עם כל הכבוד, מכאן ועד להסקת מסקנה לפיה הנאשם "התאים" טיפול תרופתי למתלוננת ארוכה הדרך מאד.
595. עוד נזכיר, כי באחת ההתכתבויות בין הנאשם לבין המתלוננת, כאשר האחרונה הביעה בפני הנאשם מצוקה, הנאשם ייעץ לה "תרופתית", כך:
"בליל יום 10.2.2015 כתבה המתלוננת לנאשם שהיא מרגישה רע, וחושבת על פגיעה עצמית. הנאשם השיב לה "מה יש לך בבית וזאת בהנחה שאינך יכולה לעשות מדיטציה".
המתלוננת: "אני לא מחזיקה פה כלום".
----
המתלוננת: "אעשה מדיטציה".
הנאשם: "בהצלחה. לילה טוב שיהיה. ואם זה לא הולך ----- . חיבוק גדול ומחזיק לך אצבעות".
596. הכך כותב מי שלאחר "הערכות" קבועות (!) של מצבה הנפשי של המתלוננת מתווה את הטיפול התרופתי בה? לטעמי, השאלה רטורית והתשובה כמובן שלילית. אזכיר עוד, כי לא היתה מחלוקת על כך שהנאשם מעולם לא קיבל לידיו, ולא צפה במסמכיה הרפואיים של המתלוננת, על כל המשתמע מכך.
597. המאשימה ביקשה לראות ב"טיפול הטלפוני" הנטען כחלק מהטיפול אותו העניק הנאשם למתלוננת, ולדבריה "... בעידן שבו אנו נמצאים, שיחות טיפוליות רבות מתקיימות בין מטפלים למטופלים המצויים מעבר לים, באמצעות שיחות וידאו, סקייפ או שיחות טלפוניות. כך עולה ממקבץ הראיות המצויות בתיק, לרבות עדות הנאשם בעצמו וכך נהגה המתלוננת, בין השאר, בטיפול עם הגב' גמפל, בעת שהייתה בחו"ל".
598. טענה זו של המאשימה אינה מתיישבת, אף סותרת חזיתית – את הדין.
גם אם אכן, "בעולם" קיים טיפול "מרחוק" (וספק רב מאוד אם מדובר בטיפול טלפוני שלא כולל היוועדות חזותית), הרי על פי העבירה, והדין – הטיפול חייב להיות פנים מול פנים, ואין בלתו; מעבר לכך שמסקנה מתבקשת זו כתובה באופן מפורש בחוק, אף הועדה שניסחה את החוק עמדה על כך, במפורש; ראו דיון מיום 3.11.2003 של ועדת חוקה חוק ומשפט, בנושא הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 71) (ניצול תלות של מטופל במטפל):
"היו"ר מיכאל איתן: קורא סעיף 1(א), "טיפול נפשי", להצעת חוק העונשין (ניצול תלות של מטופל במטפל), התשס"ב-2002 - נוסח לוועדה מתאריך 3 בנובמבר. הצעת החוק מצ"ב בסוף הפרוטוקול) לדעתי, הביטוי "פנים אל פנים", היום, בעידן החדש, הוא לא בדיוק מתאים. אנשים יכולים לעשות את זה גם באינטרנט, למשל.
סיגל קוגוט (הייעוץ המשפטי, ש.ב): צמצמנו. בכוונה.
היו"ר מיכאל איתן: מאחר שאני לא כל כך עם החוק, כמה שצומצם, יותר טוב. אני רק רוצה לומר שאת טועה לחלוטין. אנחנו כבר יודעים שבאינטרנט אפשר לייצר תלות, שמובילה בסופו של דבר, לצערנו, לתוצאות קשות.
סיגל קוגוט: איזו תלות? אם אתה מדבר על מעשי אינוס ודברים מהסוג הזה, הם מכוסים היום טוב מאוד בחוק. אם זה נוצר באינטרנט, זה לא ישנה כלום.
היו"ר מיכאל איתן: לא, את מדברת כאן על טיפול נפשי. את אומרת שהטיפול הנפשי יוצר מצב של תלות, ואחר כך מטפל מנצל את זה לצרכיו. באותה מידה יחסי התלות יכולים להיווצר באינטרנט, והניצול לא יהיה דרך האינטרנט, הוא יהיה על-ידי יצירת מפגש, כך או אחרת, והמשך. זה יכול לקרות. לפעמים, דרך אגב, המפגשים באינטרנט, דווקא משום שהם לא פנים אל פנים, הם יכולים ליצור יחסים יותר תלותיים. אם ילד פוגש פדופיל באינטרנט- - -
סיגל קוגוט: זה לא המקרה. העבירה של הפדופיליה מכוסה באופן טוטלי. אוי ואבוי אם תלך לעבירה הזאת בשביל לכסות את זה. יש לך עבירה של 20 שנה בשביל זה.
היו"ר מיכאל איתן: אני מדבר על מצב של יצירת התלות. יכולה להיווצר תלות גם בין אדם מבוגר, שיכול לנצל את היתרונות שלו- - -
סיגל קוגוט: אני מסכימה אתך, גם בטלפון יכולה להיווצר תלות. אבל אנחנו רצינו לתפוס פה את הייחוד של הטיפול".
599. הנה כי כן, על פי הדין - "הטיפול הטלפוני" הנטען, גם אם אירע בפועל - אינו מהווה "טיפול נפשי" על פי הדין הפלילי המצמצם; ממילא, נזכיר, שלא רק שאין לדעת על מה שוחחו הנאשם והמתלוננת בשיחותיהם הטלפוניות, גם לא הוכחה התדירות או משך השיחות, והכל ניחושים על סמך התכתבויות של תיאומים (למשל המילה "נותקנו", כדי להניח שהיו באמצע שיחה); אין פירוט שיחות, אין עדות לגבי תוכנן, ובכל מקרה, טיפול טלפוני, אינו טיפול על פי הדין הפלילי, גם אם "בעולם" קיים כזה טיפול.
600. ההגנה טענה בסיכומיה, כי "תוכן השיחות אינו מאפיין טיפול נפשי. מה שמאפשר להבחין בין שיחות טיפוליות לבין שיחות שאינן טיפוליות הם אותם מאפיינים שמתקיימים אך ורק בטיפול נפשי ולא בשום קשר אחר... ישנם עקרונות בסיסיים, המהווים מכנה משותף של כל הטיפולים הנפשיים באשר הם. המאפיינים הטקסיים הם תנאים הכרחיים לפסיכותרפיה. הם חלק מהטיפול, ובענייננו הם מאפשרים לאבחן את הסיטואציה הטיפולית מסיטואציות בינאישיות אחרות. במילים אחרות בהעדר Setting אין פסיכותרפיה".
601. לטעמי, כאמור, קיימת חשיבות לתוכן השיחות, על מנת לבחון האם הן היו טיפוליות, חבריות, או אחרות; תוכן שממילא לא הוכח. אכן, סממנים חיצוניים לפגישות עצמן, היו יכולים אולי ללמד על תוכנן (מכאן על אופיין), ואני מקבל את גישת ההגנה בעניין זה.
602. ההגנה הגישה חוות דעת מומחה מטעמה, שנערכה על ידי פרופ' יחיאל בר אילן, פרופסור מן המניין בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מרצה בתחום האתיקה לסטודנטים לרפואה, ואחראי על הוראת אתיקה בבית הספר לרפואה משנת 2011 (נ/140).