Moonshot URL (התובעת) SpoTower URL (הנתבעת) Vertical
https://10bestcasinos.co.uk 10bestcasinositesuk.co.uk Casino UK
https://thetop10casinos.com 10bestonlinecasinossite.com Casino IE
(סעיף 111 לכתב התביעה המתוקן)
שם הדומיין של הנתבעת והתובעת זהה, הפריסה הגרפית של הדף הראשי של התובעת והנתבעת זהה ונראית אותו דבר. מדובר בהעתקה. טקסט ה"גילוי הנאות" שבאתר זהה.
33. הנתבעים עושים שימוש בנתונים הכלולים בדו"ח PIVOT ביחס ללקוחות. על פי נתונים שמספקת Google Ads לתובעת הנתבעים 1-2 החלו לעשות שימוש באותן "מילות החיפוש" בהן עושה שימוש התובעת בתחום פעילות Casino IE (נספח 16 לכתב התביעה). רק באמצעות המידע אליו נחשף הנתבע בתובעת יכלו הנתבעים 1-2 לדעת לבחור מבין אינספור מילות חיפוש את המילים הכי רווחיות עבור כל לקוח (ספק), את הקומבינציה האידיאלית (מילה יחידה/צמד מילים), את המדינה בה כדאי לפרסם, את השעות הספציפיות אשר מניבות רווחים גבוהים, את עיצוב אתרי הדירוג המתאים לכל מילת חיפוש. מידע זה נצבר על-ידי התובעת תוך ניסוי וטעייה של שנים והשקעת סכומי עתק והוא מידע קנייני וסודי שלה, שהנתבעים לא רשאים לעשות בו שימוש כלשהו (סעיף 126 לכתב התביעה המתוקן).
34. הנתבעת העתיקה את אתרי הדירוג של התובעת.
35. הנתבע היה חשוף לדו"חות יומיים ובהם נתונים וניתוחם על הלקוחות.
36. מנכ"ל הנתבעת אישר שהנתבעת היא חברה מתחרה בתובעת.
37. התובעת פנתה לנתבעים בדרישה לחדול מהפרות ההסכם (נספח 17 לכתב התביעה המתוקן).
38. הנתבע הפר הפרה יסודית של הסכם העסקתו והתובעת זכאית לפיצויים מקסימליים.
39. הנתבעת הפרה את עוולת גרם הפרת חוזה.
40. התנהלותם של הנתבעים מהווה עשיית עושר ולא במשפט.
41. התנהלותם של הנתבעים מהווה גזל סוד מסחרי.
42. התנהלותה של הנתבעת מהווה הפרה של עוולת הפרה חקוקה.
43. הנתבעים הפרו זכויות יוצרים על פי חוק זכויות יוצרים.
44. פעולותיהם של הנתבעים הן עבירות פליליות.
45. לביה"ד סמכות לדון בתביעה.
46. התובעת עותרת לפיצוי בגובה של 5,000,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לה והרווחים שהפיקו הנתבעים כתוצאה ממעשיהם.
47. לחלופין, נתבע סך של 3,900,000 ₪ ללא הוכחת נזק לפי חוק עוולות מסחריות בגין כל הפרה והפרה. מדובר בהסכמי שירות של לקוחות.
טענות הנתבעים
1. התובעת מפעילה אתרי דירוג והשוואה בתחומים שהנתבעת לא עוסקת בהם כמו VPN, משלוחי מזון, מצלמות לייב בתחום המין.
2. הנתבעת מפעילה אתרי דירוג והשוואה שהתובעת לא עוסקת בהם: בניית אתרי אינטרנט, ביטוח דירה, ניהול סיסמאות, אבטחת בתים, מכשירי אזעקה רפואיים, שירותי עריכת דין ועוד.
3. הנתבעת והתובעת עוסקות גם בערוצי שיווק שהם לא רק אתרי דירוג והשוואות. התובעת עוסקת גם באפליקציות App Marketing שהנתבעת לא פועלת בו. הנתבעת פועלת באפיליאציה באמצעות Lead Generation Services (משתמשי הקצה עונים על שאלות והנתבעת מפרסמת מכרז להצעות של חברות המתחרות באותו תחום רלבנטי - למשל של ביטוחי רכבים) וכן באמצעות אפיליאציה של מודעות שיווק ישירות ברשתות החברתיות ובפרט בפייסבוק - ערוצי שיווק שהתובעת לא פועלת באמצעותם.
4. התביעה עוסקת בקשר לתחום האפיליאציה באמצעות אתרי דירוג והשוואות ורק בתחום הגמבלינג והאייגיימינג באנגליה ובאירלנד. שתי החברות, התובעת והנתבעת, מפעילות אתרי דירוג והשוואות. הנתבע עבד אצל התובעת ובמסגרת תפקידו של הנתבע כמנהל פיתוח עסקי אצל התובעת עסק רק בתחום הגמבלינג והאייגיימינג ואצל הנתבעת הוא משמש כראש מחלקת פיתוח עסקי וחולש על תחומים רבים.
הנתבעת מפעילה אתרי דירוג והשוואות מתחילת דרכה, קרי מחודש 10/20. הפעלת אתרי דירוג והשוואה בתחום הגמבלינג באנגליה ובאירלנד החלה עוד לפני תחילת העסקתו של הנתבע אצלה וללא קשר אליו.
5. אחד המייסדים של הנתבעת עסק עוד קודם להקמת התובעת באפיליאציה ובאתרי דירוג והשוואה בתחום הגמבלינג, כך שהיה לו את כל הידע והמומחיות.
6. התובעת לא המציאה את תחום האפיליאציה וגם לא המציאה את תחום אתרי הדירוג וההשוואה גם לא בתחום הגמבלינג.
7. גם אם טענות התובעת להעתקה נכונות הרי שלכל היותר הייתה לה עילת תביעה כנגד הנתבעת ולא כנגד הנתבע בעוולה של גניבת עין (בכל הנוגע לאתרים הדומים ויזואלית).
8. לביה"ד אין סמכות עניינית בכל הנוגע לעוולת גניבת עין.
9. דיני זכויות יוצרים אף הם אינם בסמכותו של ביה"ד.
10. הנתבע לא ניסה לשדל אף עובד לעבור מהתובעת שכן אותו עובד לא עובד ולא עבד אצל הנתבעת.
11. התניות המופיעות בהסכם ההעסקה של הנתבע עם התובעת הן תניות "ערומות" ואין להן תוקף משפטי.
12. התובעת ידעה על העסקתו של הנתבע אצל הנתבעת שכן הנתבע פרסם עובדות אלו בפרופיל הלינקדאין שלו.
13. הנתבע לא הסתיר את מקום עבודתו החדש אלא שיתף את התובעת כי הוא עתיד לעבור לחברה שאליה פנה עובד אחר של התובעת (ליאור לנקרי).
14. ביום 15.7.22 הנתבע עדכן את מנהלו, שחר שמח, שהוא התחיל לעבוד (נספח 3 לכתב ההגנה המתוקן).
15. התובעת לא פנתה לביה"ד לקבלת צו מניעה על מנת למנוע העסקתו בנתבעת.
16. הנתבע לא קיבל הכשרה מיוחדת או תמורה מיוחדת בעבור התחייבותו בהסכם ההעסקה.
17. התובעת בעצמה מעסיקה עובדים שעבדו קודם לכן עם מתחרותיה (נספח 4 לכתב ההגנה המתוקן).
18. ההיכרות של הנתבע עם תחום הגמבלינג איננה מתקופת עבודתו אצל התובעת. הנתבע בעצמו עבד בשנים 2017 – 2019 בחברת Woo ומשנת 2019 עד חודש 7/2020 כמנהל פיתוח עסקי בחברת ספינומנל (ספקית משחקי מזל לאתרי הימורים מקוונים ברחבי העולם). התובעת פנתה אל הנתבע בעת שעבד בספינומנל ושידלה אותו לעזוב עבודתו בספינומנל (נספחים 5, 6 לכתב ההגנה המתוקן).
19. עד יומו האחרון של הנתבע בעבודתו אצל התובעת ניסו אלירן אוזן (הבעלים) וצחי אלסי (סמנכ"ל הכספים) לשכנע את הנתבע להישאר בעבודתו למרות הודעתו על עזיבה. התובעת פירגנה לו על הפוסט שכתב בנוגע לעזיבתו (נספח 7 לכתב ההגנה המתוקן). הנתבע שיתף פעולה עם התובעת, ענה על שאלות למחליפו ואף הפנה לקוחות שפנו אליו לאחר סיום עבודתו אצל התובעת.
20. לאחר סיום עבודתו נשלחה הודעה לנתבע ע"י מר שמח שהוא זכאי להשלמת בונוס לרבעון הראשון והשני. הבונוס לא שולם (נספח 8 לכתב ההגנה המתוקן).
21. בכנס שנערך במלטה נפגש הנתבע עם שמח והם שוחחו בלבביות.
22. בכתב התביעה המקורי טענה התובעת כי הנתבע הוא זה ששידל את מר ליאור לנקרי (ולא ליאור בוסתנאי) לעבור לעבוד אצל הנתבעת. בכתב ההגנה הבהיר הנתבע כי מר ליאור לנקרי הוא זה שפנה אליו והציע לו ולעובד נוסף אחר ששמו ליאור בוסתנאי, להצטרף ולעבור עימו לעבודה בנתבעת (סעיף 10.1 לכתב ההגנה).
23. מר לנקרי הוא גם זה שיצר את הקשר עם הנתבעת ולא להיפך.
24. לנקרי פנה אל הנתבע ולא הנתבעת או מי מטעמה.
25. לנקרי לא עבד מעולם בנתבעת.
26. בוסתנאי לא עבד מעולם בנתבעת.
27. מר לנקרי ומר בוסתנאי נשארו לעבוד אצל התובעת לאחר שהופעלו עליהם לחצים והפחדות או ששופרו תנאי עבודתם על ידי התובעת והם לא עובדים ולא עברו מעולם לעבוד אצל הנתבעת (סעיף 10.3 לכתב ההגנה).
28. הנתבע היה עובד מן השורה ולא נחשף לסודות מסחריים או למידע סודי. תקופת עבודתו של התובע הייתה קצרה.
29. הדוחות אליהם מתייחסת התובעת הם דוחות יומיים שמתעדכנים מידי יום ולעתים מספר פעמים ביום.
30. הביצועים של כל חברה באתרי הדירוג וההשוואה משתנים ברמה יומית.
31. חיפוש בגוגל אחר מילות המפתח "online slots" מקבלים את שני האתרים של התובעת, ומעיון באתרים אלה ניתן לראות שיש דירוגים שונים באתר של התובעת לעומת זה של חברת הבת שלה. כל אתר נשען על הנתונים בעת הבדיקה (נספח 10 לכתב ההגנה המתוקן).
32. בכתב התביעה התובעת מודה כי האלגוריתם "המתוחכם ביותר והדינאמי" על בסיסו נערכים לכאורה הדו"חות הנ"ל, הוא לא של התובעת אלא של חברת Google. הנתבעת והתובעת ויתר החברות שעוסקות באפיליאציה, הן לקוחות של גוגל ועושות שימוש באלגוריתם של גוגל.
33. הנתבעת, כמו שאר החברות שעוסקות באפיליאציה, משתמשת בכלים שקיימים באינטרנט שתפקידם לעזור למי שעוסק בתחום האפיליאציה לנתח כדאיות כגון באמצעות כלי שנקרא "SEM RUSH". זה כלי שניתן לדעת מהן מילות המפתח שאתרים אחרים מקדמים בגוגל וניתן לבחור לעשות שימוש בדיוק באותן המילים (סעיף 11.6 לכ"ה המתוקן).
34. לתובעת אין שום "רשימת לקוחות" שהיא מידע סודי בתחום הגמבלינג. התובעת בעצמה מפרסמת באתרי הדירוג והשוואות שלה את שמות כל לקוחותיה (סעיף 12.1 לכ"ה המתוקן).
35. הלקוחות בתחום הגמבלינג שפורטו בכתב התביעה, עובדים במקביל עם חברות רבות שעוסקות בתחום האפיליאציה.
36. אנשי הקשר בתחום אצל הלקוחות (מנהלי אפיליאציה) נוהגים להחליף מקומות עבודה בתדירות גבוהה מאוד (בממוצע כל חצי שנה), באופן שמספר לא מבוטל של אנשי קשר שעבדו אצל לקוח מסוים כבר עובדים אצל לקוח אחר (סעיף 12.5 לכ"ה המתוקן).
37. לביה"ד אין סמכות לדון בעילות של קניין רוחני או דיני הנזיקין או זכויות יוצרים.
