בהקשר זה נציין, כי סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות, מונה טעמים שונים באמצעותם יכול הפוגע להתגונן במשפט, ככל ויעלה בידו להוכיח טעם זה או אחר, כלומר אין מדובר בזכות מוחלטת.
- זכותו של עובד לפרטיות במקום עבודתו תוארה בעניין איסקוב בחוות דעתה המקיפה של השופטת (כתוארה אז) נילי ארד כך:
"לאור החובות המוגברות החלות על הצדדים ליחסי העבודה, ניתן במשפט העבודה משנה תוקף לערך החוקתי-אובייקטיבי של פרטיות העובד. הצורך בהגנה על זכות העובד לפרטיות במקום העבודה, לרבות פרטיותו במידע במסגרת שימוש במחשב וטכנולוגיות תקשורת ומידע, נובע בעיקרו מפערי הכוחות האינהרנטיים ביחסים שבין הצדדים ליחסי העבודה; מן ההכרה במציאות לפיה העובד נמצא במקום העבודה חלק ניכר משעות היום, ולעיתים אף משעות היממה; מעירוב התחומים וטשטוש האבחנה, ההולך ופושט, בין חיי העובד בעבודה ומחוצה לה; ומטיבם של יחסי העבודה המושתתים על אמון הדדי ועל תיפקוד העובד במסגרתם (ראו: The Employment Practices Code, June 2005, part 3 monitoring at work, p.54). בתוך כך, נדרשת הגנה על פרטיות העובד במקום העבודה, אף כמחסום מפני פגיעה בזכות לשוויון והגנה מפני אפליה מטעמים פסולים [...] בנסיבות מסוימות ובכפוף לצרכי המעביד, עשויים מקום העבודה וסביבת העבודה של העובד להיחשב כמרחב הפרטי שלו, המוגן על ידי הערך החוקתי-אובייקטיבי לפרטיות" (פסקה 12 לחוות דעתה בעניין איסקוב) והאסמכתאות שם; ההדגשות במקור - ו.ו.ל).
- בית דין זה חזר לא אחת על העקרונות המושרשים במשפט העבודה, אשר עניינם באופן הפעלת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק. יובהר, הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק כפופה לדרישות הסבירות, המידתיות, ההגינות ותום הלב. נוסף על כך נקבע, כי זכותו של העובד לפרטיות במקום עבודתו מקנה לו "שליטה על חשיפת המידע אודותיו ומניעת התחקות אחריו (tracing). שכן, מעקב אחר העובד במקום העבודה [...] עלולים לגרום לפגיעה בכבוד האדם של העובד, בפרטיותו ובאוטונומיה שלו" (ראו: פסקה 11 בעניין איסקוב).
- מושכלות היסוד של משפט העבודה מכירות בצורך החיוני שבהגנה על זכותו של העובד לפרטיות במקום עבודתו ובכלל. על עיקרה של הזכות בעניין זה נפסק:
"מפערי הכוחות האינהרנטיים ביחסים שבין הצדדים ליחסי העבודה; מן ההכרה במציאות לפיה העובד נמצא במקום העבודה חלק ניכר משעות היום, ולעיתים אף משעות היממה; מעירוב התחומים וטשטוש האבחנה, ההולך ופושט, בין חיי העובד בעבודה ומחוצה לה; ומטיבם של יחסי העבודה המושתתים על אמון הדדי ועל תיפקוד העובד במסגרתם. בתוך כך, נדרשת הגנה על פרטיות העובד במקום העבודה, אף כמחסום מפני פגיעה בזכות לשוויון והגנה מפני אפליה מטעמים פסולים" (ראו: פסקה 12 בעניין איסקוב).
- הזכות לפרטיות כאמור אינה זכות מוחלטת וכך גם ביחס לזכותו של העובד לפרטיות במקום העבודה. על בית הדין לאזנה מול זכותו הקניינית של המעסיק, וכן הפררוגטיבה הניהולית שלו. האיזון בין הזכויות נקבע בהתאם לאופי העבודה, דרישות התפקיד וסביבת העבודה. חברי, השופט (כתוארו אז) אילן איטח, עמד על מלאכת האיזון בהרחבה:
"בית הדין עמד על כך שזכותו של עובד לפרטיות במקום העבודה אינה מוחלטת ויש לאזנה מול זכות הקניין של המעסיק וזכות היתר הניהולית שלו במקום העבודה, הכוללות דרישות "למידע מקיף על העובד בכל תחומי חייו, כתנאי לקבלתו לעבודה, במהלך ביצוע העבודה ולצרכיה". את האיזון יש לערוך "בשים לב לאופי העבודה וטיבה, דרישות התפקיד ומהותו, סביבת העבודה, המדיניות הכללית במקום העבודה, והצורך בהגנה מפני עבירות ונזקים מצידו של העובד". (פסקה 111 לחוות דעתו ב-עסכסוך קיבוצי (ארצי) 7541-04-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה-מרחב המשולש הדרומי - עיריית קלנסווה (15.3.2017) (להלן: "עניין קלנסווה") והאסמכתאות שם; ההדגשות במקור - ו.ו.ל).
- סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין ז"ל ציינה באשר לפגיעה בפרטיותו של העובד כך:
"חובת הגילוי ביחסי עבודה מוגברת. אין היא מוחלטת, לא במשא ומתן בין פרטים לקבלה לעבודה ואף לא במשא ומתן בדרך של מכרז. חובת הגילוי פוגעת בפרטיותו של העובד הפוטנציאלי, של המועמד לעבודה ובפרטיותו של המעביד. עומדים זה מול זה שני אינטרסים נוגדים. האינטרס של העובד והמעביד הפוטנציאליים הוא שלא להידרש לענות על שאלות הפוגעות בפרטיותם ושאינן רלוונטיות לעבודה המוצעת, ומנגד - האינטרס של הצדדים ליצור מקום עבודה אופטימלי ולעבוד בתנאים אופטימליים הן מבחינת היעילות והן מבחינת האווירה ויחסי העבודה. על כן עלינו לאזן בין הצורך לגלות את המרב הרלוונטי לבין ההגנה על פרטיותם של העובד והמעביד. האיזון הנכון יעשה בכך שנאפשר אך שאלות הרלוונטיות למהות היחסים שעומדים להיווצר. על קנה המידה לבחינת האיזון בין דרישת הגילוי לזכות לפרטיות להיות קנה מידה אובייקטיבי. אבחן את סוגי הגילויים השונים בפניהם עומד מועמד לעבודה" [אלישבע ברק-אוסוסקין "עקרון תום הלב במשפט העבודה" ספר ברנזון כרך ב' 499, 510 (תש"ס)].