עמד על כך גם כב' השופט, כיום הנשיא, י' עמית בקשות עירייה אחרות 10242/08 מוצפי נ' קבלי [נבו] (10.10.12) (להלן: עניין מוצפי) בהתייחסו לפקודת זכות יוצרים:
"בד בבד, מלמדנו המחוקק כי היקף ההגנה המוקנית ליצירה אינו מוחלט, וכי יש שורה של חריגים לגביהם לא תהא קיימת זכות יוצרים, והם: "רעיון", "תהליך ושיטת ביצוע", "מושג מתמטי", "עובדה או נתון, כשהם בלבדם" ו"חדשות היום" (סעיף 7ב לפקודה). עם זאת, אף שההגנה אינה משתרעת על הרעיון עצמו, הרי שדרך יישומו או ביטויו המוחשי יכולה להקנות ליוצרה זכות יוצרים [...]" (פסקה 25).
בקשות עירייה אחרות 2173/94 Tele Event Ltd. נ' ערוצי זהב ושות', פ"ד נח(5) 529, 544 [2001] ציין כב' השופט מצא כי:
"רעיון גרידא - אפילו הוא חדשני ויוצא-דופן, אינו "יצירה", וחוק זכות יוצרים אינו מגן עליו".
יצוין כי בקשות עירייה אחרות 559/69 אלמגור נ' גודיק, פ"ד כד 825, 829 [1970] (להלן: עניין "אלמגור") חידד כב' השופט י' כהן כי קיים סייג לכלל זה שלפיו "צירוף וחיבור רעיונות אחדים" עשוי להוות יצירה בתנאי שמצא ביטוי כלשהו בחומר מוחשי (וזאת בהתבסס על ספרו של ד"ר א' ח' זליקסון, "יסודות דיני זכות יוצרים, סימני מסחר, פטנטים ומדגמים" (מפעל השכפול, תשכ"ג) 22, וראו גם ערעור אזרחי 23/81 הרשקו נ' אורבוך, פ"ד מב(3) 749, 756 [1988] להלן: עניין "הרשקו"). מן העבר האחר, במקרים שבהם רעיון ניתן לביטוי בדרך אחת בלבד, כך שקיים "איחוד" בין הרעיון לבין דרך ביטויו, לא תהא הגנה של זכות יוצרים לדרך הביטוי ("דוקטרינת האיחוד", ראו למשל רשות ערעור אזרחי 2687/92 גבע נ' חברת וולט דיסני, פ"ד מ"ח(1) 251, 262 [1993], להלן: עניין גבע).
- פעמים רבות השאלה מתי רעיון המובע ביצירה מתגבש לדרך ביטוי הזוכה להגנה אינה פשוטה למענה. בסופו של דבר, ביסוד מרבית הביטויים מונח רעיון, ולכן הבחנה בין השניים תלויה במידת ההפשטה שנייחס למונח "רעיון" בגדרו של ביטוי מסוים. עמד על כך כב' השופט י' מלץ בעניין גבע (בעמ' 262):
"למעשה תלויה ההבחנה בין רעיון ובין ביטוי, ובסופו של דבר גם ההכרעה אם בהקשר ספציפי מתקיימת אחדות בין הרעיון ובין הביטוי, ברמת ההפשטה הננקטת בהגדרת המושג "רעיון". ככל שנגדיר "רעיון" באורח מופשט יותר, כך ייכללו גם בגדר "ביטוי" אלמנטים מופשטים יותר, ויגדל מיגוון אפשרויות הביטוי; ולהפך: ככל שהרעיון מצומצם וספציפי יותר, כך מצטמצם מבחר דרכי ביטויו".