ב. הפגישה תתקיים בנוכחות אמם של הילדים ובנפרד משימוע או ראיון עמה.
ג. הרשות תמסור למערערים באמצעות ב"כ את הפרטים הבאים: זהות העו"ס, מועד הפגישה, מיקומה ומשכה המשוער - וכל זאת לפחות 14 יום טרם המועד שנקבע, כדי לאפשר להכין את הילדים ולהפיג את חששותיהם.
ד. לאחר קבלת הודעה על מועד השימוע, המערערים ימציאו לעו"ס ששמה ופרטיה יועברו אליהם, באמצעות ב"כ, את כל המסמכים שברצונם להעביר כרקע, לרבות דוחות עו"ס מטעמם, סיכומים פסיכולוגיים, מסמכים ממוסדות החינוך וכיו"ב.
ה. ההחלטה בדבר משך הפגישה בפועל והשאלה אם לערוך מפגש או מפגשים נוספים תהיה נתונה לעו"ס ותתבסס על השאלה אם די היה בפגישה אחת ליצירת אמון באופן שאפשר קבלת כל המידע הנדרש ועמדת הילדים.
ו. ככל שמדובר בילדים שהעו"ס מעריכה כי לא ניתן לקיים לגביהם שימוע מפאת גילם או מצבם הקוגניטיבי, ייערך השימוע באמצעות ב"כ, שאז ייערך בסמוך עם השימוע לאם, כאשר רק ב"כ נוכח מטעם הקטין. העו"ס תכין במקרה כזה דו"ח שיבהיר מדוע לא ניתן היה לערוך שימוע לקטין בעצמו.
פגישה כאמור תתקיים לא יאוחר מיום 1.7.23."
(הדגשות במקור - מ' א' ג')."
עוד הוספתי וחייבתי את הרשות בהוצאות.
- מעל לחודש מאוחר יותר, וארבעה ימים טרם חלוף המועד לקיום הראיון כאמור בהחלטה זו, הוגשה ביום 25.6.23 בקשה לעיון חוזר בהחלטתי האמורה. הבקשה נומקה בכך שבפגישה עם גורמי המקצוע עלה כי הרשות חולקת על הוראות בית המשפט הן במישור הכללי, הן בעניינם של הקטינים נשוא הליך זה. עוד טענה הרשות, כי החלטתי האמורה ניתנה ללא שהתאפשר לה להגיב לעניין, זאת על אף ההזדמנויות הרבות שפורטו לעיל. עוד ביקשה הרשות כי תחת עובדת סוציאלית לחוק הנוער, תבוא עובדת סוציאלית המתמחה בטיפול בילדים. אשר להליך שלפניי, ביקשה הרשות כי הערעור יימחק, שכן צו ההרחקה אינו עומד עוד על הפרק, וכן ביקשה הרשות, לחלופין, להאריך את המועד לקיום פגישה כאמור.
- בהחלטה שניתנה למחרת היום, ביום 28.6.23 קבעתי כך:
"הבקשה נדחית ללא צורך בתגובה ומוטב לה לולא הייתה מוגשת.
בדיון מיום 29.10.20, היינו לפני כשלוש שנים, התחייבה הרשות לבחון את טובת הילדים. מאז ניתנו לרשות אינספור הזדמנויות לגבש נוהל וכללים לעשות כן (לפירוט ראו סעיפים 18-1 בהחלטתי מיום 21.5.23) והרשות לא עשתה כן ואף חזרה והפרה את החלטות בית המשפט בעניין אופן בחינת טובת הקטינים.
לאחר שהעותרים הגישו חוות דעת של מומחים בתחום עוד מלכתחילה, ובחלוף שלש שנים בהם הרשות לא השכילה לגבש נוהל או הנחיות בעניין זה, ניתנה החלטתי מיום 21.5.23 הקובעת את האופן בו על המשיבה לבחון את טובתם של קטינים.