בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע
בפני כבוד השופט גד גדעון
עת"מ 34210-07-24
העותרת אוסקר הסעות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אהוד גרא ועו"ד שבתי לוי
נגד
המשיבים .1 עיריית אופקים
ע"י ב"כ עו"ד דוד רן-יה
.2 מטיילי הטבע הדרומי בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד זיאד אלבאז
.3 מוניות שוקניון ירושלים 2003 בע"מ
.4 מסיעי ש. רמי נתיבות בע"מ
.5 ציר הסעות ותיור (פסגות מינוף והובלה) בע"מ
.6 רפי מכלוף הסעות בע"מ
.7 טיולי שער הנגב בע"מ
פסק דין
1. זהו פסק דין בעתירה נגד החלטת ועדת המכרזים של המשיבה מס' 1, שלפיה זכתה המשיבה מס' 2 במכרז לקבלת הצעות למתן שירותי היסעים לקראת שנה"ל התשפ"ה.
הוחלט לדחות את העתירה, כמפורט להלן.
2. בשנת 2022 זכתה העותרת, יחד עם מציעים נוספים, בשני מכרזים שפרסמה המשיבה מס' 1 (להלן: "העירייה"), למתן שירותי הסעות תלמידים ועובדי הוראה למוסדות חינוך לשנה"ל התשפ"ג. בנוסף, התקשרה העירייה עם העותרת, לאחר ניהול מו"מ, בהסכם להפעלת עשרה קווים שנכללו במכרזים האמורים, אך לא הוגשו בגינם הצעות. העירייה ציינה בתשובתה לעתירה, כי המחירים שסוכמו עם העותרת ביחס לעשרת הקווים האמורים, היו גבוהים ממחירי המקסימום שנקבעו עבורם במכרזים.
בהסכם שנחתם בין העותרת לעירייה נקבע (בסעיף מס' 8.2) כי "לרשות תהא זכות ברירה (אופציה) להאריך, לפי שיקול דעתה הבלעדי, את תקופת תוקפו של חוזה זה לתקופה של שלוש שנות לימודים נוספות, בכל פעם לתקופה של שנת לימודים נוספת, ובלבד שניתן על כך הודעה לקבלן 60 יום מראש".
ביום 23.11.23 מימשה העירייה את זכות האופציה שניתנה לה והאריכה את ההסכם עם העותרת למשך שנה אחת, ובהתאם, ניתנו שירותי העותרת לעירייה גם בשנה"ל התשפ"ד.
ביום 22.5.24, לקראת סוף שנה"ל התשפ"ד, פרסמה העירייה באתר האינטרנט שלה מכרז 10/24 (להלן: "המכרז"), למתן שירותי הסעות תלמידים ועובדי הוראה, לקראת שנה"ל התשפ"ה. המכרז פורסם בימים הבאים גם בשני עיתונים יומיים. מועד הגשת ההצעות נקבע ליום 5.6.24. ביום 6.6.24 התכנסה ועדת המכרזים לצורך פתיחת תיבת המכרזים.
ביום 23.6.24 פנה ב"כ העותרת אל המשיבה, וטען לבטלות המכרז, בין היתר בשל אופן פרסומו, כמו גם על אי עדכון העותרת בהוצאתו. ביום 30.6.24 השיב ב"כ העירייה לפניה, תוך דחיית הטענות.
ביום 9.7.24 התכנסה ועדת המכרזים והחליטה על זהות הזוכים. המשיבה מס' 2 זכתה במירב הקווים ומשכך, העמידה ערבות ביצוע והחלה להיערך לקראת מתן השירותים לשנה"ל התשפ"ה.
ביום 14.7.2024 הגישה העותרת עתירה מנהלית, לצד בקשה דחופה למתן צו ביניים, לעצירת הליכי המכרז. בדיון שהתקיים ביום 18.7.2024 קיבל ב"כ העותרת את המלצת בית המשפט שלא לעמוד על הבקשה לצו ביניים, והיא נדחתה.
3. מכאן העתירה.
בכתב העתירה טענה העותרת לפגמים מהותיים שנפלו לסברתה במכרז, לרבות, כי לוח הזמנים שנקבע במכרז היה בלתי אפשרי, כי פרסומו של המכרז היה פגום משנעשה בעיתונים יומיים שאינם נפוצים - לטענת העותרת - באופקים, וכן, כי זמן ההכנה שקצבה העירייה לעריכת הצעות היה קצר ובלתי סביר.
