כן עמדו ב"כ המערערים על כך שבהחלטת בית המשפט נקבע כי המערערים יוכלו להיות מלווים ע"י גורם לבחירתם, ואילו במכתב הזימון צוין שרק ההורים יורשו להיות נוכחים במפגש, וכן כי לא הובהר אופן קיום הפגישה, לבד מהפניה לשיקול דעתה המקצועי של העובדת הסוציאלית, מה שלא יאפשר את הכנת הילדים כנדרש.
- לאור דברים אלו, ניתנה ביום 30.4.23, החלטתי כדלקמן:
"על פני הדברים הפרה הרשות את החלטות בית המשפט. יוגש תצהיר מלא )לא בגצי) ובו תתיחס הרשות לשאלה מדוע לא הביאה לפני בית המשפט את מכתב ב"כ המערערים, לאור טעות הסופר במכתב מדוע ציינה כי המערערים יכולים היו לדעת מה המועד הנכון, ומדוע ציינה כי הכתובת לא הייתה מעודכנת. כן יתייחסו בתצהיר לשאלה האם העובדת הסוציאלית היא בעלת מומחיות בטיפול בילדים, וככל שכן יצורפו תעודות המעידות על התמחותה כאמור. אם העו"ס אינה מתמחה כאמור יובהר בתצהיר מדוע שלחו אותה ולא עו"ס המתמחה כאמור בהחלטת בית המשפט. כן יתייחסו בתצהיר לשאלה מדוע הורו למערערים להתייצב רק עם הוריהם, גם זאת, בניגוד להחלטת בית המשפט. תצהיר כאמור יוגש עד ליום 15.05.23......"
עוד קבעתי כי טרם שתינתן החלטה בעניין זה, לא תקיים הרשות ראיון עם הקטינים.
- ביום 15.05.23, תחת הגשת התצהיר בהתאם להחלטת בית המשפט, הוגשה בקשה לקונית להארכת המועד להגשת התצהיר ב-14 יום, בנימוק שנדרש זמן נוסף לגורמים המקצועיים להגשת ההודעה והתצהיר. לאור האמור, ניתנה ביום 21.5.23 החלטתי המפורטת בעניין אופן בחינת טובת הילד. בפתח ההחלטה ציינתי (עמ' 1 להחלטה):
"השאלה המונחת ביסוד החלטה זו הינה רק בשאלה הנקודתית של מתכונת עריכת שימוע לילדים אזרחים זרים, המבקשים מעמד בישראל, או מיועדים להרחקה מישראל, על-ידי עובדת סוציאלית מטעם רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: הרשות), לשם מתן חוות דעת מהי טובתם. על אף מספר הליכים בעניין, והנחיות משרד המשפטים הקשורים בשימועים לילדים במקרה של הרחקה מישראל, טרם נקבעו נהלים מתאימים למקרים בהם הרשות מטפלת בקטינים בכלל, ולעניין אופן עריכת השימוע בפרט. אציין כי החלטה זו ניתנת לאחר שלרשות ניתנו אינספור הזדמנויות, במהלך קרוב לשלוש שנים, להבהיר את מתכונת עריכת השימוע לילדים, ולעגנה בנוהל מתאים, אך כפי שיפורט להלן, כל שהתחייבה הוא לערוך שימוע לפני עובדת סוציאלית, במתקני הרשות, שלא בנוכחות נציגי הרשות, הכל: "בתנאים ובמשאבים העומדים לרשות המשיבה, לרבות ביחס למקום הפגישה" (פס' 8.3 לתגובת הרשות מיום 4.8.22)."
- לאחר שסקרתי בהרחבה את סמכויות שר הפנים בנוגע להענקת רישיונות ישיבה בישראל; את חובת ההגינות של הרשות וחובתה להפעיל שיקול דעת על בסיס עובדתי ראוי; את הנחיות משרד המשפטים בנוגע לאופן הערכת טובת הילד; את מחויבות המדינה לשקול את חובת הילד כשיקול ראשון במעלה (לרבות אמנות ודו"חות בינלאומיים ומקומיים), כמו גם את הפסיקה בעניין זה, קבעתי כך:
"74. טובת הילדים מחייבת, לפיכך, כי הריאיון עמם יתקיים על ידי עובדת סוציאלית לחוק נוער המוכשרת לטפל בילדים; תיערך בסביבתם הטבעית, בנוכחות אמם או מלווה אחר לבחירתם, בנפרד מפגישות עם האם לצרכים אחרים; תארך זמן סביר לצורך יצירת אמון לאור החרדה שתוארה בחוות הדעת מטעם המערערים; ויימסר לגביה מידע מוקדם לגבי מטרתה, מיקומה, משכה, המשתתפים בה וכל פרט אחר שיכול להפחית את החרדה ולאפשר לשמור על טובת הילדים במסגרת הליך הבירור עצמו.
- לאור האמור לעיל, ובהמשך להחלטותיי מיום 12.03.23 ו-30.04.23, הרשות תתאם לילדים, המערערים 2 ו-3, פגישה עם עו"ס לחוק נוער, לצורך בירור מצבם וטובתם בקשר עם ההחלטה בבקשה ההומניטארית, אשר תקיים את התנאים הבאים:
א. הפגישה תתקיים בדירת המערערים ורק אם הדבר אינו אפשרי במתקן המיועד לילדים ובכל מקרה לא במתקן המסורבים בנתב"ג ולא במשרדי הרשות בבית דגן. ככל שהריאיון לא יתקיים בביתם של המערערים, יש להודיע לב"כ המערערים לפחות שבועיים לפני מועד הריאיון על מיקומו, כדי שניתן יהיה לוודא כי אכן מדובר במקום מתאים לקיום הריאיון לאור העקרונות לעיל, וכן להכין את הילדים לעניין.