עוד טענה, כי משהעותרת לא השתתפה במכרז, לא עומדת לה זכות עמידה לעתור לביטולו.
כתב התשובה כולל מענה ליתר טענותיה של העותרת, ובתמצית ייאמר, כי העירייה סבורה שלא נפל פגם כלשהו בהתנהלותה או באיזו מהחלטותיה, ודאי לא פגם מהותי ויסודי.
- סבורני, כי אין לקבל את העתירה -
העותרת לא הצביעה לסברתי, על כל פגם בהליך המכרז או בתנאיו, העשוי להצדיק את התערבות בית המשפט. נזכיר, כי התערבות בית המשפט בהליכי מכרז תיעשה במשורה ורק במקרים בהם נפל פגם מהותי היורד לשורש ההליך, ובית המשפט לא יחליף ברגיל, את שיקול דעת הרשות, בשיקול דעתו.
בענייננו, המכרז פורסם באופן פומבי בעיתונות הכתובה וכן באתר האינטרנט של העירייה, כדין, ובהתאם להוראות התקנות, כאשר כל מציע פוטנציאלי, לרבות העותרת, יכול היה לדעת על קיומו של המכרז, ולהשתתף בו. להגשת הצעות ניתן לסברתי זמן סביר בנסיבות, והמשיבה מס' 2, זכתה במכרז כדין.
בניגוד לטענת העותרת, סבורני, כי לא חלה על העירייה חובה, מכח דין, ליידע את העותרת או כל גורם אחר מראש, אודות כוונתה לפרסם מכרז חדש, והעותרת גם לא ביססה לסברתי את טענתה לקיום חובה כזו מכח נוהג.
וודאי שלא חלה על העירייה חובה לממש את זכות האופציה החוזית, ולהמשיך התקשרותה עם העותרת לשנה נוספת. איני רואה יסוד לטענה בדבר הפרת חובת תום הלב או החובה לנהוג בדרך מקובלת על ידי העירייה, בהקשר זה, כאשר תקופת ההתקשרות תמה, וזכות האופציה היתה נתונה לה, על פי שיקול דעתה.
בהקשר זה, יש לדחות גם את טענת העותרת, לפגיעה בכללי הצדק הטבעי ובזכותה לטעון לעניין הפסקת ההתקשרות עמה וליציאה למכרז, עובר לקבלת ההחלטה בנדון, שכן, בנסיבות לא עמדה לעותרת, לסברתי, כל זכות טיעון בהקשרים האמורים, ולא היה לה כל אינטרס מוגן אשר יכול היה לבסס זכות שכזו.
סבורני, כי העותרת לא ביססה גם את טענתה שלפיה, היתה העירייה מנועה מפנייה יזומה למציעים פוטנציאליים, פנייה שהיה בה בנסיבות כדי להגביר את התחרות במכרז ולהגביר את הסיכוי לקבלת הצעות איכותיות. זאת, משברי, כי עצם הפנייה הנטענת, לא נתנה עדיפות למציע כלשהו על פני מציעים אחרים, במסגרת ההליך המכרזי.
לא נמצא אפוא, לסברתי, בהתנהלות העירייה או בהחלטותיה, כמו גם בהחלטות ועדת המכרזים, פגם העשוי להצדיק התערבות בית המשפט, לרבות על דרך של מתן הסעד המצומצם שהתבקש בעיקרי הטיעון.
נוכח המסקנה האמורה, התייתר כמובן הצורך לדון בטענת השיהוי.
- לפיכך, נדחית העתירה.
העותרת תישא בהוצאות העירייה (אשר הגישה כתב תשובה ועיקרי טיעון והתייצבה לדיון בעתירה), בסך 20,000 ₪, ובהוצאות המשיבה מס' 2 (אשר בא כוחה התייצב לדיון בעתירה, אך לא הוגשו מטעמה כתב תשובה ועיקרי טיעון), בסך 10,000 ₪, וזאת, בנוסף להוצאות שנפסקו לזכות המשיבות, במסגרת הדיון בבקשה לצו ביניים.