זהות המעסיקה/המעסיקות
- כאמור, התובע הגיש את התביעה נגד שש חברות. בפתח תצהירו התובע הצהיר שהוא נשכר להיות סמנכ"ל כספים אצל הנתבעות 3-2, אך בחקירתו הנגדית הבהיר שהגיש את התביעה נגד כל 6 החברות משום שביצע הנהלת חשבונות וניהול כספים לכולן (עמ' 2 לתמליל, שורות 22-2). אלא שלטענת הנתבעות אין יריבות בין התובע לבין הנתבעות 6-2. אמנם כל החברות עוסקות בתפעול של הרשת, אך לטענתן רק הנתבעת 1 - רני קורן בערעור מיסים - העסיקה את התובע, כפי שמצוין בטיוטת הסכם העבודה ובתלושי השכר שניתנו לו. מנגד, התובע טוען שכסמנכ"ל הכספים של הרשת הוא עסק גם בענייניהן של חברות 6-2 ומכאן שאף הן העסיקו אותו. אף שהתובע הקדיש מאמץ ניכר להוכחת טענה זו, הרי שנוכח מסקנותנו בכל הנוגע לסעדים לגופם היא מאבדת במדיה רבה מחשיבותה. עם זאת ובהנתן שהצדדים התייחסו בהרחבה למחלוקת נעמוד על הדברים.
- בראש נזכיר כי אין איסור שבדין על מעסיק לכלול בהגדרת תפקידו של עובד, ובכלל זה לבוא לכדי הסכמה עם עובד, כי במסגרת תפקידו יבצע מטלות ממטלות שונות וגם עבור 'צדדי ג''. ובלבד שאכן מדובר בחלק מחוזה העבודה, ושהחוזה אינו כולל תניות פסולות או כאלה הנוגדות את תקנת הציבור. דומה שהדברים נכונים במיוחד מקום בו מדובר במבנה תאגידי דוגמת זה שלפנינו, ובתפקיד 'רוחבי' כמו זה שמילא התובע, שכזכור שימש סמנכ"ל כספים. כלומר, תפקיד מטה בכיר. לאמור, שאלת 'רוחב' התפקיד של התובע היא נפרדת מהשאלה מי מבין החברות שמפעילות את הרשת גם קשרה עמו יחסי עבודה. בהקשר אחרון זה נקדים אחרית לראשית ונאמר כי לעמדתנו לא עלה בידי התובע להוכיח שהוא הועסק על ידי הנתבעות 6-2, להבדיל מהאפשרות שתפקידו כלל טיפול פיננסי במי מבניהן או בכולן. בהקשר אחרון זה נוסיף ונעיר כי מהפן העובדתי כל הנתבעות מסכימות כי התובע עסק בעניינים פיננסיים של מי מבניהן, אם כי של מי מבניהן בדיוק ובאיזה היקף לא התברר לפנינו במפורט.
- מכל מקום וכידוע, קביעת מעמדו של אדם כעובד נעשית על בסיס 'המבחן המעורב' שבמרכזו מבחן ההשתלבות. בפן החיובי של מבחן זה נבחנת מידת השתלבותו של אדם ושל העבודה שביצע במערך הארגוני של העסק או של מקום העבודה (ראו: ערעור עבודה (ארצי) 15868-04-18 כותה - מדינת ישראל-משרד המשפטים [נבו] (7.4.2021)). אלא שבענייננו התובע לא טען ולא הוכיח שכל אחת מחברות אלה מהווה עסק שהעסיק עובדים ושהוא השתלב בפעילותו. אדרבא, כבר בכותרת כתב התביעה התובע ציין לגבי כל אחת מהנתבעות את 'תפקידה' במערך של הרשת, ולפי תיאורו רק הנתבעות 1 ו-3 מעסיקות עובדים. כך ולשיטתו, הנתבעת 1 עוסקת בשכר ובקרת שכר לכל מאות עובדי הרשת הישראלים והיא זו שנרשמה בתלושי השכר כמעסיקה של התובע. ואילו הנתבעת 3 עוסקת ביבוא מוצרים מחו"ל ובשכר עובדים פלשתינים, מה שאינו רלוונטי לתובע.
- מר כפיר ברק העיד בעדות עקבית, כנה ואמינה כי הנתבעת 1 היא החברה שמעסיקה את כל עובדי הרשת (סעיף 3 לתצהיר; עמ' 69, שורות 5-2). רק היא העסיקה את התובע (עמ' 59, שורות 33-32), וכי אצל הנתבעות האחרות אין כלל עובדים (עמ' 74, שורה 15). לטענת הנתבעות כבר בשלב החלפת טיוטות הסכם העבודה בין התובע לנתבעת 1 הובהר לו שתפקידו כולל מתן שירות גם לנתבעות נוספות. התובע לא סתר את הטענה אך סבר שדיברו אתו על מתן שירות לשתי נתבעות נוספות שלא זכר מיהן, ולא לכל 6 הנתבעות (עמ' 2, שורות 23-2). וכשהתברר לו שהוא מעניק שירות לכל הנתבעות, הוא לא הלין על כך לפני מנהליו (מעמ' 3 בשורה 31 עד עמ' 4 בשורה 3; עמ' 4, שורות 15-12 ו-25-23). מכאן אנו מסיקים שבזמן אמת התובע סבר שהדרישה לטפל בעניינים הכספיים של כל החברות שמפעילות את הרשת הולמת את ההסכמות ואת התפקיד שנשכר למלא. לכך יש להוסיף שהתובע לא טען שאת העבודות שביצע עבור החברות הנוספות הוא נאלץ לבצע מחוץ לזמן שבעדו קיבל שכר מהנתבעת 1.
מלבד גרסתו בתצהירו ועל-פה התובע לא הביא כל ראיה אובייקטיבית תומכת לקיומם של יחסי עבודה עם מי מבין הנתבעות 6-2. התובע הסביר שהגיש את התביעה נגד "כל מי שביצעתי עבורו הנהלת חשבונות וניהול כספים" (עמ' 2, שורה 17), אך הודה שבטיוטת ההסכם נרשמה הנתבעת 1 כמעסיקה (עמ' 3, שורות 26-15). ושכאשר הוא מתייחס ל"חברה" בתצהיריו כוונתו היא לנתבעת 1 (מעמ' 39 בשורה 28 עד עמ' 40 בשורה 13). למעשה הראיה הפוזיטיבית היחידה שכן הוצגה (אף כי לא צורפה לתצהירי התובע אלא לבקשתו לפטור מאגרה מיום 10.9.2023) היא תלושי שכרו של התובע שהונפקו על ידי הנתבעת 1 בלבד, והמדובר בראיה שתומכת בגרסת הרשת.