כעקרון הכל סגור מבחינתי כמו שסיכמנו
ובעזרת השם נכין הכל שבוע הבא" (נספחים לכתב ההגנה - עמוד 4 להודעה מיום 16.1.2024).
- למחרת בבוקר ביקש מר כפיר ברק מהתובע ליצור קשר עם "חיים" (אלקובי ממנהלי הרשת- רב"ה), על מנת לתאם "..פגישת עבודה מהצד המקצועי" ומסר לו את פרטי ההתקשרות המתאימים. בערבו של אותו יום כתב התובע למר כפיר ברק:
"כפיר נהנתי מהפגישה שלנו אתמול. נפגשתי היום עם חיים כשעתיים. החברה נראית מעולה ואני שמח לקבל את המשרה. עניין הרכב הוא מהותי. רוצה להרגיש שאני מגיע מירושלים. הרכב שלי משמש אותי ואת הבנות. מעוניין לקבל את המשרה *לטווח ארוך ולקבל את המשרה* (כך במקור - רב"ה). העלתי את עניין הרכב גם בפגישה עם חיים והוא אמר שידבר איתך וניתן למצוא פתרון. אשמח אם נוכל להגיע לעמק השווה בעניין. תודה!
מר כפיר ברק מצדו השיב כי טרם שוחח עם מר אלקובי וכי יעדכן את התובע.
- אין מחלוקת כי יום העבודה הראשון של התובע היה יום 11.6.2023.
ביום 13.6.2023 לפנות ערב העביר התובע למר כפיר ברק, בווטסאפ "חוזה עבודה אישי מנהל אזור" וכתב: "היי כפיר מה נשמע לקחתי חוזה מהחוזים שבמחשב והלבשתי עליו את תנאי העסקה. תעבור על החוזה בבקשה...".
- מר כפיר ברק עיין בחוזה וביקש לשוחח עם התובע לגביו. תזכורת בעניין נשלחה לתובע על ידי מר כפיר ברק בווטסאפ ב - 20.6.2023 (מתוך ההתכתבות שבנספח לכתב ההגנה). ב- 25.6.2023 שלח מר כפיר ברק לתובע טיוטת חוזה וביקש ממנו "תשתמש בפלטפורמה של החוזה הזה, רשמתי לך מספר הערות, תכניס אותם פה". הערותיו של מר כפיר ברק בכתב יד הונחו לעיוננו (נספח לתצהירו של מר כפיר ברק, בעמוד 29). בעדותו לפנינו סבר מר כפיר ברק כי הערותיו נכתבו על גבי חוזה אחר שהוא ערך בתוכנת WORD (מעמ' 51, בשורה 16 עד עמ' 52, בורה 19). אלא שהרושם שנותר הוא ששלח לתובע בכתב יד את הערותיו על גבי החוזה שמלכתחילה הכין התובע. כך למשל מחק מר כפיר ברק שורה בה נכתב "בנוסף, העובד זכאי להחזר תיקונים וטיפולים בגין הרכב", ושינה את גובה הוצאות הרכב והמיר אותם מנטו לברוטו ועוד. מכל מקום אין מחלוקת כי זו הייתה ההתכתבות האחרונה בין הצדדים בעניין חוזה עבודה. התובע לא תיקן את החוזה כפי בקשת מר כפיר ברק ועל כן הוא גם לא נחתם.
עד כאן התשתית העובדתית מכאן לראשי התביעה ולטענות הצדדים לגביהן.
- אשר לחוזה העבודה שלא נחתם: על פי התובע העובדה שלא נחתם עמו הסכם עבודה מקורה בחוסר תום לב מצד מעסיקתו. בכתב התביעה דרש "בגין הכחשת הנתבעים כי קיים חוזה ולא קיימת הסכמה על 60 יום הודעה מראש התובע מבקש שכר של חודשיים כולל כל התנאים - הפרשה לפנסיה וקה"ל - 24,671*2=49,342". בסיכומיו העמיד התובע את דרישתו על 42,000 ₪ (סעיף 6 (א)) וטען כי הוכח שהנתבעת לא חתמה עמו על הסכם עבודה, אך הייתה טיוטת הסכם, שאינה ברשותו של התובע, שבה נרשמה תקופת הודעה מוקדמת בת 60 יום, כפי שאישרה הנתבעת בפרוטוקול הישיבה המקדמית (עמ' 1, שורה 24). לטענתו ב-25.6.2023 הועברה טיוטה אחרונה של הסכם עבודה ומר כפיר ברק החליט במתכוון ובמודע שלא לחתום עליה. אף על פי כן הוא בחר להמשיך להעסיק את התובע ללא הסכם עבודה תקף. הנתבעת גם לא נתנה לו הודעה לעובד ולכן בהתאם לפסיקה יש להעדיף את גרסתו על פני גרסת הנתבעת ולפסוק לזכותו תשלום חלף הודעה מוקדמת של 60 יום כולל זכויות סוציאליות.
