תיק אזרחי (נת') 6110-12-22 מדינת ישראל -המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות נ' נסים ברנס

פסק דין

כללי:

1. עניינה של התביעה במתן סעד הצהרתי להרמת מסך "הפוכה" בין הנתבעת 2 לנתבע 1, בהתאם להוראות סעיף 6(ב) לחוק החברות, תשנ"ט-1999.

וכן סעד הצהרתי לפיו רשאית התובעת לגבות על דרך הקיזוז ועל חשבון חובו של הנתבע 1, כספים המגיעים לנתבעת 2 מכוח פס"ד שניתן בעניינה בתיק אזרחי בסדר דין מהיר 9558-04-16 מ.ע.ל.  בערעור מיסים נ' המשרד לביטחון פנים - משטרת ישראל [נבו].

2. בתיק אזרחי בסדר דין מהיר 9558-04-16 [נבו] נפסק שעל מדינת ישראל - משטרת ישראל לפצות את הנתבעת 2 בסכום שמגיע היום לסך של מעל 340,000 ₪ בגין רכב שנתפס על ידה ונעלם.
3. ביום 8.12.2022 ניתן על ידי כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי, בתוארו דאז, צו עיקול זמני על זכויות הנתבעת 2 אצל המחזיקה מדינת ישראל - משטרת ישראל, עד לגובה של 340,000 ₪.

בקשה לביטול העיקול נדחתה בהחלטה מיום 8.12.2022, והעיקול עומד על כנו.

4. ביום 8.7.2024 התקיים קדם משפט שבמהלכו הסכימו הצדדים שלא לשמוע ראיות ולהגיש סיכומים בכתב.
5. לאחר הגשת סיכומי הנתבעים הגישה התובעת בקשה למחיקת סעיפים 1-2 ו 4-10 לסיכומי הנתבעים. סעיפים אלו בסיכומי הנתבעים מתייחסים לנושא של זכות התובעת להגיש את התביעה וטענת התיישנות.  בהחלטה מיום 9.12.2024 נעתר ביהמ”ש לבקשת התובעת למחיקת הסעיפים.

טענות התובעת (בקליפת האגוז):

6. כנגד הנתבע 1 התנהל הליך פלילי בתיק תיק פלילי (רמ') 48893-12-12 פרקליטות מחוז מרכז נ' נסים ברנס, [נבו], במסגרתו הורשע הנתבע בשורה של עבירות. ביום 29.10.2015 נגזר דינו של הנתבע ובין היתר נפסק כנגדו תשלום פיצוי בסך כולל של 590,150 ₪ לשלושת נפגעי העבירה, אשר חולק באופן הבא - סך 282,750 ₪ לטובת עיריית פתח תקווה, סך 217,400 ₪ לטובת עיריית נתניה וסך 90,000 ₪ לטובת חברת "עזרה וחסד".
7. הנתבע 1 לא שילם את סכום הפיצוי ועל כן הועבר הטיפול בגביית הפיצוי לידי המרכז לגביית קנסות. דרישות התשלום ופעולות הגביה שביצע המרכז לא הניבו פרי וחוב עומד כיום על סך שאינו נמוך מ- 1,171,903 ₪.
8. הנתבע 1 הינו בעל המניות והדירקטור היחיד אצל הנתבעת 2.
9. הנתבעת 2 אינה פעילה, אין לה חשבון בנק או תיקים ברשויות המס. החברה אינה מבצעת פעילות עסקית והיא נעדרת נכסים, זאת ועוד, בשנת 2014 הוכרזה הנתבעת 2 על ידי רשות התאגידים כמפרת חוק.
10. על שמה של הנתבעת 2 פתוחים 12 תיקים אצל המרכז לגביית קנסות בגין אגרות רשות התאגידים שלא שולמו וכן דו"חות משטרה וקנסות שלא שולמו, בסך כולל של 41,117 ₪. פעולות הגבייה מהנתבעת 2 לא הניבו דבר.
11. ביום 23.11.2022 התקבל אצל המרכז לגביית קנסות מידע לפיו בפסהעברת מקום דיון שניתן בתיק אזרחי בסדר דין מהיר 9558-04-16 מ.ע.ל. בערעור מיסים נ' המשרד לביטחון פנים - משטרת ישראל, [נבו], נפסק לטובת הנתבעת 2 פיצוי כספי בגין רכב יוקרה שהיה רשום על שמה של מ.ע.ל בערעור מיסים - הנתבעת 2 שנתפס לצורך חילוטו ונעלם שהיה במשמורת הנתבעת.  נכון להיום הפיצוי עומד על סך של כ 340,000 ₪.  הפיצוי טרם שולם על ידי משטרת ישראל.
12. לאחר תשלום חובותיה של הנתבעת 2 מתוך הסכום הנ"ל, תיוותר יתרה שיש להעבירה ישירות לידי הנתבעת 2. לתובעת ישנו יסוד סביר לחשוד שכספי היתרה יועברו ישירות לכיסו של הנתבע 1 ולא לנתבעת 2.
13. בנסיבות שפורטו יש לייחס את זכות הנתבעת 2 לפיצוי לנתבע 1, בעל המניות והדירקטור היחידה בה. משכך, יש להורות על הרמת מסך הפוכה.

