48. העתק השוואה בין אתר קזינו UK לאתר קיזינו IE בתובעת לבין האתרים בנתבעת (נספח 11 לכתב התביעה) מעלה ששורת ההזמנה באתר האינטרנט של הנתבעת לא דומה לשורת ההזמנה באתר של התובעת (נספח 11 לכתב ההגנה המתוקן) (סעיף 13.4.11 לכ"ה המתוקן).
49. באתר הנתבעת כפתור "הקריאה לפעולה" ( "GET BONUS") הוא בצבע סגול לעומת הכפתור בצבע הירוק שמופיע באתר של התובעת ושל חברות אחרות בתחום (סעיף 13.4.14 לכ"ה המתוקן).
50. על פי הודאת בעל הדין של התובעת האלגוריתם המתוחכם והדינאמי אליו היא מתייחסת הוא לא של התובעת עצמה, אלא של חברת גוגל. הנתבעת גם היא לקוחה של גוגל (סעיף 31 לכ"ה המתוקן).
51. הנתבע עבד אצל התובעת שעות רבות מעל משרה מלאה, לרבות עבודה בסופי שבוע, לילות ובשעות חריגות אחרות, ותרם רבות לגידול בהכנסותיה של התובעת. הנתבע סבר כי הוא לא תוגמל דיו ובחר להתפטר מעבודתו (סעיף 69 לכ"ה המתוקן).
52. התובעת בחרה שלא לחסום את הנתבע מהגישה למידע בתקופת ההודעה המוקדמת כיוון שרצתה שהוא ימשיך לעבוד גם במהלך ההודעה המוקדמת. הנתבע לא עשה שימוש בשום מידע של התובעת (סעיף 71 לכ"ה המתוקן).
53. הנתבעים עותרים לדחיית התביעה.
שאר טענות הצדדים תועלנה במסגרת ההכרעה.
עדויות
שמענו את העדים מטעם התובעת:
מר ליאור לנקרי, עובד התובעת מיום 8.1.20 ומשמש כמנהל פיתוח עסקי בתחום הפיננסי;
מר דוד מרדכי, עובד התובעת מיום 19.3.14;
מר שחר שמח, מנהל מחלקת פיתוח עסקי בתובעת;
מר אלירן אוזן, נשיא התובעת;
מר ליאור בוסתני, עובד התובעת מיום 1.7.19 ומשמש ראש צוות PPC בתחום ההימורים.
מטעם הנתבעים העיד מר XXX, הנתבע ומר יוגב עוז, מנכ"ל הנתבעת ובעל מניות בה.
הכרעה
לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.
הסכם ההעסקה בין התובעת לנתבע
1. ביום 22.7.20 החל הנתבע לעבוד בתובעת בתפקיד מנהל פיתוח עסקי. במסגרת עבודתו בנתבעת, פעל הנתבע לקידום קשרי הלקוחות של התובעת עם שותפיה, לקוחותיה וספקיה ועניינים הקשורים בפעילותה העסקית של התובעת.
2. בהסכם העבודה של הנתבע קיימים סעיפי סודיות ואי תחרות. בין השאר קובע הסכם ההעסקה של הנתבע (נספח לתצהיר הנתבע):
7.1 במשך כל תקופת עבודת העובד ולאחריה מתחייב העובד לשמור בסודיות מלאה ומוחלטת ולא לעשות שימוש ולא לגלות לאחר או לאחרים בכל צורה ואופן כל מידע הנוגע לשירותי החברה, למוצריה, לפיתוחים והמצאות (לרבות אם יהיו אלו פירות רעיון או פיתוח של העובד בתקופת העסקתו בחברה), לעיצובי מוצרים, לחומרים בהם החברה עושה שימוש בעיצוביה ולאופן השימוש באותם חומרים, לתוכניותיה, לטכניקות העבודה המיושמות בה, לנתונים הנוגעים למערכת הכלכלית והכספית שלה, לעלויות ולמחירון שירותים, לתוכנם של הסכמים בהם התקשרה, לתוכניותיה לעתיד וכל מידע אחר המשמש או עשוי לשמש את החברה לשם פעילותה העסקית (לרבות רשימות של לקוחות פוטנציאליים), ובין שהמידע ניתן להגנה כפטנט או כזכות קניין רוחני או מוכר כזכות מעין קניינית, ובין אם לאו (להלן: "המידע המוגן"). בין אם נוגעים, במישרין או בעקיפין, לעבודתו בחברה או בקשר אליה או בקשר לעסקיה של החברה, לקוחותיה וענייניה, לרבות לגבי כל הקשור לאופן פעילות החברה. כמו כן, שלא לפגוע במוניטין של החברה ובשמה הטוב ו/או במאגר לקוחותיה. העובד מתחייב בזה לשמור בסודיות מוחלטת את כל המידע בגין תנאי העסקתו, אופן העסקתו וכל מידע אחר הקשור לחברה ביחס להתקשרות בין הצדדים.
