בפתח הדברים אתייחס לטיעוני הרשות בנוגע להתייתרות ההליך, ובהמשך אתייחס להפרות חובות הרשות וההשלכות מכך על טובת הילדים.
התייתרות ההליך
- הרשות הגישה תחילה, חלף הסיכומים עליהם הורה בית המשפט, בקשה למחיקת ההליך, שנדחתה. בסיכומיה חזרה הרשות וטענה כי ההליך התייתר וכי יש למחקו, ולאפשר לרשות להכריעה בבקשה ההומניטרית. אין לקבל טיעון זה.
ראשית, משום שכפי שציינתי, הנסיבות בשלהן טוענת הרשות להתייתרות הערעור ידועות מזה שנים. המערערים שוחררו ממשמורת ביום 19.9.19 והבקשה ההומניטרית הוגשה מספר ימים קודם לכן. הודעת הרשות, כי היא נכונה לשקול מחדש את הבקשה ההומניטרית, קיבלה תוקף של פסק דין בהחלטת בית הדין לעררים ביום 24.1.21. כך, שבעת הגשת הבקשה למחיקת ההליך, שהוגשה במרץ 24 ובניגוד להחלטת בית המשפט בהליך שלפניי, היו עובדות אלו ידועות מזה שנים.
שנית, אין לקבל את טיעוני הרשות, הטוענת כיום לתמיכה בטענה זו כי: "הבהירה כי אין בכוונתה לאכוף צווי הרחקה שהוצאו בעבר, עד למתן החלטה בבקשה שהוגשה למתן מעמד מטעמים הומניטריים". הרשות לא הודיעה, ולו במסגרת הסיכומים, כי היא מבטלת את צווי ההרחקה. יתרה מכך, הרשות השאירה מאז אוגוסט 2019 את צווי ההרחקה תלויים ועומדים. כך, בתגובה לבקשת המערערים ציינה הרשות (פס' 4 לתגובת הרשות מיום 4.8.22) כי: "לשלמות התמונה למבקשים הוצאו, כאמור, צווי הרחקה וצווי משמורת. צווי המשמורת בוטלו עם השחרור ממשמורת, אך צווי ההרחקה עודם תלויים ועומדים". היינו, הרשות עצמה, כשהיא סוקרת עוד באוגוסט 22 את השתלשלות העניינים, מדגישה כי צווי ההרחקה בתוקף, ולא מציינת כי היא אינה עומדת על מימושם. בנוסף, בכל התקופה הארוכה בה תלויה ועומדת הבקשה ההומניטרית לפני הרשות, הרשות המשיכה לפעול בהתמדה כדי להרחיק את המערערים מישראל, בין היתר על דרך זימון המערערת 1 לשימוע לשם "קידום יציאה מישראל", שהאחרון בהם בחודש פברואר 24. המערערת וילדיה לא הורחקו אך בשל הסעד הזמני שניתן על ידי בית המשפט. ואדגיש, אמנם הרשות אינה רשאית להרחיק את המערערים לאור צווים שהוציא בית המשפט, אולם היא ממשיכה לפעול באופן עקבי למטרה זו.
- הרשות הוסיפה וטענה לעניין זה (בפס' 56 לסיכומיה) כי אם תתקבל הבקשה ההומניטרית צווי ההרחקה נשוא הליך זה יבוטלו, ואילו אם תידחה הבקשה יהיה צורך בקבלת החלטה חדשה לעניין יציאת המערערים מישראל, אולם טענה זו נסתרת בדברי הרשות עצמה. אם הצווים אינם בתוקף, לא יהיה צורך לבטלם אם תתקבל הבקשה ההומניטרית; ואם הצווים אכן בתוקף, לא יהיה צורך במתן צווים חדשים או החלטה חדשה אם הבקשה ההומניטרית תידחה.
לאור כל האמור לעיל ההכרעה בערעור זה לגופו לא התייתרה.