יצויין, כי הדבר נובע ככל הנראה מסמיכות הזמנים בין הגשת המסמכים ללשכה לבין מועד מתן ההחלטה - 6 ימים בלבד"
- הרשות הוסיפה והודיעה לבית הדין (בהמשך פס' 8) כי: "נכונה המשיבה, בבחינת לפנים משורת הדין, להשיב את עניינם של העוררים לבחינה מחודשת על מנת שהתשתית העובדתית במלואה תעמוד בפני הגורמים המקצועיים טרם מתן החלטה בבקשה" זאת, תוך אפשרות להגשת מסמכים עדכניים בשנית. לאור האמור, במסגרת הערר שהוגש על ההחלטות לדחות את הבקשה ההומניטרית, ניתן ביום 24.1.21 תוקף של פסק דין להסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים, שלפיו עניינם של העוררים שם (המערערים בהליך שלפניי) ישוב לבחינה מחודשת, כך שלפני הגורמים המקצועיים תעמוד תשתית עובדתית מלאה טרם מתן החלטה בבקשה ההומניטרית. הסדר זה הושג לאחר שהרשות הודתה, כאמור, כי ראש הדסק שדחתה את הערר הפנימי בעניין, לא הייתה ערה למסמכים עדכניים של הפסיכולוג ושל הוועדה של משרד החינוך, שקבעו כי הילדים סובלים מבעיות שונות. במסגרת ההסדר הוסכם כי העוררים יהיו רשאים להגיש מסמכים עדכניים לתמיכה בטענותיהם, וכי לאחר מכן תועבר הבקשה ההומניטרית והמסמכים העדכניים שיוגשו, לבחינת ראש הדסק (העתק הודעת הרשות והחלטת בית הדין צורפו להודעת המערערים מיום 14.7.22). זוהי ההתחיבות השנייה של הרשות לבחון את טובת הילדים שניתנה במסגרת ההליכים בבקשה ההומניטרית.
- וחזרה להליך שלפניי - בניגוד להחלטת בית המשפט בהליך זה מיום 29.10.20, וקרוב לשנה לאחר מתן אותה החלטה, ביום 22.7.21, עת שהתייצבה המערערת בלשכת הרשות בבית דגן (כחלק מתנאי השחרור שלה), מסר לה פקיד ביקורת הגבולות זימון לשימוע שנקבע ליום 3.8.21. כזכור, בהחלטה מיום 29.10.20, שניתנה בהסכמת הרשות נקבע כי ככל שייערך ריאיון נוסף הזימון אליו יימסר לב"כ המערערת, ולא למערערת עצמה. עוד נקבע כי זימון לראיון כאמור יימסר לפחות 14 ימים לפני מועד הראיון המתוכנן, וכי המערערת תהיה רשאית להיות מיוצגת. בניגוד לאמור, נמסר זימון למערערת לשימוע שייערך 12 יום מאוחר יותר. פקיד הרשות, כך לטענת המערערים, הוסיף כי אם המערערת לא תתייצב לשימוע במועד זה, היא תגורש (על אף שקיים בהליך זה סעד זמני המונע הליכי הרחקה עד לסיום ההליך). המערערת התקשרה באותו מעמד לבאי כוחה, ופקיד הרשות אישר טלפונית לבאי כוחה כי אכן נקבע שימוע ליום 3.8.21 ללא שמסר פרטים כלשהם על מקום ואופן ביצוע השימוע. ב"כ המערערים הבהירה לפקיד הרשות כי הדבר מנוגד להחלטת בית המשפט, אך הוא עמד על חובת ההתיצבות לשימוע (הזימון לשימוע שנמסר למערערת צורף כנספח 2 לבקשת המערערים לביטול השימוע מיום 1.8.21). ב"כ המערערים פנה לרשות במכתב מיום 27.7.21 וביקש מהרשות לפעול בהתאם להחלטת בית המשפט, ולמסור לב"כ המערערים זימון לשימוע לפחות 14 ימים קודם למועד המיועד. שליח מטעם ב"כ המערערים ניסה למסור את המכתב במשרדי הרשות וסורב, תוך שנמסר לו שניתן להגיש את המסמכים במייל. המכתב נשלח שנית באמצעות המייל ביום 28.7.21 (המכתב צורף לבקשת ב"כ המערערים מיום 1.8.21 לביטול השימוע). העתק המכתב נשלח הן למחלקה המשפטית ברשות, הן לפרקליט המטפל בהליך שהפיע בדיון לפניי.