עוד טענה העותרת בעתירתה, כי העירייה הפרה "...הפרה חמורה של הנורמות המצופות מרשות מנהלית. העירייה היתה מחויבת בנורמות מחמירות במערכת היחסים שלה עם העותרת... לרבות החובה לעדכן אותה על אי-הארכת חוזה או אי-מימוש אופציה או עריכת מכרז חדש. חובות אלו הופרו על ידי העירייה בהסתרת הביטול ו/או אי מימוש האופציה ו/או עריכת מכרז...".
העותרת הוסיפה וטענה, כי למעשה "...'הורדמה' על ידי העירייה".
העותרת טענה, כי בשל אופן התנהלות העירייה נפגעה זכות הטעון שעמדה לה, לסברתה, בעניין אי הארכת תקופת ההתקשרות עמה.
בעיקרי הטיעון שהגישה, טענה העותרת טענות נוספות -
העותרת הוסיפה, כי נודע לה, כי המשיבה מס' 2 הגישה את הצעתה להשתתפות במכרז לאחר שהעירייה פנתה אליה בעניין. בעקבות זאת, פנתה העותרת אל העירייה בדרישה לפרטים נוספים. העירייה השיבה לה, כי "על מנת להגדיל את התחרות ומעגל המציעים, לעיתים, לא כנוהג ולא כדבר שבשגרה, מעדכנת העירייה על דבר פרסום המכרז בעלי תפקיד מקבילים ברשויות אחרות או ספקים/קבלנים מומלצים שלא היו חלק מהמכרזים שלה בעבר. קיימת אפשרות שהדבר בוצע גם במכרז זה". לטענת העותרת, משפנתה העירייה לנותני שירות פוטנציאליים, ולעומת זאת, לא פנתה אל העותרת בנידון, ולא יידעה אותה על פרסום מכרז חדש, הפרה העירייה את חובתה לנהוג בשוויון כלפיה וכלפי משתתפים פוטנציאליים אחרים שלא השתתפו במכרז.
העותרת טענה, כי בעירייה אין כל תיעוד להחלטה שלא לממש את תקופת האופציה ולהאריך עם העותרת את החוזה, ואי קיום תיעוד כאמור מצביע על העדר תשתית מספקת לקבלת ההחלטה לסיים את ההתקשרות עם העותרת ולצאת למכרז חדש, וכן "...מונע את בחינת חוקית ההחלטה שהתקבלה, מעורר חשד כבד כי נפלו בהחלטה פגמים מהותיים ועל כן, באין יכולת לבקר אותה, הרי שהיא בטלה או למצער ניתנת לביטול".
בעיקרי הטיעון הודיעה העותרת, כי היות שכבר החלה שנה"ל התשפ"ה והזוכה במכרז החלה להפעיל את שירותי ההסעה, אין היא עומדת על מלוא הסעדים שהתבקשו בעתירה, לרבות ביטול המכרז והארכת תקופת ההתקשרות של העירייה עם העותרת, ותחת זאת, עתרה להורות על סיום תקופת ההתקשרות בין העירייה למשיבה מס' 2 בתום שנה"ל הנוכחית, ועל עריכת מכרז חדש לשנת התשפ"ו ואילך.
4. העירייה טענה בתשובתה לעתירה, בין היתר, כי יש לדחות את העתירה על הסף, מחמת שיהוי ניכר בהגשתה, הן משום שלהערכתה, היתה העותרת מודעת בזמן אמת, לפרסומי המכרז, תנאיו, והמחירים המרביים שנקבעו במסגרתו, והחליטה במודע שלא להגיש הצעה, מתוך תקווה או אמונה שהעירייה תמצא עצמה ללא מציעים, ותנהל עימה מו"מ להתקשרות ללא מכרז, כפי שאירע בעבר, כמפורט לעיל; והן משום שהעותרת הגישה את העתירה בחלוף 50 ימים ממועד פרסום המכרז, ובחלוף 14 ימים ממועד קבלת תשובת ב"כ העירייה לפניית ב"כ העותרת.