הנתבעת מצדה מודה שהפעם האחרונה שבה הוחלפה טיוטת הסכם עם התובע הייתה ביום 25.6.2023 אז שלח מר כפיר ברק לתובע טיוטת הסכם וביקש מהתובע למלא בו את תנאי העבודה שסוכמו בפגישה ביניהם, אך התובע לא החזיר את טיוטת ההסכם ולא חתם עליו. כך שאכן לא נחתם עמו הסכם עבודה, אך היה זה בעטיו של התובע וככל הנראה כחלק מתכנון התביעה. על פי הנתבעת בטיוטות שהוחלפו בין הצדדים נרשם כי ההודעה המוקדמת ניתנת לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001 (להלן: חוק הודעה מוקדמת), וכי אין כל הגיון בתביעתו של התובע ברכיב זה שהרי אם לא נחתם הסכם לא ניתן לתבוע לפי תנאי שנכתב בו, ומה גם שתקופת עבודתו הקצרה של התובע היא כמעט באורך תקופת ההודעה המוקדמת שלה הוא טוען.
- נפתח בכך שעילת התביעה בהקשר זה לא לחלוטין ברורה. ככל שירדנו לסוף דעתו של התובע ומן האופן שבו ניסח את כתב התביעה עולה שעילת התביעה נטועה בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 העוסק בחובתו של אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה. שאם לא כן יחויב בפיצוי בעד הנזק שנגרם עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה. כאן התובע מבקש פיצוי בגין אי חתימה על הסכם העסקה בחוסר תום לב והכחשת קיומו של חוזה, ושיעור הפיצוי שאותו הוא תבע הוא כשיעור חודשיים עבודה. אלא שבסיכומיו טען שמדובר בתביעה לפיצוי בגין חלף הודעה מוקדמת בת חודשיים.
- מכל מקום ככל שמדובר בעילה מכוח סעיף 12 לחוק החוזים הרי שדעתנו היא שהתובע לא הצליח להוכיח שהנתבעת התנהלה כלפיו בחוסר תום לב. התובע ביסס את תביעתו ברכיב זה על תכתובות יישומון ה-WhatsApp שהבאנו בפרק העובדתי. אך עיון בהודעות מעלה שצודקת הנתבעת בכך שביום 25.6.2023 מר כפיר ברק שלח לתובע קובץ ושתי תמונות של טיוטת הסכם עם הערות בכתב יד שהם תנאי העבודה שאותם ביקש מהתובע "לשתול" בתוך הטיוטה. דא עקא שהתובע לא הבהיר האם ומתי החזיר למר כפיר ברק את הטיוטה המתוקנת ולמעשה, התרשמותנו מההתכתבויות הנוספות עד לסיום תקופת עבודת התובע היא שלא עשה כן ולמצער, לא העלה טענה שהוא הגיש למר כפיר ברק טיוטה מתוקנת כפי שביקש. זאת ועוד מחקירתו הנגדית את מר כפיר ברק עלה כי הלכה למעשה התובע עצמו מסכים כי לא השיב את הטיוטה המתוקנת (עמ' 66, בשורות 19-16). התובע גם לא הביע מורת רוח או תלונה על חוסר תום לב בכך שמר כפיר ברק לא חתם על הטיוטה המתוקנת. כלומר, הראיה שבה השתמש התובע להוכיח את טענתו לחוסר תום לב של הנתבעת תומכת דווקא בטענת הנתבעת שהיא ביקשה לקדם את החתימה על הסכם העבודה ואילו התובע שהיה צריך להשיב הסכם חתום לא עשה כן.
