- ו.2.א. על פרשת איסקוב והמבחנים שנקבעו בה
- בקצירת האומר נבקש להקדים ולציין באשר לעניין איסקוב, המהווה לטעמנו אבן דרך באיזון שבין זכות העובד לפרטיות לבין זכויותיו של המעסיק לקניין וניהול עסקיו, כי זו דנה בשאלת חוקיות חדירת מעסיקים לתיבות דואר אלקטרוני של עובדיהם והשימוש במידע שהושג כתוצאה מכך. בית דין זה הכריע, בנסיבותיה הספציפיות של הפרשה, כי חדירה לתוכן אישי של עובד, הנמצא בתיבת הדואר האלקטרוני שלו, דורשת הסכמה מפורשת, מודעת ורצונית, וכי הסכמה מכללא אינה מספקת. נקבע, כי על המעסיק חלה החובה ליידע את עובדיו באופן ברור ושקוף על מדיניות הפיקוח, וכן, להפעיל אמצעים מידתיים הפוגעים בפרטיותו של העובד באופן מינימלי.
- להלן נבאר בתמצית, ובחלק הרלוונטי לענייננו, את המבחנים והעקרונות שנקבעו בעניין איסקוב:
- החובה לקבוע מדיניות ברורה וקוד התנהגות: על המעסיק לקבוע מדיניות מפורשת בנוגע לשימוש במחשב ובמערכות הארגון, לרבות הגדרת המותר והאסור לעובדים. מדיניות זו צריכה לכלול קווים מנחים ברורים לגבי שימוש אישי, אופן הפיקוח על פעילות העובדים במערכות המידע וההשלכות על חריגה מהמדיניות אותה מתווה המעסיק במקום העבודה. על המעסיק לוודא כי כל עובד נחשף לכללים אלה ומבין את משמעותם.
- עיקרון הלגיטימיות: עניינו של עיקרון זה בהגבלת המעקב והשימוש מצד המעסיק למטרות חיוניות הקשורות לעבודה. לשון אחר ומעט יותר בהרחבה, נאמר כי הפיקוח על פעילות העובדים חייב להיות מוגבל למטרות חיוניות הקשורות במישרין לתפקודו התקין של מקום העבודה. איסוף מידע ומעקב אחר עובדים מותרים רק מקום בו קיימת הצדקה עניינית הקשורה לצרכים תפעוליים, אבטחת מידע או לחילופין מניעת פגיעה במקום העבודה.
- עיקרון המידתיות: הפיקוח על השימוש במחשב חייב להתבצע תוך איזון בין צורכי המעסיק לבין זכות העובד לפרטיות. על המעסיק לבחור באמצעים פחות פולשניים ("Encroacher") שבכוחם לאפשר למעסיק להשיג את מטרותיו, ובכך להימנע משיטות פיקוח גורפות או שאינן לצורך.
- עיקרון צמידות המטרה באיסוף מידע והגבלת השימוש בו: על המעסיק מוטלת החובה לאסוף מידע אך ורק למטרה אשר לשמה הותר לו לעשות זאת, ואין הוא רשאי לבצע שימוש במידע שנאסף למטרות אחרות או שאינן קשורות למטרה. כך לדוגמה, ולמען בהירות הדברים, אם המעסיק ביצע מעקב שמטרתו אבטחת מידע ("Information Security"), אל לו לבצע שימוש בנתונים העולים מן המעקב לצורך הערכת תפקודו של העובד או לכל מטרה אחרת מלבד זו שהוגדרה, וללא הצדקה חוקית ומוסרית.
- עיקרון השקיפות: עניינו של עיקרון זה בהבאת מדיניות מקום העבודה לידיעת העובדים. קרי, על המעסיק מוטלת החובה לוודא כי כללי השימוש והפיקוח במידע אחריו מבקש המעסיק לעקוב, מובאים לידיעת העובדים באופן ברור ושקוף. על המעסיק ליידע את עובדיו באשר לאופן המעקב, מטרותיו, סוגי המידע הנאספים במהלכו, והשימוש שייעשה בו ככל שיוחלט כי ייעשה בו שימוש. על המעסיק החובה להדגיש כי המדיניות נועדה לשמור על איזון הוגן בין צרכי הארגון (קניינו של המעסיק והפררוגטיבה הניהולית שבידו) לבין זכויות הפרט של העובדים (הזכות לפרטיות).
- ו.2.ב. הצבת מצלמות במקום העבודה
- בספרות עלתה השאלה מה מידת ההגבלה על המעסיק בהצבת מצלמות במקום העבודה. בספרם של השופט ד"ר יוסי רחמים ועורך הדין תמיר קדמי, נכתב בהרחבה וביישום של הפסיקה על הנושא הרלוונטי לענייננו, באשר לשיקולים השונים העומדים בסוגיה זו:
"סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי בצילום אדם כשהוא ברשות היחיד יש משום פגיעה בפרטיותו. בכל הקשור לזכות לפרטיות של העובד במקום העבודה מתחדדת שאלת היקפו ומשמעותו של הביטוי "רשות היחיד".