7.2 העובד מצהיר בזה כי ידוע לו שמאגר הלקוחות של החברה ומסמכי החברה מכל סוג שהוא, מהווים סוד מסחרי, על כל המשתמע מכך והוא מתחייב שלא לעשות בהם כל שימוש ושלא ליצור קשר מקצועי מכל סוג שהוא עם לקוחות החברה, באופן ישיר או עקיף, וזאת למעט אם הדבר יידרש לשם קיום התחייבויותיו של העובד מכח הסכם זה.
...
7.4 העובד מתחייב, לאור תחום עיסוקה הייחודי של החברה ולאור חשיפתו למידע הסודי ולקניין הרוחני של החברה, במשך כל תקופת תוקפו של הסכם זה וכן במשך שנים עשר (12) חודשים החל ממועד הגיע עבודתו של העובד בחברה לסיום, להימנע שלא לפנות למי מלקוחות החברה או למי מקשריה העסקיים, בכל צורה ואופן, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמו, ובין באמצעות אחרים ו/או באמצעות תאגיד בשליטתו ו/או באמצעות תאגיד שיש לו ו/או שיהיה לו חלק כלשהו בו, בין כשותף ובין כחבר גלוי או סמוי, בכל עניין
הקשור לתחום הפעילות של החברה או הדומה לתחום הפעילות של החברה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן שלא לנצל לטובת העובד ו/או לטובת אחר/ים העוסקים בתחום פעילותה של החברה, בכל אופן וצורה שהיא, במשך התקופה הנייל, את הקשרים העסקיים ו/או המסחריים שיצר העובד עם לקוחות החברה.
7.5 בנוסף לאמור לעיל ומבלי לגרוע ממנו, העובד מתחייב, לאור תחום עיסוקה הייחודי של החברה ולאור חשיפתו למידע הסודי ולקניין הרוחני של החברה, במשך כל תקופת תוקפו של הסכם זה וכן במשך ששה (6 חודשים) החל ממועד הגיע עבודתו של העובד בחברה לסיום, שלא להתחרות בחברה ושלא לעסוק, במישרין ו/או בעקיפין, בעצמו או ביחד עם אחרים, כשכיר, עצמאי, יועץ, שותף, בעל מניות או בכל דרך אחרת, בשכר או ללא שכר, בכל עסק העוסק בתחום הפעילות של החברה ו/או בכל תחום אחר בו עסקו החברה ו/או חברות בנות של החברה ו/או חברות קשורות לחברה עד למועד סיום ההסכם.
הנתבע התחייב בהסכם העבודה לסודיות מלאה בנוגע למידע של התובעת ובפרט מידע הנוגע למאגר הלקוחות של הנתבעת ולא לעשות בו כל שימוש, לא לפנות ללקוחות החברה במשך 12 חודשים ממועד סיום עבודתו ולא להתחרות בחברה במשך 6 חודשים ממועד סיום עבודתו.
3. הזכות לחופש עיסוק שעוגנה בחוק יסוד: חופש העיסוק כזכות יסוד חוקתית, הוכרה עוד שנים רבות קודם לכן כזכות "על חוקית". יפים לעניין זה הדברים שאמר השופט ש.ז חשין (כתוארו אז) ב בג"צ 1/49 סלומון שלמה בז'רנו, ו-2 אח' נ' שר-המשטרה פ"ד ב (1), 80 83: "כלל גדול הוא, כי לכל אדם קנויה זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלח-יד, אשר יבחר לעצמו, כל זמן שההתעסקות בעבודה או במשלח-יד אינה אסורה מטעם החוק."
