תניה זו כוללת אפוא שלושה מרכיבים; הראשון, כי הדין שיחול על ההסכם הוא הדין האנגלי; השני, לבית המשפט באנגליה ובווילס סמכות שיפוט ייחודית לדון בכל סכסוך הנובע משטר הערבות; השלישי, הצדדים נותנים את הסכמתם לסמכות השיפוט באופן בלתי חוזר.
מהמילים "exclusive jurisdiction" עולה כי מדובר בתניית שיפוט ייחודית, הקובעת כי הסמכות נתונה לבית המשפט בלונדון (השוו לתניית השיפוט שנדונה בקשות עירייה אחרות 4866/00 מדינת ישראל נ' חתמי לוידס, פ"ד נו(4) 433 (2002) ונקטה אף היא במונח "exclusive jurisdiction"), ועל כך כאמור אין מחלוקת בן הצדדים.
- השאלה המרכזית היא האם המחלוקות בתיק זה כלולות בתנייה, כלומר האם תביעת השיפוי כלולה בהגדרה "any dispute arising out of this agreement".
דומני כי התשובה לכך היא שלילית. כפי שראינו לעיל, תביעת ההשתתפות בין בעלי העניין, עוסקת במערכות היחסים שבין בעלי המטענים ובעלי האנייה, בתוקפה של ההכרזה ובחלוקת העלויות לקרות הסיכון ביניהם. כתב ההתחייבות עליו חתמו התובעות עוסק בחלוקת הסיכון בין בעלות העניין בלבד. הוא מופנה על פי לשונו (ראו במבוא) לבעלת כלי השיט ולכל בעלי העניין במסעה של האנייה- "[...] "And other parties to the adventure as their interest may appear". על פי לשונה, עוסקת תניית השיפוט רק במחלוקות הנובעות מכתב ההתחייבות out of this agreement . תביעת השיפוי אינה נובעת מכתב ההתחייבות אלא מטענות התובעות לפיהן נגרם להן "נזק" כתוצאה מרשלנות בעלת האנייה שאפשרה לאנייה לצאת למסעה על אף שלא הייתה כשירה לכך.
ודוקו. טענות של בעל מטען בדבר אחריות בעל כלי השיט לאירוע שגרם לסיכון שבעטיו הוכרז ההיזק הכללי, עשויות לשמש גם בסיס לטענות כנגד חובת השתתפות, אולם אין מדובר בזהות מלאה בטענות שכן יתכנו מצבים שבהם יאלץ בעל מטען לתרום את חלקו לתשלום ההיזק הכללי, אף אם בעל כלי השיט התרשל (ראו והשוו תביעת חפצא 53012-12-10 סולל-בונה בערעור מיסים נ' MV Oluk (24/1/2013); תביעת חפצא 32931-09-18 הנ"ל (בקשת רשות ערעור על ההחלטה נדחתה); Alize 1954 & Another v. Allianz Elementar Versicherungs AG & Others, [2021] UKSC 51).
- התוצאה מן האמור היא כי אין מקום לעכב את ההליכים בתביעת השיפוי. בכך לא תם ההליך שכן בתביעת השיפוי עתרו התובעות רק לסעד הצהרתי בדבר זכותן לשיפוי. אף שטענה בעניין לא נטענה, הרי הלכה היא כי אין לתבוע סעד הצהרתי מקום שבו ניתן לתבוע סעד כספי, ולו גם סעד כספי מותנה (ערעור אזרחי 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בערעור מיסים נ' ברנר, פ"מ לב(1) 085 (1977); ערעור אזרחי 1049/94 דור אנרגיה בערעור מיסים נ' חמדן, פ"ד נ(5) 820, 829 (1997); רשות ערעור אזרחי 7200/20 יואר אלזו השקעות בערעור מיסים נ' אאורה ישראל יזמות והשקעות בע"מ, פסקאות 31-30 (6/4/2021)).
- הואיל והתובעות לא פירטו בכתב תביעתן את "הנזק", כלומר התשלומים שעליהם לשלם במסגרת הדרישה להשתתפות בהיזק כללי, עליהן לתקן ולהשלים את החסר.
סוף דבר
- לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה לסילוק תוספת התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית ודוחה את הבקשה לעיכוב הליכים בשל קיומה של תניית שיפוט זר.
עם זאת, ובשים לב לכך שהתובעות ביקשו להסתפק בתביעת שיפוי ובשים לב לכך שלא פורט סכום השיפוי הנתבע, אני מתיר לתובעות להגיש, בתוך 30 יום, כתב תביעה מתוקן.