38. התובעת יודעת שאין שום קשר בין עיסוקו המקצועי והניסיון של הנתבע כמנהל פיתוח עסקי לבין עיצוב האתר של הנתבעת שנעשה על ידי מפתחי ומעצבי UX (סעיף 13.1 לכ"ה המתוקן).
39. גם אם הנתבעת הייתה רוצה "להעתיק" את אתרי התובעת, לא היה לה כל צורך להעסיק את הנתבע לשם כך שכן אתרי האינטרנט של התובעת הם פומביים וחשופים לכל (סעיף 13.2 לכ"ה המתוקן).
אין איסור על העתקה של החזות והנראות של אתר האינטרנט.
40. אין באתרי האינטרנט של התובעת לדירוג והשוואות בתחום הגמבלינג שום דבר ייחודי והם נראים בדיוק כמו אתרי אינטרנט רבים של חברות אחרות שעוסקות בדירוג והשוואות בתחום הגמבלינג (סעיף 13.4 לכ"ה המתוקן).
41. אין כל ייחוד בכתובת הדומיין של אתרי התובעת. מידע זה הוא נחלת הרבים וניתן לגילוי בנקל שלא מדובר במידע סודי או מוגן (סעיף 13.4.1 לכ"ה המתוקן).
42. אתרי אינטרנט רבים משתמשים בכתובות דומיין דומות, כאשר בתחום זה לרוב משתמשים בביטוי "10 האתרים הטובים ביותר בתחום XXX" ובאנגלית "10bestXXX". אין מדובר בהמצאה של התובעת (סעיף 13.4.2 לכ"ה המתוקן).
43. המבנה של האתר, הכותרות המראה, העיצוב הגרפי, הצבעים, החלוקה לעמודות, הכפתורים, הדירוגים ותוכן אתרי הדירוג והשוואות של הנתבעת בתחום הגמבלינג נפוץ בתחום כולו (סעיף 13.4.4 לכ"ה המתוקן).
44. הכותרת הראשית והמשנית של אתר אינטרנט מספקות תיאור של מה האתר בא לספק. הכותרת הראשית בכל האתרים בתחום היא וריאציה שמשמעותה 10 החברות הכי טובות בתחום מסוים. יש פירוט רב יותר בכותרת המשנית (נספחים 15, 16 לכתב ההגנה המתוקן) (סעיף 13.4.5 לכ"ה המתוקן).
45. אין דמיון לא בצבעים ולא בטקסט בין הלוגו של התובעת ללוגו של הנתבעת.
46. בכל אתרי הדירוג והשוואות יש שימוש באייקונים וביטויים כמעט זהים (דוגמאות מאתרי אינטרנט צורפו כנספח 18 לכתב ההגנה המתוקן) (סעיף 13.4.8 לכ"ה המתוקן).
47. בכל אתרי הדירוג והשוואות, הטקסטים, המאפיינים והעיצוב דומה מאוד, והלוגו עצמו הוא הלוגו של אותו לקוח רלבנטי (דוגמאות צורפו כנספח 20 לכתב ההגנה המתוקן) (סעיף 13.4.10 לכ"ה המתוקן).
48. העתק השוואה בין אתר קזינו UK לאתר קיזינו IE בתובעת לבין האתרים בנתבעת (נספח 11 לכתב התביעה) מעלה ששורת ההזמנה באתר האינטרנט של הנתבעת לא דומה לשורת ההזמנה באתר של התובעת (נספח 11 לכתב ההגנה המתוקן) (סעיף 13.4.11 לכ"ה המתוקן).
49. באתר הנתבעת כפתור "הקריאה לפעולה" ( "GET BONUS") הוא בצבע סגול לעומת הכפתור בצבע הירוק שמופיע באתר של התובעת ושל חברות אחרות בתחום (סעיף 13.4.14 לכ"ה המתוקן).
50. על פי הודאת בעל הדין של התובעת האלגוריתם המתוחכם והדינאמי אליו היא מתייחסת הוא לא של התובעת עצמה, אלא של חברת גוגל. הנתבעת גם היא לקוחה של גוגל (סעיף 31 לכ"ה המתוקן).
51. הנתבע עבד אצל התובעת שעות רבות מעל משרה מלאה, לרבות עבודה בסופי שבוע, לילות ובשעות חריגות אחרות, ותרם רבות לגידול בהכנסותיה של התובעת. הנתבע סבר כי הוא לא תוגמל דיו ובחר להתפטר מעבודתו (סעיף 69 לכ"ה המתוקן).
52. התובעת בחרה שלא לחסום את הנתבע מהגישה למידע בתקופת ההודעה המוקדמת כיוון שרצתה שהוא ימשיך לעבוד גם במהלך ההודעה המוקדמת. הנתבע לא עשה שימוש בשום מידע של התובעת (סעיף 71 לכ"ה המתוקן).
53. הנתבעים עותרים לדחיית התביעה.
שאר טענות הצדדים תועלנה במסגרת ההכרעה.
עדויות
שמענו את העדים מטעם התובעת:
מר ליאור לנקרי, עובד התובעת מיום 8.1.20 ומשמש כמנהל פיתוח עסקי בתחום הפיננסי;
מר דוד מרדכי, עובד התובעת מיום 19.3.14;
מר שחר שמח, מנהל מחלקת פיתוח עסקי בתובעת;
מר אלירן אוזן, נשיא התובעת;
מר ליאור בוסתני, עובד התובעת מיום 1.7.19 ומשמש ראש צוות PPC בתחום ההימורים.
מטעם הנתבעים העיד מר רז יורגנסון, הנתבע ומר יוגב עוז, מנכ"ל הנתבעת ובעל מניות בה.
הכרעה
לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.
הסכם ההעסקה בין התובעת לנתבע
1. ביום 22.7.20 החל הנתבע לעבוד בתובעת בתפקיד מנהל פיתוח עסקי. במסגרת עבודתו בנתבעת, פעל הנתבע לקידום קשרי הלקוחות של התובעת עם שותפיה, לקוחותיה וספקיה ועניינים הקשורים בפעילותה העסקית של התובעת.
2. בהסכם העבודה של הנתבע קיימים סעיפי סודיות ואי תחרות. בין השאר קובע הסכם ההעסקה של הנתבע (נספח לתצהיר הנתבע):
7.1 במשך כל תקופת עבודת העובד ולאחריה מתחייב העובד לשמור בסודיות מלאה ומוחלטת ולא לעשות שימוש ולא לגלות לאחר או לאחרים בכל צורה ואופן כל מידע הנוגע לשירותי החברה, למוצריה, לפיתוחים והמצאות (לרבות אם יהיו אלו פירות רעיון או פיתוח של העובד בתקופת העסקתו בחברה), לעיצובי מוצרים, לחומרים בהם החברה עושה שימוש בעיצוביה ולאופן השימוש באותם חומרים, לתוכניותיה, לטכניקות העבודה המיושמות בה, לנתונים הנוגעים למערכת הכלכלית והכספית שלה, לעלויות ולמחירון שירותים, לתוכנם של הסכמים בהם התקשרה, לתוכניותיה לעתיד וכל מידע אחר המשמש או עשוי לשמש את החברה לשם פעילותה העסקית (לרבות רשימות של לקוחות פוטנציאליים), ובין שהמידע ניתן להגנה כפטנט או כזכות קניין רוחני או מוכר כזכות מעין קניינית, ובין אם לאו (להלן: "המידע המוגן"). בין אם נוגעים, במישרין או בעקיפין, לעבודתו בחברה או בקשר אליה או בקשר לעסקיה של החברה, לקוחותיה וענייניה, לרבות לגבי כל הקשור לאופן פעילות החברה. כמו כן, שלא לפגוע במוניטין של החברה ובשמה הטוב ו/או במאגר לקוחותיה. העובד מתחייב בזה לשמור בסודיות מוחלטת את כל המידע בגין תנאי העסקתו, אופן העסקתו וכל מידע אחר הקשור לחברה ביחס להתקשרות בין הצדדים.
7.2 העובד מצהיר בזה כי ידוע לו שמאגר הלקוחות של החברה ומסמכי החברה מכל סוג שהוא, מהווים סוד מסחרי, על כל המשתמע מכך והוא מתחייב שלא לעשות בהם כל שימוש ושלא ליצור קשר מקצועי מכל סוג שהוא עם לקוחות החברה, באופן ישיר או עקיף, וזאת למעט אם הדבר יידרש לשם קיום התחייבויותיו של העובד מכח הסכם זה.
...
7.4 העובד מתחייב, לאור תחום עיסוקה הייחודי של החברה ולאור חשיפתו למידע הסודי ולקניין הרוחני של החברה, במשך כל תקופת תוקפו של הסכם זה וכן במשך שנים עשר (12) חודשים החל ממועד הגיע עבודתו של העובד בחברה לסיום, להימנע שלא לפנות למי מלקוחות החברה או למי מקשריה העסקיים, בכל צורה ואופן, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמו, ובין באמצעות אחרים ו/או באמצעות תאגיד בשליטתו ו/או באמצעות תאגיד שיש לו ו/או שיהיה לו חלק כלשהו בו, בין כשותף ובין כחבר גלוי או סמוי, בכל עניין
הקשור לתחום הפעילות של החברה או הדומה לתחום הפעילות של החברה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן שלא לנצל לטובת העובד ו/או לטובת אחר/ים העוסקים בתחום פעילותה של החברה, בכל אופן וצורה שהיא, במשך התקופה הנייל, את הקשרים העסקיים ו/או המסחריים שיצר העובד עם לקוחות החברה.
7.5 בנוסף לאמור לעיל ומבלי לגרוע ממנו, העובד מתחייב, לאור תחום עיסוקה הייחודי של החברה ולאור חשיפתו למידע הסודי ולקניין הרוחני של החברה, במשך כל תקופת תוקפו של הסכם זה וכן במשך ששה (6 חודשים) החל ממועד הגיע עבודתו של העובד בחברה לסיום, שלא להתחרות בחברה ושלא לעסוק, במישרין ו/או בעקיפין, בעצמו או ביחד עם אחרים, כשכיר, עצמאי, יועץ, שותף, בעל מניות או בכל דרך אחרת, בשכר או ללא שכר, בכל עסק העוסק בתחום הפעילות של החברה ו/או בכל תחום אחר בו עסקו החברה ו/או חברות בנות של החברה ו/או חברות קשורות לחברה עד למועד סיום ההסכם.
הנתבע התחייב בהסכם העבודה לסודיות מלאה בנוגע למידע של התובעת ובפרט מידע הנוגע למאגר הלקוחות של הנתבעת ולא לעשות בו כל שימוש, לא לפנות ללקוחות החברה במשך 12 חודשים ממועד סיום עבודתו ולא להתחרות בחברה במשך 6 חודשים ממועד סיום עבודתו.
3. הזכות לחופש עיסוק שעוגנה בחוק יסוד: חופש העיסוק כזכות יסוד חוקתית, הוכרה עוד שנים רבות קודם לכן כזכות "על חוקית". יפים לעניין זה הדברים שאמר השופט ש.ז חשין (כתוארו אז) ב בג"צ 1/49 סלומון שלמה בז'רנו, ו-2 אח' נ' שר-המשטרה פ"ד ב (1), 80 83: "כלל גדול הוא, כי לכל אדם קנויה זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלח-יד, אשר יבחר לעצמו, כל זמן שההתעסקות בעבודה או במשלח-יד אינה אסורה מטעם החוק."
4. כאמור עם חקיקת חוק יסוד: חופש העיסוק ובשילוב עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נקבעה זכות זו כזכות מזכויות היסוד של המדינה והושתה עליה הגנה על חוקית.
5. בשנת 1999 נחקק חוק עוולות מסחריות. סעיף 5 לחוק מגדיר מהו סוד מסחרי:
"סוד מסחרי", "סוד" - מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;"
6. סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות אוסר גזל סוד מסחרי, המוגדר כדלקמן:
"גזל סוד מסחרי
(א) לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.
(ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
(1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל, לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;
(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
(3) קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2) או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו ב אופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו."
7. בנוסף לכך, סעיף 7 לחוק עוולות מסחריות קובע סייג לאיסור המופיע בסעיף 6:
7. סייגים לאחריות
(א) לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה:
(1) הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים;
(2) השימוש בסוד המסחרי מוצדק בשל תקנת הציבור.
(ב) עשה אדם שימוש בסוד המסחרי כאמור בסעיף קטן (א)(2) וזכה עקב כך בטובת הנאה, רשאי בית המשפט אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, לחייב אותו בהשבת טובת ההנאה, כולה או חלקה, לבעל הסוד."