4. כאמור עם חקיקת חוק יסוד: חופש העיסוק ובשילוב עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נקבעה זכות זו כזכות מזכויות היסוד של המדינה והושתה עליה הגנה על חוקית.
5. בשנת 1999 נחקק חוק עוולות מסחריות. סעיף 5 לחוק מגדיר מהו סוד מסחרי:
"סוד מסחרי", "סוד" - מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;"
6. סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות אוסר גזל סוד מסחרי, המוגדר כדלקמן:
"גזל סוד מסחרי
(א) לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.
(ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
(1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל, לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;
(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
(3) קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2) או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו ב אופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו."
7. בנוסף לכך, סעיף 7 לחוק עוולות מסחריות קובע סייג לאיסור המופיע בסעיף 6:
7. סייגים לאחריות
(א) לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה:
(1) הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים;
(2) השימוש בסוד המסחרי מוצדק בשל תקנת הציבור.
(ב) עשה אדם שימוש בסוד המסחרי כאמור בסעיף קטן (א)(2) וזכה עקב כך בטובת הנאה, רשאי בית המשפט אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, לחייב אותו בהשבת טובת ההנאה, כולה או חלקה, לבעל הסוד."
8. כב' הנשיא דאז של בית הדין הארצי לעבודה, השופט אדלר, דן בע"ע 164/99 פרומר וצ'ק פוינט נ' רדגארד פד"ע לד 249 (להלן: "עניין צ'ק פוינט") בסוגיה מהו סוד מסחרי:
"...עסקינן ב"סוד מסחרי", כאשר מדובר במידע המצוי בידי המעסיק בלבד, אינו נחלת הכלל ואינו ניתן לגילוי בנקל. בדרך כלל מדובר במידע המצוי בידי חלק קטן מעובדי המעסיק, כגון: בידי ההנהלה הבכירה או בידי מנהלי מחלקת השיווק. ניתן לגלות מידע רב אודות חברה באמצעים המודרניים הקיימים כיום דוגמת האינטרנט. כמו כן, קיים מידע המופץ לכלל העובדים בחברה. כל אלה אינם בגדר "סוד מסחרי". מכאן, כי מידע הנגיש לציבור או מוצר מוגמר הנמכר לציבור הרחב, אינם נופלים בגדר "סוד מסחרי". נדגיש, כי הגדרתו של "הסוד המסחרי" שונה מענף לענף, וזאת בהתחשב בהקשר התעשייתי.
זאת ועוד, בבואנו לפרש את המונח "סוד מסחרי", יש ליתן את הדעת לטובת הציבור, לזכותו לחופש המידע ולשאלה האם ישנה משמעות לכך, שה"סוד" יוודע לכלל. לעתים גובר שיקול זה על ההגנה שיש ליתן ל"סוד המסחרי" של המעסיק."
(שם , בעמ' 126)
9. על דרכי הוכחתו של סוד מסחרי אומר כב' הנשיא את הדברים הבאים: "במסגרת הוכחת ה"סוד המסחרי" על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן"
(שם, בעמ 127)
10. ומה אינו "סוד מסחרי" – על כך משיב כב' הנשיא: "הכלל הבסיסי הוא, כי הידע והניסיון שרכש עובד בעבודתו הופכים לחלק מכישוריו והוא רשאי לעשות בהם שימוש כרצונו. כאשר עובד עובר לעבוד במקום עבודה חדש הוא אינו חייב "למחוק" מזיכרונו את כל הידע והניסיון שצבר בעבודתו הקודמת; זאת, כל עוד העובד לא עושה שימוש ב"סוד מסחרי" השייך למעסיקו הקודם..."
(שם , בעמ' 128)
11. כב' הנשיא ציין את המקרים בהם ייתן בית הדין תוקף לתניה המגבילה את חופש העיסוק של עובד, והם כדלקמן:
"א. שימוש בפטנט רשום או בזכויות יוצרים.
ב. שימוש שלא כדין בסודות מסחריים.
