סכסוך עבודה (תל אביב) 30818-07-22 אורנה מילשטיין פלדמן – יהודית מילשטיין אפוטרופה ירון ייעוץ ואפוטרופסות בע"מ

לפני:
כב' השופטת הבכירה אריאלה גילצר-כץ

נציגת ציבור (עובדים) גב' אורנה רזניק

נציגת ציבור (מעסיקים) גב' עירית פיליפ

 –

פסק דין

בת טיפלה ברכוש של אמה במשך עשרות שנים והונפקו לה תלושי שכר.  האם התקיימו יחסי עבודה בין האם לבת - זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא. 

העובדות

1. התובעת היא בתהּ של הנתבעת.
2. ביום 14.02.22 מונה לנתבעת אפוטרופוס זמני בהתאם לצו מבית המשפט לענייני משפחה.

טענות הצדדים (כפי שעלו מכתבי הטענות וכנכתב בהם)

טענות התובעת

1. התובעת הועסקה אצל הנתבעת מיום 01.01.95 עד ליום 14.2.22, במשך 27 שנים וחודש וחצי.
2. ביום 19.1.14 הנתבעת חתמה על ייפוי כוח והוראות לגבי הדין והרכוש שלה הקובעות כי: ''שכרה של אורנה ימשיך להיות משולם כפי שהוא משולם היום, דהיינו 15,000 ₪ לחודש, צמודים לתוספת יוקר המחיה. שכר זה ישולם לה גם אם ימונה נגד רצוני אפוטרופוס חיצוני''. 
3. ביום 14.2.22 מונה לנתבעת אפוטרופוס זמני ע''פ צו מבית המשפט לענייני משפחה. בעת קבלת הצו ומינוי אפוטרופוס חיצוני, פוטרה התובעת מעבודתה.
4. הנתבעת לא הקפידה לשלם לתובעת את כל הסכומים המגיעים לה.
5. התובעת והנתבעת בתיאום מלא, נהגו להעביר את כספי הזכויות הסוציאליות שמגיעות לתובעת לחשבון בנק משותף של התובעת והנתבעת.
6. לא בוצע גמר חשבון בעת פיטוריה של התובעת. בנוסף, התובעת במשך שנים לא ניצלה את ימי החופשה שנצטברו לה.
7. התובעת זכאית לפיצוי בגין פיטורין שלא כדין, עוגמת נפש ואי ניהול הליך שימוע בסך 500,000 ₪, פיצוי פיטורין בסך 406,875 ₪, חלף הודעה מוקדמת בסך 15,000 ₪, פדיון חופשה בסך 337,004 ₪, דמי הבראה בסך 87,251 ₪, הפרשי שכר בסך 772,970 ₪, הפרשי הפרשות סוציאליות בסך 759,297 ₪, שכר עבודה עבור חודשים 2/22 - 6/22 בסך 105,000 ₪.
8. על בית הדין ליתן פסק דין הצהרתי ולקבוע כי הנתבעת תידרש לשלם לתובעת סכום חודשי קבוע של 21,000 ₪ במשך כל ימי חייה.

טענות הנתבעת

1. בית המשפט לענייני משפחה מינה אפוטרופוס חיצוני. אין מדובר בדבר שבשגרה.  מטרת המינוי של האפוטרופוס הייתה בין היתר, לבדוק האם בוצעו פעולות חריגות בכספים ו/או בנכסים של הנתבעת.
2. לאחר מינוי האפוטרופוס, התברר כי התובעת ביצעה פעולות חריגות בחשבון בנק של האם בסך של 2 מיליון ₪.
3. כאשר האפוטרופוס ביקש לקבל מידע בנוגע לחשבון הבנק המשותף הוא לא זכה למענה מצדה של התובעת.
4. התובעת במשך שנתיים משכה מחשבון הבנק המשותף קרוב ל-2 מיליון ₪. 5 מיליון מתוכם בתקופה של פחות משנה.
5. התובעת נהגה לבצע משיכות גבוהות בסך של כ - 74,000 ₪ מכספומטים בכל חודש.
6. מקור הכספים אשר הצטברו בחשבון הבנק היה ממכירה של נכסי מקרקעין של הנתבעת.
7. התובעת לא פוטרה, היא הפסיקה על דעת עצמה לטפל באימה ובעניינים הכספיים שלה.
8. התובעת לא התריעה בפני האפוטרופוס כי יש בכוונתה להגיש כתב תביעה.
9. ''מסמך ההוראות'' שכותרתו ייפו כוח אינו תקף, מכיוון שהוא אינו עונה על התנאים הנדרשים לפי פרק שני בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ''ב - 1962. בנוסף, מדובר במסמך צופה פני עתיד, בנסיבות אלו, התובעת לא יכולה לטעון כי יש לממש את הכתוב במסמך באופן רטרואקטיבי.
10. במשך השנים התובעת הייתה מנפיקה לעצמה את תלושי השכר.
11. יש לדחות את התביעה בהעדר פירוט עובדות של העילה. בנוסף, התובעת לא כימתה את הסכומים כנדרש והתייחסה לכל התקופה כמכלול אחד.
12. התובעת לא זכאית לתשלום פיצוי פיטורים.
13. השכר שהתובעת טוענת לו 15,000 ₪, הוא לא השכר אשר רשום בתלושי המשכורת.
14. העסקה של הבת אצל האם הייתה העסקה פסולה מכיוון שהיא הייתה לצרכים פסולים ולמראית עין בלבד.
15. לחלופין, סעיף 31 לחוק חופשה שנתית קובע כי תקופת ההתיישנות היא ל- 3 שנים.
16. התובעת יצאה לחופשות רבות אך לא ציינה זאת בתלוש המשכורת ולכן היא ביצעה עבירות של גניבה ומרמה ע''פ חוק העונשין ועוולה של תרמית לפי פקודת הנזיקין.
17. טענת ההתיישנות חלה על רכיב של דמי ההבראה ועל רכיב ההפרשות הפנסיוניות.
18. לחלופין, לא מדובר בעבודה רגילה עם שעות קבועות, התובעת עבדה מספר קטן מאוד של שעות בחודש.
19. יש לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות משפט.

שאר טענות הצדדים תועלנה במסגרת ההכרעה.