8. כב' הנשיא דאז של בית הדין הארצי לעבודה, השופט אדלר, דן בע"ע 164/99 פרומר וצ'ק פוינט נ' רדגארד פד"ע לד 249 (להלן: "עניין צ'ק פוינט") בסוגיה מהו סוד מסחרי:
"...עסקינן ב"סוד מסחרי", כאשר מדובר במידע המצוי בידי המעסיק בלבד, אינו נחלת הכלל ואינו ניתן לגילוי בנקל. בדרך כלל מדובר במידע המצוי בידי חלק קטן מעובדי המעסיק, כגון: בידי ההנהלה הבכירה או בידי מנהלי מחלקת השיווק. ניתן לגלות מידע רב אודות חברה באמצעים המודרניים הקיימים כיום דוגמת האינטרנט. כמו כן, קיים מידע המופץ לכלל העובדים בחברה. כל אלה אינם בגדר "סוד מסחרי". מכאן, כי מידע הנגיש לציבור או מוצר מוגמר הנמכר לציבור הרחב, אינם נופלים בגדר "סוד מסחרי". נדגיש, כי הגדרתו של "הסוד המסחרי" שונה מענף לענף, וזאת בהתחשב בהקשר התעשייתי.
זאת ועוד, בבואנו לפרש את המונח "סוד מסחרי", יש ליתן את הדעת לטובת הציבור, לזכותו לחופש המידע ולשאלה האם ישנה משמעות לכך, שה"סוד" יוודע לכלל. לעתים גובר שיקול זה על ההגנה שיש ליתן ל"סוד המסחרי" של המעסיק."
(שם , בעמ' 126)
9. על דרכי הוכחתו של סוד מסחרי אומר כב' הנשיא את הדברים הבאים: "במסגרת הוכחת ה"סוד המסחרי" על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן"
(שם, בעמ 127)
10. ומה אינו "סוד מסחרי" – על כך משיב כב' הנשיא: "הכלל הבסיסי הוא, כי הידע והניסיון שרכש עובד בעבודתו הופכים לחלק מכישוריו והוא רשאי לעשות בהם שימוש כרצונו. כאשר עובד עובר לעבוד במקום עבודה חדש הוא אינו חייב "למחוק" מזיכרונו את כל הידע והניסיון שצבר בעבודתו הקודמת; זאת, כל עוד העובד לא עושה שימוש ב"סוד מסחרי" השייך למעסיקו הקודם..."
(שם , בעמ' 128)
11. כב' הנשיא ציין את המקרים בהם ייתן בית הדין תוקף לתניה המגבילה את חופש העיסוק של עובד, והם כדלקמן:
"א. שימוש בפטנט רשום או בזכויות יוצרים.
ב. שימוש שלא כדין בסודות מסחריים.
ג. המעסיק השקיע משאבים מיוחדים בהכשרת העובד ונקבעה בחוזה ביניהם התחייבות של העובד לעבוד פרק זמן מינימלי אצל המעסיק.
ד. העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבותו שלא להתחרות במעסיק עם תום יחסי העבודה ביניהם.
ה. בחינת תום הלב וחובת האמון בין הצדדים מחייבת את אכיפת התניה."
(שם , בעמ' 123)
12. נבחן להלן האם הפר הנתבע את הסכם העבודה והאם נחשפו בפניו סודות מסחריים של התובעת על פי מבחני החוק והפסיקה.
האם השקיעה התובעת משאבים מיוחדים בהכשרת התובע המצדיק את ההגבלות שהוטלו עליו בהסכם ההעסקה ?
13. התובעת מתווכחת בין הגולשים ללקוחות (כדוגמת Casino UK, ,Casino IE ,Sport Betting UK Sport Betting IE). מדובר באתרים המשווים בין ספקי קזינו אונליין באנגליה ובאירלנד וכן אתר המשווה בין ספקי הימורי ספורט אונליין באנגליה ובאירלנד (סעיף 33-30 לתצהיר אוזן).
14. התובעת ערכה לנתבע חפיפה על מנת להכשירו לעבודה – לעבודה שלא הכיר:
עו"ד פרוכטמן: אני מפנה אותך לסעיף 20 לתצהיר שלך שם אתה אומר "כל שהיה נדרש לי על מנת להתחיל לעבוד בתובעת כמנהל פיתוח עסקי זו חפיפה סטנדרטית, במסגרתה הכירו לי את תחום האפיליאציה, וההיבטים השונים של עבודתי כמנהל פיתוח עסקי בתובעת". מי האנשים ב"מונשוט" אשר ערכו לך את החפיפה הסטנדרטית אליה אתה מתייחס בסעיף 20 לתצהיר שלך?
העד, מר יורגנסון: שחר.
עו"ד פרוכטמן: ומה כללה אותה חפיפה סטנדרטי שאליה אתה מתייחס בסעיף 20?
העד, מר יורגנסון: ממה שאני זוכר, מספר ימים של הסבר מושגים וזהו.
עו"ד פרוכטמן: עכשיו מההצהרה שלך ש"מונשוט" נדרשה להכיר לך את תחום האפיליאציה, אני מבין שאתה לא הכרת את התחום הספציפי הזה לפני תחילת העבודה ב"מונשוט"?
העד, מר יורגנסון: נכון. מעולם לא עסקתי באפיליאציה.
(עמ' 58 לפ') (וכן מאשר זאת בעמ' 61 שורה 11 לפ')
15. הנתבע לא קיבל כל הכשרה פורמלית מהתובעת אלא נחשף במהלך עבודתו לעבודה עם לקוחות התובעת ולשיטות העבודה (עמ' 30 - 31 לפ').
16. הנתבע ניסה לגמד את מידת הכשרתו ע"י התובעת אולם הנתבע לא עבד בעבר בתחום, טרם עבודתו אצל התובעת:
עו"ד פרוכטמן: נכון שגם בחברת woo שעבדת בה בעבר וגם בחברת spinomenal שבהן עבדת, לא עסקת באפיליאציה באמצעות אתרי השוואה של הימורים באנגליה ואירלנד?
העד, מר יורגנסון: נכון.
(עמ' 58)
17. הכשרה אינה חייבת להיות באמצעות קורסים או השתלמויות, גם משאבים שמשקיעה חברה בהכשרת עובד חדש באה בגדר הכשרה.
18. חלק מהעובדים הבכירים הגיעו לתובעת ללא כל הכשרה וללא רקע ואת ניסיונם צברו במשך שנים. כך למשל שמח בעצמו הגיע לתובעת לאחר שעבד כעורך דין (עמ' 27 – 28 לפ'). הידע שצברה התובעת לאורך השנים הועבר לנתבע. אם כן, מדובר בלימוד והכשרה של התובע אודות תחום האפליאיציה.
12. הכשרתו של הנתבע לתפקיד בוצעה על ידי שלושה אנשים: אלירן אוזן, דודו מרדכי, מנהל מחלקת PPC ושחר שמח. ונסביר. עיקר העבודה בתובעת הוא בנישה ספציפית של אפליאיציה, הפועלת רק במנועי חיפוש של גוגל במדינות מסויימות. בתחילה שמח לימד את הנתבע את ההתנהלות השוטפת, שיתף אותו בפגישות עבודה מול הלקוחות וטס איתו לכנסי גיימינג ברחבי העולם. התובעת לימדה את הנתבע את העבודה וסביבתה ברמת המאקרו (השווקים, הרגולציה, הרישיונות הנדרשים לצורך קיום הפעילות, תנאי סף שנדרשים מלקוחות לצורך העבודה עמם).
19. אוזן הכיר לתובע את הלקוחות בתחום הגיימינג אותם הצליחה התובעת לגייס מחודש 10/18 עד חודש 2/20 ( Casino+888 888 , IVY Brands ,Leo Vegas, Sun Vegas , 32Red ,Unibet, Conquestador, MRQ).
20. אלירן אוזן ושחר שמח הכירו לנתבע את לקוחות התובעת בתחום ההימורים ואנשי הקשר עמם עליו להיות בקשר, הציגו לו את התנאים המסחריים שסוכמו איתם וטכניקות מכירה המיוחדות לעולם האפיליאציה של ההימורים. מידע זה הוא בעל ערך רב שאותו רכשה התובעת לאורך שנים בעבודה סיזיפית. הנתבע מאשר בחקירתו כי הוצגו לו התנאים המסחריים של כל לקוח שעמד להיפגש איתו, כולל נתוני הרווחיות, הדרישות הרגולטוריות ואנשי הקשר (עמ' 60 לפ').
21. דודו מרדכי ושחר שמח הציגו לנתבע באופן שוטף ויומיומי דו"חות סודיים שערך צוות ה- PPC בתובעת. מדובר בניתוח מאות נתונים שמתקבלים מגוגל על בסיס יומי שמהם מפיקים דו"חות שמציגים את הנתונים הרלוונטיים הנדרשים לעבודה מול הלקוחות. דו"חות אלו סייעו להגדיל את הרווח של כל לקוח ואת התשלום של הלקוח לתובעת. דו"חות אלו סודיים והם הוצגו לנתבע ואינם גלויים לכל עובדי התובעת אלא בהתאם לתחום הפעילות של העובדים. רק 3 אנשים נחשפו לדו"חות (שחר שמח, דודו מרדכי והנתבע).
22. שמח והנתבע עברו על הנתונים, הדו"חות והגרפים, והגדירו משימות.
23. הנתבע למד את העבודה מהתובעת (סעיפים 20-14 לתצהיר שמח).
24. אם כן, עת נקלט הנתבע הוא הוכשר לעבוד בתחום האפיליאציה. לכן, יש בסיס לקביעות בהסכם העבודה בדבר סודיות, הגבלת תחרות ואיסור פנייה ללקוחות התובעת.
האם ההסכם ההעסקה מגן על סודות מסחריים?
25. טוענים הנתבעים כי טענות התובעת בכל הנוגע לגזל סוד מסחרי מתבססות על חשדות בלבד (עמ' 50 לפ') והתובעת לא צירפה כל ראיה על הוצאת מידע ממנה. בהליך ההוכחות נטען כי הנתבע החזיר מחשב מפורמט (טענה חדשה שהועלתה בחקירה הנגדית) (עמ' 38 לפ'). טענה זו דינה להידחות כיוון שהיא בבחינת הרחבת חזית.
26. אכן לא הוכח כי הנתבע הוציא פיזית מסמכים או העתיק למחשבו מסמכים של התובעת אך אין חולק כי לנתבע על פי עדותו היו את כל אנשי הקשר של לקוחות התובעת בסקייפ וכן הדו"חות היומיים (עמ' 61 לפ'):
עו"ד פרוכטמן: מה תלוי? כדי, כשאתה עברת ל"כולמינד" ואתה רצית לעבוד עם לקוח מסוים, היית צריך הפרטים של איש הקשר, נכון?
העד, מר יורגנסון: הייתי יכול להיכנס לאתר של אותו לקוח,
עו"ד פרוכטמן: אבל אתה לא נכנסת
עו"ד לס-גרוס: תן לו להשלים את התשובה.
עו"ד פרוכטמן: אבל אתה לא נכנסת לאתר, נכון? אתה בפרטים שקיבלת ב"מונשוט"?
העד, מר יורגנסון: תלוי כל מקרה לגופו.
עו"ד פרוכטמן: הבנתי. לכמה לקוחות כבר לך היו לך את אנשי הקשר לפגישות?
העד, מר יורגנסון: לא יודע. לא יודע להגיד לך.
עו"ד פרוכטמן: ועכשיו תגיד, אבל חלק היו לך, נכון?
העד, מר יורגנסון: כן.
עו"ד פרוכטמן: עכשיו איפה היו הנתונים האלה, בטלפון שלך?
העד, מר יורגנסון: בסקייפ.
עו"ד פרוכטמן: בסקייפ. במחשב שלך.
העד, מר יורגנסון: כן.
עו"ד פרוכטמן: עכשיו גם ב"מונשוט" אתה עבדת עם הסקייפ?
העד, מר יורגנסון: נכון.
עו"ד פרוכטמן: זאת אומרת שבמהלך העבודה שלך ב"מונשוט" בסקייפ, אתה צברת,
העד, מר יורגנסון: בסקייפ הפרטי שלי.
עו"ד פרוכטמן: בסקייפ הפרטי שלך אתה צברת נתונים מסחריים של "מונשוט"?
העד, מר יורגנסון: דיברתי עם אנשים, אנשי קשר.
עו"ד פרוכטמן: וצברת את הנתונים האלה ושמרת אותם?
העד, מר יורגנסון: זה נמצא בסקייפ.
עו"ד פרוכטמן: זה נשמר אוטומטית בסקייפ. עכשיו תגיד לי באיזה אופן ב"מונשוט" קיבלת את הנתונים, כמו ניתוחי הרווחיות?
העד, מר יורגנסון: דוח יומי.
עו"ד פרוכטמן: דוח, אקסל. ואת הדו"ח הזה איך קיבלת? למחשב שלך?
