תא (ת"א) 44767-04-14 ישראל אלחלל נ' רמי גבע מיקוליצקי

פסק דין

1. מונחת לפניי תביעה כספית על סך 2.7 מיליון ש"ח הנשענת על מספר אדנים משפטיים, המרכזי שבהם הינו עוולת התרמית הקבועה בסעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"). המסכת העובדתית ארוכה ופתלתלה, אך בשלב זה המחלוקת שנותרה, הדורשת הכרעה שיפוטית, הינה זו שבין התובע (להלן: "התובע" או "ישראל") ובין הנתבעים 1 ו-5, מר רמי גבע מיקוליצקי ומר עופר-גיל קסטל מיקוליצקי (להלן: "הנתבע 1" או "רמי" ו"הנתבע 5" או "עופר"), שכן לאחר שמיעת ההוכחות בתיק זה ובטרם הגשת סיכומים, נחתמו הסכמי פשרה עם הנתבעים 4-2 ו-9-7, כנגד קבלת סכום של 500,000 ש"ח (400,000 ש"ח מהנתבעים 4-2 וסך של 100,000 ש"ח מהנתבעים 8-7).
אציין כי הנתבע 6 מצוי בהליכי חדלות פירעון והתביעה כנגדו מעוכבת.
הרקע הנדרש לתביעה
2. התובע, ישראל, מחזיק בעסק בשם מור שיווק 2003 (להלן: "מור שיווק"), המשמש למכירת חומרי ניקוי תעשייתיים. רמי, שהפעיל עסק לשטיפת רכבים, שימש כלקוח של ישראל. בשנת 2013 פנה רמי למר שלומי גרונלר (להלן: "גרונלר"), מכר משותף לו ולישראל, ובאמצעותו הציע רמי לישראל שיתוף פעולה עסקי, במסגרתו ימזגו השניים את פעילותם וימשיכו בה במקביל (להלן: "העסק המשותף", על מהותו והמחלוקות לגביו ראו בהרחבה בהמשך).
3. במסגרת ההסכמות ביניהם, שילם ישראל לניצה פז (הנתבעת 7, להלן: "ניצה") סך של 500,000 ש"ח, וזאת ב-24 תשלומים שווים אשר ישולמו מתוך פעילות העסק המשותף. הרכישה בוצעה לאחר שרמי הפגיש את התובע עם ניצה ובנה שחר (הנתבע 8, להלן: "שחר"), ויצוין כבר עתה כי בין הצדדים קיימת מחלוקת באשר למהות ההסכם, אשר תפורט גם בהמשך (ראו בעניין זה ההסכם אשר צורף כנספח 131, לתצהיר התובע, אותו הוא מכנה בסעיף 270 לתצהירו כ"הסכם מזוייף"). בקצרה, אציין כי התובע טוען שרכש את חלקה של ניצה בעסקו של רמי וסיכם עימו על חלוקה שווה של הכנסות העסק, ואילו רמי טען תחילה ששימש כעובד שכיר של התובע (ראו סעיף 1 לכתב ההגנה המתוקן וסעיף 9 לתצהירו). בסיכומים טען רמי כי מעולם לא היתה שותפות בין הצדדים (סעיף 12); כי ממילא לא יכולה היתה לקום שותפות באותה עת שכן רמי היה מצוי בהליכי פשיטת רגל אשר היו ידועים לישראל; ושבין הצדדים נוצר "שיתוף פעולה עסקי", במסגרתו סוכם כי התובע יפרע את חוב העבר של רמי לניצה מתוך התקבולים שהיו אמורים להיכנס לעסק המשותף, ובתמורה לכך רמי אמור היה לסייע לתובע בהצלחת העסק החדש של השטיפה.