- בהיעדר מענה (למעט הודעה כי המכתב התקבל והועבר לטיפול), הגישו ב"כ המערערים ביום 1.8.21 בקשה לבית המשפט, להורות על ביטול השימוע, שאופן קיומו ומקום קיומו לא פורטו, ולהורות לרשות לקיים את החלטות בית המשפט בעניין זה. כיון שהבקשה הוגשה במהלך פגרת הקיץ היא הועברה לדיון לפני כב' השופטת אביגיל כהן, שהייתה שופטת תורנית באותה עת. כב' השופטת כהן הורתה לרשות להגיב לבקשה עד ליום 2.8.21 בשעה 12:00. ביום 2.8.21 נמסרה הודעה לקונית מטעם הרשות, ולפיה: "השימוע שנקבע למערערים ליום 3.8.21 ידחה למועד מאוחר יותר. לכשייקבע מועד חדש לשימוע, יודיעו על כך המשיבים לב"כ המערערים 14 יום עובר למועד שייקבע".
- בשלב זה נקטה הרשות הליכים אחרים כדי להכביד על המערערת. אפרט עניינים אלו, שהתנהלו במסגרת ערעור זה, הן למען שלמות התמונה, הן משום שלטענת המערערים יש בכך להשליך על תוצאת הערעור, לאור "התנהלות מתעמרת של הרשות מול המערערים", כך כלשונם. ביום 14.9.21 התייצבה המבקשת בלוויית ב"כ לשימוע לפני ממונה ביקורת גבולות, כחלק מתנאי שחרורה. באותו מועד נמסרה למערערת הודעה בעל פה, לפיה הבקשה ההומניטרית שלה ושל ילדיה נסגרה. בנוסף, החליט הממונה כי חלף התייצבותה של המערערת בלשכת הרשות בבית דגן אחת לשבועיים לצורך חידוש רישיונה הזמני, כפי שנקבע בתנאי השחרור שעליהם סוכם בשעתו בין הצדדים, עליה להתייצב פעמיים בשבוע, בימי ג' וה'. הנימוק להחלטה היה: "אי שתיק פלילי תקופה ארוכה עם רשויות החוק בישראל ובפרט רשות האוכלוסין וההגירה וכן חשש רב להשתקעות מצדה בישראל" (ההחלטה צורפה לבקשה לביטול ההחלטה מיום 2.11.21). ב"כ המערערת פנה לבית המשפט ביום 2.11.21 וביקש לבטל החלטה זו, וטען כי אינה סבירה ונועדה אך להתעמר ולהקשות על המערערת. ב"כ המערערים ציין בבקשה כי המערערת שיתפה פעולה באופן מלא עם הרשויות, לרבות באמצעות באי כוחה, וכי מעולם לא נטען אחרת ע"י הרשות. עוד טען, כי המערערת לעת ההיא לא נדרשה לצאת את ישראל, וכי אכן ביקשה לקבל מעמד, עניין שנדון במסגרת ההליך ההומניטרי.
- בהחלטתי מיום 3.11.21 קבעתי כך:
"בדיון מיום 29.10.20 מהות הדחייה הייתה לבחון את מצב הילדים לעומק טרם קבלת החלטה סופית בעניינם מבלי לערוך שינויים משמעותיים. על כן גם נקבע כי על המשיבה להודיע מראש על כל הליך...