העד, מר יורגנסון: בסקייפ.
עו"ד פרוכטמן: בסקייפ. וגם הדוח הזה נשמר אצלך במחשב כי קיבלת אותו בסקייפ?
העד, מר יורגנסון: כן.
עו"ד פרוכטמן: זאת אומרת שכשאתה עברת לעבוד ב"כולמינד", היו לך את כל הדוחות הרגישים של "מונשוט" בסקייפ שלך?
העד, מר יורגנסון: יכול להיות שהם שם. אני לא,
עו"ד פרוכטמן: יכול להיות שהם עד היום שם. תאשר לי שבתחילת חודש מרץ 22' בעוד שאתה עובד ב"מונשוט", התחלת לנהל משא ומתן עם "כולמינד".
העד, מר יורגנסון: דיברתי עם "כולמינד". כן.
(עמ' 61 – 62 לפ')
27. רשימת הלקוחות מפורסמת באתרי הדירוג של התובעת:
עו"ד לס-גרוס: עכשיו תגיד לי רגע, נכון שחלק מהלקוחות שלכם של "מונשוט" בתחום אתרי הדירוג, הם גם לקוחות של המתחרים שלכם? למשל, אני אתן לך דוגמה, 888 לקוח שלכם, נכון?
העד, מר אוזן: נכון.
עו"ד לס-גרוס: הם גם לקוח של "natural intelligence"?
העד, מר אוזן: נכון.
עו"ד לס-גרוס: וגם של "optimal"?
העד, מר אוזן: לא יודע, כנראה.
עו"ד לס-גרוס: וגם, ושל "traffic point"?
העד, מר אוזן: לא יודע, כנראה שכן.
(עמ' 45 לפ')
עו"ד לס-גרוס: בעמוד 60 צירפנו לתצהיר של יוגב, צירפנו, סליחה נספח 5 לתצהיר של יוגב, צירפנו צילומי מסך מתוך אתרי דירוג של המתחרים שלכם, שלנו, של "natural intelligence", של "smart gravity", traffic point",
העד, מר אוזן: בסדר, או-קיי.
עו"ד לס-גרוס: עכשיו למשל 888, אני רואה אותם גם ב-"natural intelligence", גם ב-"optimal",
העד, מר אוזן: כן. אישרתי כבר את הנתון הזה אבל.
עו"ד לס-גרוס: או-קיי. אז אתה מאשר שחלק מהלקוחות שלכם הם גם לקוחות של המתחרים שלכם .
העד, מר אוזן: כן. אם אני יכול להרחיב?
(עמ' 46 לפ')
אך גם בוסתני וגם אלירן אוזן העידו שלא ניתן בקלות ללמוד על רשימת הלקוחות מהאתר עצמו, בוודאי לא מי הם הלקוחות הרציניים כיוון שיש הרבה מאד עמודים ואי אפשר לדלג ביניהם או לקשר ביניהם:
עו"ד לס-גרוס: עכשיו תגיד לי, נכון כשאני רוצה עכשיו לדעת מי הלקוחות של התובעת בתחום ההימורים, אני יכולה להיכנס לאתרי הדירוג בתחום ההימורים של התובעת ולראות שם מי הלקוחות, נכון? למשל 888, נכון? אני אראה שם שהם לקוחות שלכם?
העד, מר בוסתני: זה, יש לאתרים מסוימים גם 1500 עמודים, את לא יכולה לדעת באמת מי כל הלקוחות מעמוד אחד.
עו"ד לס-גרוס: ואם אני אלך ואעבור על כל העמודים? אני יכולה לראות את כל הלקוחות שלכם?
העד, מר בוסתני: זה, את לא יכולה לדלג בין כל העמודים.
עו"ד לס-גרוס: למה אני לא יכולה?
העד, מר בוסתני: כי הם לא מקושרים.
עו"ד לס-גרוס: אז אני אראה אבל, מי הלקוחות המובילים שלכם, בעמוד הראשון? הרי תסכים איתי שאם אני נכנסת לאתר הדירוג שלכם ו-10 קזינו הראשונים, אני רואה שם את 888 ואני רואה שם את, חברות נוספות, תסכים איתי שזה החברות שגם כנראה מכניסות לכם הכי הרבה כסף, כי אחרת הם לא היו מדורגות ראשונות?
העד, מר בוסתני: אבל איך תדעי שזה העמוד הראשי שלי?
(עמ' 8 לפ')
עו"ד לס-גרוס: מי שאני רואה הוא לקוח שלכם?
העד, מר אוזן: כנראה שכן. אבל זה לא עובד כך. האתר מתחלק לאלפי עמודים, בכל עמוד לפי הרלוונטיות של אותו לקוח, מוצג הלקוח. בסופו של יום, אתה צריך לדעת איך מבצע כל לקוח, לפי כל קטגוריה, לפי אותו עמוד שהוא נמצא.
עו"ד לס-גרוס: לא שאלתי, רגע איך אני יודעת לנתח,
העד, מר אוזן: כן. את לא יכולה לראות את כולם. לא.
עו"ד לס-גרוס: אבל מי שאני רואה, אני יודעת שהוא לקוח?
העד, מר אוזן: כן.
עו"ד לס-גרוס: עכשיו נכון שאני יכולה להושיב בן-אדם ולתת לו לסרוק את כל ה-1000 עמודים שלכם?
העד, מר אוזן: הוא לא יבין מזה כלום.
עו"ד לס-גרוס: הוא לא, הוא רואה את השמות?
העד, מר אוזן: הוא רואה רק את השמות שנמצאים בעמודים הראשיים.
עו"ד לס-גרוס: הוא יכול לשבת על ה-1000 עמודים, הוא לא יכול?
העד, מר אוזן: לא.
עו"ד לס-גרוס: הוא לא יכול להשתמש בכלי שנקרא למשל,
העד, מר אוזן: emrushs.
עו"ד לס-גרוס: הוא לא יכול?
העד, מר אוזן: לא. זה גם לא בשביל זה. זה גם לא המהות של emrushs.
(עמ' 46 – 47 לפ')
28. לא זו אף זו, גם הנתבע וגם יוגב עוז אישרו שיש הרבה מאד מידע הנוגע ללקוחות שאינם מתפרסמים באתרים (ראו על כך בהמשך וכן עמ' 76 -77 לעדות הנתבע).
29. מעבר לרשימת אנשי הקשר של הלקוחות נחשף הנתבע לדו"חות היומיים:
עו"ד פרוכטמן: ותאשר לח ש"מונשוט" לא מפרסמת באתר ההשוואה שלה את הדוחות הסודיים שלה EPC והפיבוט.
העד, מר יורגנסון: מאשר.
(עמ' 77 לפ')
30. הדוחות היומיים משתנים מידי יום. חברה שעובדת טוב ומדורגת במקום הראשון לא בהכרח תעבוד ככה בהמשך, ולמחרת היום יכולה להיות מדורגת במקום השני או השלישי (סעיפים 70-65 לתצהיר הנתבע). מדובר בשיטת עבודה. הנתבע מודה בתצהירו כי הנתונים יכולים לסייע בניהול מו"מ אך לשיטתו הדבר יכול לסייע למו"מ עם אותו לקוח באותו יום. ברם ברור כי מדובר בדו"חות בהם מפורטים נתונים על מחירי העיסקאות, רווחים, התמורות, התקציב ואופן הצגת הלקוחות באתר.
31. התובעת שלחה את הדוחות לחשבון הסקייפ של הנתבע, דבר המעיד על האמון שנתנה בנתבעת ואין הדבר מפחית מסודיותם:
עו"ד פרוכטמן: ותאשר לי שלך יש את הדוחות האלה, הסודיים שלה, מהתקופה שעבדת ב"מונשוט" על גבי הסקייפ.
העד, מר יורגנסון: אין לי.
עו"ד פרוכטמן: אבל היו לך אותם?
העד, מר יורגנסון: היו לי אותם כשעבדתי ב"מונשוט". נכון. נכון.
(עמ' 77 לפ')
32. הדוחות היומיים של התובעת נשארו בחשבון הסקייפ של הנתבע או למצער לא הוכח אחרת ע"י הנתבע (עמ' 61 לפ' שורות 39-24) (עמ' 62 לפ' שורות 20-10).
33. זאת ועוד, התובעת טענה שלא הייתה גישה לכולם לדוחות אך העובדים היו חשופים לדוחות והדו"חות לא מוגנים בפני שאר העובדים באופן אבסולוטי:
עו"ד לס-גרוס: ונכון שאתה היית בזמנו, חשוף רק לדוחות בתחום של הפייננס, נכון?
העד, מר לנקרי: כן. זה לא שאין לך יכולת, אם אתה ממש רוצה להגיע לדוחות של אחרים, אבל כן.
עו"ד לס-גרוס: מה זאת אומרת?
העד, מר לנקרי: אתה חשוף לדוחות שלך אבל אם אתה ממש,
עו"ד לס-גרוס: זאת אומרת, כל עובד ב"מונשוט" הוא יכול להיכנס לדוחות של תחומים אחרים?
העד, מר לנקרי: כל עובד של "מונשוט" לא יכול בגישה זה, אבל אם מי שרוצה, הוא יכול להיכנס לדוחות.
עו"ד לס-גרוס: מה זה רוצה?
העד, מר לנקרי: כן. מי ש,
עו"ד לס-גרוס: זה סודי. הם לא, אין אבטחה על זה?
העד, מר לנקרי: אם יש היום אבט, יש היום אבטחה. זה נמצא בתוך מערכת crm, אבל אם מישהו ממש חוצה להתאמץ ולחפור, אז יכול להיות.
עו"ד לס-גרוס: תסביר לי בבקשה את מה שאתה אומר. זה מאוד חשוב.
העד, מר לנקרי: אם בן-אדם שיש לך,
עו"ד לס-גרוס: בן-אדם מתוך החברה, כן? לא בן אדם מבחוץ שפרץ למערכת.
העד, מר לנקרי: יש מערכת crm שאני לא אמור לגשת אליה. אם אתה נמצא בתוך, אם אתה מאוד מאוד רוצה להתאמץ אז אתה יכול להיכנס אליה ולקחת,
(עמ' 23 לפ')
34. עם זאת, הדו"חות לא פורסמו באופן פומבי (עמ' 77 לפ') ונשארו במסגרת מסמכים פנימיים של התובעת.
35. חרף העובדה כי הדוחות היומיים היו נחלת רוב העובדים, אין בכך כדי לגרוע מטענת התובעת כי הם היו בגדר סוד מסחרי.
36. התובעת לא ביקשה גילוי ועיון בחשבון הסקייפ של הנתבע אך הנתבע הודה כי הם מצויים שם וברי כי התובע נחשף לדוחות אלו.
37. אם כן, לנתבע היו את אנשי הקשר ונתונים נוספים הנוגעים ללקוחות התובעת.
38. לא מדובר במידע פתוח לכלל. הנתבע רכש מידע לגבי כל לקוח:
העד, מר יורגנסון: כשהתחלתי לעבוד ב"מונשוט"?
עו"ד פרוכטמן: לפני שהתחלת לעבוד ב"מונשוט"?
העד, מר יורגנסון: לא ידעתי מה התנאים המסחריים. לא.
עו"ד פרוכטמן: וכשקישרו אותך ללקוח, הציגו את התנאים המסחריים?
העד, מר יורגנסון: שהיו רלוונטיים לאותה תקופה. כן.
עו"ד פרוכטמן: שהיו רלוונטיים לאותה תקופה אבל הציגו לךאותם?
העד, מר יורגנסון: נכון.
עו"ד פרוכטמן: איזה עוד תנאים מסחריים הציגו לך ביחס ללקוח? גובה העמלות שהוא משלם?
העד, מר יורגנסון: זה התנאים המסחריים. כן.
(עמ' 60 לפ')
39. הנתבע למד את ניתוחי הרווחיות של כל לקוח ולקוח:
עו"ד פרוכטמן: אבל "מונשוט" הציגה לך את ניתוחי הרווחיות?
העד, מר יורגנסון: כן.
עו"ד פרוכטמן: והציגו לך גם את הדרישות הרגולטוריות מכל לקוח לעבודה בשווקים הרלוונטיים מ-UK ואירלנד?
העד, מר יורגנסון: הדרישות האלה רשומות בגוגל. כן.
עו"ד פרוכטמן: אבל "מונשוט" הציגה לך אותם?
העד, מר יורגנסון: כן.
עו"ד פרוכטמן: אתה לא ידעת לפני שהגעת ל"מונשוט"?
העד, מר יורגנסון: לא עבדתי באפיליאציה לפני.
עו"ד פרוכטמן: לא עבדת באפיליאציה. ונתנו לך גם הפרטים של איש הקשר הרלוונטי, בלקוחות?