4. כך או כך, אין מחלוקת כי מחודש יולי 2013 החלו ישראל ורמי לעבוד יחדיו, תוך שהפעילות העסקית מתבצעת דרך חשבונות בנק חדשים וישנים שפתח ישראל, והכל באמצעות העוסק המורשה של ישראל. כמו כן אין מחלוקת כי בסמוך לאחר תחילת הפעילות המשותפת הוחלט כי עופר, אחיו של רמי, יצורף לעסק כמנהל הכספים והאדמינסטרציה. עוד סוכם כי בנו של רמי, דין (הנתבע 6), יצטרף כאחראי תפעול תחנות השטיפה בצפון. אין חולק כי במסגרת העבודה המשותפת פגש ישראל את שרלי אטיאס (הנתבע 2, להלן: "שרלי"), אותו הציג רמי כחברו מזה שנים ארוכות וכבעל עסק עמו התקשר רמי כדי לשלם את שכר עובדי העסק המשותף.
5. אין מחלוקת כי לאורך תשעת חודשי הפעילות המשותפת מסר ישראל לרמי ולעופר כמות אדירה של שיקים (כ–700) עליהם חתם "על החלק", ואף הנפיק עבורם שני כרטיסי אשראי, והכל (לטענת ישראל) לשימוש לטובת העסק המשותף. בנוסף אין מחלוקת שישראל נטל הלוואות נוספות והזרים לעסק המשותף כספים אישיים, בידיעתם של רמי ועופר. כן רכש ישראל לשימוש העסק ארבעה רכבים וארבעה זוגות אופניים חשמליים.
6. לאחר תשעה חודשי פעילות בעסק המשותף, הציעו רמי ועופר לישראל לפתוח חברה בע"מ ולהפעיל את העסק באמצעותה, זאת במטרה כדי לנסות לגייס הלוואות בערבות מדינה. ישראל פנה לרואה החשבון שלו, מר בני גאון (להלן: "רו"ח גאון") כדי שיסייע לו בכך. לגרסת ישראל, חשדו של רו"ח גאון לגבי הנעשה בעסק המשותף התעורר והוא הפנה את ישראל אל חברו רו"ח יחיאל שיפר (להלן: "רו"ח שיפר") כדי שיבדוק את התנהלות העסק. מבדיקתו של רו"ח שיפר עלו פערים משמעותיים לכאורה של רמי ועופר בפיקוח על הכנסות והוצאות העסק, תוך שמידרו לכאורה את מנהלת החשבון החיצונית של העסק המשותף. כמו כן, עלה חשד כי השיקים שניתנו לשניים על ידי ישראל לא שולמו לספקים אלא נלקחו לצרכיהם האישיים ולתשלום לצדדי ג' שאינם קשורים לעסק המשותף, לרבות כאלו בשוק האפור.
7. לנוכח חשדות אלו, הגיע התובע בליל ה-23.3.2014 למשרדי העסק המשותף ונטל את כל הקלסרים ופנקסי השיקים המצויים בו במטרה ללמוד על המסכת העובדתית ועל ההתנהלות הכספית והעסקית בו. מסקירת הקלסרים התחזקו חשדותיו של ישראל, וזאת בנוסף לחשדות נוספים שהתעוררו לפיהם שרלי קיבל כספים שלא כדין מרמי עבור עבודות שביצע העסק המשותף באמצעות העברת התקבולים לנתבעת 3, חברת ברקת מסחר יזום וניהול שיראל בע"מ (להלן: "ברקת"). חברה זו מנוהלת פורמלית על ידי אמו של שרלי והנתבעת 4, סימון אטיאס (להלן: "סימון"). כמו כן, עלה חשד כי שיקים נוספים הופקדו בלא אישור בחשבונו של הנתבע 9, מיכאל מוזס (להלן: "מיכאל"), אשר כפי שהתברר בהמשך, הינו מכר של שרלי.
