| בית המשפט המחוזי בחיפה |
| תיק ימאות 73288-06-23 הראל חברה לביטוח בערעור מיסים ואח' נ' (IMO Nr. 9453236) XIN HAI TONG 23 |
| לפני כב' השופט הבכיר רון סוקול | |
| בעניין :
המבקשות |
האנייה (Imo Nr. 9453236) Xin Hai Tong 23
1. הראל חברה לביטוח בע"מ 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ 3. מגדל חברה לביטוח בע"מ 4. איסכור מתכות ופלדות בע"מ 5. אגן מפעלי הנדסה (1988) בע"מ 6. פקר פלדות וגלוון בע"מ 7. פולירן פרופילים בע"מ 8. גלם מתכות ופלסטיק 2000 בע"מ 9. רן פלדות ומתכות בע"מ 10. מפעלי תומר 2000- אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד א' אורלי |
|
נגד
|
|
| המשיבה | האנייה (Imo Nr. 9453236) Xin Hai Tong 23
באמצעות המתייצבת בשמה, בעלת האנייה Dai Hong Ocean Shipping Company LTD ע"י ב"כ עוה"ד א' כהן דור |
החלטה
(בקשות מס' 7 ו- 12)
- האנייה Xin Hai Tong 23 הפליגה מסין לישראל כשעל סיפונה מטענים רבים ובהם מטעני ברזל שנרכשו על ידי התובעות 10-4. ביום 25/5/2023, בעת שהאנייה חצתה את תעלת סואץ בדרכה לישראל, אירעה תקלה במנוע, והאנייה נסחפה עד ששקעה על הקרקעית. כעבור מספר ימים חולצה האנייה. בעקבות האירוע הכריזה בעלת האנייה על "היזק כללי" (General Average).
- על מנת לשחרר את המטענים ולקבלם בנמל, נדרשו בעלי המטענים ומבטחות המטענים לחתום על כתב התחייבות שבגדרו התחייבו להשתתף בחלקן בעלויות ההיזק הכללי כפי שייקבעו על ידי מתאמי החלוקה.
- בתוספת התביעה שהגישו התובעות, בעלות המטענים ומבטחות המטענים, הן עתרו למספר סעדים ובהם הצהרה כי אינן חייבות בהשתתפות בתשלום עלויות ההיזק הכללי, ולחלופין להורות כי על האנייה ובעליה לשפותם על כל תשלום שייאלצו לשלם.
- בבקשה המונחת להכרעה כעת, עותרת בעלת האנייה, המתייצבת בשמה, לסילוק תוספת התביעה על הסף ולחלופין להורות על עיכוב ההליכים בתובענה בשל תניית שיפוט ייחודית הכלולה בכתבי הערבות, ולפיה כל ההליכים הנובעים מהדרישה להשתתפות בעלויות ההיזק הכללי ידונו בבית המשפט בלונדון.
רקע
- האנייה Xin Hai Tong 23 (להלן: האנייה), היא אניית מטען כללי שבבעלות חברת Dai Hong Ocean Shipping Company LTD (להלן: בעלת האנייה). האנייה יצאה למסעה בחודש אפריל 2023 מנמל טיאנג'ין שבסין כשעל סיפונה מטענים שונים. בין היתר היו על סיפונה מטעני ברזל שהוטענו בימים 9-10/4/2023, והיו מיועדים לתובעות 10-4, שהן חברות מסחריות בישראל, שרכשו את המטענים מספקים בסין (ראו חשבוניות ספק ורשימות אריזה שסומנו נספח 1 לתוספת התביעה) (להלן: בעלות המטענים). בעלות המטענים ביטחו את מטעני הברזל אצל חברות הביטוח, הן התובעות 1 -3 (להלן: המבטחות).
- במהלך מסעה לישראל עברה האנייה בתעלת סואץ. ביום 25/5/2024, במהלך חציית התעלה, אירעה, כך נטען על ידי בעלת האנייה, תקלה במנוע. כתוצאה מהתקלה נסחפה האנייה עד כי שקעה ו"התיישבה" על קרקעית התעלה. ניסיונות לתיקון המנוע במקום נכשלו עד שבסופו של יום, בעזרת מספר גוררות, חולצה האנייה ו"הוצפה" מחדש. לאחר ביצוע מספר תיקונים זמניים בים, המשיכה האנייה לנמל Damieta שבמצרים שם תוקנה ושבה למסעה (ראו תיאור האירוע בנספח 3 לתוספת התביעה) (להלן: האירוע).
- בעקבות "האירוע" הכריזה בעלת האנייה על היזק כללי, "General Average", שמשמעו דרישה להשתתפות כל בעלי המטענים שהיו על סיפונה במועד האירוע, בנזקים שנגרמו ובהוצאות שהוצאו לשם חילוצה של האנייה (ההכרזה סומנה נספח 3 לתוספת התביעה). בעלת האנייה מינתה מתאמים (Average Adjustors) להערכת הנזקים וההוצאות וחלוקתם בין בעלי העניין, כלומר בעלי המטענים ובעלת האנייה. על מנת לאפשר את פריקת מטעני הברזל בנמל אשדוד בישראל, דרשה בעלת האנייה מבעלות המטענים ומהמבטחות, לחתום על כתבי התחייבות (Average Guarantee) בהם התחייבו להשתתף בחלקן בתשלומי ההיזק הכללי, כפי שייקבע על ידי המתאמים (להלן: כתבי ההתחייבות).
- ביום 29/6/2023 הגישו התובעות את תוספת התביעה בתיק זה ועמה בקשה למעצרה של האנייה. בקשת המעצר הוגשה על מנת לאפשר לנציגי התובעות לבדוק את האנייה ולגבות עדות מוקדמת מצוות האנייה. בדיקת האנייה נדרשה הואיל ולטענת התובעות, "האירוע" שבו נסחפה האנייה ושקעה בתעלת סואץ, אירע בשל רשלנות של האנייה ובעליה, שכן האנייה יצאה למסעה כאשר צוות האנייה אינו כשיר או כאשר האנייה אינה כשירה למסעה. בסופו של יום נמסרו לתובעות ונציגיהן מסמכים שונים והתאפשרה בדיקה של האנייה, וביום 13/7/2022 בוטל הצו למעצרה והאנייה הפליגה לדרכה.
- בתוספת התביעה שהגישו כנגד האנייה, טענו התובעות כי האירוע התרחש בשל אחריותם של בעלת האנייה וצוות האנייה, ועל כן לא היה מקום להכריז על "היזק כללי" ולחייב את בעלי המטענים להשתתף בהוצאות ובנזקים שנגרמו. נטען כי האנייה ובעליה הפרו את חובותיהם כלפי בעלות המטענים לרבות את תנאי הסכמי ההובלה להם התחייבו.
- התובעות טענו כי מאחר והאחריות לאירוע מוטלת על האנייה, בעליה וצוותה, הרי שהן פטורות מלהשתתף בתשלומי "ההיזק הכללי". על כן עתרו למתן סעד הצהרתי המורה כי הן פטורות מלהשתתף בכל חלק מתשלומי ההיזק הכללי שבו יחויבו, אם יחויבו.
לחלופין עתרו להורות כי ככל שיחויבו להשתתף בתשלום ההיזק הכללי, הרי שעל האנייה ובעליה לשפותן על כל תשלום שיישאו בו. לעניין זה נטען כי יש לראות בכל תשלום שבו יהיה עליהן לשאת, מכוח כתבי התחייבות עליהן נאלצו לחתום, "נזק" שנגרם באחריות האנייה וצוותה.