(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(2) [...]
(ב) בית משפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין, צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על העניין הנדון לפניו.
(ג) [...]"
- בקשות עירייה אחרות 9147-16 עו"ד אבנר כהן, בנאמנות עבור רוכשי קבוצת הרכישה בנווה יעקבני נ' עו"ד מרדכי קרויזר, [נבו] נקבע:
"כפי שניתן להיווכח, קיים פער בין העילות שמכוחן ניתן לבצע הרמת מסך "רגילה" המאפשרת לייחס חוב של חברה לבעל מניה (סעיף 6(א)), לבין הרמת מסך "הפוכה" המאפשרת לייחס זכות של החברה לבעל מניה (או זכות/חובה של בעל מניה לחברה - סעיף 6(ב)). כך, הרמת מסך לפי סעיף 6(א) אפשרית במקרים חריגים ספציפיים המנויים בסכסוך קיבוצי (א)(1)(א)-(ב), והם כאשר השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה לצרכי מרמה/קיפוח נושה; או כאשר השימוש נעשה באופן הפוגע בתכלית החברה תוך נטילת סיכון בלתי סביר. לעומת זאת, לשונו של סעיף 6(ב) רחבה הרבה יותר, והיא מאפשרת לבית המשפט לבצע הרמת מסך "הפוכה" כל אימת שבית המשפט "מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן"."
וכן,
"בעוד שתיקון מס' 3 לחוק החברות הביא לצמצום העילות המאפשרות הרמת מסך "קלאסית", ההסדר המתייחס ל"הרמת מסך הפוכה" נותר רחב לכשהיה, באופן המותיר לבית המשפט מרחב שיקול דעת וגמישות להפעילו מקום בו "מצא כי בנסיבות הענין, צודק ונכון לעשות כן...". אמנם, אין פירוש הדבר כי השימוש בכלי זה ייעשה כלאחר יד, וכבר נאמר בפסיקה לא אחת כי על בית המשפט להפעיל סמכות זו במשורה (ראו, למשל: דברי השופט דנציגר בקשות עירייה אחרות 8713/11 צאיג נ' חברת ע.לוזון נכסים והשקעות בע"מ, [פורסם בנבו] פס' 36 (20.8.2017) (להלן: עניין צאיג); דברי השופט הנדל ברשות ערעור אזרחי 996/17 חברת טקסס השקעות בערעור מיסים נ' סאפרדל יזמות בע"מ, פס' 6 [נבו] (31.8.2017) (להלן: עניין טקסס)). בד בבד, נקודת המוצא היא כי מדובר ב"מושג שסתום, 'סטנדרט'.. [ה]מתפקד כרקמה פתוחה וגמישה... במטרה להשיג צדק בנסיבות העניין", ועל בית המשפט המלאכה ליצוק לקרבו תוכן (דברי המשנָה לנשיא (כתוארה אז) נאור ברשות ערעור אזרחי 2903/13 אינטרקולוני השקעות בערעור מיסים נ' שקדי, פס' 37 [נבו] (27.8.2014); לדעה כי מושג שסתום זה הוא מקבילו של עקרון תום הלב הכללי, ראו דעת היחיד של השופט (כתוארו אז) רובינשטיין בקשות עירייה אחרות 10582/02 בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ, [פורסם בנבו] פס' י"ג, י"ח (16.10.2005)). לשון החוק ברורה אפוא, במובן זה שהתנאים להרמת מסך "הפוכה" אינם נוקשים כמו אלו הנדרשים לצורך הרמת מסך "קלאסית", וזו הראשונה יכולה להיעשות גם במצבים שאינם מובהקים בחומרתם כל כך (דברי השופט סולברג בת.א. (מחוזי י-ם) 9628-07 לוי נ' ששון אנא לוי בע"מ, [פורסם בנבו] פס' 6 (13.5.2010) (להלן: עניין לוי)).