לא מכבר נדון לפני הרכב זה מקרה אחר בו דובר, כמו בעניינו, ביריבות בין ילדים מפרק א' לבין זוגיות של פרק ב': ערעור משפחה (תל אביב) 31306-01-19 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו; 5.2.20). באותו מקרה בין נכסיו של המנוח היו אולמות אירועים והמחלוקת בין הצדדים נגעה לשאלה למי שייכים דמי השכירות מאותם אולמות - האם לילדיו או לאלמנתו. בהסכם הממון בין המנוח לאלמנה נקבע שאם הבעל ילך לעולמו לפני האישה, ההכנסות מדמי השכירות שיתקבלו במשך כל ימי חייה יהיו שייכות לה. לעומת זאת, בצוואת המנוח נקבע שהאולמות ודמי השכירות יהיו שייכים לשני ילדיו. באותו מקרה הבעתי את עמדתי, כי הוראה מעניקה בהסכם ממון יכולה לגבור על הוראות סעיף 8 לחוק הירושה רק "ככל שהן מתייחסות למכלול הנכסים בני האיזון של בני הזוג וככל שמדובר בהסדרת יחסי הממון ביניהם, וביניהם בלבד" וכי "הוראה בהסכם ממון לפיה יעבור רכוש פרטי שאינו בר איזון של מי מבני הזוג, לבן זוגו האחר, לעת פקיעת הנישואין עקב מוות של בן הזוג המעניק, תהא בטלה משום שהיא חורגת מעיקרון האיזון וכלליו ועניינה, בעליל, חלוקת עיזבון להבדיל מקביעת היקף העיזבון. כך, גם הוראה בהסכם ממון לפיה מורה בן הזוג האחד, כי נכסים שיגיעו אליו לאחר מותו או פירות של נכסים הנמצאים בבעלותו בחייו, ושיגיעו לו אחרי מותו, גם אם הם מופקים מנכס בר איזון, יעברו לבן הזוג האחר ובוודאי הוראה בהסכם ממון המעניקה נכסים, גם אם נכסים בני איזון, אחרי מוות, לילדי בני הזוג. הוראות שכאלה סותרות חזיתית את הוראות סעיף 8 לחוק הירושה ואין לתת להן תוקף" (שם, בפסקה 8 לפסה"ד). ביישום על עובדות אותו מקרה קבעתי, כי משנכון למועד חתימת הסכם הממון האולמות לא היו רכוש בר איזון, הרי שהוראה המעניקה הכנסות מאותם אולמות לעת פטירה אינה יכולה להיעשות במסגרת הסכם ממון אלא עליה להיעשות בצוואה בלבד (שם, פסקה 9 לפסה"ד). דעתי באותו המקרה הייתה דעת מיעוט שכן חברי כב' השופט שילה סבר שהאלמנה זכאית לדמי השכירות מכוח היות הסעיף בהסכם הממון סעיף "מעניק" אשר יש לראות בו חלק מן ההסדר הרכושי (למרות שעסקינן בנכס שלכאורה אינו בר איזון) ובדומה ל"מזונות מן העיזבון" (פסקה 19 לחוו"ד) ואלו חברתי כב' השופטת רביד הצטרפה לעמדתו של השופט שילה, מבלי להכריע במלוא המחלוקת, משלטעמה לא מתעוררת סוגיית איזון הנכסים במלואה אלא מדובר בהוראה ספציפית לגבי פירות נכס (פסקה 4 לחוות דעתה).
אולי יעניין אותך גם
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
האופציות שאחרי האופציה האחרונה – על אופציות וגירושין
היי-טק וטכנולוגיה
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא השאלה האם אופציות לעובדים שניתנות לעובד נשוי, או כזה שהתחתן לפני שהבשילו, נחשבות לנכס המשותף לעובד ולבן או בת הזוג שלו. את המאמר כתב עו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.
למה כדאי לעשות צוואה ישראלית נוטריונית גם כשכבר קיימת צוואה
צוואות וירושות
צוואות נוטריוניות
משפט בין-דורי (נאמנויות, צוואות, יפוי כוח מתמשך, הורות)
מאמר בנושא החשיבות של צוואה ישראלית, ורצוי צוואה נוטריונית ישראלית, כאשר קיימים נכסים בישראל, אפילו אם קיימת כבר צוואה במדינה אחרת. את המאמר כתבו עו"ד דורון אפיק ועו"ד אסנת נתאי ממשרד אפיק ושות'.
מעט על נאמנויות, מקרקעין ומיסוי
נאמנויות
משפט בין-דורי (נאמנויות, צוואות, יפוי כוח מתמשך, הורות)
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
מאמר בנושא נאמנויות ומשמעותן מבחינת הזכויות הקנייניות ומיסוי. את המאמר כתבו עו"ד דורון אפיק ועו"ד שלי וילנר ממשרד אפיק ושות'