
בחקירתה הנגדית הוסיפה המתלוננת:
"ש. ממשיכה. בתחילת ספטמבר יהודה הגיע לחו"ל לבקר אותך?
ת. כן
ש. וזו היתה נסיעה שנסגרה מהרגע להרגע?
ת. לא ממש. זה היה יום לפני. משהו כזה. הרי אמא שלי הלכה להביא לו את המסמכים
ש. העדת שאת היית צריכה אותו?
ת. נכון
ש. הכוונה מבחינה טיפולית?
ת. כן
ש. ולכן אמרת לו שתממני לו טיסה?
ת. נכון
ש. ואת תשלמי על השהות שלו שם?
ת. נכון
ש. את היית תקופות ארוכות בחו"ל מבלי לפגוש את יהודה. נכון?
ת. חודש או חודשיים...
ש. ואת יצאת מהארץ ב 23.8.15 בשעה שמונה בערב. לכן אני מציעה לך שזה ההגעה שלו לחו"ל לא היה לצורך טיפולי אלא רצית שהוא יבוא אליך?
ת. לא, הייתי במצב ממש גרוע, ועצם העובדה שהחזקתי חודש אחד עם תסמינים כאלה ואחרים בלי לפגוש אותו... הרגשתי כל יום כל היום שאני צריכה אותו. עצם זה שהוא נענה לזה והוא יכל, איפשר את הביקור הזה
ש. בגלל זה רצית להזמין לכם סוויטה במלון?
ת. הזמנתי גם. זה בלי קשר. זה לא קשור. יש כל מיני ציטוטים שאני (מדגימה ציטוט בעל אופי מיני – ש.ב.) ... המאמן שאימן אותי אמר לי להגיד דברים אלו והסוויטה זה הבעלים של רחוב טאיו... זו היתה בדיחה שלו עלי לעשות כמה תיקונים ובאמת הזמנתי סוויטה בהילטון. זה היה לפני שנים בגיל 14-15 לקחתי את זה משם עד לקשר עם יהודה ואז הזמנתי סוויטה בהילטון במסגרת "תיקון". -----
489. התכתבויות בנקודת הזמן ההיא (1.9.2015) לא רמזו על כל תוכן טיפולי של הפגישות העתידיות בחו"ל, אלא על מטרה רומנטית גרידא; כך למשל, המתלוננת כתבה לנאשם "יהודה הכל בסדר? מרגישה אותך מעט לחוץ אבל תחשוב על כל ההנאה שנחווה ביחד... יום וחצי שלנו : ) מעורר בי שלווה והתרגשות יחד". הנאשם השיב "בדיוק עמדתי לכתב לך. נלחצתי בשיחה כי קראו לי כבר לוועדות ולכן סיימתי את שיחתנו בחיפזון מה. בהחלט חש כמוך את השלווה וההתרגשות".
בהמשך כתבה המתלוננת לנאשם, בין היתר:
"... אני לחוצה הדבר הראשון שאמרת זה לא סוויטה. רק בבקשה תן לי לארח אותך ולהזמין אותך מכל ליבי. אתה הרבה יותר מאורח, אך הפעם – אני לא ארגיש בנוח אחרת (מקווה שאתה מרגיש נוח עם ההזמנה שלי) זה לא נועד לתצוגה או למען הערכה – אין בינינו (תסלח לי) בולשיט כזה. פעם תורי ופעם תורך בכל רמה".
"אני מצטערת, לפני אירועים שאני חווה כמשמעותיים עודני מגיעה למצב של עיוותים בתהליך המחשבתי. עכשיו אני תוהה מדוע חיבקת אותי כך כשהתחלנו להכיר. למה האמנת בי על סמך מי שהייתי אז כשכולם מסביבי הסתכלו עליי כאל מקרה אבוד. משוגעת מבוזבזת".
הנאשם השיב "כי אני רואה את היופי שלך הן הפנימי והן החיצוני כפי שכבר אמרתי ואשמח להיות אורח שלך".
בהמשך כתבו המתלוננת והנאשם מילים חמות איש לרעהו.