- בחקירה הנגדית הציע התובע למר כפיר ברק תזה שלפיה ביום 25.6.2023 הוא כבר הבין שאינו מעוניין להמשיך להעסיק את התובע אך אם יפטר אותו הוא יישאר ללא עובד שיבצע את תפקידו, מפני שהעובדת שאותה החליף התובע (רבקי) כבר לא עבדה בנתבעת. על כן גמלה בלבו החלטה להמשיך להעסיק את התובע ללא הסכם עבודה עד שימצא עובד אחר (עמ' 54, שורות 4-2). מר כפיר ברק שלל את התזה הזו מכל וכל ואף הבהיר שעד היום לא מצא עובד למשרתו של התובע (עמ' 55, שורות 32-29). בהמשך הדברים תהה בצדק איך התזה מתיישבת עם הנהוג ברשת והעובדה שכל 750 עובדי הרשת האחרים חתומים על חוזי עבודה (עמ' 56, בשורה 20).
לנוכח האמור עמדתנו היא שהתובע לא הוכיח שהנתבעת התנהלה עמו בחוסר תום לב בניהול משא ומתן, ולכן אינו זכאי לפיצוי בגין התנהלותה.
- מבלי לגרוע מקביעתנו שלא הוכחה התנהלות בחוסר תום לב נוסיף כי התובע גם לא הוכיח שבטיוטות שהוחלפו בין הצדדים נרשם שתקופת ההודעה המוקדמת תהיה בת 60 ימים ולכן זהו שיעור הפיצוי המגיע לו. התובע לא צירף טיוטת הסכם בה נרשם שתקופת ההודעה המוקדמת תהיה בת 60 יום. בטיוטת ההסכם שמר כפיר ברק שלח לתובע ביום 25.6.2023 ושהעתקה צורף לתצהירו נרשם שהפסקת ההתקשרות תהיה בהתאם לחוק הודעה מוקדמת, ולצד זה לא נרשמה כל הערה בכתב יד. הדבר עלה לראשונה בהודעה ששלח התובע ביישומון WhatsApp ביום 23.8.2023 בתגובה לשימוע בה כתב "אני אמשיך בעבודתי עפ"י החוזה כל עוד לא הודעתם לי אחרת. בכל מקרה עפ"י החוזה קיימת תקופה של הודעה מוקדמת בסיום העסקה של 60 יום". אלא שהסכם כאמור לא הוצג. התובע מצא תימוכין לטענתו בכך שבתגובה להודעה מר כפיר ברק לא הכחיש שטיוטת הסכם ההעסקה קבעה 60 ימי הודעה מוקדמת ובעיקר מכך שבאת כוח הנתבעת הודתה בישיבה המקדמית שהייתה תניה כזו בטיוטת הסכם העבודה. אך שני הנימוקים אינם מסייעים לתובע ולא מוכיחים את גרסתו.
ראשית, מפני שהנכון הוא שבמענה להודעת התובע מר כפיר ברק הכחיש בהכחשה גורפת את עצם קיומו של הסכם כזה "למיטב זכרוני אף הסכם העסקה עדיין לא נחתם בנינו...ואם לטענתך יש הסכם כזה אשמח לראות אותו על מנת להבין מתי נחתם ההסכם ומי החותם..." (הודעה מיום 24.8.203, בסעיף 16 לתצהיר עדותו הראשית של התובע), ודי בכך כדי להכחיש גם את תקופת ההודעה המוקדמת לה טען התובע. שנית, בחקירתו הנגדית מר כפיר ברק הבהיר, פעם אחר פעם, שלא הייתה הסכמה על 60 ימי הודעה מוקדמת וכי תקופת ההודעה המוקדמת "זה לא היה במשא ומתן בכלל ה-60 יום" (עמ' 57, שורות 23-22), אלא זו 'המצאה' של התובע (ראו גם: עמ' 57, בשורות 23, 28; עמ' 58, בשורות 13, 38). וטענת באת כוח הנתבעת בישיבה המקדמית שהתובע "כתב על החוזה 60 יום הודעה מוקדמת" שגויה. יתרה מכך, התובע נשאל בחקירתו הנגדית מה היו ההערות של מר כפיר ברק לטיוטת ההסכם שהתובע העביר לו, מלבד אלה שהופיעו בטיוטה שצורפה לתצהיר הנתבעת אך הוא לא זכר (עמ' 10, שורות 28-13). כלומר, בעצמו לא ציין שהייתה מחלוקת בנוגע לאורך תקופת ההודעה המוקדמת.