ג. המעסיק השקיע משאבים מיוחדים בהכשרת העובד ונקבעה בחוזה ביניהם התחייבות של העובד לעבוד פרק זמן מינימלי אצל המעסיק.
ד. העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבותו שלא להתחרות במעסיק עם תום יחסי העבודה ביניהם.
ה. בחינת תום הלב וחובת האמון בין הצדדים מחייבת את אכיפת התניה."
(שם , בעמ' 123)
12. נבחן להלן האם הפר הנתבע את הסכם העבודה והאם נחשפו בפניו סודות מסחריים של התובעת על פי מבחני החוק והפסיקה.
האם השקיעה התובעת משאבים מיוחדים בהכשרת התובע המצדיק את ההגבלות שהוטלו עליו בהסכם ההעסקה ?
13. התובעת מתווכחת בין הגולשים ללקוחות (כדוגמת Casino UK, ,Casino IE ,Sport Betting UK Sport Betting IE). מדובר באתרים המשווים בין ספקי קזינו אונליין באנגליה ובאירלנד וכן אתר המשווה בין ספקי הימורי ספורט אונליין באנגליה ובאירלנד (סעיף 33-30 לתצהיר אוזן).
14. התובעת ערכה לנתבע חפיפה על מנת להכשירו לעבודה – לעבודה שלא הכיר:
עו"ד פרוכטמן: אני מפנה אותך לסעיף 20 לתצהיר שלך שם אתה אומר "כל שהיה נדרש לי על מנת להתחיל לעבוד בתובעת כמנהל פיתוח עסקי זו חפיפה סטנדרטית, במסגרתה הכירו לי את תחום האפיליאציה, וההיבטים השונים של עבודתי כמנהל פיתוח עסקי בתובעת". מי האנשים ב"מונשוט" אשר ערכו לך את החפיפה הסטנדרטית אליה אתה מתייחס בסעיף 20 לתצהיר שלך?
העד, מר יורגנסון: שחר.
עו"ד פרוכטמן: ומה כללה אותה חפיפה סטנדרטי שאליה אתה מתייחס בסעיף 20?
העד, מר יורגנסון: ממה שאני זוכר, מספר ימים של הסבר מושגים וזהו.
עו"ד פרוכטמן: עכשיו מההצהרה שלך ש"מונשוט" נדרשה להכיר לך את תחום האפיליאציה, אני מבין שאתה לא הכרת את התחום הספציפי הזה לפני תחילת העבודה ב"מונשוט"?
העד, מר יורגנסון: נכון. מעולם לא עסקתי באפיליאציה.
(עמ' 58 לפ') (וכן מאשר זאת בעמ' 61 שורה 11 לפ')
15. הנתבע לא קיבל כל הכשרה פורמלית מהתובעת אלא נחשף במהלך עבודתו לעבודה עם לקוחות התובעת ולשיטות העבודה (עמ' 30 - 31 לפ').
16. הנתבע ניסה לגמד את מידת הכשרתו ע"י התובעת אולם הנתבע לא עבד בעבר בתחום, טרם עבודתו אצל התובעת:
עו"ד פרוכטמן: נכון שגם בחברת woo שעבדת בה בעבר וגם בחברת spinomenal שבהן עבדת, לא עסקת באפיליאציה באמצעות אתרי השוואה של הימורים באנגליה ואירלנד?
העד, מר יורגנסון: נכון.
(עמ' 58)
17. הכשרה אינה חייבת להיות באמצעות קורסים או השתלמויות, גם משאבים שמשקיעה חברה בהכשרת עובד חדש באה בגדר הכשרה.
18. חלק מהעובדים הבכירים הגיעו לתובעת ללא כל הכשרה וללא רקע ואת ניסיונם צברו במשך שנים. כך למשל שמח בעצמו הגיע לתובעת לאחר שעבד כעורך דין (עמ' 27 – 28 לפ'). הידע שצברה התובעת לאורך השנים הועבר לנתבע. אם כן, מדובר בלימוד והכשרה של התובע אודות תחום האפליאיציה.
