סעיף III(6א) לתקנות האג מסייג, אפוא, את הוראת ההתיישנות המקוצרת וקובע כי על "תביעה לשיפוי נגד צד שלישי" תחול תקופת ההתיישנות הקבועה בדין הפורום - ובענייננו, שבע שנים (ראו סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות). בית משפט זה עמד על תכליתו של סעיף זה בעניין Bellina:
"סעיף זה - הקובע חריג לתקופת ההתיישנות הקצרה בת השנה, הקבועה בסעיף III6 - נועד לחול במצבים שבהם נוסף למוביל המטען שעמו קָשָר שוגר הטובין את חוזה ההובלה, קיים צד שלישי, כגון מוביל משנה, החב לשפות את מוביל המטען בגין הפיצויים שנדרש האחרון לשלם לשוגר הטובין עבור נזקיו. במצב כזה החשש הוא ששוגר הטובין יגיש תביעתו כנגד המוביל סמוך לתום שנת ההתיישנות הקבועה בסעיף III6, כך שלא ייוותר למוביל זמן די הצורך על מנת להגיש את תביעתו כנגד הצד השלישי. סעיף III6א מונע מימוש חשש זה" (שם, בעמ' 797 והאסמכתאות שם; כן ראו: חבקין, בעמ' 531; Tetley, בעמ' 1649).
- הנה כי כן, עניינו של סעיף III(6א) בתביעת שיפוי המוגשת על-ידי המוביל הימי נגד צד שלישי. כפי שהוסבר בפסיקה ובספרות המשפטית, לגבי מיהותו של אותו צד שלישי, מדובר על פי רוב במי ששימש אף הוא כמוביל ימי של אותו מטען, כקבלן משנה של המוביל הימי העיקרי - וזאת מכוח שטר מטען נפרד. בהיותם צדדים לאותו שטר מטען "משני", חלה על תביעתו של המוביל העיקרי נגד מוביל המשנה תקופת ההתיישנות המקוצרת שבסעיף III(6). מטעם זה, נדרש החריג שבסעיף III(6א) להארכת תקופת ההתיישנות - כך שיוכל המוביל העיקרי לדרוש שיפוי ממוביל המשנה, המהווה צד שלישי לגבי שטר המטען "העיקרי", בנסיבות שבהן הוא נתבע סמוך לפני תום תקופת ההתיישנות (Scrutton, בעמ' 431-430; נדל וסיסטר, בעמ' 208-206).
בענייננו, אין זה המצב. כפי שציין בית המשפט המחוזי, אין מדובר בתביעת שיפוי שהגיש המוביל הימי נגד צד שלישי, כמתואר לעיל; אלא בתביעה של צד זר לשטר המטען, גולד בונד, נגד המוביל הימי, ובנסיבות אלה, אין תחולה לחריג הקבוע בסעיף III(6א) לתקנות האג.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. מארסק תישא בהוצאות גולד בונד בסך של 10,000 ₪.
ניתנה היום, ז' אייר תשפסק דין הצהרתי - כללי (05 מאי 2025).
גילה כנפי-שטייניץ שופטת
|