העד, מר יורגנסון: בהרבה מקרים אני הבאתי את איש הקשר.
עו"ד פרוכטמן: אני מדבר על, בוא נתחיל באותם אנשי קשר.
העד, מר יורגנסון: בראשונים כן.
עו"ד פרוכטמן: בראשונים כן. באותם לקוחות,
העד, מר יורגנסון: כן.
עו"ד פרוכטמן: וכשאתה אומר שאתה הבאת, אתה הבאת את זה במסגרת העבודה שלך ב"מונשוט"?
העד, מר יורגנסון: כן.
(עמ' 61 לפ')
40. באתר של התובעת מופיעים שמות הלקוחות אך לא התנאים המסחריים (עמ' 76 לפ').
41. באתר לא מפרסמים את שמות אנשי הקשר (עמ' 77 לפ').
42. אין מדובר רק ברשימה של לקוחות אלא במידע שאגר הנתבע במהלך עבודתו שנגע ללקוחות אלו.
43. גם אם הלקוחות מפורסמים באתרי הדירוג וההשוואות של התובעת (סעיף 50 לתצהיר הנתבע) וגם אם ללקוחות יש תוכנית אפיליאציה מובנית שכל שנדרש הוא להיכנס לאתר של אותו לקוח ולהירשם לתוכנית שלו והלקוח לאחר מכן יוצר קשר ופונה במייל לחברת השיווק על מנת לשתף פעולה (סעיף 83 לתצהיר אוזן) עדיין הקשר ארוך הטווח עם הלקוחות ועם אנשי הקשר, ידיעת התנאים המסחריים, אינם גלויים לכולם.
44. הנתבע טען כי בתחום האפיליאציה הלקוחות בעצמם חושפים את פרטי העסקה עם המתחרים כחלק מהמשא ומתן עם החברות שעוסקות באפיליאציה, כמו למשל, העסקאות והעלויות של הלקוח, וזאת על מנת להשיג עסקאות טובות יותר מול המתחרה. לכן, הנתבעת ידעה פרטים אודות ההתקשרויות של הלקוחות עם מתחרים (לרבות עם התובעת) מהלקוחות בלי קשר לנתבע אולם טענה זו לא הוכחה.
45. הנתבע טיפל באתרי השוואה שהתובעת פיתחה בתחום ההימורים המקוונים. דרך התובעת הכיר הנתבע את עשרות אנשי קשר אצל לקוחות התובעת בתחום הגיימינג, הסכמי התקשרות עם הלקוחות הכולל את הנתונים המסחריים (סעיף 32 לתצהיר התובעת). הנתבע היה חשוף לדו"חות הפנימיים של התובעת ובהם נעשה ניתוח של אתרי ההימורים שהיו באחריותו של הנתבע. דו"חות אלו שימשו לשיפור העסקאות מול הלקוחות ולהגדיל את רווחי התובעת.
46. באמתחתו של הנתבע היה מידע רב (עמ' 77 לפ').
47. התובעת והנתבעת נעזרות בשירותי גוגל. אכן כל החברות בתחום הן לקוחות גוגל ומקבלות כלים מגוגל. הנתבעת גם היא כלקוחה של גוגל עושה שימוש באלגוריתם של גוגל (סעיפים 75-72 לתצהיר הנתבע) גם כל חברה משתמשת בכלים שגוגל נותנת כדוגמת SEM RUSH אך כל חברה עושה ניתוח שונה. הנתבע למד את שיטות העבודה של התובעת. בעבודתו של הנתבע אצל התובעת למד התובע לעשות שימוש באותם אלגוריתמים. שיטות העבודה הן מידע הבא בגדר סוד מסחרי.
סיכום ביניים
48. כפי שעלה מהראיות הנתבע נחשף במהלך עבודתו בתובעת לכל העסקאות והמיזמים של התובעת, לשיטות עבודתה, לשירותיה, למוצריה, ללקוחותיה, לפיתוחיה. אנשי הקשר, התנאים המסחריים עם כל לקוח, הכנסות ורווחי כל לקוח – הם הסוד המסחרי.
האם הופר הסכם העבודה?
49. הנתבע הצהיר כי הוא משמש כראש מחלקת פיתוח עסקי של הנתבעת (סעיף 2 לתצהיר הנתבע) כאשר אצל התובע עבד כמנהל פיתוח עסקי:
עו"ד פרוכטמן: הבנתי. עכשיו אתה היום אחראי על כל המחלקה גם של, אני מפנה אותך לסעיף 67.4 לתצהיר יוגב. הלקוחות האלה נמצאים תחת האחריות שלך? הלקוחות שמפורטים בסעיף 67.4 לפי תצהיר יוגב?
העד, מר יורגנסון: כל הלקוחות מתחת לאחריות שלי.
עו"ד פרוכטמן: כל הלקוחות מתחת לאחריות שלך.
העד, מר יורגנסון: כל הלקוחות של החברה.
עו"ד פרוכטמן: כן אבל אני מדבר איתך רק על הלקוחות הספציפיים.
העד, מר יורגנסון: הלקוחות האלה? הם תחת האחריות שלי.
(עמ' 78 לפ')
50. הנתבע עבד בנתבעת מול לקוחות רבים בשווקים אירלנד ואנגליה, אותם לקוחות מולם עבד אצל התובעת:
עו"ד פרוכטמן: נכון שעם חלק מהלקוחות האלה אתה עובד גם היום ב"כולמינד"?
העד, מר יורגנסון: נכון.
עו"ד פרוכטמן: אתה יכול לפרט לי את השמות של הלקוחות שעבדת ב"מונשוט" ואתה עובד היום ב"כולמינד"?
העד, מר יורגנסון: אני יכול לפרט כאן?
עו"ד פרוכטמן: אז בוא תפרט בבקשה.
העד, מר יורגנסון: William Hill, Mr.Q, 888.
עו"ד פרוכטמן: IVbrand?
העד, מר יורגנסון: IV, betfred, זה מה שעולה לי.
עו"ד פרוכטמן: קונקווסטדור?
העד, מר יורגנסון: לא עובד איתם היום, אבל עבדנו, לא עובד איתם. עבדתי איתם.
עו"ד פרוכטמן: אבל עבדת איתם ב"מונשוט" ועבדתם איתם ב"כולמינד"?
העד, מר יורגנסון: כן.
עו"ד פרוכטמן: ו-Leovegas?
העד, מר יורגנסון: כן.
עו"ד פרוכטמן: כן. גם וגם. ו-sunvegas?
העד, מר יורגנסון: כן.
עו"ד פרוכטמן: גם וגם. ו-32red?
העד, מר יורגנסון: כן.
עו"ד פרוכטמן: כן. גם וגם. ו-unibet?
העד, מר יורגנסון: 32red ו-unibet זאת אותה חברה.
(עמ' 59 לפ')
51. לא הוכח כי היו אלה לקוחות הנתבעת בתחום האפיליאציה בטרם החל הנתבע לעבוד אצל הנתבעת.
52. לאחד המייסדים של הנתבעת היה ניסיון עם לקוחות התובעת והנתבעת ניסתה להראות כי יש לה רקע בתחום האפיליאציה והיא פעילה משנת 2020 (סעיף 4, 61 לתצהיר עוז). הנתבעת לא הוכיחה טענתה. כמו כן, למרות טענתה של הנתבעת כיMr. Play הוא לקוח שלה, התובעת הציגה כי ביום 28.8.22 פנה אלירן אוזן אל Mr.Play, שהוא לקוח של התובעת, אשר אישר לו שהנתבע פנה אליו וקישר בינו לבין הנתבעת (נספח 13 לתצהיר אלירן):
אם כן, הוכח כי הנתבע פנה אל לקוח זה של התובעת.
53. הוכח כי הנתבע פנה ללקוחות התובעת (עמ' 61 לפ') ודיבר עם אנשי הקשר של הספקים עם תחילת עבודתו אצל הנתבעת:
עו"ד פרוכטמן: עכשיו נכון שהתכוונת ל-50 אנשי קשר של לקוחות "מונשוט" באירלנד?
העד, מר יורגנסון: יכול להיות.
עו"ד פרוכטמן: אתה לא יודע למי התכוונת בשיחה?
העד, מר יורגנסון: אני מניח שכן.
עו"ד פרוכטמן: אתה מניח שכן. ונכון שאתה דיברת עם אותם 50 אנשי קשר גם אחרי שעברת ל"כולמינד"?
העד, מר יורגנסון: אני לא זוכר דבר כזה.
עו"ד פרוכטמן: אתה דיברת עם חלק מאנשי הקשר האלה?
העד, מר יורגנסון: יכול להיות, לא זוכר.
עו"ד פרוכטמן: נכון שגם במהלך חודש אפריל 2022 לא עידכנת את שחר, אלירן או עידן על ניגוד העניינים בו אתה מצוי?
העד, מר יורגנסון: לא דיברתי איתם על זה.
(עמ' 70 לפ')
54. הנתבעים עשו שימוש במידע המבוסס על לקוחות התובעת וכך התקשרו עם לקוחות התובעת בסמוך לאחר תחילת עבודת הנתבע אצל הנתבעת:
העד, מר עוז: "כולמינד" הוקמה בשביל לעסוק באתרי השוואות בגיימינג ספציפית. זו הייתה המטרה שלה.
עו"ד פרוכטמן: נכון.
העד, מר עוז: זהו, זה התחיל מ-2020. הכנו תשתית, הכנו דברים, אתה שואל מתי הייתה ההשקה שקנינו טראפיק ב-UK?
עו"ד פרוכטמן: כן.
העד, מר עוז: אז אני מניח שבאזורים של מאי, יוני, יולי, משהו כזה, 2022.
עו"ד פרוכטמן: כשרז התחיל לעבוד אצלכם.
העד, מר עוז: יצא כך.
עו"ד פרוכטמן: יצא כך. כך יצא.
(עמ' 89 לפ')
55. הנתבע טען כי הקשר שלו עם ורטיקל הגמבלינג עוד מהתקופה שעבד בספינומל (סעיף 88 לתצהיר הנתבע). טענת הנתבע כי הכיר את הלקוחות עוד מעבודתו הקודמת לא הוכחה.
56. מהתכתבות בין אלירן אוזן לנתבע מיום 25.8.22 (נספח 16 לתצהיר אלירן) ניכרת אכזבתו הכנה של נשיא התובעת מהנתבע :
57. רק בחודש 8/22 נודע לתובעת כי הנתבע עבר לנתבעת.
58. אכן לתובעת יש מתחרות בתחום המפעילות אתרי דירוג בורטיקל הגמבלינג באנגליה ובאירלנד בארץ כגון NMLS , נטוראל אינלג'נס (סעיפים 13-12 לתצהיר יוגב עוז) אך הנתבעת לא הייתה עד ערב כניסתו של הנתבע אליה מתחרה של התובעת. לנתבעת לא הייתה פעילות אפיליאציה בתחום ההימורים באנגליה ובאירלנד אלא רק לאחר שהנתבע התחיל לעבוד אצלה. הנתבעת הפכה להיות חברה מתחרה ואין מחלוקת כי כיום מדובר בחברה מתחרה (הנתבעים חוזרים על כך שוב ושוב בסיכומיהם).
59. התובעת צירפה מסמכים המעידים כי הנתבע יצר קשר עם אנשי הקשר של לקוחות התובעת אשר אישרו כי הנתבע פנה אליהם, כפי שיפורט להלן.
שמח צירף התכתבות עם איש קשר מטעם הלקוח Gamesys מיום 15.1.23 אשר אישר כי הנתבע פנה אליו והציע לו להתקשר עם הנתבעת בהסכם אפיליאציה וכי הוא עובד עם הנתבעת החל מחודש 8/22 (נספח 15 לתצהיר שמח).
צורפה התכתבות בין שמח לאיש קשר מטעם הלקוח PowerBet , אשר עובד עם התובעת באתר ההימורים של אירלנד, אשר אישר כי הנתבע פנה אליו והציע לו להתקשר עם הנתבעת ואימת כי הוא עובד עם הנתבע מחודש 7/22 (נספח 16 לתצהיר שמח).
כן צורפה התכתבות מאת איש קשר מטעם הלקוח Kwiff, אשר התובעת עובדת איתו באתר ההימורים באירלנד, אשר אישר כי הנתבע הציע לו להתקשר עם הנתבעת בהסכם אפיליאציה (נספח 17 לתצהיר שמח).
התכתבות נוספת שהוצגה היא מאת איש קשר של הלקוח ,TheClubHouse אשר אישר כי הוא עובד עם הנתבעת מחודש 6/22 – 7/22 (נספח 18 לתצהיר).