12. הכשרתו של הנתבע לתפקיד בוצעה על ידי שלושה אנשים: אלירן אוזן, דודו מרדכי, מנהל מחלקת PPC ושחר שמח. ונסביר. עיקר העבודה בתובעת הוא בנישה ספציפית של אפליאיציה, הפועלת רק במנועי חיפוש של גוגל במדינות מסויימות. בתחילה שמח לימד את הנתבע את ההתנהלות השוטפת, שיתף אותו בפגישות עבודה מול הלקוחות וטס איתו לכנסי גיימינג ברחבי העולם. התובעת לימדה את הנתבע את העבודה וסביבתה ברמת המאקרו (השווקים, הרגולציה, הרישיונות הנדרשים לצורך קיום הפעילות, תנאי סף שנדרשים מלקוחות לצורך העבודה עמם).
19. אוזן הכיר לתובע את הלקוחות בתחום הגיימינג אותם הצליחה התובעת לגייס מחודש 10/18 עד חודש 2/20 ( Casino+888 888 , IVY Brands ,Leo Vegas, Sun Vegas , 32Red ,Unibet, Conquestador, MRQ).
20. אלירן אוזן ושחר שמח הכירו לנתבע את לקוחות התובעת בתחום ההימורים ואנשי הקשר עמם עליו להיות בקשר, הציגו לו את התנאים המסחריים שסוכמו איתם וטכניקות מכירה המיוחדות לעולם האפיליאציה של ההימורים. מידע זה הוא בעל ערך רב שאותו רכשה התובעת לאורך שנים בעבודה סיזיפית. הנתבע מאשר בחקירתו כי הוצגו לו התנאים המסחריים של כל לקוח שעמד להיפגש איתו, כולל נתוני הרווחיות, הדרישות הרגולטוריות ואנשי הקשר (עמ' 60 לפ').
21. דודו מרדכי ושחר שמח הציגו לנתבע באופן שוטף ויומיומי דו"חות סודיים שערך צוות ה- PPC בתובעת. מדובר בניתוח מאות נתונים שמתקבלים מגוגל על בסיס יומי שמהם מפיקים דו"חות שמציגים את הנתונים הרלוונטיים הנדרשים לעבודה מול הלקוחות. דו"חות אלו סייעו להגדיל את הרווח של כל לקוח ואת התשלום של הלקוח לתובעת. דו"חות אלו סודיים והם הוצגו לנתבע ואינם גלויים לכל עובדי התובעת אלא בהתאם לתחום הפעילות של העובדים. רק 3 אנשים נחשפו לדו"חות (שחר שמח, דודו מרדכי והנתבע).
22. שמח והנתבע עברו על הנתונים, הדו"חות והגרפים, והגדירו משימות.
23. הנתבע למד את העבודה מהתובעת (סעיפים 20-14 לתצהיר שמח).
24. אם כן, עת נקלט הנתבע הוא הוכשר לעבוד בתחום האפיליאציה. לכן, יש בסיס לקביעות בהסכם העבודה בדבר סודיות, הגבלת תחרות ואיסור פנייה ללקוחות התובעת.
האם ההסכם ההעסקה מגן על סודות מסחריים?
25. טוענים הנתבעים כי טענות התובעת בכל הנוגע לגזל סוד מסחרי מתבססות על חשדות בלבד (עמ' 50 לפ') והתובעת לא צירפה כל ראיה על הוצאת מידע ממנה. בהליך ההוכחות נטען כי הנתבע החזיר מחשב מפורמט (טענה חדשה שהועלתה בחקירה הנגדית) (עמ' 38 לפ'). טענה זו דינה להידחות כיוון שהיא בבחינת הרחבת חזית.
26. אכן לא הוכח כי הנתבע הוציא פיזית מסמכים או העתיק למחשבו מסמכים של התובעת אך אין חולק כי לנתבע על פי עדותו היו את כל אנשי הקשר של לקוחות התובעת בסקייפ וכן הדו"חות היומיים (עמ' 61 לפ'):
עו"ד פרוכטמן: מה תלוי? כדי, כשאתה עברת ל"כולמינד" ואתה רצית לעבוד עם לקוח מסוים, היית צריך הפרטים של איש הקשר, נכון?