העירייה טענה כי לא חלה עליה כל חובה לעדכן מציעים, לרבות צדדים להתקשרות קיימת, טרם פרסום מכרז חדש.
עוד טענה, כי משהעותרת לא השתתפה במכרז, לא עומדת לה זכות עמידה לעתור לביטולו.
כתב התשובה כולל מענה ליתר טענותיה של העותרת, ובתמצית ייאמר, כי העירייה סבורה שלא נפל פגם כלשהו בהתנהלותה או באיזו מהחלטותיה, ודאי לא פגם מהותי ויסודי.
5. סבורני, כי אין לקבל את העתירה –
העותרת לא הצביעה לסברתי, על כל פגם בהליך המכרז או בתנאיו, העשוי להצדיק את התערבות בית המשפט. נזכיר, כי התערבות בית המשפט בהליכי מכרז תיעשה במשורה ורק במקרים בהם נפל פגם מהותי היורד לשורש ההליך, ובית המשפט לא יחליף ברגיל, את שיקול דעת הרשות, בשיקול דעתו.
בענייננו, המכרז פורסם באופן פומבי בעיתונות הכתובה וכן באתר האינטרנט של העירייה, כדין, ובהתאם להוראות התקנות, כאשר כל מציע פוטנציאלי, לרבות העותרת, יכול היה לדעת על קיומו של המכרז, ולהשתתף בו. להגשת הצעות ניתן לסברתי זמן סביר בנסיבות, והמשיבה מס' 2, זכתה במכרז כדין.
בניגוד לטענת העותרת, סבורני, כי לא חלה על העירייה חובה, מכח דין, ליידע את העותרת או כל גורם אחר מראש, אודות כוונתה לפרסם מכרז חדש, והעותרת גם לא ביססה לסברתי את טענתה לקיום חובה כזו מכח נוהג.
וודאי שלא חלה על העירייה חובה לממש את זכות האופציה החוזית, ולהמשיך התקשרותה עם העותרת לשנה נוספת. איני רואה יסוד לטענה בדבר הפרת חובת תום הלב או החובה לנהוג בדרך מקובלת על ידי העירייה, בהקשר זה, כאשר תקופת ההתקשרות תמה, וזכות האופציה היתה נתונה לה, על פי שיקול דעתה.
בהקשר זה, יש לדחות גם את טענת העותרת, לפגיעה בכללי הצדק הטבעי ובזכותה לטעון לעניין הפסקת ההתקשרות עמה וליציאה למכרז, עובר לקבלת ההחלטה בנדון, שכן, בנסיבות לא עמדה לעותרת, לסברתי, כל זכות טיעון בהקשרים האמורים, ולא היה לה כל אינטרס מוגן אשר יכול היה לבסס זכות שכזו.
סבורני, כי העותרת לא ביססה גם את טענתה שלפיה, היתה העירייה מנועה מפנייה יזומה למציעים פוטנציאליים, פנייה שהיה בה בנסיבות כדי להגביר את התחרות במכרז ולהגביר את הסיכוי לקבלת הצעות איכותיות. זאת, משברי, כי עצם הפנייה הנטענת, לא נתנה עדיפות למציע כלשהו על פני מציעים אחרים, במסגרת ההליך המכרזי.
לא נמצא אפוא, לסברתי, בהתנהלות העירייה או בהחלטותיה, כמו גם בהחלטות ועדת המכרזים, פגם העשוי להצדיק התערבות בית המשפט, לרבות על דרך של מתן הסעד המצומצם שהתבקש בעיקרי הטיעון.
נוכח המסקנה האמורה, התייתר כמובן הצורך לדון בטענת השיהוי.
6. לפיכך, נדחית העתירה.
העותרת תישא בהוצאות העירייה (אשר הגישה כתב תשובה ועיקרי טיעון והתייצבה לדיון בעתירה), בסך 20,000 ₪, ובהוצאות המשיבה מס' 2 (אשר בא כוחה התייצב לדיון בעתירה, אך לא הוגשו מטעמה כתב תשובה ועיקרי טיעון), בסך 10,000 ₪, וזאת, בנוסף להוצאות שנפסקו לזכות המשיבות, במסגרת הדיון בבקשה לצו ביניים.
ניתן היום, ב' אדר תשפ"ה, 02 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.