כן צורפה התכתבות מאת איש הקשר מטעם הלקוח Conquestador שהתובעת עובדת עמו באתר ההימורים של אירלנד, אשר אישר כי הנתבע הציע לו להתקשר עם הנתבעת בהסכם אפיליאציה וכי הוא עובד עם הנתבעת מחודש 8/22 (נספח 19 לתצהיר).
אם כן, הנתבע פנה אל לקוחות התובעת בסמוך לסיום עבודתו אצלה.
60. העולה מהאמור כי הנתבע הפר את סעיפים 7.1, 7.2, 7.4, 7.6 להסכם העבודה עם התובעת.
61. מעדויות עלה כי התובעת בעצמה לקחה 2 עובדים מחברה מתחרה. אכן מדובר בתחום בהם עובדים עוברים מחברה לחברה אך אין בכך כדי להקל ראש בהעברת סודות מסחריים. זכותו של עובד לעבור מחברה אך לא הייתה לו זכות לפנות אל לקוחות מעסיקתו לשעבר בנסיבות העניין.
האם הופרה חובת תום הלב?
62. על פי פסיקת בית הדין הארצי חלה על עובדים בכירים חובת נאמנות מוגברת, עת הן מנצלים מידע עסקי סודי או קשרים עסקיים של המעסיק לטובת מיזם מתחרה:
"בהתנהגותם זו הפרו המשיבים את ההתחייבות שנטלו עליהם בחוזה העבודה שלא להתקשר עם ספק של החברה בסיום עבודתם, והפרו את חובת האמון ותום הלב במהלך תקופת עבודתם, המתחייבת מביצוע החוזה, ושהיא יסוד מוּסָד במערכת היחסים שבין עובד למעסיקו.
בית דין זה ובית המשפט העליון בהלכתו הפסוקה, כמו גם מלומדי משפט בכתביהם , עמדו על ייחודו של חוזה העבודה כחוזה יחס מתמשך, על כך שההתייחסות אל חוזה העבודה היא כאל חוזה לשיתוף פעולה המושתת על יחסי אמון ועל חובת הנאמנות החלה על הצדדים לו. חובת הנאמנות, חובת תום הלב, וחובת ההגינות הנובעות מחוזה העבודה, מהוות את התשתית ליחסי העבודה הוגנים. העובד והמעביד אינם יריבים הניצבים משני עברי המתרס וחובתם ההדדית היא שלא להימצא בניגוד אינטרסים. יפים לענייננו דבריה של סגנית הנשיא אלישבע ברק – אוסוסקין, לאחרונה, בפסק הדין בפרשת ליפשיץ :
"יחסי עובד ומעביד הם יחסים קרובים ומתמשכים. הם דורשים תום לב ונאמנות מוגברים. תום הלב הוא כזה בו כל צד לא רק דואג לאינטרסים של עצמו, אלא גם נמנע מלפגוע באינטרסים של זולתו......"
על ההיבט הציבורי – נורמטיבי של חובת ההגינות שבין עובד למעסיקו אמרה השופטת שטרסברג-כהן בפרשת ורגוס :
"יש לתת את הדעת לאינטרס הציבורי להצבת נורמה של התנהגות המאופיינת בהגינות ובתום לב. בעיקרון, מחייב איזון כזה כי עובד שפרש ממקום העבודה, ישמור על הסודות המסחריים של מעבידו הקודם, יקיים את חובת האמון שלו כלפיו ולא יתעשר על חשבונו שלא כדין" .
הנה כי כן, הגשמת האינטרסים הלגיטימיים של המעסיק ושל עובדו, מותנית בכך שיתקיימו כללי התנהגות בהם "אדם לאדם - אדם" ככל שלא עלה בידם להתעלות למדרגת "אדם לאדם – מלאך"."
(ע"ע 189/03 גירית בע"מ – מרדכי אביב, ניתן ביום 18.12.03, סעיפים 18 – 19).
63. הנתבעים טוענים שהתובעת ידעה שהוא עובר לחברה מתחרה אך עיון בראיות מעלה שהנתבע רק נפרד מהתובעת (נ/6):
64. הנתבע לא גילה לתובעת לאיזה חברה הוא עובר רק טרח לציין כי הוא מנהל מו"מ מול חברות אבל לא חלה חובה על עובד לגלות היכן הוא מתעתד לעבוד ברם הנתבע נסע בתקופה ההיא לכנס בחו"ל מטעם התובעת ופגש שם לקוחות (עמ' 71 לפ'):
לך שגם ההצהרה הזאת היא הצהרה שלא אמת. אבל בואו נתחיל מזה שתסכים איתי, שאם היית אומר לשחר בשיחה הזאת, שאתה מנהל משא ומתן עם חברה מתחרה, הוא לא היה נותן לך הודעה מוקדמת נכון?
העד, מר יורגנסון: אמרתי לו שמדברות איתי הרבה חברות מתחרות. הוא ידע מזה.
עו"ד פרוכטמן: שחר ידע שאתה מנהל משא ומתן עם "כולמינד"?
העד, מר יורגנסון: לא משא ומתן. שאני מדבר עם חברות אחרות, שחברות אחרות פונות אלי. ידע.
עו"ד פרוכטמן: שחר ידע? כי אני לא ראיתי את זה בתמליל.
העד, מר יורגנסון: ידע. אמרתי להם שיש חברות שפנו אלי כמו optival וחברות נוספות, פנו אלי חברות אחרות. כן.
עו"ד לס-גרוס: אבל אתה אמרת, אבל ל"כולמינד" לא אמרת לו?
העד, מר יורגנסון: לא.
עו"ד פרוכטמן: אז תסבירי לי למה אמרת על optival, אמרת שיש שתי חברות שאתה לא מתכוון ללכת אליהן,
העד, מר יורגנסון: אני אמרתי לו שיש מספר,
עו"ד פרוכטמן: והחברה היחידה שאתה מתכוון ללכת, לא אמרת לו.
העד, מר יורגנסון: עוד לא התכוונתי ללכת.
(עמ' 69 לפ')
65. כעולה מתמלול השיחה בין הנתבע לשחר שמח (מיום 29.3.22) הנתבע אומר לשמח כי לא סגר עדיין עם חברה כלשהי. קרי הנתבע הסתיר כי הוא מנהל מו"מ עם הנתבעת (נספח 4 לתצהיר הנתבע).
66. זאת ועוד, כאשר הנתבע חתם על הסכם העסקה עם הנתבעת (בתקופת ההודעה המוקדמת). דאגו הנתבעים להכנסת סעיף של הגנה משפטית:
עו"ד פרוכטמן: ואתם הסכמתם להוסיף את הסעיף הזה?
העד, מר עוז: כן. לא ראינו שום סיבה שלא.
עו"ד פרוכטמן: ומה היה התוכן של סעיף ההגנה המשפטית שנתתם להם?
העד, מר עוז: אני לא זוכר.
עו"ד פרוכטמן: איפה סעיף הגנה המשפטית הזה כתוב?
העד, מר עוז: בחוזה שלא קיים.
עו"ד פרוכטמן: לא הבנתי, סעיף ההגנה המשפטית הזה כתוב בחוזה?
העד, מר עוז: היה חוזה שנחתם איתם ביום שחתמו שלושתם איתנו על החוזה. אחרי כמה ימים הודיעו שזה לא קורה, הכל נעלם ונגמר הסיפור. לא היה שום דבר.
(עמ' 86 לפ')
קרי, הנתבעים ידעו כי מעבר הנתבע לנתבעת עלול להצמיח תביעה כנגדם.
67. מהראיות עלה כי בחודש 5/22 חתמו הנתבע ושני עובדים נוספים של התובעת על הסכם עם הנתבעת.
68. אין חולק כי לנקרי ובוסתנאי הודיעו על התפטרותם מהתובעת לאחר שכבר סגרו עם הנתבעת על העסקתם. הנתבע ניהל מו"מ עם הנתבעת יחד עם עובדים אלו.
69. ככל הנראה הנתבעת עדין לא חתמה ולכן גם הנתבע וגם יוגב עוז מעידים: "ההסכם החתום משני הצדדים, החוקי שלי נחתם ביוני" (עמ' 73 שורה 25 לעדות הנתבע) ו"היה חוזה שנחתם איתם ביום שחתמו שלושתם איתנו על החוזה. אחרי כמה ימים הודיעו שזה לא קורה, הכל נעלם ונגמר הסיפור" אך שניהם מאשרים שעוד בחודש 3/22 התקיימו פגישות בין הצדדים (עמ' 88 שורה 28 לעדות יוגב עוז ועמ' 46 שורה 24 לעדות הנתבע) והתקיימה גם פגישה בחודש 4/22 (עמ' 70 שורה 39). אם כן, מחודש 3/22 ניהלו הנתבע הנתבעת מו"מ לקראת כריתת הסכם ביניהם.
70. הנתבעים פעלו תוך ידיעה שאינם פועלים כשורה. הדבר עולה מהסתרת הסכם ההעסקה בין הנתבע לתובעת שהצריך התערבות בית הדין בגילויו, ובנוסף שההסכם בין הנתבעת ל - 3 עובדי התובעת לבין הנתבעת, שהינו רלוונטי להבנת הסיטואציה בזמן אמת, לא גולה ותוכנו המדויק אינו ידוע, אף שרלוונטי לתביעה. חזקה שלו היה מוצג כראיה, היה תומך בתביעה, אחרת מדוע הוא הוסתר?!
71. רק בעקבות החלטת בית הדין הוצג ההסכם אולם לא הוצג ההסכם אשר נחתם בכתב ידו של הנתבע יחד עם 2 העובדים הנוספים בחודש 5/22. ההסכם שגולה חתום ע"י הנתבע בחתימה דיגיטאלית ואינו נושא את תאריך חתימתו כמקובל אלא רק את מועד כניסתו לתוקף 20.6.22:
עו"ד פרוכטמן: תחזור רגע, אתה אמרת לנו עכשיו שביום ששלושתם חתמו איתכם על החוזה, נכון? כי לפני דקה שהוא אמר לא חתם על חוזה.
העד, מר עוז: כן.
עו"ד פרוכטמן: אז הוא שיקר?
העד, מר עוז: הוא לא שיקר, הוא אומר שבסוף זו הייתה טיוטה.
עו"ד פרוכטמן: לא, לא, הוא אמר שהוא לא חתם על החוזה איתם.
העד, מר עוז: אם חוזה חתום צד אחד, זה חתום?
עו"ד פרוכטמן: כן.
העד, מר עוז: או-קיי.
עו"ד פרוכטמן: הוא חתם, רז חתם על חוזה בחודש מאי?
העד, מר עוז: אני זוכר שהם באו אלינו למשרדים, המטרה,
עו"ד פרוכטמן: בחודש מאי?
העד, מר עוז: לא, לא, לפני.
עו"ד פרוכטמן: לפני חודש מאי,
העד, מר עוז: נניח, בעצם לא זוכר תאריכים.
עו"ד פרוכטמן: את זוכר שהם באו אליכם למשרדים ומה הם עשו במשרדים?
העד, מר עוז: מתישהו הם באו למשרדים שלושתם ביחד, שהייתה המטרה לחתום על חוזה.
עו"ד פרוכטמן: הייתה מטרה לחתום על חוזה, והם חתמו על החוזה?
העד, מר עוז: לזכרוני כן.
עו"ד פרוכטמן: והחוזים האלה נמצאים ב"כולמינד" ?
העד, מר עוז: לא.
עו"ד פרוכטמן: איפה החוזה האלה נמצאים?
העד, מר עוז: כנראה נגרסו, כנראה, הם לא אצלנו. חיפשנו אותם, הם לא אצלנו.
(עמ' 86 – 87 לפ')
72. גם בתצהירם של יוגב עוז והנתבע לא נאמר מתי נחתם ההסכם (סעיף 20 לתצהיר יוגב עוז). ההסכם הוסתר מבית הדין בתחילת ההליך. מסקנתנו היא שהתובע חתם עוד קודם לכן. במהלך כל החקירה הנגדית של הנתבע תשובותיו בנוגע לחתימת ההסכמים היו מתחמקות. הוא השתמש המון במילים "לא זוכר" ובפועל עולה מעדותו שאמנם בחודש 6/22 נחתם הסכם על ידי שני הצדדים אבל מחקירתו של יוגב עוז (עמ' 86 שורה 20) אנו למדות כי שלושת עובדי התובעת חתמו על הסכם בחודש 5/22 שכלל גם את סעיף ההגנה המשפטית. לאחר ששני עובדים פרשו נערך דיון מחדש עם הנתבע, שופרו התנאים ונחתם הסכם חדש "חוקי" כלשונו של הנתבע.