העד, מר יורגנסון: הייתי יכול להיכנס לאתר של אותו לקוח,
עו"ד פרוכטמן: אבל אתה לא נכנסת
עו"ד לס-גרוס: תן לו להשלים את התשובה.
עו"ד פרוכטמן: אבל אתה לא נכנסת לאתר, נכון? אתה בפרטים שקיבלת ב"מונשוט"?
העד, מר יורגנסון: תלוי כל מקרה לגופו.
עו"ד פרוכטמן: הבנתי. לכמה לקוחות כבר לך היו לך את אנשי הקשר לפגישות?
העד, מר יורגנסון: לא יודע. לא יודע להגיד לך.
עו"ד פרוכטמן: ועכשיו תגיד, אבל חלק היו לך, נכון?
העד, מר יורגנסון: כן.
עו"ד פרוכטמן: עכשיו איפה היו הנתונים האלה, בטלפון שלך?
העד, מר יורגנסון: בסקייפ.
עו"ד פרוכטמן: בסקייפ. במחשב שלך.
העד, מר יורגנסון: כן.
עו"ד פרוכטמן: עכשיו גם ב"מונשוט" אתה עבדת עם הסקייפ?
העד, מר יורגנסון: נכון.
עו"ד פרוכטמן: זאת אומרת שבמהלך העבודה שלך ב"מונשוט" בסקייפ, אתה צברת,
העד, מר יורגנסון: בסקייפ הפרטי שלי.
עו"ד פרוכטמן: בסקייפ הפרטי שלך אתה צברת נתונים מסחריים של "מונשוט"?
העד, מר יורגנסון: דיברתי עם אנשים, אנשי קשר.
עו"ד פרוכטמן: וצברת את הנתונים האלה ושמרת אותם?
העד, מר יורגנסון: זה נמצא בסקייפ.
עו"ד פרוכטמן: זה נשמר אוטומטית בסקייפ. עכשיו תגיד לי באיזה אופן ב"מונשוט" קיבלת את הנתונים, כמו ניתוחי הרווחיות?
העד, מר יורגנסון: דוח יומי.
עו"ד פרוכטמן: דוח, אקסל. ואת הדו"ח הזה איך קיבלת? למחשב שלך?
העד, מר יורגנסון: בסקייפ.
עו"ד פרוכטמן: בסקייפ. וגם הדוח הזה נשמר אצלך במחשב כי קיבלת אותו בסקייפ?
העד, מר יורגנסון: כן.
עו"ד פרוכטמן: זאת אומרת שכשאתה עברת לעבוד ב"כולמינד", היו לך את כל הדוחות הרגישים של "מונשוט" בסקייפ שלך?
העד, מר יורגנסון: יכול להיות שהם שם. אני לא,
עו"ד פרוכטמן: יכול להיות שהם עד היום שם. תאשר לי שבתחילת חודש מרץ 22' בעוד שאתה עובד ב"מונשוט", התחלת לנהל משא ומתן עם "כולמינד".
העד, מר יורגנסון: דיברתי עם "כולמינד". כן.
(עמ' 61 – 62 לפ')
27. רשימת הלקוחות מפורסמת באתרי הדירוג של התובעת:
עו"ד לס-גרוס: עכשיו תגיד לי רגע, נכון שחלק מהלקוחות שלכם של "מונשוט" בתחום אתרי הדירוג, הם גם לקוחות של המתחרים שלכם? למשל, אני אתן לך דוגמה, 888 לקוח שלכם, נכון?
העד, מר אוזן: נכון.
עו"ד לס-גרוס: הם גם לקוח של "natural intelligence"?
העד, מר אוזן: נכון.
עו"ד לס-גרוס: וגם של "optimal"?
העד, מר אוזן: לא יודע, כנראה.
עו"ד לס-גרוס: וגם, ושל "traffic point"?
העד, מר אוזן: לא יודע, כנראה שכן.
(עמ' 45 לפ')
עו"ד לס-גרוס: בעמוד 60 צירפנו לתצהיר של יוגב, צירפנו, סליחה נספח 5 לתצהיר של יוגב, צירפנו צילומי מסך מתוך אתרי דירוג של המתחרים שלכם, שלנו, של "natural intelligence", של "smart gravity", traffic point",
העד, מר אוזן: בסדר, או-קיי.
