בסעיף 70.ז לסיכומי התובע נטען כי החוב של אודן יזמות לחסון גשר קוזז מתוך זכות שעמדה לאודן שירותים כלפי חסון גשר, דבר שאינו אפשרי, אם מדובר ב - 3 ישויות משפטיות נפרדות. גם טענה זו אינה תומכת בטענות התובע. קיזוזי החובות אף הם יכולים להיות עניין חשבונאי שלא נתברר באופן התומך בטענות התובע והנתבע 1 דווקא סיפק לו הסבר (עמ' 249 לפרוטוקול, ש' 1-13), ומכל מקום הם מתיישבים עם המסגרת הכללית של המבנה התאגידי הפיקטיבי של עסקי הצדדים, אך לאו דווקא עם שותפות.
- בסעיף 48 לסיכומיו התייחס התובע לרשימה שערך רו"ח אלרון (ת/15) שכותרתה "קבוצת אודן" וטען כי רו"ח אלרון לא נתן הסבר מהימן לכותרת זו וכי הפרשנות הסבירה היחידה היא כי החברות מצויות כולן תחת שליטה אחת. כאמור לעיל, מסמך זה אך מתיישב עם האופי הפיקטיבי של המבנה התאגידי והבעלות בו - זה אכן היה "קליפה ריקה", עובדה שאינה שנוייה במחלוקת ונקבעה בכתב האישום המתוקן. ועוד, הסבריו של רו"ח אלרון בחקירתו כי ערך את הרשימה באופן שקישר בין מי שניהל עימו מו"מ לעניין שכר טרחה, או שהפנה אליו תיקים (עמ' 187 לפרוטוקול, ש' 18-23) לא נסתרו ומהימנים בעיני. הגיוני כי בעל מקצוע יערוך רשימות לקוחות באופן המקל עליו את חישובי שכר טרחתו והפרקטיקה שאותה הציג - קישור בין לקוחות שהגיעו ממקור משותף - סבירה בהחלט.
- מקבץ טענות נוסף בסיכומי התובע נוגע ל"יסוד הקנייני" של השותפות הנטענת והחלוקה השוויונית בין התובע לנתבע 1. בסעיף 47 לסיכומיו טען התובע כי בכל גוף שהוקם וכל נכס שנרכש על ידי הצדדים, התקיימה חלוקה ברורה של "50-50", דבר המעיד על שותפות למעשה. אין בידי לקבל טענה זו שכן כאמור לעיל חלוקת רווחים שוויונית אינה מעידה על שותפות דווקא, בניגוד למסגרת תאגידית. הן שותפות והן חברה יכולים להתקיים באופן שבעלי השליטה בהם חולקים בכל יחס שהוא, לרבות מחצית לכל צד, והעובדה כי הצדדים בחרו לחלוק באופן שיוויוני אינה מעידה על כוונת שותפות. יתירה מזו, תמוהה ההפנייה בסעיף זה (ה"ש 17) לאמירת הנתבע 1 בחקירתו כי "באופן כללי ראינו עצמנו כבעלי מניות" (עמ' 239 לפרוטוקול, ש' 11), שהרי הדבר מנוגד לטענת התובע.
כך הדבר גם ביחס לנטען בסעיפים 50-51 לסיכומי התובע באשר לאופן ההתקשרות עם בעלי זכויות נוספים. ראשית, כאמור, אופן התקשרות זה אינו מוגבל לשותפות דווקא. שנית, ממילא, אין חולק כי המבנה התאגידי של מספר חברות כח אדם היה פיקטיבי, כך שלא ניתן ללמוד ממנו דבר בנוגע לכוונות המקוריות של הצדדים לגבי אופן ההתקשרות ביניהם וכוונותיהם לאחר מכן. באופן דומה, הטענה בדבר חלוקה שווה של הכספים שנגבו מהעובדים הזרים המוכיחה זכאות שווה גם למטלטלין (הכספים), אינה מוכיחה שותפות בהם במובנה המשפטי.
- הוא הדין גם ביחס לטענות בדבר ה"יסוד הניהולי", בסעיפים 53-54 לסיכומי התובע. חלוקת התפקידים המתוארת בין הצדדים אינה תומכת בקיום שותפות דווקא ויכולה להתקיים גם במבנה תאגידי. באשר לשליטה המוחלטת בניהול החברות למרות כל בעלי התפקידים הרשומים בהן, הרי שהדבר נובע מהמבנה הפיקטיבי ולא מהתקשרות במסגרת שותפות.
- התובע התייחס לחלוקה השווה ברווחים גם בקשר ל"יסוד השיורי", בסעיף 60.ב לסיכומיו, בו הוא מפנה לעדות דברת לפיה הנתבע 1 שילם על לימודי בנו מתוך החברה. דברת הסבירה כי "זו הוצאה פרטית של עדי אז גם טובי היה מקבל צ'ק" (עמ' 208 לפרוטוקול, ש' 5). גם במבנה תאגידי של חברה נמשכים על ידי בעלי המניות כספים לצרכים פרטיים. המדובר בעניין חשבונאי, וברגיל משיכה מעין זו נרשמת כמשיכת בעלים על כל המשתמע מכך. אם נהגו כך התובע הנתבע 1 מעת לעת, תוך "איזון" ביניהם, אין פירושו כי המדובר בשותפות.
ו. התביעה נגד הנתבע 2
- לא ברור מדוע הוגשה התביעה נגד הנתבע 2. לא נטען כי הנתבע 2 היה שותפו של התובע. למעשה, העובדה היחידה הקושרת אותו לסכסוך היא כי שימש כדירקטור באדגר ובא.מ. ניהול וכן כמנכ"ל אדגר משנת 2011.
- הנתבע 2 גם לא החזיק במניות אלו מהחברות. בכתב התביעה לא מופנה אליו סעד קונקרטי, זולת ניסוח כוללני כי על ה"נתבעים" לבצע התחשבונות בקשר לשותפות הנטענת. גם בתצהיר התובע חזר על הטענה כי השותפות היתה בינו לבין הנתבע 1 (סעיף 6). בסעיף 8 כותב התובע כי ההתחשבנות הינה מול הנתבע 1.
- סיכומו של דבר, אין יסוד לתביעה נגד הנתבע 2 ומוטב לה שלא היתה מוגשת נגדו מלכתחילה.
- עוד לעניין הנתבע 2, ראיתי לנכון לציין כי נדחית גם טענת התובע בסעיף 74 לסיכומיו כי אי מתן עדות מטעמו תורמת להוכחה כי תאגידי כוח האדם נשלטו על ידי הצדדים. העובדה כי תאגידי כוח האדם נשלטו על ידי הצדדים ממילא אינה שנויה במחלוקת.
ז. סוף דבר
- נוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
אשר להוצאות המשפט: נוכח כלל הנסיבות, סכום התביעה ומורכבותה, הדיונים הרבים, לרבות 4 דיוני הוכחות, ישלם התובע לנתבעים 1-4 הוצאות משפט בסך 230,000 ₪.
- עתה נותר לברר את התביעה שכנגד. טרם מתן צו לראיות, ראיתי לקבוע דיון במעמד התובע והנתבע 1 ליום 6.4.25 שעה 8:30 (שעה).
ניתן היום, י"ח אדר תשפ"ה, 18 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.