73. נוכח כל האמור, איננו נותנים אמון כי הסכם עבודה החתום לא נמצא ע"י הנתבעת. בעל דין הנמנע מלהביא ראיה הנמצאת בחזקתו ניתן להסיק מכך כי לו הובאה הראיה, היה בה כדי לפעול כנגדו (ע"א 548/78 נועה שרון ואח' נ' יוסף לוי פ"ד לה(1), 736; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח' פ"ד מה(4), 651; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ פ"ד מד(4), 595). מהימנעות הנתבעים להציג את ההסכם לבית הדין מסיקות אנו כי מסירת ראיה זו היה בה כדי להזיק לנתבעים.
74. התנהלותם של הנתבעים מעידה על חוסר תום לב מצדם.
עוולת גרם הפרת חוזה
75. עוולת גרם הפרת חוזה היא עוולה נזיקית המעוגנת בסעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. מדובר בהתערבות של צד שלישי שגורם ביודעין להפרת חוזה תקף בין שני צדדים אחרים. כדי להוכיח עוולה זו, נבחן להלן האם במקרה דנא התקיימו יסודות העוולה:
76. קיומו של חוזה מחייב –במקרה דנא הנתבע והתובעת התקשרו בהסכם העסקה. מדובר בחוזה תקף, משפטית, בין שני צדדים.
77. הנתבעת (הצד השלישי) ידעה על קיומו של הסכם העבודה שהיא גרמה להפרתו. בנוסף, הנתבעת הודתה כאמור כי ידעה כי קיימת תניית סודיות ואי תחרות בהסכם ההעסקה.
78. הפרת החוזה – התובעת הוכיחה כי הסכם העבודה הופר עת פנה הנתבע ללקוחות התובעת.
79. גורם ההפרה ידע על קיומו של החוזה והפרתו – הנתבעת פנתה ל-3 עובדים של התובעת והבטיחה לעובדים הגנה משפטית מפני תביעה אישית כנגדם. הנתבעת ניסתה להיכנס לעסקי התובעת, לתחום שלא עסקה בו קודם (עדות יוגב עוז עמ' 89 שורה 8). הנתבעת החליטה להיכנס לתחומי העיסוק של התובעת ונראה כי פעלה לקצר לעצמה את הדרך ע"י העסקת עובדיה של התובעת.
80. הנתבעת גרמה להפרת החוזה כשפנתה לנתבע בהצעה לעבור לעבוד אצלה ובהמשך כשהשתמשה בנתונים וקשרים שהביא עמו. התובעת הוכיחה שההסכם הופר בפועל, כתוצאה מהתערבות הנתבעת (צד ג'). ההסכם הופר עם פניית הנתבע ללקוחות התובעת והכל בעידודה של הנתבעת. הנתבעת ידעה על התחייבות עובדי המפתח בתובעת באשר להגבלה לפנייה ללקוחות או באשר לתניית אי תחרות ולכן העניקה להם הגנה משפטית:
עו"ד פרוכטמן: ותאשר לי שאתה ידעת שבהסכם העבודה של לנקרי קיימות התחייבויות מקובלות לסודיות, אי תחרות, הגבלת פנייה ללקוחות.
העד, מר עוז: לא ידעתי את זה. ברגע שהתקדמנו איתם אז הם ביקשו להוסיף סעיף של הגנה משפטית ואז הנחתי שזה מה שיש שם.
עו"ד פרוכטמן: הנחת שיש שם. מי ביקש להוסיף את הסעיף הגנה משפטית?
העד, מר עוז: זכרוני, אני לא בטוח, לנקרי.
(עמ' 86 לפ')
81. זאת ועוד, הנתבע והעובדים הנוספים יידעו את הנתבעת אודות סעיף ההגבלה:
עו"ד פרוכטמן: הבנתי אז תגיד לי רגע, אם לא הצגת להם את הסעיף ולא הצגת להם שיש אז למה ביקשתם שלושתכם שיפוי והגנה משפטית?
העד, מר יורגנסון: כי היו איתי במשא ומתן מישהו שהוא עו"ד, גם התייעץ עם דוד שלו והבנו שזה יכול להיות אחד הנתיבים שיקרו אחרי זה.
עו"ד פרוכטמן: הבנתי כי אז כבר במשא ומתן דיברתם ואמרתם להם שיש סעיפים כאלה ולכן אתם מבקשים שיפוי נכון?
העד, מר יורגנסון: יכול להיות.
עו"ד פרוכטמן: יכול להיות. האם אתה משלם שכר טרחה בגין הייצוג בתביעה הזאת של "מונשוט" או רק "כולמינד" משלמת?
העד, מר יורגנסון: אני לא משלם.
עו"ד פרוכטמן: אתה לא משלם. "כולמינד" משלמת.
העד, מר יורגנסון: אכן.
(עמ' 63 לפ')
82. ביודעין – הנתבעת ידעה כי בהסכם ההעסקה של התובע עם הנתבעת קיימת תניית סודיות ואי תחרות, על אף זאת העבירה אליה את הנתבע שהתקשר עם לקוחות התובעת כאשר היא יודעת שבמעשים אלו היא מפרה את ההסכם של הנתבע עם התובעת:
עו"ד פרוכטמן: ותאשר לי שאתה ידעת שבהסכם העבודה של לנקרי קיימות התחייבויות מקובלות לסודיות, אי תחרות, הגבלת פנייה ללקוחות.
העד, מר עוז: לא ידעתי את זה. ברגע שהתקדמנו איתם אז הם ביקשו להוסיף סעיף של הגנה משפטית ואז הנחתי שזה מה שיש שם.
עו"ד פרוכטמן: הנחת שיש שם. מי ביקש להוסיף את הסעיף הגנה משפטית?
העד, מר עוז: זכרוני, אני לא בטוח, לנקרי.
עו"ד פרוכטמן: לנקרי. ובאיזה שלב של המשא ומתן, הוא ביקש להוסיף את סעיף ההגנה המשפטית? פברואר, מרץ, אפריל?
העד, מר עוז: לא יודע.
עו"ד פרוכטמן: לא יודע. אבל ביקשו להוסיף את הסעיף הזה?
העד, מר עוז: כן.
עו"ד פרוכטמן: ואתם הסכמתם להוסיף את הסעיף הזה?
העד, מר עוז: כן. לא ראינו שום סיבה שלא.
עו"ד פרוכטמן: ומה היה התוכן של סעיף ההגנה המשפטית שנתתם להם?
העד, מר עוז: אני לא זוכר.
עו"ד פרוכטמן: איפה סעיף הגנה המשפטית הזה כתוב?
העד, מר עוז: בחוזה שלא קיים.
(עמ' 86 לפ')
83. כוונה לגרום להפרתו – על התובע בעוולה זו להראות על כוונה מצידו של הנתבע לגרום להפרת החוזה. לא די בכך שהייתה ידיעה – נדרשת גם כוונה או מודעות לכך שהתוצאה תהיה הפרת חוזה.
84. לנתבעת היה חשוב כי עובדי התובעת יעברו לעבוד אצלה והציעה ל-2 העובדים ולנתבע מניות (9% ממניות הנתבעת):
עו"ד פרוכטמן: וכמה מניות הקציתם בהסכמים האלה שנחתמו לכל אחד מהם?
העד, מר עוז: מה שאמרתי מקודם.
עו"ד פרוכטמן: 3 פלוס אחד?
העד, מר עוז: אני זוכר 3%.
עו"ד פרוכטמן: וכפול ל-3 אנשים אז זה 9 רציתם, הסכמתם לתת להם? ומתי העליתם לרז את האחוז שלו מ-3% ל-4.5%?
העד, מר עוז: ברגע שהדבר הזה לא קרה. אז בעצם כל הדבר הזה ירד מהפרק. ואחרי זה חודשיים שוב או יותר, לא זוכר מה
(עמ' 90 לפ')
85. לטענת הנתבעים התנאים של לנקרי והנתבע היו זהים. מהראיות עלה כי הוצעו אותם תנאים לכל 3 העובדים של התובעת אך אחרי שחזרו בהם 2 העובדים האחרים הסכימה הנתבעת לשלם לנתבע יותר:
עו"ד לס-גרוס: ותגיד לי כשהחלטת להישאר בתובעת, נכון ששיפרו לך את התנאים, כדי שתישאר?
העד, מר לנקרי: חלק מתוכנית שימור עובדים שיש ל"מונשוט".
עו"ד לס-גרוס: מה? מקודם אמרת לי שהרווחת 18 ועכשיו אתה אומר שכחלק משימור העובדים, כדי שתישאר, הציעו תנאים יותר טובים, מה היה השכר שלך שהסכמת להישאר?
העד, מר לנקרי: גם רלוונטי לחשוף מידע כזה?
עו"ד לס-גרוס: רלוונטי.
העד, מר לנקרי: השוו לי את השכר.
עו"ד לס-גרוס: השוו לך את השכר לשכר.
העד, מר לנקרי: בזמנו.
כב' הש' גילצר-כץ: לשכר?
עו"ד לס-גרוס: ב"כולמינד".
(עמ' 21 לפ')
86. בסופו של הליך כאשר 2 העובדים האחרים של התובעת חזרו בהם מרצונם לעבור לעבוד אצל הנתבעת, הנתבעת גרמה להפרת ההסכם בכך שהציעה לנתבע נתח גדול יותר ממניותיה - 4.5%.
87. הנתבעת הקצתה לנתבע מהמניות של הנתבעת. דבר חריג הוא ליתן לעובד מן השורה מניות. מדובר בהטבה כלכלית חריגה (מניות) שכן אין מדובר באופציות:
עו"ד פרוכטמן: המסמך הזה, אנחנו הוצאנו אותו אתמול אבל אם הוא לא מעודכן הוא לא מעודכן. אני מבין שמלבד רז אין עובדים אחרים ב"כולמינד" שהם בעלי מניות?
העד, מר עוז: עם אופציות, לא מניות.
עו"ד פרוכטמן: אני שאלתי על מניות.
העד, מר עוז: לא.
כב' הש' גילצר-כץ: רגע, אני רוצה להבין, מתי הוא בעל מניות?
העד, מר עוז: בזמן הוא התחיל לעבוד בחברה הוא קיבל מניות עם אופציית רכישה חוזרת לשנתיים.
(עמ' 84 לפ')
88. בכך שהנתבעת שכנעה את הנתבע לעבור לעבוד אצלה ולעבוד עם לקוחות התובעת, היא גרמה להפרת הסכם העבודה בין התובעת לנתבע.
89. העובדה כי הנתבעת הסכימה ליתן הגנה משפטית במקרה של תביעה, מעידה כי לקחה בחשבון כי עקב מעשיה יתבע הנתבע:
העד, מר לנקרי: הייתם צריכים לשתף אותם, היית רואה איפה התנאים.
עו"ד לס-גרוס: העו"ד שלך צירפו את זה.
העד, מר לנקרי: זה מה שיש להם.
עו"ד לס-גרוס: יש לך את ההסכם שחתמת עם "כולמינד"?
העד, מר לנקרי: לא. אין לי עותק של ההסכם. ההסכם הוא בידכם. זאת אומרת, חתמנו עליו והוא נשאר במשרד, לזכרוני, ביום החתימה.
עו"ד לס-גרוס: תגיד לי, התנאים שאתה מתאר בסעיף 23 לתצהיר שלך, אלה התנאים שהוצאו לך וגם לרז וגם לבוסתני?
העד, מר לנקרי: כן.
(עמ' 20 לפ')
אף אם לנקרי הוא זה שפנה בהתחלה אל הנתבע, ואל ליאור בוסתנאי ועובד נוסף של התובעת לעבור לעבוד אצל הנתבעת (עמ' 12 לפ') עדיין הפרת ההסכם היא של הנתבע ושל הנתבעת אשר שכנעה אותו.
90. הסכם המימון להגנה משפטית מעידה כי הנתבעים היו מודעים להפרת ההסכם של הנתבע עם התובעת.
91. בפועל כאמור ניתנה לנתבע הגנה משפטית בתביעתו זו.
92. בלי צידוק מספיק – הנתבעת לא נתנה צידוק למעשיה. הצידוק היחיד של הנתבע הוא להרוויח כסף על חשבון התובעת ולפעול ולהיכנס לתחום האפיליאציה גם לתחום ההימורים באנגליה ובאירלנד - תחום שלא עסקה בו קודם לכן. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב.
93. קשר סיבתי – יש להוכיח קשר סיבתי בין פעולות הנתבעת לבין ההפרה – כלומר, שאלמלא פעולתה של הנתבעת, החוזה לא היה מופר. הנתבעת שכנעה את הנתבע לעבור לעבוד אצלה באמצעות מתן מניות. ההסכם הופר בעטיה של הנתבעת ועקב מעשיה.