עו"ד לס-גרוס: עכשיו למשל 888, אני רואה אותם גם ב-"natural intelligence", גם ב-"optimal",
העד, מר אוזן: כן. אישרתי כבר את הנתון הזה אבל.
עו"ד לס-גרוס: או-קיי. אז אתה מאשר שחלק מהלקוחות שלכם הם גם לקוחות של המתחרים שלכם .
העד, מר אוזן: כן. אם אני יכול להרחיב?
(עמ' 46 לפ')
אך גם בוסתני וגם אלירן אוזן העידו שלא ניתן בקלות ללמוד על רשימת הלקוחות מהאתר עצמו, בוודאי לא מי הם הלקוחות הרציניים כיוון שיש הרבה מאד עמודים ואי אפשר לדלג ביניהם או לקשר ביניהם:
עו"ד לס-גרוס: עכשיו תגיד לי, נכון כשאני רוצה עכשיו לדעת מי הלקוחות של התובעת בתחום ההימורים, אני יכולה להיכנס לאתרי הדירוג בתחום ההימורים של התובעת ולראות שם מי הלקוחות, נכון? למשל 888, נכון? אני אראה שם שהם לקוחות שלכם?
העד, מר בוסתני: זה, יש לאתרים מסוימים גם 1500 עמודים, את לא יכולה לדעת באמת מי כל הלקוחות מעמוד אחד.
עו"ד לס-גרוס: ואם אני אלך ואעבור על כל העמודים? אני יכולה לראות את כל הלקוחות שלכם?
העד, מר בוסתני: זה, את לא יכולה לדלג בין כל העמודים.
עו"ד לס-גרוס: למה אני לא יכולה?
העד, מר בוסתני: כי הם לא מקושרים.
עו"ד לס-גרוס: אז אני אראה אבל, מי הלקוחות המובילים שלכם, בעמוד הראשון? הרי תסכים איתי שאם אני נכנסת לאתר הדירוג שלכם ו-10 קזינו הראשונים, אני רואה שם את 888 ואני רואה שם את, חברות נוספות, תסכים איתי שזה החברות שגם כנראה מכניסות לכם הכי הרבה כסף, כי אחרת הם לא היו מדורגות ראשונות?
העד, מר בוסתני: אבל איך תדעי שזה העמוד הראשי שלי?
(עמ' 8 לפ')
עו"ד לס-גרוס: מי שאני רואה הוא לקוח שלכם?
העד, מר אוזן: כנראה שכן. אבל זה לא עובד כך. האתר מתחלק לאלפי עמודים, בכל עמוד לפי הרלוונטיות של אותו לקוח, מוצג הלקוח. בסופו של יום, אתה צריך לדעת איך מבצע כל לקוח, לפי כל קטגוריה, לפי אותו עמוד שהוא נמצא.
עו"ד לס-גרוס: לא שאלתי, רגע איך אני יודעת לנתח,
העד, מר אוזן: כן. את לא יכולה לראות את כולם. לא.
עו"ד לס-גרוס: אבל מי שאני רואה, אני יודעת שהוא לקוח?
העד, מר אוזן: כן.
עו"ד לס-גרוס: עכשיו נכון שאני יכולה להושיב בן-אדם ולתת לו לסרוק את כל ה-1000 עמודים שלכם?
העד, מר אוזן: הוא לא יבין מזה כלום.
עו"ד לס-גרוס: הוא לא, הוא רואה את השמות?
העד, מר אוזן: הוא רואה רק את השמות שנמצאים בעמודים הראשיים.
עו"ד לס-גרוס: הוא יכול לשבת על ה-1000 עמודים, הוא לא יכול?
העד, מר אוזן: לא.
עו"ד לס-גרוס: הוא לא יכול להשתמש בכלי שנקרא למשל,
העד, מר אוזן: emrushs.
עו"ד לס-גרוס: הוא לא יכול?
העד, מר אוזן: לא. זה גם לא בשביל זה. זה גם לא המהות של emrushs.
