אמנם בהמשך עדותו טען הנתבע 1, כי אחריות הנתבעים לתשלום מכח תצהיר כושר הפירעון היא לשנה בלבד, אך כאמור טענה זו נדחתה על ידי (ראה סע' 24 לעיל).
- מכל המקובץ, שוכנעתי, כי קיים קשר סיבתי בין הצהרת הנתבעים בתצהיר כושר הפירעון והסתמכות התובע על תצהיר זה ועל הצהרת הנתבעים בדיון בהליך הקודם, הסתמכות שבגינה נמנע מנקיטת פעולות נוספות, לבין הנזק שנגרם לתובע - אי היכולת להיפרע מהחברה בסכום פסק הדין.
ד. סוף דבר
- אשר על כן, התביעה מתקבלת במלואה.
- הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע, תוך 30 ימים מהיום ("מועד הפירעון"), את הסכומים הבאים:
- סך של 54,446 ₪ בתוספת ריבית שקלית מיום הגשת התביעה ועד למועד הפירעון.
- מלוא אגרת התביעה כפי ששולמה. מחצית ראשונה של האגרה תשולם בתוספת ריבית שקלית מיום הגשת התביעה ועד למועד הפירעון, ומחצית שניה של האגרה תשולם בתוספת ריבית שקלית מיום מתן פסק הדין ועד למועד הפירעון.
- הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 6,500 ₪, שניהם בתוספת ריבית שקלית מיום מתן פסק הדין ועד למועד הפירעון.
בפסיקת הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד, התחשבתי בתוצאה אליה הגעתי, בכמות הדיונים, והמשאבים שהושקעו בהליך, בשכר הטרחה המומלץ של לשכת עוה"ד, וגם בהתנהלות הדיונית בתיק זה, שאפיינה את שני הצדדים והובילה לעיכוב מיותר בבירור ההליך.
ניתן היום, כ"ז אייר תשפ"ה, 25 מאי 2025, בהעדר הצדדים.