490. המתלוננת התייחסה בחקירתה הנגדית אל חלק מהתכתובת המתוארת לעיל:
"ש. אני מפנה לת/11... "אני לחוצה, הדבר הראשון שאמרת זה לא סוויטה, רק בבקשה תן לי לארח אותך ולהזמין אותך בכל ליבי, אתה הרבה יותר מאורח, אך הפעם – אני לא ארגיש בנוח אחרת (מקווה שאתה מרגיש בנוח עם ההזמנה שלי), זה לא נועד לתצוגה או למען הערכה – אין בינינו (תסלח לי) בולשיט כזה, פעם תורי ופעם תורך בכל רמה", זה בעצם התיאור הנכון של הקשר מפיך, פעם תורו, פעם תורך?
ת. לא, בהחלט לא ואני פשוט הרגשתי צורך להתנצל על זה שזה סוויטה, כי זה כאילו יומרני כזה".
491. הנאשם, מצידו, העיד:
"ש. ספר על נסיעתך לבקר את המתלוננת בחו"ל בספטמבר 15?
ת. במהלך אוגוסט או בסוף אוגוסט הסתבר שהמתלוננת היתה צריכה לסוע לחו"ל, לסידורים בירוקרטיים על מנת לסדר את הרוטציה שלה בארץ לכשתחזור. והיא היתה אמורה לסוע לזמן קצר והנסיעה התארכה. הבענו געגועים עזים אחד לשני והמתלוננת מאוד ביקשה שאבוא לבקר אותה אפילו לזמן קצר. חיפשתי כרטיס טיסה מהיום להיום ולא מצאתי והמתלוננת אמרה לי שהיא תמצא ואחרי זמן קצר היא מצאה ושלחה לי. אני לא שלמתי עבורו, היא שילמה, אבל בני זוג לא מתחשבנים ואת כל ההוצאות בחו"ל אני שלמתי במזומן כמובן.
ש. אמרת ששילמת במזומן. למה ואיך הסברת למיכל את הנסיעה הזו?
ת. למיכל הסברתי שאני נוסע לפגוש משקיע פוטנציאלי ואני לא גאה בזה. שיקרתי למיכל באותה תקופה ושילמתי במזומן שלא יהיו ראיות לענין הבגידה.
ש. תתיחס לטענה של המתלוננת כאילו הנסיעה שלך היתה לתת לה טיפולים נפשיים בגלל המצב הנפשי שלה?
ת. ממש לא. באותה העת לא היה לה שום קשיים נפשיים, להיפך. זו היתה הזדמנות שלנו לבלות לילה שלם ביחד לא בהסתר והתחלנו לדבר על העזיבה שלי את הבית וכבר היה לי קשה מאוד, נאלצתי לשקר למיכל, דבר שלא עשיתי קודם. הייתי מסתורי וסגור, מיכל כבר חשדה שיש לי רומן, לא עם המתלוננת, היא חשבה שיש לי מישהי ביבנה, והיא עשתה לי היא עימתה אותי עם זה והכחשתי. והתחלנו לדבר על העזיבה שלי את הבית, לעשות תכנונים לשכור דירה -----
492. המתלוננת סיפרה אודות מהלך הביקור של הנאשם בחו"ל:
"שוחחנו אבל הרגשתי פיזית לא טוב שהוא היה אחרי... דיברנו, ישבנו בבתי קפה ודיברנו שם. היו כמה שיחות טיפוליות. הרוב היה יחסי מין ודברים כאלה. ואני בכיתי כל הזמן, לא הרגשתי טוב. מבחינה נפשית ופיזית. רציתי להקיא כל הזמן. היו שיחות והיו גם יחסי מין".
493. הנאשם שלל מכל וכל שיחות "טיפוליות"; גם כאן, כמו ביחס לרובן המכריע של הפגישות בתיק, אין לדעת למה התכוונה המתלוננת, והיא לא העידה או שיתפה מה היה תוכן הפגישות:
"ש. תתיחס לעדות של המתלוננת לפיה בביקוריך בחו"ל ניהלתם שיחות טיפוליות?
ת. זה מגוחך. איזה שיחות טיפוליות יכולות להיות שאתה מבלה עם המטופלת 24 שעות ביום ואתה גר איתה ומבלה איתה את הלילה? איזה שיחות טיפוליות? זה ניצול ציני של אולי חוסר הבנה של אנשים מה זה טיפול נפשי ומה זה יחסים בינאישיים".
494. הנה כי כן, אין כל ראיה מפלילה ביחס לטיב הפגישות שהתקיימו בין הנאשם בין המתלוננת באוגוסט 2015 עת הגיע לבקרה בחו"ל; כמו כן התכתבויותיהם שקדמו לנסיעתו של הנאשם לימדו על תכנים רומנטיים, ולא טיפוליים .