(עמ' 46 – 47 לפ')
28. לא זו אף זו, גם הנתבע וגם יוגב עוז אישרו שיש הרבה מאד מידע הנוגע ללקוחות שאינם מתפרסמים באתרים (ראו על כך בהמשך וכן עמ' 76 -77 לעדות הנתבע).
29. מעבר לרשימת אנשי הקשר של הלקוחות נחשף הנתבע לדו"חות היומיים:
עו"ד פרוכטמן: ותאשר לח ש"מונשוט" לא מפרסמת באתר ההשוואה שלה את הדוחות הסודיים שלה EPC והפיבוט.
העד, מר יורגנסון: מאשר.
(עמ' 77 לפ')
30. הדוחות היומיים משתנים מידי יום. חברה שעובדת טוב ומדורגת במקום הראשון לא בהכרח תעבוד ככה בהמשך, ולמחרת היום יכולה להיות מדורגת במקום השני או השלישי (סעיפים 70-65 לתצהיר הנתבע). מדובר בשיטת עבודה. הנתבע מודה בתצהירו כי הנתונים יכולים לסייע בניהול מו"מ אך לשיטתו הדבר יכול לסייע למו"מ עם אותו לקוח באותו יום. ברם ברור כי מדובר בדו"חות בהם מפורטים נתונים על מחירי העיסקאות, רווחים, התמורות, התקציב ואופן הצגת הלקוחות באתר.
31. התובעת שלחה את הדוחות לחשבון הסקייפ של הנתבע, דבר המעיד על האמון שנתנה בנתבעת ואין הדבר מפחית מסודיותם:
עו"ד פרוכטמן: ותאשר לי שלך יש את הדוחות האלה, הסודיים שלה, מהתקופה שעבדת ב"מונשוט" על גבי הסקייפ.
העד, מר יורגנסון: אין לי.
עו"ד פרוכטמן: אבל היו לך אותם?
העד, מר יורגנסון: היו לי אותם כשעבדתי ב"מונשוט". נכון. נכון.
(עמ' 77 לפ')
32. הדוחות היומיים של התובעת נשארו בחשבון הסקייפ של הנתבע או למצער לא הוכח אחרת ע"י הנתבע (עמ' 61 לפ' שורות 39-24) (עמ' 62 לפ' שורות 20-10).
33. זאת ועוד, התובעת טענה שלא הייתה גישה לכולם לדוחות אך העובדים היו חשופים לדוחות והדו"חות לא מוגנים בפני שאר העובדים באופן אבסולוטי:
עו"ד לס-גרוס: ונכון שאתה היית בזמנו, חשוף רק לדוחות בתחום של הפייננס, נכון?
העד, מר לנקרי: כן. זה לא שאין לך יכולת, אם אתה ממש רוצה להגיע לדוחות של אחרים, אבל כן.
עו"ד לס-גרוס: מה זאת אומרת?
העד, מר לנקרי: אתה חשוף לדוחות שלך אבל אם אתה ממש,
עו"ד לס-גרוס: זאת אומרת, כל עובד ב"מונשוט" הוא יכול להיכנס לדוחות של תחומים אחרים?
העד, מר לנקרי: כל עובד של "מונשוט" לא יכול בגישה זה, אבל אם מי שרוצה, הוא יכול להיכנס לדוחות.
עו"ד לס-גרוס: מה זה רוצה?
העד, מר לנקרי: כן. מי ש,
עו"ד לס-גרוס: זה סודי. הם לא, אין אבטחה על זה?
העד, מר לנקרי: אם יש היום אבט, יש היום אבטחה. זה נמצא בתוך מערכת crm, אבל אם מישהו ממש חוצה להתאמץ ולחפור, אז יכול להיות.
עו"ד לס-גרוס: תסביר לי בבקשה את מה שאתה אומר. זה מאוד חשוב.
העד, מר לנקרי: אם בן-אדם שיש לך,
עו"ד לס-גרוס: בן-אדם מתוך החברה, כן? לא בן אדם מבחוץ שפרץ למערכת.
העד, מר לנקרי: יש מערכת crm שאני לא אמור לגשת אליה. אם אתה נמצא בתוך, אם אתה מאוד מאוד רוצה להתאמץ אז אתה יכול להיכנס אליה ולקחת,
(עמ' 23 לפ')