8. לאחר 'התפוצצות' הפרשה, נפגשו ישראל, רמי ושרלי במטרה לנסות ולהגיע לפתרון מוסכם. במהלך הפגישה הבהירו רמי ושרלי כי חברו של שרלי, הוא מיכאל, מוכן להשקיע ולרכוש את העסק כדי לסייע לישראל להתמודד עם נושיו. בנוסף, דרשו רמי ושרלי עוד 100,000 ש"ח לטובת חובות שנותרו לספקים ולמוסדות בגין הפעלת העסק עד כה. המגעים עלו על שרטון, ומשכך הוגשה התביעה שבפניי, אשר כוונה תחילה כנגד כל תשעת הנתבעים הנזכרים בכותרת.
התפתחות ההליך
9. הליך זה נפתח בחודש ספטמבר 2014. תחילה טופל על ידי רשמי בית המשפט, בין היתר בבקשות להטלת עיקולים זמניים שהוגשו בתיק. התיק עבר מספר מותבים ובחודש ינואר 2018 הועבר לטיפולי. בישיבת קדם המשפט מיום 25.1.2018 קבעתי כדקלמן: "סבורני כי יש לקדם תיק זה להגשת תצהירים ושמיעת הוכחות. דברים אלה מקבלים משנה תוקף לאור ההסכמה שגובשה וברי כי גורם מקצועי ניטראלי שימונה יתחקה אחר כל ההעברות הכספיות שבוצעו, ידע לדרוש מסמכים נוספים או לעיין באלה שניתנו ויוכל לתת לביהמ"ש את התמונה המלאה". בהמשך ההחלטה הורתי על הגשת תצהירי עדות ראשית. ואכן, מטעם התובע, הוגש תצהיר חתום על ידו; תצהיר רו"ח גאון ורו"ח שיפר; חוות דעת מומחה מטעם התובע, רו"ח אייל ברודר, באשר לתנועות הכספיות בחשבונות התובע והיקף הנזק, וחוות דעת של מומחית להשוואת כתבי יד, הגב' מלי קדוש (להלן: "מלי"), לעניין חתימת התובע על מספר שיקים. מטעם הנתבעים הוגשו תצהירים חתומים על ידם בלבד (למעט הנתבע 6).
10. ביום 27.12.2018 התקיימה ישיבת קדם משפט לאחר תצהירים. באותה ישיבה הוריתי על מינויו של רו"ח יניב בוכניק (להלן: "רו"ח בוכניק") כמומחה מטעם בית המשפט, וזאת "לבדיקת פעילות העסק, ודוק – העסק הכוונה לפעולתו תחת עוסק המורשה של התובע החל מחודש יולי 2013 (להלן: "העסק"). לגבי סיום התקופה, אין מחלוקת שהעסק פעל עד לסוף חודש מרץ 2014, אולם לטענת התובע שיקים המשיכו להיפרע עד חודש יולי 2014. לפיכך על המומחה לבדוק את תקופת פעילות העסק מחודש יולי 2013 ועד חודש יולי 2014. זהותו של המומחה נקבעה בין היתר מאחר שסברתי כי "תיק זה מתאים למינוי רואה חשבון חקירתי וביקורתי".
11. ביום 20.1.2021, לאחר שנדרשתי ליתן מספר החלטות לעניין תשלום שכרו של מומחה ביהמ"ש על ידי מי מהנתבעים (ובכלל זה האפשרות למחוק כתבי הגנה), הוגשה חוות דעתו (להלן: "חוו"ד בוכניק" או "חוו"ד מומחה ביהמ"ש"). במסגרת חוות דעתו, בחן רו"ח בוכניק את פעילות מור שיווק, לרבות ההכנסות, ההוצאות ושיטת העבודה בעסק. אלו הם עיקרי הממצאים הרלוונטיים לענייננו ולנתבעים שבפניי, כפי שעלו מחוו"ד בוכניק. בשל חשיבות הדברים, אצטט את ממצאיו במלואם, ראו סעיף 107 לחוות הדעת, כשרמי מכונה שם "מר גבע" וישראל הינו "מר אלחלל":