טענות הנתבעים (בקליפת האגוז):

14. הנתבעים מתנגדים לתביעה ועותרים לדחייתה.
15. הפיצוי שנפסק לטובת הנתבעת 2 במסגרת תיק אזרחי בסדר דין מהיר 9558-04-16 [נבו] אינו שייך כלל לנתבע 1 אלא לנתבעת 2.
16. הנתבע 1 פירט אודות הרקע לפתיחת הנתבעת 2 וניהולה על ידיו, וטען כי שלושת אחיותיו עזרו לו במימון פתיחת החברה הנתבעת 2 בסך של כ- 73,000 ₪ כל אחת מתוך הכספים שקיבלו בירושה.
17. הכספים לא ניתנו לנתבע 1 במתנה ולאחיותיו הזכות לקבלן את כספיהן חזרה מהנתבעת 2, כשסכום הפיצוי ישולם על ידי משטרת ישראל.
18. בסיכומים מטעמם, טענו הנתבעים כי החברה אותה הקים הנתבע 1 לא הספיקה לפעול כלל, והוא ביקש מאחיותיו כספים לצורך התחלת הפעילות. רכישת המכונית נעשתה על ידי כספי ירושה של האחיות וייתכן כי היא עמדה לשמש כבטוחה עתידית להלוואות מסחריות לצורך הפעלת הנתבעת 2.
19. במקרה דנא לא בוצעה מרמה כלפי כולי עלמא באמצעות האישיות המשפטית הנפרדת של הנתבעת 2.
20. בתיק חדל"פ 69965-11-22 [נבו] שהתנהל בעניינו של הנתבע 1, ניתן לטובת הנתבע 1 צו הפטר כלכלי לחובותיו. הנתבעים הפנו לתגובת הממונה מיום 5.9.2024 וטענו כי ההפטר חל על שלושת הנושים עיריית פתח תקווה, עיריית נתניה וחברת "עזרה וחסד".
21. בסיכומי התשובה, נדרשה התובעת להתייחס לטענה בדבר החלת צו ההפטר על החובות נשוא תיק תיק פלילי (רמ') 48893-12-12, [נבו] ונטען כי ההחלטה עליה מסתמכים הנתבעים בוטלה. התובעת הפנתה לתגובת הממונה מיום 19.11.2024 לפיה בהתאם להוראות חוק חדלות פרעון ושיקול כלכלי, תשע"ח-2018, אין הפטר על החוב בגין הפיצוי לנפגעי עבירה, שכן זהו חוב שנוצר במרמה.
22. הנתבע 1 לא פעל כפי הוראות החלטת ביהמ”ש הנכבד מיום 19.11.2024 במסגרתה נקבע כי ככל שלא תוגש בקשה חדשה על ידי החייב עד ליום 28.11.2024 יניח ביהמ”ש כי הוא זנח את בקשתו בדבר החלת ההפטר על הנושים הנ"ל, והיא תימחק ללא צורך במתן החלטה נוספת.

המסגרת הנורמטיבית:

23. סמכותו של בית המשפט לבצע הרמת מסך בין חברה לבעל מניות בה, מעוגנת בסעיף 6 לחוק החברות, הקובע כדלקמן:

"6.  (א)(1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה: