בקשות עירייה אחרות 23/81 הרשקו נ' אורבוך, פ"ד מב(3) 749, 759 [1988] (להלן: עניין הרשקו) ציין כב' השופט ש' לוין כי ההבחנה בין רעיון לביטויו הינה תלוית נסיבות:
"אין לקבוע מראש מסמרות, מתי מדובר ברעיון ומתי מדובר ביישומו, אלא הכול תלוי בנסיבות: אותה מערכת עובדות יכולה להיחשב לעניין אחד רעיון ולעניין אחר יישום של רעיון. בהיבט רחב אין קיים שום דבר מקורי, אלא כל המצאה או "רעיון" הם פיתוח של המצאה או "רעיון" קודמים".
באותה פרשה נבחנו נקודות דמיון נטענות בין ספרים ללימוד חשבון, ובתוך כך הודגמה גם ההבחנה בין רעיון לבין דרך ביטויו. כך למשל, נפסק שרעיון לשימוש בכרטיסי הפתעה אינו מוגן, וזאת במובחן ממצב שבו היה נמצא שתוכנם של הכרטיסים הינו דומה (פסקה 38 לפסק הדין).
בעניין מוצפי נבחנו בפירוט טענות ל- 15 נקודות דמיון בין ספרים ללימוד לשון. ביחס לחלק מהרכיבים, כגון לימוד בסדר קושי עולה, ועצם השימוש בטבלאות, בתרשימים ובראשי תיבות, נמצא כי מדובר ברעיון בלבד. בסופו של דבר נמצאו נקודות דמיון בודדות בלבד, מתוך דוגמאות רבות בספר הלימוד, ונפסק כי אף אם בוצעה העתקה אין מדובר ב"חלק ממשי ומהותי" ביצירה המוגנת ולכן אין הפרה של זכות יוצרים.
דוגמא נוספת לדחיית תביעה בנסיבות שבהן נמצא כי מדובר ברעיון בלבד מצויה בקשות עירייה אחרות 2682/11 עיריית פתח תקוה נ' זיסו [נבו] (20.5.23, להלן: עניין זיסו). בפרשה זו פסק בית המשפט העליון (כב' השופט, כיום המשנה לנשיא, נ' סולברג) כי רעיון לאיתור בעלי כלבים שהשאירו את גללי הכלבים ברשות הרבים באמצעות בדיקת DNA בצואה והשוואתה לנתוני מאגר גנטי של כלבים, הינו בגדר רעיון בלבד, שאינו מושא לזכות יוצרים, וזאת במובחן ממצגת ומהצעת מחקר שלא הוכח שימוש בהם (וראו בפרט פסקאות 38-42 לפסק הדין).
בתיק אזרחי (תל אביב) 2519/07 רצון-פיקובסקי נ' מכללת מגה טרנד בשוק ההון בערעור מיסים [נבו] (11.1.12, להלן, עניין פיקובסקי) בחנה כב' השופטת מ' אגמון-כהן טענה להעתקה של ספר הכנה לבחינה של רשות ניירות ערך. גם שם נטענו שורה של נקודות דמיון, אשר נבחנו באופן פרטני על ידי בית המשפט. בתוך כך נפסק (בעמ' 42) כי בחירת התובעת להתמקד בשלושה יסודות של עבירת השימוש במידע פנים, אף שהספרות המשפטית מדברת על יסודות רבים אחרים, הינה רעיון בלבד. כן נמצא כי דרך היישום של הרעיון, שבאה לידי ביטוי באופן ההגשה לקורא, הסגנון, ותוכן הדברים - שונה לחלוטין בהשוואה בין ספרה של התובעת לספר הנתבעת.