94. האם הוכח קשר סיבתי בין הירידה בהכנסות מאותם לקוחות נטענים כי נלקחו ע"י הנתבעת? לא צורפו דוחות כספיים על מנת להראות ירידה בהכנסות, לא צורפה כרטסת לקוחות על ירידה בהכנסות לקוח ולא הוכח כי לקוח כלשהו עזב את התובעת אולם עיון בפירוט התקבולים מלקוחות התובעת בחודשים 12/21, 5/22 ובחודשים 8/22, 1/23 (ת/15 – ת/19) מעלה שחלה ירידה בהכנסות התובעת מהלקוחות הבאים: Karamba Brands, Casino 888, Brands IVY, MRQ, , Dr.Bet Partners247.
נתונים אלו לא הוזמו ע"י הנתבעים.
95. נזק - יש להוכיח שנגרם נזק כתוצאה מהפרת החוזה.
96. התובעת ומייסדיה השקיעו וחיזרו אחרי לקוחות על מנת שאלו יתקשרו עמם בהסכמי אפיליאציה. התובעת הוכיחה כי במהלך השנים הגדילה את לקוחותיה (בתחום ההימורים) מ-8 לקוחות בשנת 2017 ל- 68 לקוחות בשנת 2021: בחודש 1/17 היו לתובעת 8 לקוחות שאותם קידמה התובעת באתר ההשוואה CASINO UK ובחודש 4/17 הקימה התובעת אתר השוואה נוסף : אתרי הימורים באירלנד.
97. התובעת הצליחה להגדיל את היקף לקוחותיה. בסוף שנת 2017 היו לה 19 לקוחות, בשנת 2018 – 26 לקוחות ובשנת 2019 – 33 לקוחות, בשנת 2020 – 49 לקוחות, בשנת 2021 – 68 לקוחות (תצהיר אלירן סעיפים 23-18, 36).
98. המידע העסקי של התובעת נצבר במשך שנות ניסיון והושקעו בו משאבים רבים (סעיף 78 לתצהיר אלירן).
99. הנתבעת פנתה לנתבע, אשר עבד בחברה מתחרה לה וזאת ביודעה כי שיש לנתבע חוזה עבודה המגביל את פנייתו ללקוחות התובעת לאחר שיסיים עבודתו אצל התובעת. הנתבעת הציעה לו לעבור אליה באמצעות פיתויים כלכליים לא שגרתיים, להתעסק באותו תחום עם לקוחות התובעת שנבחרו בקפידה על בסיס המידע שבידי הנתבע, שנלמד על ידי התובעת בהשקעה של שנים, תוך הפרת ההסכם. הנתבעת ביצעה עוולת גרם הפרת חוזה.
100. ברי כי הנתבעת הרוויחה בזכות ההפרות של הנתבע.
101. ביום 10.7.22, כחודש וחצי לאחר סיום עבודתו של הנתבע אצל התובעת, רכשה הנתבעת דומיין להפעלת אתר השוואה בתחום ההימורים באירלנד – Casino IE שנוהל ע"י הנתבע בתובעת. הנתבעת החלה להפעיל את אתרי ההימורים: Casino IE , Casino UK מחודש 7/22 (נספחים 10-9 לתצהיר אלירן).
102. התובעת הציגה כי נגרם לה נזק בששת החודשים מעליית אתרי ההימורים של הנתבעת בהם התובעת חוותה ירידה בהכנסות מאותם הלקוחות. על פי פירוט של הכנסות מלקוחות התובעת בחודשים 12/21 – 5/22 ובחודשים 8/22 – 1/23 בסך 2,350,215 ₪ (נספח 15 לאלירן אוזן) נראה שחלה ירידה בהכנסות (כפי שפורט בהרחבה לעיל):
103. הנתבעת טענה כי הנתונים (נספח 15) הם מגמתיים ולא מוכיחים נזק שנגרם לתובעת. יוגב עוז טען בתצהירו (סעיף 67.1 לתצהיר) כי מגבלות רגולטוריות לגבי אתרי ההימורים הם אלו שגרמו לירידה בהכנסות מלקוחות אלו או שנפתחו עוד אתרי השוואות בתחום וכל התעשייה חוותה ירידה בפעילות מחודש 8/22 עד 1/23 לעומת התקופה הקודמת (תצהיר יוגב עוז 67.1 – 67.2). טענה זו לא הוכחה.
104. אוזן הודה כי טענותיו לא ניתנות להוכחה. אם כי, עדותו תמכה בגרסת התובעת כי הייתה ירידה בהכנסות מלקוחות אלו:
עו"ד לס-גרוס: אז אתה לא יודע, אתה אומר אני משער שרז עשה את זה, כיהתאריכים.
העד, מר אוזן: בסבירות, ש, כן.
עו"ד לס-גרוס: בסבירות.
העד, מר אוזן: כן.
עו"ד לס-גרוס: עכשיו תראה סעיף 82 לתצהיר שלך, אתה גם כאן נכון, שאתה, ירידה בהכנסות שאתה טוען על אותם לקוחות שאתה פירטת למעלה, אתה רק מעריך, הגיוני לך שזה קרה בטווח זמנים כזה?
העד, מר אוזן: מאותה סיבה שאי אפשר להוכיח.
עו"ד לס-גרוס: אי אפשר להוכיח.
העד, מר אוזן: כמה נוח.
עו"ד לס-גרוס: אני שואל אותך שאלה. מה לעשות שבבית משפט צריך להוכיח. אני שואל אותך שאלה, תראה, אתה מראה פה 6 לקוחות שאתה אומר שירדה לך בהם הכנסה. איך אני, אתה לא מראה את כל לקוחות שלך בתחום הקזינו, (לא ברור), אני אפילו יודעים כמה אתם מכניסים, אני לא רוצה לדעת את כל מה ההכנסות שלכם. איך אני יודעת שלא עלית, לקוחות אחרת בהכנסה?
העד, מר אוזן: מה השאלה?
עו"ד לס-גרוס: אתה לא מראה לי את כל הלקוחות, לא לי, לבית המשפט.
העד, מר אוזן: למה שאני אראה לך?
עו"ד לס-גרוס: אתה אומר לי אני משער שזה (לא ברור),
העד, מר אוזן: פה נגרמו הנזקים.
עו"ד לס-גרוס: אני יכולה להגיד לך עוד סיבות אולי למה ירד לך דווקא בלקוחות האלה. אולי הלקוח הזה עכשיו הוא בקשיים? למשל (לא ברור), אולי הוא בקשיים?
העד, מר אוזן: כן, ממש. מערכות יחסים של שנים, בדיוק באותם חודשים,
עו"ד לס-גרוס: אבל הוא בקשיים, אולי אין לו כסף?
העד, מר אוזן: בסדר, יכול להיות שגם דברים אחרים קרו.
עו"ד לס-גרוס: אולי אתה החלטת להשקיע בלקוחות אחרים?
העד, מר אוזן: לא, זה לא קרה.
עו"ד לס-גרוס: ושמת שם את הכסף?
העד, מר אוזן: זה לא קרה.
(עמ' 52 לפ')
105. שוכנענו כי באותם חודשים נגרם לתובעת נזק בירידה בהכנסות בסמוך לתחילת עבודתו של הנתבע אצלה הנתבעת ושהנזק נגרם כתוצאה מההפרות של הנתבעים. אין מדובר בצירוף מקרים. הנתבעת החלה לעבוד למצער עם 6 לקוחות התובעת והראייה - ירידה בהכנסות באותם חודשים למרות מערכות היחסים של שנים ובשים לב למסמכים שהוצגו כי חלק מלקוחות התובעת בחודשים 6/22 – 8/22 עברו לעבוד בסמוך לאחר מעברו של הנתבע לעבוד בנתבעת.
106. הנראות של האתרים של התובעת והנתבעת זהה והפורמט זהה. מדובר בהעתקה:
עו"ד לס-גרוס: תגיד לי, אתה מאריך מאוד מאוד בתצהיר שלך על הטענה שלך ש"כולמינד" העתיקה אחד לאחד את האתר שלכם.
העד, מר אוזן: נכון.
עו"ד לס-גרוס: ואני שואל אותך, נכון שרז אצלכם, הוא לא עסק בעיצוב אתרים, נכון?
העד, מר אוזן: נכון.
עו"ד לס-גרוס: נכון שמי שעוסק בעיצוב אתרים זה אנשי ux, ui. אנשים שזו העבודה שלהם, עיצוב אתרים, נכון?
העד, מר אוזן: נכון. אם כי אני מבין לאן זה הולך, או-קיי.
עו"ד לס-גרוס: בחור אינטליגנט.
העד, מר אוזן: גם את.
עו"ד לס-גרוס: הקמת את העסק הזה, אני בטוחה שאתה,
העד, מר אוזן: גם את אינטילגנטית מאוד.
עו"ד לס-גרוס: אני משתדלת, תודה. עכשיו נכון שאם אני עכשיו נניח, אני לא מבינה כלום ב-ux, ui, אבל נניח ואני מומחית בתחום,
העד, מר אוזן: כן.
עו"ד לס-גרוס: אני נכנסת לאתר שלכם, אני רואה אותו ואני עכשיו אומרת, אתה יודע מה, אפילו אני לא מבינה כלום, לקחתי מהצוות שילמתי לה, אני אומרת לה את רואה את האתר הזה?
העד, מר אוזן: כן.
(עמ' 48 לפ')
עו"ד לס-גרוס: עכשיו נכון שחלק מהלקוחות האלה בעמודה השמאלית, זה בעצם אותם לקוחות ואותם אנשי קשר, פשוט השם שונה כי זה ככה הוא נקרא באתר, אתר הקזינו ב-UK וככה הוא נקרא באתר קזינו באירלנד. למשל אני אתן לך דוגמה, "888" זה אותו דבר "888 קזינו", נכון?
העד, מר אוזן: ספציפית "888" כן. כל השאר אני לא פה שבהכרח הם אותה חברה.
עו"ד לס-גרוס: כן? Boyle's Sports זה לא BoyleSports בצד השני?
העד, מר אוזן: יכול להיות, זה כן.
עו"ד לס-גרוס: ו-"pink casino" זה לא Leovegas?
העד, מר אוזן: כן, בוא נראה. כנראה שאם זה אותו שם, כלול בפנים, כנראה שזה אותו איש קשר.
עו"ד לס-גרוס: זה לא אותו שם. אני אומרת לך "pinocasino" ו-"Leovegas" זה אותו דבר.
העד, מר אוזן: אני לא יודע, יכול להיות.
עו"ד לס-גרוס: ו-"Unibet" ו-"32red" זה גם אותו הדבר?
העד, מר אוזן: יכול להיות, אני לא יודע.
(עמ' 48 לפ')
107. קרי, האתרים דומים דבר המעיד על כוונתה של הנתבעת. עם זאת, עוולת של "גניבת עין" על פי חוק עוולות מסחריות אינה בסמכות בית הדין על פי החוק (ראו סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות). לביה"ד אין סמכות עניינית לדון בעילות על פי פרק א' לחוק עוולות מסחריות. סעיף 1 בפרק א' לחוק עוולות מסחריות קובע כי "לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר". נוכח מסקנתנו כי אין לבית הדין סמכות לדון בתביעות על פי פרק א' של חוק עוולות מסחריות, נדחית עילת תביעה זו.
108. על פי עדותו של לנקרי בחודש 8/22 שוב פנה אליו יוגב עוז והציע לו שוב לעבור לנתבעת. הנתבעת ניסתה לדלות מלנקרי מידע עסקי על התובעת. לנקרי העיד כי הנתבע גם פנה אליו בחודש 8/22 וניסה אף הוא לקבל מידע על על פרויקט חדש בתובעת – GOLD IRA , חודש לאחר מכן הנתבעת הקימה פרויקט זהה. לנקרי העיד כי הנתבע הציע לו כסף תמורת העברת מידע לנתבעת. לנקרי סירב. מדובר בניסיון לשדל עובד לריגול תעשייתי (סעיפים 32-30 לתצהיר לנקרי).
סיכום ביניים
109. למרות הטענה שייתכנו גורמים אחרים שגרמו או תרמו לירידה באותם 6 חודשים, אנו קובעות כי די בהוכחת נזק בששת חודשים הרלוונטים, גם אם אין הוכחה ישירה שהירידה בהכנסות נבעה רק בגלל פעולות הנתבעים.
עשיית עושר ולא במשפט
110. ההתקשרות של הנתבע עם הנתבעת הייתה שלא כדין תוך גזילת לקוחות התובעת.
111. עוולת עשיית עושר ולא במשפט מעוגנת בסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט–1979 : "מי שקיבל נכס, שירות או טובת הנאה אחרת שלא על פי זכות שבדין, ועל חשבון אדם אחר – חייב להשיב את אשר קיבל, או לשלם את שוויו".