עוד עלה מחוות הדעת, כי הנאשם לא שמר על סודיות רפואית ביחס למתלוננת, עניין שלשיטת ההגנה מלמד אף הוא על כך שלא טיפל במתלוננת, כמשמעות המונח בדין. כמו כן, ההגנה טענה כי בתחום הנפש, פלוני לעולם מטופל רק על ידי מטפל אחד בלבד, והימצאותה של המתלוננת בטיפול אצל ד"ר הגדוש במקביל לקשר עם הנאשם מלמדת אף היא כי לא היתה מטופלת על ידו.
36. התביעה השיבה לטענות אלה, כאשר לשיטתה - "לצורך הכרעה בשאלת קיומם של יחסי מטפל מטופל תטען המאשימה כי היעדרם של מאפיינים מסוימים שצוינו בחוות הדעת אינו שולל קיומו של קשר טיפולי בענייננו, אלא יש להעמיק ולבחון, ברמה המהותית, מה היה תכנם של המפגשים, מהן מטרות הטיפול שנקבעו וחשוב מכל – מה הוסכם על שני הצדדים בעת גיבוש המתווה הטיפולי. בנוסף יש לבחון התקיימותם של הרכיבים המצוינים בהגדרת סעיף העבירה – ובתוך כך האם השיחות שהתקיימו בין הנאשם למתלוננת נעשו – "באופן מתמשך", "בדרך של מפגשים פנים מול פנים", "וכדי לסייע לאדם הסובל ממצוקה שמקורה רגשי", כנדרש בסעיף החוק".
37. התביעה הטעימה, כי בין הנאשם למתלוננת התקיימו כ-14 מפגשים, לכל הפחות , שהתמשכו לאורך תקופה של מספר חודשים, וכל זאת כדי לסייע למתלוננת אשר סבלה במועד הרלוונטי ממצוקה שמקורי רגשי.
המאשימה הוסיפה עוד, כי בניגוד לאמור בחוות הדעת, חלק מהסממנים הטיפוליים המופיעים בה אכן התקיימו בקשר הטיפולי של הנאשם והמתלוננת, כך:
תשלום: "לגרסת המתלוננת והוריה היה בכוונתם לשלם עבור הטיפול (הן עבור המפגשים הפרונטליים והן עבור השיחות הטלפוניות בעת ששהתה בחו"ל), אולם הנאשם סירב לכך והציע כי התשלום יידחה למועד בו תרוויח המתלוננת את משכורתה הראשונה".
מרשמי תרופות: לשיטת התביעה, לא עלה צורך מעם המתלוננת להנפקת מרשמים מאת הנאשם, נוכח העובדה שהוריה (רופאים בעצמם) דאגו לכך בארץ, וד"ר הגדוש עשתה כן בעת ששהתה בחו"ל.
סודיות רפואית: הנאשם לא חרג מסטנדרט מקצועי מקובל ולא הפר את חובת הסודיות הרפואית כלפי המתלוננת, בנסיבות העניין.
שעת טיפול וזמן סביר למפגש: "הן המתלוננת והן אביה העידו כי שעה שנפגשו בארץ היו המפגשים הטיפוליים עם הנאשם תחומים בזמן (50 דקות טיפוליות), לפחות אלה שהתקיימו בקליניקה של הנאשם בביתו".
מטרות הטיפול: המתלוננת העידה שהיא הגדירה, יחד עם הנאשם, את מטרות הטיפול "שמהוות ללא ספק תכנים טיפוליים נפשיים".
המאשימה הוסיפה: "... בענייננו אין המדובר על מקרה רגיל, אלא על מערכת יחסים ייחודית, ----, כשברקע אבחנה פתולוגית, שאמורה היתה לעורר תמרורי אזהרה עם הצבת גבולות ברורים ומובהקים על ידי הנאשם".
ובהמשך:
"נדרשת בתיק זה בחינה מהותית מבעד למסך העשן שפיזר הנאשם סביב מערכת היחסים עם המתלוננת, במטרה לבחון את טיבם. לשם בחינה זו יש לקחת בחשבון כי הנאשם, בכוונת מכוון, לא 'שיחק' על פי כללי הסטינג המוכרים, זאת, בין השאר, במטרה שלא להשאיר 'עקבות' בדמות מרשמי תרופות, חשבוניות, רישומים מוסדיים וכיו"ב".